ו - פז

סִפֵּר רַבִּי נַחְמָן הַמְכֻנֶּה רַבִּי נַשְׁקֶע טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיָה לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בֵּן שֶׁהִגִּיעַ לְמִצְווֹת הָיָה דּוֹדוֹ רַבִּי מִיכְלֶע בֶּן רַבִּי יִצְחָק זַ"ל מְעוֹרְרוֹ וּמַלְהִיבוֹ לִקְרַאת הַנָּחַת הַתְּפִלִּין, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: הֱיֵה זָהִיר בִּקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין לֹא לְדַבֵּר בָּהֶם כִּי אִם רַק דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְאִם תִּזָּהֵר בְּכָךְ, מְבָרֵךְ אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם. רַבִּי נַחְמָן עַצְמוֹ הָיָה מִשּׁוּם כֵּן זָהִיר מְאֹד בִּקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין וְלֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם שׁוּם שִׂיחָה בְּטֵלָה, וּכְשֶׁהָיָה נִצְרָךְ לְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל חֹל הָיָה מוֹרִיד מִקֹּדֶם הַתְּפִלִּין.