Niddah 23b

אף אנן נמי תנינא המפלת כמין בהמה חיה ועוף (ולד מעליא הוא) דברי ר''מ וחכ''א עד שיהא בו מצורת אדם והמפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם והיוצא מחותך הבא אחריו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן ואי ס''ד דחיי הבא אחריו בכור לנחלה מי הוי אמר רבא לעולם דחיי ושאני התם דאמר קרא {דברים כא-יז} ראשית אונו מי שלבו דוה עליו יצא זה שאין לבו דוה עליו בעא מיניה רב אדא בר אהבה מאביי לרבי מאיר דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא הוא

אדם במעי בהמה מאי למאי נפקא מיניה לאשתרויי באכילה ותפשוט ליה מהא דר' יוחנן דא''ר יוחנן השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה אסורה באכילה הכי השתא התם לא פרסות איכא ולא פרסה איכא הכא נהי דפרסות ליכא פרסה מיהא איכא: וחכ''א כל שאין בו כו':

אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב הכל מודים גופו תייש ופניו אדם אדם גופו אדם ופניו תייש ולא כלום לא נחלקו אלא שפניו אדם ונברא בעין אחת כבהמה שרבי מאיר אומר מצורת אדם וחכ''א כל צורת אדם אמר לו לרב ירמיה בר אבא והא איפכא תניא ר''מ אומר כל צורת וחכ''א מצורת אמר להו אי תניא תניא אמר ר' ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן מצח והגבינים והעינים והלסתות וגבות הזקן עד שיהו כולם כאחד רבא אמר חסא מצח והגבן והעין והלסת וגבת

הזקן עד שיהו כולם כאחת ולא פליגי הא כמ''ד כל צורת הא כמ''ד מצורת מיתיבי צורת פנים שאמרו אפילו פרצוף אחד מן הפרצופין חוץ מן האוזן למימרא דמחד נמי סגי אמר אביי כי תניא ההיא לעכב תניא וכמ''ד כל צורת ואיבעית אימא לעולם כמ''ד מצורת ומאי אחד אחד אחד אמר רבא נברא בעין אחת ובירך אחד מן הצד אמו טמאה באמצע אמו טהורה אמר רבא ושטו נקוב אמו טמאה ושטו אטום אמו טהורה ת''ר המפלת גוף אטום אין אמו טמאה לידה ואיזהו

גוף אטום רבי אומר כדי שינטל מן החי וימות וכמה ינטל מן החי וימות רבי זכאי אומר