Shkalim 7b

רבי אליעזר ורבי יוסי עד שקרעו ס''ת בחמתן קרעו ס''ד אלא שנקרע ספר תורה והיה שם זקן א' ורבי יוסי בן קסמא שמו אמר תמיהני אם לא הוה בהכ''נ זה בית ע''ז וחזר ואמר הכדין מחבריה נכנס לפניו רבי יעקב בר אידי א''ל כתיב {יהושע יא-טו} כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וגו' וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש היה אומר כך אמר משה אלא יהושע יושב ודורש ויודעין הכל שהתורה של משה היא אף אתה אליעזר

יושב ודורש והכל יודעין שהתורה שלך היא אמר להן מפני מה אין אתן יודעין לרצות כבן אידי חבירנו ורבי יוחנן מאי כולי האי דבעי דימרון שמעתא משמיה דאף דוד ביקש עליה רחמים שנאמר {תהילים סא-ה} אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה וכי עלתה על דעתו של דוד שיהא חי וקים לעולמים אלא כך אמר דוד לפני הקב''ה רבש''ע אזכה שיהו דברי נאמרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שמעון בן נזירא בשם ר' יצחק אמר כל תלמיד חכם שאומרים

דבר הלכה מפיו בעולם הזה שפתיו רוחשות עמו בקבר שנאמר {שיר השירים ז-י} וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים מה כומר של ענבים זה כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף שפתותיהם של צדיקים כיון שאומרין דבר הלכה מפיהם של צדיקים שפתותיהן מרחשות עמהן בקבר מה הנאה לו בר נזירא אמר כהדין דשתי קונדיטון רבי יצחק אמר כהדין דשתי חמיר עתיק (אע''ג דלית ליה) אע''ג דשתי ליה טעמא בפומא. רב גידל אמר האומר שמועה בשם

אומרה יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו שנאמר {תהילים לט-ז} אך בצלם יתהלך איש כתיב {משלי כ-ו} רב אדם יקרא איש חסדו זה שאר כל אדם {משלי כ-ו} ואיש אמונים מי ימצא זה רבי זעירא דא''ר זעירא ליתנן צריכין חששין לשמעתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחא אמר ליה ר' זעירא לרבי אסי חכים רבי לבר פתייא דאת אמר שמעתא משמיה אמר ליה ר''י אמרה משמיה א''ל ר' זעירא לר' אסי חכים ר' לרב דאת אמר שמעתתא משמיה א''ל ר' אדא בר אהבה

אמרה משמיה אין דור שאין בו ליצנין כדורו של דוד מה היו פרוצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו של דוד אומרין לו דוד דוד אימתי יבנה בהמ''ק אימתי בית ה' נלך והיה דוד אומר אע''פ שמתכוונין להכעיסני יבא עלי אם לא הייתי שמח בדבריהם דכתיב {תהילים קכב-א} שמחתי באומרים לי בית ה' נלך {שמואל ב ז-יב} והיה כי ימלאו ימיך ושכבת את אבותיך אמר לו הקב''ה לדוד ימים שלמים אני מונה לך ולא ימים חסרים כלום שלמה בנך יבנה

בה''מ אלא להקריב קרבנות ציבור חביב עלי צדקה ומשפט שאתה עושה יותר מן הקרבן שנא' {משלי כא-ג} עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח: הלכה א*

מתני' בשלש הפרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרוס הפסח בפרוס העצרת בפרוס החג והם גרנות של של מעשר בהמה דברי ר''ע בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר ובאחד בסיון ובעשרים ותשעה באב ר' לעזר ור''ש אומרים בא' בניסן בא' בסיון בכ''ט באלול ולמה אמרו בכ''ט באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יו''ט ואי אפשר לעשר ביו''ט לפיכך הקדימוהו בכ''ט באלול:

גמ' א''ר אבהו כל הן דתנינן פרס פלגא פלגא דל' יום קודם למועד שדורשים בהלכותיו: והן גרנות וכו': א''ר יוחנן מפני שהן פרקי לידה ר' אחא ור' תנחום בר חייה בשם ריב''ל כדי שתהיה הבהמה מצויה לעולי רגלים א''ר יודן שלא יבא לידי בל תאחר א''ר יוסה כל המשהה טבלו עובר בבל תאחר