כד)

כשהי' מהרנ"ת ז"ל נוסע על האקריינע עם ר' נחמן מטולטשין ז"ל הי' להם בדרך באיזה כפר א' מאנ"ש שהי' מקרבם מאד בכל כוחו והי' יודע הזמנים שהם רגילים לנסוע והי' מקדים להם על הדרך ולוקח החבילות על כתפו ומביא את מהרנ"ת ורנמ"ט לביתו ומשמש אותם בכל צרכם באכילה ושתי' ולינה וגם באיזה מטבע ופ"א נעשה ל"ע יורד גדול עד שלא הי' לו אפי' לאכול והי' מהרנ"ת ורנמ"ט בדרך ושמעו ממצבו ורצו לחסוך הדרך של זה הכפר כדי שלא להטריחו אבל הוא כבר ידע הזמנים שהם נוסעים ועמד על אם הדרך ולא הניחם עד שהביאם לביתו וערך להם שלחן לאכול והם לא רצו כי שמ?? היא סעודה שאינה מספקת אבל הוא בכל מיני בקשות שיחוסו עליו ויאכלו ע"כ באין ברירה כדי להחיותו בזה, התחילו לאכול אבל ה?. הי' מט גזאלצען אין ניט גשמאלצען לא הי' לה טעם והואאמר להם "עסט עסט עס אין דרוסין ויז זייער קונלט עס איז ??????? וועטזיך דער "ווארומען" ומהרו"ת אכל אבל רנמ"ט לא יכול לאכול מאכל כזה ואמר לו מהרנ"ת "פועל בייא זיך עסאיז גיט" והתחיל לקיים ואמר רנמ"ט שממש טעם בזה טעם כל המאכלים כי העיקר הוא ההרגשה הו במוח אין אזמען פועלט בא זיך עס איז גיט פולט מען טווקי אז עס גויז גרט;