Shabbat 40a

. הדר ביה ר''ע לגביה דרבי יהושע. ואי מכללא מאי דילמא ה''מ במתניתין אבל בברייתא לא א''ל אנא בפירוש שמיע לי אתמר חמין שהוחמו מע''ש רב אמר למחר רוחץ בהן כל גופו אבר אבר ושמואל אמר.

לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו מיתיבי חמין שהוחמו מע''ש למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו תיובתא דרב אמר לך רב לא כל גופו בבת אחת אלא אבר אבר והא פניו ידיו ורגליו קתני כעין פניו ידיו ורגליו תא שמע לא התירו לרחוץ בחמין שהוחמו מע''ש אלא פניו ידיו ורגליו ה''נ כעין פניו ידיו ורגליו תניא כוותיה דשמואל חמין שהוחמו מע''ש למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו אבר אבר ואצ''ל חמין

שהוחמו בי''ט רבה מתני לה להא שמעתא דרב בהאי לישנא חמין שהוחמו מע''ש למחר אמר רב רוחץ בהן כל גופו ומשייר אבר אחד איתיביה כל הני תיובתא תיובתא א''ל רב יוסף לאביי רבה מי קא עביד כשמעתיה דרב א''ל לא ידענא מאי תיבעי ליה פשיטא דלא עביד דהא איתותב. דילמא) לא שמיעא ליה ואי לא שמיעא ' ודאי עביד.

דאמר אביי כל מילי דמר עביד כרב בר מהני תלת דעביד כשמואל מטילין מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר והלכה כר''ש בגרירה כחומרי דרב עביד כקולי דרב לא עביד ת''ר מרחץ שפקקו נקביו מע''ש למוצ''ש רוחץ בו מיד פקקו נקביו מעי''ט למחר נכנס ומזיע ויוצא ומשתטף בבית החיצון אמר רב יהודה מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו מעי''ט למחר נכנס ראב''ע ור''ע והזיעו בו ויצאו ונשתטפו בבית החיצון אלא שחמין שלו מחופין בנסרים כשבא הדבר

לפני חכמים אמרו אף על פי שאין חמין שלו מחופין בנסרין ומשרבו עוברי עבירה התחילו לאסור אמבטיאות של כרכין מטייל בהן ואינו חושש מאי עוברי עבירה דא''ר שמעון בן פזי אמר ריב''ל משום בר קפרא בתחלה היו רוחצין בחמין שהוחמו מע''ש התחילו הבלנים להחם בשבת ואומרים מערב שבת הוחמו אסרו את החמין והתירו את הזיעה ועדיין היו רוחצין בחמין ואומרים מזיעין אנחנו אסרו להן את הזיעה והתירו חמי טבריה ועדיין היו רוחצין בחמי

האור ואומרים בחמי טבריה רחצנו אסרו להן חמי טבריה והתירו להן את הצונן ראו שאין הדבר עומד להן התירו להן חמי טבריה וזיעה במקומה עומדת אמר רבא האי מאן דעבר אדרבנן שרי למיקרי ליה עבריינא כמאן