ב)

הרב מחארקוב הי' כהן ובא לאומן כל פעם ובפרט על ר"ה ובשום פעם לא נכנס לפנים על ציון הקדוש מפני שהוא כהן. ואנש"ש דברו אתו כי קברי צדיקים אינם מטמאין וכו' ומנהג כל אנש"ש ליכנס אפי' הכוהנים ושאל הרב מחראקוב את ר' שמשון ז"ל נכד רבינו ז"ל שיסבור לו עפ"י סברה עפ"י שכל האם כדאי ליכנס. והשיב לו ר' שמשון ז"ל שאם הי' חולה מסוכן שאין רפואה למחלתו ורק בבית הקברות יש רופא מובהק שבוודאי בלי ספק ירפא אותו בשלימות האם הי' הולך או היה מוכרח למות. כן הוא בדבר הזה שחולי הנפש אנו בתכלית ויש לנו רופא כזה רופא הנפש שבוודאי ירפא אותנו בתכלית (כי כשבאים על הציון הקדוש התעוררות התשובה הוא אין לשער וממש האיש נעשה איש אחר ולא כן כשעומדים בחוץ ולא נכנסים אזי אין יודעים כלל ולא מרגישים כמו בפנים) וקיבל ממנו ואעפי"כ לא נכנס. ורק לאיזה זמן אח"כ נתעורר מעצמו והתחיל ליכנס וראה בעצמו שהחילוק מקודם הוא בלי שיעור: