More

🙏
Reader Yemei Moharnat יא
A A

Sections

יא

יא

ימי מוהרנ"ת - Yemei Moharnat

1

בִּשְׁנַת תקס"ו הַנַּ"ל רָקַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַחַר הַתּוֹרָה "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם" (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן י"ז) בַּשָּׁנָה הַנַּ"ל אַחַר כָּל הַיָּמִים טוֹבִים בְּסָמוּךְ בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף צִוָּה עָלַי לְהַתְחִיל לִכְתּב מַה שֶּׁאֲנִי מְחַדֵּשׁ, וְכֵן עָשִׂיתִי אַחַר פֶּסַח שָׁלַח אוֹתִי לְר' יְהוֹשֻׁעַ מִזּוּרִין עָלָיו הַשָּׁלוֹם עִם קְוִויטְל כָּתוּב בְּשֵׁמוֹת בִּכְתַב יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה לִתֵּן לוֹ, כִּי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַנַּ"ל הָיָה חוֹלֶה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיָּמוּת וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה בָּעוֹלָם הַבָּא, עַל כֵּן שָׁלַח אוֹתִי עִם הַקְּוִויטְל הַנַּ"ל וְנָסַעְתִּי אֵלָיו וּמָסַרְתִּי לוֹ הַכְּתָב הַנַּ"ל וּפְקֻדַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיִּקַּח בְּדַעְתּוֹ וּמחוֹ הַשֵּׁמוֹת הָאֵלּוּ שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים שָׁם כִּי כַּאֲשֶׁר יְקַבְּלֵם בְּדַעְתּוֹ וּמחוֹ שֶׁהֵם הַנְּשָׁמָה, כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא הַדַּעַת שֶׁבַּמּחַ כְּמוֹ שֶׁמְּבאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן ל"ה) יִהְיֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה לְפָנָיו גַּם אָמַר לִי שֶׁאֲצַוֶּה לוֹ שֶׁיַּחֲשׁב אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּדַעְתּוֹ בְּכָל יוֹם עַד שֶׁיִּסְתַּלֵּק, וְכֵן עָשִׂיתִי וְאָמַר לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁזִּכָּה אוֹתִי בְּמִצְוָה בַּשְּׁלִיחוּת הַזּאת לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַנַּ"ל

1

And afterward he answered and said — in the manner of one extolling the depth of his own casual conversation — "The mundane talk of ours [sichosam shel tzadikim] — which Tzaddik could tell me how in these witty words — which they call a 'vertil' — there is contained all the mystical intentions [kavanos] of the circumcision, and even more than the kavanos?"

2

גַּם בְּאוֹתוֹ הַחֹרֶף בִּשְׁנַת תקס"ו הַנַּ"ל זָכִיתִי לִכְתּב לְפָנָיו הַסֵּפֶר הַנִּשְׂרַף הַנַּ"ל וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ אַחַר פֶּסַח אָמַר לִי זִכִּיתִי אוֹתְךָ בְּמִצְוָה רַבָּה שֶׁכָּתַבְתָּ הַסֵּפֶר הַנַּ"ל וְאָמַר הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ כְּבָר הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֲשִׂיָּה בָּעוֹלָם אַךְ הִזְהִיר אוֹתִי הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל עַל הַתִּינוֹק שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ שְׁלמה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְגַם לְהָאִישׁ שֶׁמָּסַר בְּיָדוֹ הַסֵּפֶר הַנַּ"ל צִוָּה וְהִזְהִיר לְמַעַן הַשֵּׁם שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַתִּינוֹק הַנַּ"ל, כִּי יָדַע שֶׁיִּקְחוּ עַצְמָם עַל הַתִּינוֹק הַנַּ"ל וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לא הוֹעִילוּ תְּפִלּוֹתֵינוּ, וְנִפְטַר הַיֶּלֶד אַחַר שָׁבוּעוֹת בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה וּמְעַט דִּמְעַט יִתְבָּאֲרוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (עַיֵּן חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כ"ח, קנ"א) הַמָּקוֹם יְנַחֵם אוֹתוֹ וְאוֹתָנוּ וְכָל יִשְׂרָאֵל מִצָּרָה וְשֶׁבֶר הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם כַּאֲשֶׁר אָמַר בְּפֵרוּשׁ וִינַחֵם אוֹתָנוּ בְּכִפְלַיִם, וְיָבִיא לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן: אָמַר הַמַּעְתִּיק רָאִיתִי לְהַעְתִּיק מַה שֶּׁמָּצָאתִי בְּאַמְתַּחַת הַכְּתָבִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: סָמוּךְ לִפְטִירַת הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיִינוּ אֶצְלוֹ עַל הָעֲלִיָּה שֶׁהָיָה עַל בֵּיתוֹ וְסִפֵּר עִמָּנוּ מֵעִנְיַן גּדֶל צַעֲרוֹ וְיִסּוּרָיו הַגְּדוֹלִים וְהָעֲצוּמִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכָּל צַד וּמִצִּדֵּי צְדָדִים וְסִפֵּר קְצָת בְּעִנְיָן זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים רַבִּים וּגְדוֹלִים מְאד מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים כִּי יֵשׁ לוֹ חוֹלַאַת קָשֶׁה וּכְאֵב גָּדוֹל וְיִּסּוּרִים גְּדוֹלִים בַּגּוּף וְגַם בְּתוֹךְ וְכוּ' וְכֵן מִבַּחוּץ הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים עֲצוּמִים מֵעצֶם הַמַּחֲלקֶת הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה עָלָיו כָּל יָמָיו חִנָּם עַל לא דָּבָר, וַיְחַפְּאוּ עָלָיו דְּבָרִים אֲשֶׁר לא כֵן אֲשֶׁר בָּדוּ מִלִּבָּם אֲשֶׁר לא עָלוּ עַל לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ כְּלָל וְחוּץ שְׁאָר הַיִּסּוּרִים מִכָּל הַצְּדָדִים, שֶׁהָיוּ לוֹ בְּכָל עֵת, כִּי הָיָה מָלֵא יִסּוּרִים וְכוּ' וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו עָנָה וְאָמַר, מָה אַתֶּם יוֹדְעִים מַה גָּדוֹל וְעָצוּם הַשֶּׁבֶר הַזֶּה שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם עִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַיֶּלֶד הַנַּ"ל, כָּל לְבָבִי נִשְׁבַּר וְנִתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְחִילוּ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים לֵירֵד עַל לְחָיָיו וְתֵכֶף וּמִיָּד בָּרַחְנוּ מִלְּפָנָיו מֵעצֶם הַבּוּשָׁה שֶׁנָּפַל עָלֵינוּ עַל שֶׁרָאִינוּ בְּכִיָּתוֹ בְּפָנֵינוּ, וְנִדְמָה לָנוּ כְּאִלּוּ נֶהְפַּךְ כָּל הָעוֹלָם וְנֶחֱרַב וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם שֶׁאַחֲרָיו יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ אָמַר לָנוּ שֶׁאִלְמָלֵא לא יָרַדְנוּ תֵּכֶף הָיָה מְסַפֵּר לָנוּ דָּבָר יָפֶה מְאד (וָואלְט אִיךְ אַייךְ גִּיוֶוען דֶער צֵיילְט שֵׁיינְס) וְאָמַר בְּיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁאַחֲרָיו תּוֹרָה נִפְלָאָה (הַיְנוּ מַאֲמַר וַיּאמֶר בּעַז סִימָן ס"ה) גַּם בְּאוֹתוֹ הָעֵת אָמַר הַתּוֹרָה עַל-פָּסוּק מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן רס"ב) שֶׁקּדֶם שֶׁהוּא מְגַלֶּה תּוֹרָה הוּא בּוֹכֶה תָּמִיד וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ (נִרְאֶה שֶׁחָסֵר סִיּוּם הַשִּׂיחָה הַזּאת): עוֹד מָצָאתִי כָּתוּב שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, שְׁנַת תקס"ו לפ"ק יוֹם רִאשׁוֹן ה' מְנַחֵם אָב שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כָּל סֵדֶר בִּיאַת הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְאָמַר שֶׁכְּבָר הָיָה מוּכָן שֶׁיָּבוֹא בְּעוֹד אֵיזֶה שָׁנִים וְיָדַע בְּאֵיזֶה שָׁנָה וּבְאֵיזֶה חֹדֶשׁ וּבְאֵיזֶה יוֹם יָבוֹא אַךְ עַכְשָׁו בְּוַדַּאי לא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁהָעִכּוּב הָיָה מֵחֲמַת שֶׁנִּפְטַר אֶצְלוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן שְׁלמה אֶפְרַיִם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה גַּם מִקּדֶם סִפֵּר עִמִּי סָמוּךְ אַחַר פְּטִירַת הַיֶּלֶד הַנַּ"ל וְאָמַר גַּם כֵּן עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁכְּבָר הָיָה מוּכָן שֶׁיָּבוֹא בְּעֵרֶךְ קְצָת שָׁנִים וְכוּ' וְיָדַע בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ וְכוּ' אַךְ עַכְשָׁו בְּוַדַּאי לא יָבוֹא אָז: עוֹד מָצָאתִי כָּתוּב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ נָסַע מִפּה עַל הָאוֹקְרַיינֶע וְהָיִינוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיָּצָא מִלָּאדִיזִין וְשָׁם כְּשֶׁיָּצָא מִלָּאדִיזִין יָשַׁבְנוּ עַל הָעֲגָלָה שֶׁלּוֹ וְאָז בְּדֶרֶךְ הַנְּסִיעָה גִּלָּה לָנוּ סוֹד הַנִּכְתָּב כָּאן דְּבָרִים אֲשֶׁר לא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם וְכוּ' (הַיְנוּ כָּל סֵדֶר בִּיאַת הַגּוֹאֵל-צֶדֶק הַנַּ"ל וְנִכְתַּב שָׁם הָעִנְיָן בִּרְמִיזָא בְּעָלְמָא וּבְדֶרֶךְ נוֹטָרִיקוֹן וְרָאשֵׁי-תֵבוֹת וּמַזְהִיר מְאד שֶׁלּא לְהַעְתִּיק זֶה הַקּוּנְטְרֵס הַנִּקְרָא מְגִלַּת סְתָרִים וּמִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁלּא לְהַדְפִּיסוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְתַּב בִּרְמִיזָה גַּם זֶה חָלִילָה לְגַלּוֹת וְכוּ') וְסִיֵּם

2

And afterward he began casting forth words from his holy mouth, answering and saying: "Is there not [a case in the Talmud] where one was slapped across the face and was struck with a sandal, and our Sages of blessed memory asked: 'A sandal — from what was it made?'" — and a parable — and so on. And afterward he began to say the Torah teaching printed at §63: "Bris [covenant] — in the Aramaic translation it is called ammah…" and so on. Whoever was not there at that moment — how this Torah came to be revealed from that remark — it is impossible for him to picture the matter. But whoever was present saw with his own eyes the greatness of the Creator Blessed be He, the greatness of Torah, and the greatness of true Tzadikim — how all their conversation and movements are exalted Torah. For we saw with our own eyes that in a mere casual remark — what they call a "vertil" — that he said about my shoe, there was contained such a lofty and hidden Torah, encompassing within it the entire secret of the mystical intentions of circumcision and more — as he himself said.

3

וְהַרְבֵּה נִשְׁכַּח מִיָּד וְלא נִכְתַּב כְּלָל כִּי סִפּוּר עִנְיָן זֶה שָׁהָה בְּעֶרֶךְ שְׁנֵי שָׁעוֹת וְצִוָּה, שֶׁלּא לְדַבֵּר מִזֶּה וְלִכְתּב בְּרֶמֶז וְתֵכֶף נִשְׁכַּח הָרב כִּי לא נִכְתַּב מִיָּד אַחַר כָּךְ כָּתוּב שָׁם מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ עוֹד הַפַּעַם בְּעִנְיָן זֶה בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ ח' מְנַחֵם-אָב שְׁנַת תקס"ט פּה בְּרֶסְלַב וְכוּ' וְסִיֵּם שָׁם, אַחַר שֶׁסִּפֵּר פַּעַם הָרִאשׁוֹן עִנְיָן הַנַּ"ל אַחַר כָּךְ בָּא עָלֵינוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נָסַע לְדַרְכּוֹ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ דִּבַּרְנוּ עִמּוֹ שֶׁהָיָה לָנוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אָז, וְאָמַר שֶׁגַּם הוּא נַעֲשָׂה שָׂמֵחַ מְאד אַחַר הַסִּפּוּר הַנַּ"ל וְאָמַרְתִּי לוֹ אֱמֶת שֶׁטּוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר מְאד, אַךְ מָתַי יִהְיֶה זאת עָנָה וְאָמַר אֲבָל הַסִּפּוּר בְּעַצְמוֹ מִזֶּה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד כְּשֶׁבָּא עִנְיָן זֶה לְתוֹךְ שִׂיחָה בְּזֶה הָעוֹלָם מַה שֶּׁהָיָה גָּנוּז בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמעַ דְּבָרִים גְּנוּזִים כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר לא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם (עַד כָּאן הֶעְתַּקְתִּי מִכְּתִיבַת יָד הַנַּ"ל) (וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּיָמִים לא כַּבִּירִים, נִגְנְבוּ וְנֶאֶבְדוּ הַכְּתָבִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל מְגִלַּת סְתָרִים הַנַּ"ל וַעֲדַיִן לא נוֹדַע מְקוֹמָם אַיּוֹ וַחֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְכוּ'): בִּשְׁנַת תקס"ו הַנַּ"ל אַחַר שֶׁנִּפְטַר הַתִּינוֹק הַנַּ"ל נָסַע לַדֶּרֶךְ לְמֶדְוֶדִיבְקֶע וּסְבִיבוֹתֶיהָ, וְשָׁם הִתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹנָה שֶׁבְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וּכְשֶׁבָּא מֵהַדֶּרֶךְ הָיִיתִי אֶצְלוֹ וְחָזַר וְסִפֵּר לְפָנֵינוּ אוֹתָהּ הַמַּעֲשֶׂה, וְאָמַר, בַּדֶּרֶךְ סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה וְכוּ' כַּנִּדְפָּס שָׁם בַּסֵּפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת:

3

And in truth, even the awesome Torah he afterward revealed on this — likewise no one can fully grasp it properly, for it is very lofty. This is his way in particular, for this Torah he elucidated only by way of the most general allusion, as is apparent to one who studies it there.

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Listen / PauseL
PrintP
Next segmentJ / ↓
Prev segmentK / ↑
Toggle favoriteG
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…