אות - כד
שיחות הר"ן - Sichos HaRan
מעלת הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת היא גדולה ויקרה מאד מאד. (מג) למשל בן שנתרחק מאביו והבן יש לו געגועים גדולים מאד לאביו וכן האב יש לו געגועים גדולים לבנו. לימים נתישב בדעתו האב לילך ולסע לבנו. וכן הבן נתישב גם כן לילך ולסע לאביו. והלכו ונסעו זה לזה, וכל מה שנתקרבו יותר נתגדל ביותר הגעגועים שלהם. והיו הולכים ונוסעים זה לזה. דהינו האב להבן והבן להאב, עד שנתקרבו ולא היה ביניהם כי אם שתי פרסאות לבד. והבין האב בגדל הגעגועים שלו, שאם יניח עצמו להיות נמשך אחר הגעגועים לא יהיה לו כח לסבל עוד הגעגועים של אלו השתי פרסאות. וכן הבן הבין גם כן שאין לו עוד כח לסבל הגעגועים של אלו השתי פרסאות האחרונות ואם ימשיך עצמו אחריהם תצא נפשו חס ושלום. וישבו עצמן להשליך לגמרי כל הגעגועים ולהעבירם מדעתם. בתוך כך, בא אחד עם עגלה וחטף את הבן והביאו לאביו במהירות גדול. כמה תענוג נפלא ועצום גרם זה האיש שהביא את הבן להאב שהיה להם געגועים כאלה:
Regarding the thoughts in the brain — it is a great wonder and it is the greatness of the Creator blessed He, how thoughts are stored in the brain in many bundles piled upon one another. And when a person needs something and remembers it, he then draws out and brings forth that thing which was stored in the thought and recalls it. And the matter is wondrous — where was that matter stored until now? And there are connections and signs among the thoughts stored in the brain in very many bundles. And when one recalls something, on account of some occurrence that arouses that thought through the connection and sign within it, he then brings out that thought from amidst the bundles upon bundles of thoughts that are stored and arranged in the brain. And then when he draws out and brings forth that thought, all the thoughts are overturned and rolled from their arrangement in which they were stored. (Similar to what one sees in physical matters — that when one draws and takes something out from some box or bundle, the entire box and bundle is overturned and rolled.)
וכן הצדיק שהוא בן להשם יתברך, ומחמת מסך המבדיל נתרחק מאביו יתברך. ויש געגועים כביכול לשם יתברך וכן להצדיק לחזר ולהתקרב להשם יתברך. ובתוך שהם מתקרבים זה לזה עד שהגיעו סמוכים זה לזה ואין ביניהם רק הרחק מעט כנ"ל. והבינו שלגדל הגעגועים אי אפשר לסבל עוד והסכימו להשליך הגעגועים מדעתם. כי הוא יתברך אמר: האם אין לו רק עסק זה? הלא יש לו כמה וכמה עולמות וכו'?! וכן הצדיק אמר בדעתו: וכי אין לו רק זאת? (דהינו געגועים הנ"ל) הלא יש כמה עובדות אחרות שצריך לעשות כגון ציצית ותפלין ושאר מצוות?! והסכימו להעביר הגעגועים מדעתם. בתוך כך בא איש ישראלי אחד עם עגלה. והביא להצדיק פרנסה ועל ידי זה קרבו והביאו אליו יתברך. (מד) כי "צדיק אוכל לשבע נפשו" (משלי י"ג כה) וזה בחינת "והשביע בצחצחות נפשך" (ישעיה נ"ח יא). ונמצא שהצדיק הגדול האמתי זוכה על ידי פרנסתו ואכילתו לבחינת אורות הצחצחות (מד) ועל ידי אלו הצחצחות נתבטל מסך המבדיל ועל ידי זה נתקרב הצדיק להשם יתברך. נמצא כמה וכמה תענוג גרם זה האיש שהביא פרנסה להצדיק האמתי שעל ידי זה הוא מביא ומקרב את הצדיק להשם יתברך כנ"ל:
In the eyes of the world, forgetting is a great deficiency. But in my eyes there is a great virtue in forgetting. Because if there were no forgetting, it would be impossible to do anything in the service of Hashem — if one would remember everything that passed, it would be impossible for him to raise himself up to His service blessed He in any manner whatsoever; all the things that would have happened to him would have confused him greatly. But now, through forgetting, what has passed is forgotten.
Loading comments…