ב)

שמעתי מא' מאנ"ש שראה א' שסיפר לו איך שראה זקן א' שהיה שוכב בביהכנ"ס אצל הרובע ומתאנח תמיד והוא הי' ילד בין הילדים שהיו שואלים אותו מדוע הוא מתאנח תמיד כ"כ ולא רצה להשיב והי' מתאנח יותר ויותר והציקו לו הרבה עד שהוכרח לספר להם כי הוא הי' בזמן הבעש"ט ז"ל והוא הי' במדינה רחוקה (נ"ל בברעסלא) מאד. ושמע שם הבעש"ט ז"ל והתחיל לילך מכפר לכפר ומעיר לעיר כדי לבוא להבעש"ט ז"ל וכך שהה הנסיעה חצי שנה עד שזכה לבוא למעזביז. וחשב שכל העיר מעזבוז מלא שבחי הבעש"ט. אבל הוא ראה להיפך (ואפי' עכשיו לא מכירין במעזבוז את גדולת הבעש"ט וכשהולך השמש להראות ציון הבעש"ט ז"ל הסדר שקודם פוגעין בהרי"מ בן הרב מאפטא ז"ל ואח"כ בהרב מאפטא ואח"כ בנכדו הבעש"ט ז"ל ר' ברוך ור' אפרים מסדילקוב, והר' וואלף קוצעס תלמיד הבעש"ט ואח"כ בהבעש"ט. וכשהמשמש בא אצל קבר הרי"מ הנ"ל אומר בהתלהבות גדול להתייר אתם יודעין מי מונח פה, הרה"צ וכו' וכו' הרי"ד וכו' ואח"כ כשיגיע אצל הרב מאפטא ז"ל אומר ג"כ בהתלהבות הנ"ל, וכשמגיע לנכד הבעש"ט ז"ל ותלמיד הבעש"ט ז"ל הנ"ל אומר מעט בקול ולא בהתלהבות כנ"ל פה מונח וכו' כשבא להבעש"ט ז"ל נתקרר לגמרי ואומר (ה"ר יוסף משה) בקרירות פה מונח הבעש"ט. וכן באומן דווקא הי' תמיד המתנגדים גדולים על רבינו ז"ל ולא ידעו והבינו גדולת רבינו ז"ל) וראו אותו אנשים ברחוב והכירו שהוא איש זר נתנו לו שלום ושאלו אותו מאיפוא בא יהודי (פין מאמין איז איוד) והשיב להם מברעסלא ותמהו למה באתם לכאן והשיב להם להבעש"ט הקדוש ז"ל והתחילו צוחקים ולועגים ממנו שהוא משוגע שבא ממקום רחוק כזה להבעש"ט ואמרו עליו על הבעש"ט ז"ל רח"ל דברים וכו' ונעשה רע בעיניו ואעפי"כ חשב שאלו אנשים מהשוק ואינם מכירים גדלותו ונכנס לביהמ"ד וראה רב יושב ולומד עם תלמידים ונתנו לו שלום ושאלו אותו כנ"ל והשיב להם כנ"ל והתחילו שוחקים ולועגים ממנו יותר ויותר ואמרו לו באתם להבעש"ט הלא הוא כו"כ וכו' ודברו עליו דברים רח"ל. ונעשה לו רע מאד כי יגע וטרח כ"כ בחנם ולא נכנס להבעש"ט ז"ל כלל. וחזר מכפר לכפר ומעיר לעיר ושהה ג"כ חצי שנה עד שבא לביתו בחזרה. ובאמצע הדרך שמע שנסתלק הבעש"ט ז"ל. ולכך הוא מתאנח תמיד כ"כ כי טרח מאד שנה שלימה לראות הבעש"ט ז"ל ולבסוף לא ראה אותו מחמת שהאמין לדברי המתנגדים, צעק תמיד חבל על דאבדין ולא משתכחין.