ו - תקנא

רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ"ל הָיָה בִּצְעִירוּתוֹ צָנוּעַ וְנֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים וְשׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ בְּנֵי הָעִיר מְכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם "הַבָּחוּר הָאִלֵּם", "דֶּער שְׁטוּמֶער בָּחוּר". כַּיָּדוּעַ וְכַמְסֻפָּר כְּבָר (בחלק ב סימן תרכד). וְהִנֵּה הָיָה בְּעִירוֹ בַּעַל בַּיִת אֶחָד שֶׁעָלוּ בְּלִבּוֹ הִרְהוּרֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וּכְפִירָה, וְהִטְרִידוֹ הַדָּבָר עַד מְאֹד עַד שֶׁלֹּא יָדַע לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ לִפְנֵי מִי יְתַנֶּה אֶת צָרוֹת לְבָבוֹ, כִּי חָשַׁשׁ לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת לְשׁוּם אָדָם אֶת אֲשֶׁר מִתְחוֹלֵל בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְמַצָּבוֹ הוּא לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי "הַבָּחוּר הָאִלֵּם", וְהוּא מֵחֲמַת שְׁתִיקָתוֹ וּשְׁמִירַת פִּיו בְּוַדַּאי לֹא יְגַלֶּה סוֹדוֹ. וְכָךְ עָשָׂה וְסִפֵּר לוֹ כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ. אוֹ אָז בְּלֵית בְּרֵרָה בִּשְׁמֹעַ הַצַּדִּיק אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ פָּתַח פִּיו בְּחָכְמָתוֹ וְהֵחֵל לְדַבֵּר עִמּוֹ וְהִדְרִיכוֹ וְיָעַץ לוֹ עֵצוֹת כָּרָאוּי. וְזֶה הָיָה אֶחָד מֵהַסִּבּוֹת שֶׁגָּרְמוּ לְפִרְסוּמוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. וּמֵאָז הֵחֵל אוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ לִזְרֹחַ וּלְהַקְרִין עַל פְּנֵי תֵּבֵל.