Gittin 7a

למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו מיניה אמר ר' אשי אנא לא שמיעא לי הא דרבה בר בר חנה וקיימתיה מסברא א''ר אבהו לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול ומנו ר' חנינא בן גמליאל האכילוהו ס''ד השתא בהמתן של צדיקים אין הקב''ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמן לא כ''ש אלא בקשו להאכילו דבר גדול ומאי ניהו אבר מן החי שלח ליה מר עוקבא לר' אלעזר בני אדם

העומדים עלי ובידי למסרם למלכות מהו שרטט וכתב ליה {תהילים לט-ב} אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי אע''פ שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום שלח ליה קא מצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו שלח ליה {תהילים לז-ז} דום לה' והתחולל לו דום לה' והוא יפילם לך חללים חללים השכם והערב עליהן לבהמ''ד והן כלין מאיליהן הדבר יצא מפי ר''א ונתנוהו לגניבא בקולר שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר שרטט

וכתב להו {הושע ט-א} אל תשמח ישראל אל גיל בעמים ולישלח להו מהכא {ישעיה כד-ט} בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשותיו אי מההוא ה''א ה''מ זמרא דמנא אבל דפומא שרי קמ''ל א''ל רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב {יהושע טו-כב} קינה ודימונה ועדעדה א''ל מתוותא דארץ ישראל קחשיב א''ל אטו אנא לא ידענא דמתוותא דא''י קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין א''ל אלא

מעתה {יהושע טו-לא} צקלג ומדמנה וסנסנה הכי נמי א''ל אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין א''ל ריש גלותא לרב הונא כלילא מנא לן דאסור א''ל מדרבנן דתנן בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס אדהכי קם רב הונא לאפנויי א''ל רב חסדא קרא כתיב {יחזקאל כא-לא} כה אמר ה' אלהים הסר המצנפת והרם העטרה

זאת לא זאת השפלה הגבה והגבוה השפיל וכי מה ענין מצנפת אצל עטרה אלא לומר לך בזמן שמצנפת בראש כ''ג עטרה בראש כל אדם נסתלקה מצנפת מראש כ''ג נסתלקה עטרה מראש כל אדם אדהכי אתא רב הונא אשכחינהו דהוי יתבי א''ל האלהים מדרבנן אלא חסדא שמך וחסדאין מילך רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דהוה גדיל כלילא לברתיה א''ל לא סבר לה מר הסר המצנפת והרם העטרה א''ל דומיא דכ''ג בגברי אבל בנשי לא מאי זאת לא זאת דרש ר' עוירא

זימנין א''ל משמיה דרב אמי וזימנין א''ל משמיה דרב אסי בשעה שאמר הקב''ה לישראל הסר המצנפת והרם העטרה אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה רבש''ע זאת להן לישראל שהקדימו לפניך בסיני נעשה לנשמע אמר להן לא זאת להן לישראל שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל והעמידו צלם בהיכל דרש רב עוירא זימנין א''ל משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי מאי דכתיב {נחום א-יב} כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו' אם

רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה וכ''ש כשהן מרובין מאי וכן נגוזו ועבר תנא דבי ר' ישמעאל כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם משל לשתי רחילות שהיו עוברות במים אחת גזוזה ואחת אינה גזוזה גזוזה עברה ושאינה גזוזה לא עברה