Shkalim 4a

ואלו שחייבין בקלבון לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים אבל לא כהנים ונשים ועבדים וקטנים השוקל ע''י כהן ע''י האשה ע''י עבד ע''י קטן פטור ואם שקל על ידו וע''י חבירו חייב בקלבון א' ור''מ אומר ב' קולבנות הנותן סלע ונוטל שקל חייב שני קולבנות השוקל על יד עני ועל יד שכינו ועל יד בן עירו פטור ואם הלוון חייב האחין השותפין שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה וכשחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון וכמה הוא קלבון מעה כסף דברי ר''מ וחכ''א חצי מעה:

גמ' אע''פ שאמרו כו' הא לתבוע אין תובעין הכא את אמר תובעין והכא את אמר אין תובעין כאן בשהביא ב' שערות וכאן בשלא הביא ב' שערות: הנכרי והכותי כו'. א''ר בא (ביבא) תיפתר כמ''ד כותי כנכרי דאתפלגין כותי כנכרי דברי רבי רשב''ג אומר כותי כישראל לכל דבר אמר ר' לעזר

מתני' בנכרים הא בכותים לא ותני כן {ויקרא א-ב} אדם לרבות את הגרים {ויקרא א-ב} מכם להוציא את המומרים

מתני' פליגי על ר' אלעזר אין מקבלין מידם קני זבין וזבות קני יולדות וכי יש קני זבין וזבות בנכרים אלא רישא בנכרים וסיפא בכותים (והא כיני) כן הוא רישא בנכרים וסיפא בכותים אמר ר' יוחנן בתחלה אין מקבלים מהן לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים ובסוף מקבלין מהן דבר שאינו מסוים ואין מקבלין מהן דבר מסוים רשב''ל אמר בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים

מתני' פליגי על רבי יוחנן אין מקבלין מהן הקדש ונדבה לבדק הבית פתר לה בין בתחלה בין בסוף ובלבד דבר מסוים (נ''י פתר לה במסוים שאפילו מעותיו יוליכם לים המלח). רשב''ל אמר בין בתחלה ובין בסוף אין מקבלין מהם לא דבר מסוים וכו':

מתני' פליגי על רשב''ל דתני הכל שוין שהן נודרין ונידרין פתר לה עולה ניחא נודרין עולה נידרין עולה (לא) אלא כשאמר ישראל הרי עלי עולה ושמע נכרי ואמר מה שאמר זה עלי: ואינו מביא עמו נסכים ומותר נסכים לא לכלי שרת אינון נמצא מביא דבר מסויים התיב רבי יוסי בר רבי בון והא תנינן נערכין ועורכין לא לבדק הבית אינון היך מה דאת אמר תמן לשמים הוא מתכוין ומאיליהן הן באין לבדק הבית כן את אמר אף הכא לשמים הוא מתכוין