כ)

מר' שמעון תלמיד מוהרנ"ת. (שהוא הי' זקינו של ר' שמשון ז"ל מאומן ועל שמו נקרא ומציבתו ביחד עם ר' נפתלי תלמיד רבינו ז"ל באומן על בה"ק החדש) שהוא הי' מקורב למהרנ"ת ז"ל והוא הי' מהבני הנעורים החשובים והנכבדים שבעיר ואבעראיו ומשפחתו היו מתנגדים ומונעים אותו מאד מלילך למוהרנ"ת והוא לא השגיח עליהם כלל.פ"א בשבת לקחו את המנעלים ואת המלבושים העליונים (כמו הקפליטש והקאפטין) כדי שלא יוכל לילך למוהרנ"ת על שלוש סעודות. והי' לו יסורים גדולים ולא ידע מה לעשות. ובער בלבבו איך לא יהי' אצל מוהרנ"ת והי' להם מלבוש עב של ערלים ולבש אותו והלך כך בלי כובע עליון ובלי מנעלים ובמלבוש עב של גויים הנ"ל למוהרנ"ת ז"ל (ואז הי' בקיץ) והלך כך דרך הרחובות עד שבא למוהרנ"ת ז"ל (ומובן ממילא הבושות ושפיכות דמים שהי' לו כי הוא הי' הנכבד והחשוב מבני הנעורים שבעיר כנ"ל)

וכשראה אותו מהרנ"ת ז"ל כך הבין מה זאת ענה ואמר לו עסוועט דיר צי ות"ל קומען". וכו' וכו' וכל ימיו הי' מקורב למוהרנ"ת ז"ל וסיפר חבירו הר' אברהם בער נכד רבינו ז"ל, שאחר פטירתו ראה אותו שהי' נושא שק עם אבנים על כתפו ושאל אותו מה זאת ואיך עבר עליו שם. והשיב לו שכאשר נפטר לא היו דנים אותו ולא בא למנוחתו והיו לו יסורים גדולים מזה ושמע אומרים איך שבזה המקום הולכים דרך שם תלמידי רבינו ז"ל וע"כ רצים כמה נשמות שיעשו להם טובה ורץ כ"כ בכל כוחו עד שבא לשם וראה את ר' שמואל אייזיק עובר דרך שם ובקשו שיעשה לו טובה והשיב לו שעוד מעט יעבור ר' נפתלי אולי יעשה לו טובה ואח"כ כשעבר ר' נפתלי וביקשו ג"כ והשיב לו שעוד מעט יעבור מורנ"ת והוא בוודאי יעשה לו טובה וכן היה ועבר מוהרנ"ת והתחיל לבכות לפני והזכיר לו איך שהי' ממקורביו ומאותו השבת ושאמר לו עסוועט דיר ציא נוף קומען והחזיק בו להוליכו להיכל רבינו ז"ל ולא הניחו אותו ליכנס עד שיזכך אותו מקודם חודש ימים ואח"כ טבלו אותו בנהר דינור ובפ"א הרגיש כל מיני יסורים שבעולם ונפל ממנו כל גשמיות וחזו דהאי עלמא ובהשאר הטבילות הרגיש כל הטעמים ותענוגים וטעם ג"ע ואח"כ הכניסו אותו להיכל אבל נשאר עליו החטא שהוא בעל חוב לר' אברהם בער הנ"ל שהי' חייב לו כסף וע"כ הוא הולך כמו משא על כתפו וביקשו שימחול לו וכן עשה ומחל לו ובא למנוחתו.