ו - פח

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי נַשְׁקֶע מִטּוּלְטְשִׁין שֶׁהָיוּ מִתְפַּעֲלִים מִמֶּנּוּ כָּל כָּךְ "הִנֵּה גָּדֵל בְּדוֹרֵנוּ אָדָם צַדִּיק מוּרָם מֵעַם וּכְמוֹהַרְנַ"תְּ בְּדוֹרוֹ", כִּי הָיָה אָדָם מְיֻחָד מָלֵא מְסִירוּת נֶפֶשׁ, וּמָלֵא חֵן וָחֶסֶד לְהַפְלִיא, הוּא עַצְמוֹ הָיָה אָדָם עָנִי מָרוּד. פַּעַם כְּשֶׁהִתְאַכְסֵן בְּבֵית רַבִּי לֵוִי יִצְחָק לָקַח לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל אֶת נְעָלָיו הַמְטֻלָּאוֹת בְּעֵת שְׁנָתוֹ וּמְסָרוֹ לְסַנְדְּלָר שֶׁיְּתַקְּנָם, וּכְשֶׁקָּם וְהִבְחִין בַּדָּבָר אָמַר בְּצַחוּת 'אוֹי גָּנְבוּ לִי כָּאן אֶת הַנַּעֲלַיִם' כִּי קִבְּלוּ נְעָלָיו צוּרָה חֲדָשָׁה. כְּשֶׁהִשְׁתַּחְרֵר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל מִבֵּית הַסֹּהַר וּפְגָשׁוֹ אָמַר לוֹ: אֲאַמֵּן לִי שֶׁלֹּא הִפְסַקְתִּי לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ וְלִבְכּוֹת לַה' עַל שִׁחְרוּרְךָ לְלֹא הֶרֶף.