ו - נז

סִפֵּר רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין זַ"ל שֶׁשָּׁמַע לְסַפֵּר עַל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ"ל שֶׁהָיָה מַמְתִּין וְאֵינוֹ אָץ לְמַהֵר בַּאֲכִילָתוֹ בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר עַל אַף גֹּדֶל יְגִיעָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ הַגְּדוֹלָה כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר לִפְנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים, וּכְשֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ בִּתּוֹ עַל כָּךְ, עָנָה לָהּ: כָּעֵת שֶׁכְּבָר נִגְמַר הַצּוֹם יֵשׁ זְמַן, כְּאוֹמֵר שֶׁאַחַר שֶׁכְּבָר מֻתָּרִים בַּאֲכִילָה אֶפְשָׁר וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין לִבְלִי לִהְיוֹת לָהוּט אַחַר אֲכִילָה שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל בְּתַאֲוַת אֲכִילָה חָלִילָה. וּכְמַאֲמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאָמַר (לעיל ח"ב סימן פב) שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַתַּעֲנִית הוּא תָּלוּי בְּאֵיזֶה אֹפֶן מְסַיְּמִין וְגוֹמְרִים אוֹתָהּ.