ג)

ספרו לי אנש"ש תלמידי ר' אברהם ז"ל באומן שר' אברהם ז"ל סיפר להם (הזקנים מאנ"ש) שתלמידי מוהרנ"ת הי' אצלם כ"כ חשוב ויקר ארץ ישראל שכשהי' בא להם מכתב מא"י הי' מחבבים את המור (בול) מאד שזכה להיות בא"י והיו מצניעים את זה בהטלית ותפילין ואמרו שארץ ישראל הוא תפילין ותפילין ג"כ תפילין א"כ הם דבר אחד וע"כ צריך להניח זה אצל זה. והר' אברהם ז"ל בעצמו כשהי' נוסע על ר"ה ולקח אתו בקבוק יין ובכל משקה ששתה בחו"ל הי' נוטף טיפה מהיין שהביא מא"י (כדי שיקבל השתיה מקדושת א"י) לתוך הכוס ששתה והי' אצלו הבקבוק יין יקר מאד והי' מקמץ מאד שרק טיפה נטף לתוך כל מיני משקה ששתה הן יין או מים וכו' כדי שיספיק לו על הזמן שיהי' בחו"ל. ופ"א סיפר ר' אברהם עם אנ"ש מקדושת א"י ואמר אתם חושבים שאני אומר רק שיש שם אנשים יראי שמים ולהם מועיל א"י יש שם גם חפשים (ואפיקורסים) וגם להם מועיל א"י (שאינם כמו שהיו בחו"ל). ופ"א שאל א' מאנ"ש לר' אברהם אם יסע לארץ ישראל ובוודאי שהסכים לו (כי הוא הי' מרבה מאד לחבב א"י שאנ"ש יסעו לארץ ישראל וכו' ושכל איש ישראל יסע לא"י). והשיב לו זה האיש "וויא אזוי פארט מען אוועק פין רעבין" ענה ר' אברהם ז"ל ואמר לו "אויב אז דיא פארסט קיין ארץ ישראל פארסטו אוועק פין רעבין (היינו שאצלך נחשב שאתה נוסע מרבינו) זאלסטו טאקי ניט פארין כי אצלי אז איך פאר קיין ארץ ישראל פאר איך צום רעבין. (כי הצדיק הוא עיקר בא"י וכמו שאמר רבינו בפירוש מקומי הוא רק בא"י ולע"ע אני רועה בברסלב וכו' ויש עוד לדבר הרבה מר' אברהם מענין ארץ ישראל).