לד)

בנו הנ"ל ר' וואלף מבאסקיויץ הי' נוסע למסחר פעם אחד הי'באיזה עיר ונכנס לאכסניא שהבעלים היו רוצחים וכל איש שהי' לן אצלם היו רוצחים אותו ולוקחים את כספו. והוא לא ידע ונכנס לשם עם העגלה שלו והעמידו העגלה בחצר והתירו הסוסים ונתנו להם לאכול וגם לו נתנו לאכול ולישן בחדר מיוחד ולא עלה על דעתו שום דבר באיזה סכנה הוא וכבר הי' בלילה למד והניח אע"י לישון וחלם לו כי אביו הר' שמואל ז"ל בא מהעולם העליון אליו (כי אז הי' כבר אחר הסתלקותו ז"ל)

ואמר לו מה לך??? הלא בסכנה גדולה אתה. והקיץ משנתו ואמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ישן עוד פעם ובא אליו אביו עוד פעם ואמר לו למה אתה ישן אתה בסכנה גדולה והוא לא שם לב גם לזה וישן הלאה. ובא אליו אביו פעם שלישי ולא הניחו לישון ואמר לו וואס שלאפסטי זייא ראטווע דיך. והקיץ א"ע ואמר הלא דבר הוא. ורצה לצאת מהחדר וראה שהחדר סגור והמפתח אינו והתחיל לחפש עצות עד שטפס ועלה על חלון ויצא ע"י החלון להחצר. והחצר סגור ומסוגר וראה שהעגלה שלו עומדת בלי הסוסים רתומים והתיישב עצמו ונכנס לתוך העגלה והשכיב א"ע שם על הארץ ושם הי' חושך ולא יראו אותו. ואחר זמן מועט שמע שפותחים החצר ונכנס בן הבע"ב כי הי' בשוק עד אמצע הלילה והי' עייף ולא רצה לילך הביתה ונכנס לאכסניא שלהם ופתח החצר וסגרו תיכף ונכנס להחדר הנ"ל של ר' וואלף וראה נר דולק ומטה מוצעת והניח א"ע לישון בזה המטה של ר' וואלף. ובאמצע הלילה נכנס הבע"ב ישר להחדר הנ"ל של ר' וואלף וכיבה הנר והלך ישר להמטה שחשב שר' וואלף ישן שם ולקח הקרדום שבידו והכה על איש שישן מבלי ראות כלל מי הוא ושזה הי' בנו בעצמו עדשהמית אותו (כי כך הי' מנהגו שבאמצע הלילה הי' נכנס עם גרזן בידו ומרבה הנר ומכה על איש שישן מבלי ראות הרים המכסה שעל האיש הישן ואח"כ הי' הולך לו ובבוקר הי' נכנס ומקברו שם ולוקח הכסף שלו) וכן עשה גם עכשיו כנ"ל והלך לו. ור' וואלף שמע כל נ"ל ודא לדא נקשן ונותן שבח ותפלה להשי"ת שהצילו ממוות בטוח כזה בזכות אביו הצדיק ז"ל. והי' שב כך כל הלילה על העגלה עד שנעשה בוקר.