Niddah 39a

ישבה לה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה ולא בדקה טהורה הגיע שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טמאה ר''מ אומר אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טהורה מפני שחרדה מסלקת את הדמים אבל ימי הזב והזבה ושומרת יום כנגד יום הרי אלו בחזקת טומאה:

גמ' למאי הלכתא אמר רב יהודה לומר שאינה צריכה בדיקה והא מדקתני סיפא ישבה ולא בדקה מכלל דלכתחלה בעיא בדיקה סיפא אתאן לימי נדה וה''ק כל י''א בחזקת טהרה ולא בעיא בדיקה אבל בימי נדתה בעיא בדיקה ישבה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה ולא בדקה טהורה רב חסדא אמר לא צריכא אלא לר''מ דאמר אשה שאין לה וסת אסורה לשמש ה''מ בימי נדתה אבל בימי זיבתה בחזקת טהרה קיימא א''ה אמאי א''ר מאיר יוציא ולא יחזיר עולמית דלמא אתיא

לקלקולא בימי נדה הא מדקתני סיפא הגיע שעת וסתה ולא בדקה מכלל דבאשה שיש לה וסת עסקינן חסורי מחסרא והכי קתני כל י''א בחזקת טהרה ושריא לבעלה ובימי נדה אסורה בד''א באשה שאין לה וסת אבל יש לה וסת מותרת וצריכה בדיקה ישבה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה ולא בדקה טהורה הגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה הא מדסיפא ר''מ רישא לאו ר''מ כולה ר''מ היא וה''ק אם לא היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה שר''מ אומר אם היתה

במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה שחרדה מסלקת את הדמים רבא אמר לומר שאינה מטמאה מעת לעת מיתיבי הנדה והזבה והשומרת יום כנגד יום והיולדת כולן מטמאות מעת לעת תיובתא רב הונא בר חייא אמר שמואל לומר שאינה קובעת לה וסת בתוך ימי זיבתה אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתתא א''ל אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת לן היתה למודה להיות רואה יום ט''ו (יום) ושינתה ליום כ' זה וזה אסורין לשמש שינתה פעמים ליום כ' זה וזה

אסורין ואמרת לן עלה אמר רב יהודה אמר שמואל ל''ש אלא ט''ו לטבילתה שהן כ''ב לראיתה דהתם בימי נדתה קאי לה אבל ט''ו לראיתה דבימי זיבתה קאי לא קבעה אמר רב פפא אמריתא לשמעתא קמיה רב יהודה מדסקרתא מקבע לא קבעה מיחש מהו דניחוש לה אישתיק ולא א''ל ולא מידי אמר רב פפא נחזי אנן היתה למודה להיות רואה ליום ט''ו ושינתה ליום כ' זה וזה אסורין