Eduyot - פרק חמישי - רבי יהודה

משנה א . ר' יהודה אומר ששה דברים מקולי ב''ש ומחומרי בית הלל דם נבילות בית שמאי מטהרין וב''ה מטמאין ביצת הנבלה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה כדברי ב''ש וב''ה אוסרין ומודים בביצת טריפה שהיא אסורה מפני שגדילה באיסור דם נכרית ודם טהורה של מצורעת ב''ש מטהרין וב''ה אומרים כרוקה וכמימי רגליה אוכלין פירות שביעית בטובה ושלא בטובה כדברי ב''ש וב''ה אומרים אין אוכלין אלא בטובה החמת ב''ש אומרים צרורה עומדת וב''ה אומרים אע''פ שאינה צרורה:

משנה ב . רבי יוסי אומר ששה דברים מקולי ב''ש ומחומרי ב''ה העוף עולה עם הגבינה על השלחן ואינו נאכל כדברי ב''ש וב''ה אומרים אינו עולה אינו נאכל תורמין זיתים על שמן וענבים על יין כדברי ב''ש וב''ה אומרים אין תורמין הזורע ד' אמות שבכרם ב''ש אומרים קידש שורה אחת ובית הלל אומרים קידש שתי שורות המעיסה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין מטבילין בחרדלית כדברי ב''ש וב''ה אומרים אין מטבילין גר שנתגייר ערבי פסחים

ב''ש אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר:

משנה ג . ר' ישמעאל אומר שלשה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי ב''ה קהלת אינו מטמא את הידים כדברי ב''ש וב''ה אומרים ממטמא את הידים מי חטאת שעשו מצותן ב''ש מטהרין וב''ה מטמאין הקצח ב''ש מטהרין וב''ה מטמאין וכן למעשרות:

משנה ד . רבי אליעזר אומר שני דברים מקולי בית שמאי ומחומרי ב''ה דם יולדת שלא טבלה ב''ש אומרים כרוקה וכמימי רגליה ובית הלל אומרים מטמאין לח ויבש ומודים ביולדת בזוב שהוא מטמא לח ויבש:

משנה ה . ארבעה אחים שנים נשואין שתי אחיות מתו הנשואים לאחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ואם קדמו וכנסו יוציאו רבי אליעזר אומר משום בית שמאי יקיימו וב''ה אומרים יוציאו:

משנה ו . עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים אמרו לו עקביא חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב ב''ד לישראל אמר להן מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו הוא היה מטמא שער הפקודה ודם הירוק וחכמים מטהרין והוא היה מתיר שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואח''כ שחטו וחכמים אוסרין הוא היה אומר אין משקין לא את הגיורת ולא את שפחה המשוחררת וחכ''א

משקין אמרו לו מעשה בכרכמית שפחה משוחררת שהיתה בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון אמר להן דוגמא השקוה ונידוהו ומת בנידויו וסקלו ב''ד את ארונו א''ר יהודה חס ושלום שעקביא נתנדה שאין העזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל ואת מי נידו. אליעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידים וכשמת שלחו ב''ד והניחו אבן על ארונו מלמד שכל המתנדה ומת בנדויו היו סוקלין את ארונו:

משנה ז . בשעת מיתתו אמר לבנו בני חזור בך בד' דברים שהייתי אומר א''ל ולמה לא חזרת בך אמר לו אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובים אמר לו אבא פקוד עלי חבירך אמר לו איני מפקיד אמר לו שמא עילה מצאת בי אמר לו לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך: