Rosh Hashana 11a

בר''ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר''ה נפקדה שרה רחל וחנה בר''ה יצא יוסף מבית האסורין בר''ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל תניא ר''א אומר מנין שבתשרי נברא העולם שנאמר {בראשית א-יא} ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן

מלא פירות הוי אומר זה תשרי ואותו הפרק זמן רביעה היתה וירדו גשמים וצימחו שנא' {בראשית ב-ו} ואד יעלה מן הארץ ר' יהושע אומר מנין שבניסן נברא העולם שנא' {בראשית א-יב} ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות הוי אומר זה ניסן ואותו הפרק זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה שנאמר {תהילים סה-יד} לבשו כרים הצאן וגו' ואידך נמי הא כתיב עץ עושה פרי ההוא לברכה

לדורות הוא דכתיב ואידך נמי הא כתיב עץ פרי ההוא כדר' יהושע בן לוי דא''ר יהושע בן לוי כל מעשה בראשית (לקומתן) נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראו שנא' {בראשית ב-א} ויכלו השמים והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא צביונם ר''א אומר מנין שבתשרי נולדו אבות שנא' {מלכים א ח-ב} ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג ירח שנולדו בו איתני עולם מאי משמע דהאי איתן לישנא דתקיפי הוא כדכתיב {במדבר כד-כא} איתן

מושבך ואומר {מיכה ו-ב} שמעו הרים את ריב ה' והאיתנים מוסדי ארץ ואומר {שיר השירים ב-ח} קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות מדלג על ההרים בזכות אבות מקפץ על הגבעות בזכות אמהות ר' יהושע אומר מנין שבניסן נולדו אבות שנאמר {מלכים א ו-א} ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו בירח שנולדו בו זיותני עולם (ואידך נמי הכתיב) בירח האיתנים התם דתקיפי במצות

ואידך נמי הכתיב בחדש זיו ההוא דאית ביה זיוא לאילני דאמר רב יהודה האי מאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילני דמלבלבי אומר ברוך שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם מ''ד בניסן נולדו בניסן מתו מ''ד בתשרי נולדו בתשרי מתו שנאמר {דברים לא-ב} ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת''ל היום ומה ת''ל היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב''ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים

מיום ליום מחדש לחדש שנאמר {שמות כג-כו} את מספר ימיך אמלא בפסח נולד יצחק מנלן כדכתיב {בראשית יח-יד} למועד אשוב אליך אימת קאי אילימא בפסח וקאמר ליה בעצרת בחמשין יומין מי קא ילדה אלא דקאי בעצרת וקאמר ליה בתשרי אכתי בחמשה ירחי מי קא ילדה אלא דקאי בחג וקאמר לה בניסן אכתי בשיתא ירחי מי קא ילדה תנא אותה שנה מעוברת היתה סוף סוף כי מדלי מר יומי טומאה בצרי להו אמר מר זוטרא אפילו למ''ד יולדת לתשעה אינה יולדת

למקוטעין יולדת לשבעה יולדת למקוטעין שנאמר {שמואל א א-כ} ויהי לתקופות הימים מיעוט תקופות שתים ומיעוט ימים שנים בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה מנלן א''ר אלעזר אתיא פקידה פקידה אתיא זכירה זכירה כתיב ברחל {בראשית ל-כב} ויזכור אלהים את רחל וכתיב בחנה {שמואל א א-יט} ויזכרה ה' ואתיא זכירה זכירה מראש השנה דכתיב {ויקרא כג-כד} שבתון זכרון תרועה פקידה פקידה כתיב בחנה {שמואל א ב-כא} כי פקד ה' את חנה וכתיב בשרה

{בראשית כא-א} וה' פקד את שרה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין מנלן דכתיב {תהילים פא-ד} תקעו בחדש שופר (בכסא) ליום חגנו כי חק לישראל הוא וגו'