ג)

מוהרנ"ת ז"ל פ"א בעת הירידה והי' מתייגע וטורח לעלות מהירידה ולהאיר לעצמו, ובין כך בא אצלו הר' נחמן מטולטשין ז"ל בשביל שיקבל ממנו טובת נפש והי' מוהרנ"ת ז"ל ברוגז עליו אני טורח ומתייגע להאיר לעצמי זאת והאס קוהט ער איצט ציא הייני צרות מה אני יכול לעזור לו ואעפ"כ התאפק מוהרנ"ת ולא אמר לו שום דבר והתיישב לעצמו אולי מתוך שאני דוחק את עצמי להאיר לי מתוך כך אעשה פתח להאיר לו ולאחרים וכמו דאיתא בדברי רבינו ז"ל במאמר קי"ב ח"ב "צוהר תעשה לתיבה" כי אם יוצאין מהחושך ע"י דיבור האמת יכולין לעשות טובה להקטן ממנו שג"כ יצא מהחושך וכו' וכן הוה שנעשה אור לו וגם האיר לו ולדורות: