א)

רבינו ז"ל אמר שאצל העולם (העולם אומרים) שאיש כשר אינו יכול לעשות עבירה ואם עשה עבירה כבר אינו איש כשר (העליכער יוד קען קיין עבירה ניט טואין אין אוף אז ער פאט גטואין אין עבירה איף ער שוין קיין העליכער יוד ניט) ואצלי (אני אומר) שאפי' איש כשר ג"כ יכול ליפול לעבירה וכשנפל הוא ג"כ איש כשר. (איין ערליכער יוד קען איך העריך פולין אין אז ער איז דורך גפאלין איז ער וואטער איין ערליכער יוד (פי' שאצל עולם אם הוא איש כשר כבר בטוח הוא שלא יהיה לו חסרון אז ער פיגלט ניט ואם בא לחסרון כבר הוא מיואש מלקרא איש כשר. אבל האמת אינו כן כי הבחירה גדולה ואפי' איש כשר יש לו בחירה ויצה"ר ואדרבא כל מי שגדול יצרו גדול וע"כ יכול להיות שיפול לאיזה עוולה או עוון. וכשנפל לאיזה עוולה חלילה כבר יהי' ח"ו מיואש מלהיות עוד איש כשר כבתחילה והלא אדרבא חכז"ל אמרו אם ראית ת"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה שבוודאי עשה תשובה עכ"פ הוא ת"ח וכמה מצוות שעשה ועל העוולה שעשה בוודאי עושה תשובה וד"ל):