י)

פ"א הי' א' (מאנ"ש) אצל מוהרנ"ת ז"ל בעש"ק וראה והבין מהויכוח של אשת מורנ"ת ז"ל עמו שאין לו כלל על ש"ק והי' לו בביתו 5 רובל שטוק שהי' צריך בשבילו על ש"ק והלך והביא את החמשה רובל ונתנו למהרנ"ת ז"ל שיוציא על שבת קודש. ובין כך עבר נגד החלון איש א' חסר דעה שהלך יחף ורגליו היו מלאים פצועות ודם. כי הי' בתקופת טבת בשלג וכפור וכו' וקרא אותו מהרנ"ת ז"ל לביתו ושאל אותו מפני מה הולך יחף ואינו קונה לו מנעלים ענה ואמר מפני שאין לי כסף. שאל אותו מוהרנ"ת ז"ל אם בחמשה רובל יוכל ליקח לו מנעלים. ענה כן לקח מהרנ"ת החמשה רובל ונתן לו שיקח מנעלים לרגליו. וזה האיש שנתן החמשה רובל למוהרנ"ת ז"ל עמד והי' מלא קשיות ותמיהות על מוהרנ"ת ז"ל הלא החמשה רוביל אני צריך בשבילי על ש"ק ומפני שחסתי על כבודכם הבאתיו לכם שיהי' לכם על ש"ק ולבסוף מצאתם חסר דעה אחד ששום איש לא רוצה להסתכל עליו ונתתם לו החמשה רובל אבל לא הרהיב בנפשו עוז לשאול את מהרנ"ת על זה אבל מהרנ"ת הכיר בו שקשה לו עליו. ענה מהרנ"ת ז"ל ואמר לו. השמעת? הלא רז"ל אמרו שדבר גדול לרדוף אחר מצוה שאין לה דרושין ואיפוא יש יותר מצוה שאין לה דורשין מזה אם אני לא אתן לו על מנעלים מי יתן לו (ויכול לחלות ולמות ח"ו) וע"כ כיון שהוא מצוה כזו שאין לו דורשין דוחה שבת שלי ושלך כמו שאחז"ל במגילה שמת מצוה דוחה הכל כל מיני מצות שבתורה ואפילו מקרא מגילה מפני שהוא מצוה שאין לה דורשין: