Shabbat 63b

מרעהו חסד שכן בלשון יונית קורין לכלב למס רב נחמן בר יצחק אמר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר {איוב ו-יד} ויראת שדי יעזוב ההיא איתתא דעיילא לההוא ביתא למיפא נבח בה כלבא איתעקר ולדה אמר לה מרי דביתא לא תידחלי דשקילי ניביה ושקילין טופריה אמרה ליה שקולא טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד אמר רב הונא מאי דכתיב {קהלת יא-ט} שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך ודע כי על כל אלה

יביאך האלהים במשפט עד כאן דברי יצר הרע מכאן ואילך דברי יצר טוב ריש לקיש אמר עד כאן לדברי תורה מכאן ואילך למעשים טובים: בירית טהורה: אמר רב יהודה בירית זו אצעדה מתיב רב יוסף בירית טהורה ויוצא בה בשבת ואילו אצעדה טמאה היא ה''ק בירית תחת אצעדה עומדת יתיב רבין ורב הונא קמיה דרב ירמיה ויתיב רב ירמיה וקא מנמנם ויתיב רבין וקאמר בירית באחת כבלים בשתים א''ל רב הונא אלו ואלו בשתים ומטילין שלשלת ביניהן ונעשו

כבלים ושלשלת שבו משויא ליה מנא וכ''ת כרבי שמואל בר נחמני דאמר רבי שמואל בר נחמני א''ר יוחנן מניין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא שנאמר {במדבר לא-כג} כל דבר אשר יבא באש אפילו דיבור במשמע בשלמא התם קא בעו לה לקלא וקעביד מעשה הכא מאי מעשה קעביד הכא נמי קא עביד מעשה דאמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתולותיהן נושרות עשו להן כבלים והטילו שלשלת ביניהן שלא

יהיו פסיעותיהן גסות ולא היו בתולותיהן נושרות איתער בהו ר' ירמיה אמר להו יישר וכן א''ר יוחנן כי אתא רב דימי א''ר יוחנן מניין לאריג כל שהוא שהוא טמא מציץ א''ל אביי וציץ אריג הוא והתניא ציץ כמין טס.

של זהב ורוחב שתי אצבעות ומוקף מאוזן לאוזן וכתוב עליו בב' שיטין יו''ד ה''א למעלה וקודש למ''ד למטה ואמר ר' אליעזר בר' יוסי אני ראיתיו בעיר רומי וכתוב קדש לה' בשיטה אחת כי סליק רב דימי לנהרדעא שלח להו דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי ברם כך אמרו משום רבי יוחנן מניין לתכשיט כ''ש שהוא טמא מציץ ומניין לאריג כ''ש שהוא טמא {ויקרא יא-לב} מאו בגד תנו רבנן אריג כ''ש טמא ותכשיט כ''ש טמא אריג ותכשיט כ''ש טמא מוסף

שק על הבגד שטמא משום אריג אמר רבא אריג כל שהוא טמא מאו בגד תכשיט כל שהוא טמא מציץ אריג ותכשיט כל שהוא טמא {במדבר לא-נא} מכל כלי מעשה א''ל ההוא מרבנן לרבא ההוא במדין כתיב א''ל גמר