Niddah 34a

רגל הוה וטומאת עם הארץ ברגל כטהרה שוינהו רבנן דכתיב {שופטים כ-יא} ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים הכתוב עשאן כולן חברים:

מתני' דם עובדת כוכבים ודם טהרה של מצורעת ב''ש מטהרים ובית הלל אומרים כרוקה וכמימי רגליה דם היולדת שלא טבלה ב''ש אומרים כרוקה וכמימי רגליה וב''ה אומרים מטמא לח ויבש ומודים ביולדת בזוב שהיא מטמאה לח ויבש:

גמ' ולית להו לב''ש {ויקרא טו-ב} דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש איש כי יהיה זב בני ישראל מטמאין בזיבה ואין העובדי כוכבים מטמאין בזיבה אבל גזרו עליהן שיהו כזבין לכל דבריהם אמרי לך ב''ש (ההוא בזכרים איתמר דאי בנקבות) היכי לעביד ליטמא לח ויבש עשיתו כשל תורה ליטמי לח ולא ליטמי יבש חלקת בשל תורה אי הכי רוקה ומימי רגליה נמי כיון דעבדינן היכרא בדמה מידע ידיע דרוקה ומימי רגליה דרבנן ולעביד היכרא ברוקה

ומימי רגליה ולטמויי לדמה רוקה ומימי רגליה דשכיחי גזרו בהו רבנן דמה דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן אמר רבא זובו טמא אפילו לב''ש קריו טהור אפילו לב''ה זובו טמא אפילו לב''ש דהא איכא למעבד היכרא בקריו קריו טהור אפי' לב''ה עבוד ביה רבנן היכרא כי היכי דלא לשרוף עליה תרומה וקדשים ולעביד היכרא בזובו ולטמויי לקריו זובו דלא תלי במעשה גזרו ביה רבנן קריו דתלי במעשה לא גזרו ביה רבנן לימא מסייע ליה עובדת כוכבים

שפלטה שכבת זרע מישראל טמאה ובת ישראל שפלטה שכבת זרע מן העובד כוכבי' טהורה מאי לאו טהורה גמורה לא טהורה מדאורייתא טמאה מדרבנן ת''ש נמצאת אומר שכבת זרע של ישראל טמאה בכל מקום