ו - תקנה

כַּיָּדוּעַ הָיָה הַצַּדִּיק רַבִּי אַהֲרֹן הַגָּדוֹל מִקַּארְלִין זַצַ"ל מְקָרֵב אֲלָפִים אֲלָפִים לְדֶרֶךְ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְהָיָה שׁוֹלֵחַ מְקֹרָבָיו אֶל רַבּוֹ הָרַב הַמַּגִיד, פַּעַם פָּגַשׁ בִּיהוּדִי אֶחָד שֶׁהָיָה חוֹטֵא גָּדוֹל וְלֹא מָצָא לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה זוּלַת זֶה שֶׁשְּׁלָחוֹ לְרַבּוֹ וְצֵרֵף עִמּוֹ מִכְתָּב, וּבַמִּכְתָּב פֵּרֵט בָּאֵר הֵיטֵב אֶת רִחוּקוֹ שֶׁל זֶה הָאָדָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַזָּקוּק לְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הָרְאוּיָה. וְהִנֵּה זֶה הָאָדָם הִרְהֵר וְחָשַׁב בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט מַה כָּתוּב בְּמִכְתַּב שְׁלִיחוּתוֹ, וְהָלַךְ וּפָתַח אֶת הַמִּכְתָּב וְרָאָה אֶת כָּל הַכָּתוּב בּוֹ כְּנֶגְדּוֹ וּפֵרוּט חַטֹּאתָיו וְכוּ' וְנִשְׁבַּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ מְאֹד וְהִרְהֵר תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה בְּלִבּוֹ, וּבְכָךְ נִכְנַס אֶל הָרַב הַמַּגִיד זַצַ"ל וְהִבִּיט בּוֹ הָרַב הַמַּגִיד הֵיטֵב וְאָמַר לוֹ הֲרֵי אֵינִי רוֹאֶה בְּךָ כְּלָל אֶת הַכָּתוּב בַּמִּכְתָּב, הוֹדִיעֵנִי נָא הַאִם עָשִׂיתָ תְּשׁוּבָה בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתְךָ אֵלַי? וְעָנָה לוֹ שֶׁפָּתַח הַמִּכְתָּב וְרָאָה הַכָּתוּב בּוֹ וְנִשְׁבַּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ לְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים. וְהִסְכִּים עִמּוֹ הָרַב הַמַּגִיד שֶׁאָכֵן מִשּׁוּם כָּךְ נִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו לְגַמְרֵי.