Avodah Zarah 70b

ההיא רביתא דאישתכח דהות בי דני והות נקיטא אופיא בידה אמר רבא חמרא שרי אימר מגבה דחביתא שקלתיה ואע''ג דליכא תו אימר אתרמויי איתרמי לה ההוא פולמוסא דסליק לנהרדעא פתחו חביתא טובא כי אתא רב דימי אמר עובדא הוה קמיה דרבי אלעזר ושרא ולא ידענא אי משום דסבר לה כרבי אליעזר דאמר ספק ביאה טהור אי משום דסבר רובא דאזלי בהדי פולמוסא ישראל נינהו א''ה האי ספק ביאה ספק מגע הוא כיון דמפתחי טובא אימא אדעתא דממונא

פתחו וכספק ביאה דמי ההיא מסוביתא דמסרה לה איקלידא מפתחה לעובדת כוכבים א''ר יצחק א''ר אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו לא מסרה לה אלא שמירת מפתח בלבד אמר אביי אף אנן נמי תנינא המוסר מפתחות לע''ה טהרותיו טהורות לפי שלא מסר לו אלא שמירת מפתח בלבד השתא טהרותיו טהורות יין נסך מיבעיא למימרא דטהרות אלימי מיין נסך אין דאיתמר חצר שחלקה במסיפס אמר רב טהרותיו טמאות ובעובד כוכבים אינו עושה יין נסך ורבי יוחנן

אמר אף טהרותיו טהורות מיתיבי הפנימית של חבר והחיצונה של ע''ה אותו חבר שוטח שם פירות ומניח שם כלים ואע''פ שידו של עם הארץ מגעת לשם קשיא לרב אמר לך רב שאני התם שנתפס עליו כגנב ת''ש רשב''ג אומר גגו של חבר למעלה מגגו של ע''ה אותו חבר שוטח שם פירות ומניח שם כלים ובלבד שלא תהא ידו של ע''ה מגעת לשם קשיא לרבי יוחנן אמר לך רבי יוחנן שאני התם דאית ליה לאישתמוטי מימר אמר אימצורי קא ממצרא ת''ש גגו של חבר בצד

גגו של עם הארץ אותו חבר שוטח שם פירות ומניח שם כלים ואע''פ שידו של עם הארץ מגעת לשם קשיא לרב אמר לך רב לאו איכא ר''ש בן גמליאל דקאי כוותי אנא דאמרי כר''ש בן גמליאל:

מתני' בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין פנאי לנסך:

גמ'