Sotah 35a

וילכו ויבאו א''ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מקיש הליכה לביאה מה ביאה בעצה רעה אף הליכה בעצה רעה {במדבר יג-כז} ויספרו לו ויאמרו באנו וגו' וכתיב אפס כי עז העם אמר רבי יוחנן (סימן אמ''ת לבד''ו לוי''ה) משום ר''מ כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו {במדבר יג-ל} ויהס כלב את העם אל משה אמר רבה שהסיתן בדברים פתח יהושע דקא משתעי אמרי ליה דין ראש קטיעה ימלל אמר אי משתעינא אמרי בי מילתא

וחסמין לי אמר להן וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם סברי בגנותיה קא משתעי אישתיקו אמר להו הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והאכילנו את המן אם יאמר עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו {במדבר יג-ל} עלה נעלה וירשנו אותה וגו' והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל וגו' אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה כי חזק הוא ממנו אל תקרי ממנו אלא ממנו כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם {במדבר יג-לב}

ארץ אוכלת יושביה היא דרש רבא אמר הקב''ה אני חשבתיה לטובה והם חשבו לרעה אני חשבתיה לטובה דכל היכא דמטו מת חשיבא דידהו כי היכי דניטרדו ולא לשאלו אבתרייהו ואיכא דאמרי איוב נח נפשיה ואטרידו כולי עלמא בהספידא הם חשבו לרעה ארץ אוכלת יושביה היא {במדבר יג-לג} ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו וגו' אמר רב משרשיא מרגלים שקרי הוו בשלמא ונהי בעינינו כחגבים לחיי אלא וכן היינו בעיניהם מנא הוו ידעי ולא היא כי הוו

מברי אבילי תותי ארזי הוו מברי וכי חזינהו סלקו יתבי באילני שמעי דקאמרי קחזינן אינשי דדמו לקמצי באילני {במדבר יד-א} ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו אמר רבה אמר רבי יוחנן אותו היום [ערב] תשעה באב היה אמר הקב''ה הן בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים וכתיב {במדבר יד-י} וכבוד ה' נראה באהל מועד אמר רבי חייא בר אבא מלמד שנטלו אבנים וזרקום כלפי מעלה {במדבר יד-לז}

וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה אמר רבי שמעון בן לקיש שמתו מיתה משונה אמר רבי חנינא בר פפא דרש ר' שילא איש כפר תמרתא מלמד שנשתרבב לשונם ונפל על טיבורם והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם ומטיבורם ונכנסות בלשונם ורב נחמן בר יצחק אמר באסכרה מתו:

וכיון שעלה האחרון שבישראל מן הירדן חזרו מים למקומן שנאמר {יהושע ד-יח} ויהי בעלות הכהנים נושאי ארון ברית ה' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישובו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד וישראל מצד אחד נשא ארון את נושאיו ועבר שנאמר {יהושע ד-יא} ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם ועל דבר זה נענש עוזא שנאמר {דברי הימים א יג-ט}

ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון אמר לו הקב''ה עוזא נושאיו נשא עצמו לא כל שכן {שמואל ב ו-ז} ויחר אף ה' בעוזא ויכהו שם על השל וגו' רבי יוחנן ור''א חד אמר על עסקי שלו וחד אמר שעשה צרכיו בפניו {שמואל ב ו-ז} וימת שם עם ארון האלהים א''ר יוחנן עוזא בא לעוה''ב שנאמר עם ארון האלהים מה ארון לעולם קיים אף עוזא בא לעוה''ב {שמואל ב ו-ח} ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעוזא א''ר אלעזר שנשתנו

פניו כחררה אלא מעתה כל היכא דכתיב ויחר ה''נ התם כתיב אף הכא לא כתיב אף דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר {תהילים קיט-נד} זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי אמר לו הקב''ה ד''ת שכתוב בהן {משלי כג-ה} התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו דכתיב {במדבר ז-ט} ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש וגו' ואיהו אתייה בעגלתא {שמואל א

ו-יט} ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון משום דראו ויך (אלהים) רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר קוצרין ומשתחוים היו וחד אמר מילי נמי אמור