Shabbat 114b

. כי הוינא בבבל הוה אמרי הא דתניא יוה''כ שחל להיות ע''ש לא היו תוקעין ובמוצאי שבת לא היו מבדילין דברי הכל היא כי סליקנא להתם אשכחיתיה ליהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דיתיב וקאמר ר' עקיבא היא דאי רבי ישמעאל כיון דאמר חלבי שבת קריבין ביום הכיפורים ליתקע כי היכי דליהוי ידעי דחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים ואמינא ליה אנא כהנים זריזין הן אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי מי אמרינן כהנים זריזין הן

והתנן שלש להבטיל את העם ממלאכה שלש להבדיל בין קודש לחול כדאמר אביי לשאר עמא דבירושלים הכא נמי לשאר עמא דבירושלים וליתקע כי היכי דלידעי דשרי בקניבת ירק מן המנחה ולמעלה אמר רב יוסף לפי שאין דוחין שבות להתיר ורב שישא בריה דרב אידי אמר שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו ושבות קרובה התירו והתנן יום טוב שחל להיות ערב שבת תוקעין ולא מבדילין מוצאי שבת מבדילין ולא תוקעין ואמאי ליתקע כי היכי דלידעי דשרי

בשחיטה לאלתר אלא מחוורתא כדרב יוסף אמר רבי זירא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רב הונא יוה''כ שחל להיות בשבת אסור בקניבת ירק אמר רב מנא תנא מנין ליוה''כ שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק ת''ל {שמות טז-כג} שבתון שבות למאי אילימא למלאכה והכתיב {שמות כ-י} לא תעשה כל מלאכה אלא לאו אקניבת ירק ש''מ אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן יוה''כ שחל להיות בשבת מותר בקניבת ירק מיתיבי מנין ליוה''כ שחל להיות

בשבת שאסור בקניבת ירק ת''ל שבתון שבות למאי אילימא למלאכה והכתיב לא תעשה כל מלאכה אלא לאו בקניבת ירק לא לעולם למלאכה ולעבור עליה בעשה ול''ת תניא כוותיה דרבי יוחנן יוה''כ שחל להיות בשבת