Keritot 12a

אלא לאו בחד וקתני כי אין מכחישן מהימן שמע מינה: א''ר מאיר קל וחומר כו': איבעיא להו מ''ט דרבנן משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש או דלמא משום דאמרינן מיגו דאי בעי אמר מזיד הייתי פטור כי אמר נמי לא אכלתי מהימן ופטור ומאי נפקא מינה למיפשט מינה לטומאה דאי אמרת טעמייהו דרבנן משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש ל''ש טומאה חדשה ול''ש טומאה ישנה ואי אמרת טעמיהון דרבנן משום דאמר מיגו היא פטרי ליה רבנן

מטומאה ישנה אבל מטומאה חדשה מחייב מ''ט טומאה ישנה מיגו דאי בעי אמר טבלתי פטור כי אמר נמי לא נטמאתי פטור דאיכא למימר מאי לא נטמאתי דקאמר לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי אבל טומאה חדשה מחייב מ''ט דכי אמר נמי טבלתי מחייב דאמרו ליה עדים השתא נטמאת מאי ת''ש אמר לו עד אחד נטמאת והוא אומר לא נטמאתי פטור יכול אפילו שנים א''ר מאיר ק''ו אם הביאוהו שנים למיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל וחכ''א אדם נאמן על עצמו

יותר ממאה איש ש''מ טעמייהו דרבנן משום דאמרי אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש א''ר אמי לעולם טעמא דרבנן משום דאמרינן מיגו והכי קתני מתוך שאם רצה לומר לא עמדתי בטומאתי פטור הילכך אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש אי הכי היינו חלב מהו דתימא אכלתי חלב קמתריץ דבוריה לא אכלתי שוגג אלא מזיד אבל נטמאת והוא אומר לא נטמאתי אימא לא קמתריץ דבוריה קמ''ל הכא נמי לא עמדתי בטומאתי אבל טבלתי ת''ש {ויקרא ה-ה} והתודה

מודה בדברים חייב אין מודה בדברים פטור א''ל עד אחד נטמאת והוא אומר לא נטמאתי פטור יכול אפילו שנים מכחישין א''ר מאיר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל ר' יהודה אומר נאמן אדם על עצמו יותר ממאה איש ומודים חכמים לר''י בחלבין ובביאת מקדש אבל בטומאה לא מודו לי' במאי עסקינן אילימא