More

🙏
Reader Yemei Moharnat כ
A A

Sections

כ

כ

ימי מוהרנ"ת - Yemei Moharnat

1

אַחַר פֶּסַח, בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי בְּמָאהְלוֹב, הִגִּיעַ אִגֶּרֶת לְפה בְּרֶסְלַב, וּמִכָּאן נִשְׁלַח אֵלַי, שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חַלָּשׁ מְאד, וּבִקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו אַחַר-כָּךְ הִגִּיעַ אִגֶּרֶת מִמֶּנּוּ, שֶׁחָזַר לְאֵיתָנוֹ שֶׁלּא עַל-יְדֵי רְפוּאוֹת גַּשְׁמִיּוֹת, וְאָמַר, שֶׁתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ הוֹעִילוּ לוֹ הַרְבֵּה

1

And likewise when one person becomes estranged, Heaven forbid, from the upright group of those close to him — he also experiences all the anguish mentioned. And he then mentioned one of our companions who had become estranged from him, and he enlarged greatly on the immense pain and suffering he has from this. Afterward, on Thursday, the binding of the book was completed. I took the book from the craftsman's house and brought it with me before him, and stood before him. And he said: "You are still not in joy. In time to come you will know my greatness." And he said it in the Ashkenazic [Yiddish] tongue, in these words: "Amol vesstu vissen mein groiskait."

2

וְהִנֵּה דַרְכֵּנוּ הָיְתָה לִנְסֹעַ אֵלָיו תָּמִיד עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֵבִין שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְעַכֵּב בִּקְהִלַּת-קדֶשׁ זַסְלַב גַּם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְכָתַב לָנוּ אִגְּרוֹת שֶׁלּא יָרִים אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֶת רַגְלוֹ לָבוֹא אֵלָיו עַל שָׁבוּעוֹת אֲבָל רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר מִנֶּעמִירוֹב שֶׁהָיָה פּה בְּכָל פַּעַם וְרָאָה אֶת הָאִגֶּרֶת פּה קדֶם לְכָל אַנְשֵׁי- שְׁלוֹמֵנוּ, עָמַד וְכָתַב לִי וּלְכַמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְזֵרַז אוֹתָנוּ שֶׁאַף עַל פִּי כֵן נִסַּע וְנֵלֵךְ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִקְהִלַּת-קדֶשׁ זַסְלַב וְכֵן עָשׂוּ פּה בְּרֶסְלַב וְאַנְשֵׁי נֶעמִירוֹב וְטֶפְּלִיק וְדַאשִׁיב וְכוּ' וְנָסְעוּ לְזַסְלַב עַל שָׁבוּעוֹת

2

And he then revealed to me something of the matter of his awesome book which was [later] burned — and so on and so on. And see elsewhere [Chayay Moharan §§169–170, §574] for the very edge of the edge of this matter.

3

וַאֲנִי הָיִיתִי בְּמָאהְלוֹב אָז, וְהָיְתָה דַּעְתִּי חֲלוּקָה מְאד מְאד בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה אֵלָיו לִקְהִלַּת-קדֶשׁ זַסְלַב, כִּי הָיוּ לִי מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת בְּלִי שִׁעוּר וְיָדַעְתִּי שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב שֶׁלּא לָבוֹא אֵלָיו, עַל כֵּן הָלַךְ לִבִּי הֵנָּה וָהֵנָּה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וּבְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הִתְגַבֵּר הַחֵשֶׁק עַל הַמְּנִיעָה, וְנִתְגַּבַּרְתִּי וְנָסַעְתִּי לִבְּרֶסְלַב לִנְסֹעַ מִשָּׁם לְזַסְלַב וְעצֶם הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לִי בְּבֵית חוֹתְנִי בִּנְסִיעָה זאת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כִּי חוֹתְנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה אָז בְּבֵיתוֹ וְהָיָה גָּדוֹל וְחָשׁוּב וְיָקָר שָׁם מְאד מְאד וְנֶאֶסְפוּ אֵלָיו מִכַּמָּה עֲיָרוֹת בְּעִסְקֵי מִשְׁפָּט וְגַם הָיָה מוּכָן לִנְסֹעַ אַחַר שָׁבוּעוֹת עִם אִשְׁתּוֹ לִקְהִלַּת קְרֶמִינִיץ לְהַנְהִיג הָרַבָּנוּת שָׁם, וְרָצָה לְהַשְׁאִיר אוֹתִי בְּכָאן בְּמָאהְלוֹב עַל מְקוֹמוֹ וַאֲנִי בָּאתִי פִּתְאם לְבֵיתִי וְהִתְחַלְתִּי לְהָכִין עַצְמִי לִנְסֹעַ לִבְּרֶסְלַב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וְעָמְדוּ כֻּלָּם מִשְׁתּוֹמְמִים, וְזוּגָתִי הִתְחִילָה לִבְכּוֹת מִיָּד כִּי כְּבָר יָדְעָה שֶׁלּא תּוּכַל לִמְנעַ אוֹתִי בְּשׁוּם אפֶן וַאֲנִי הָלַכְתִּי לְקַבֵּל רְשׁוּת מֵחוֹתְנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהִקְפִּיד עָלַי מְאד וְרָצָה לִמְנעַ אוֹתִי הוּא וְזוּגָתוֹ הִיא חֲמוֹתִי אֲבָל אֲנִי לא הִשְׁגַּחְתִּי עַל דִּבְרֵיהֶם כְּלָל וְהָלַכְתִּי מֵהֶם וְקִבַּלְתִּי חֲפָצִים שֶׁלִּי וְנָסַעְתִּי מִשָּׁם וְגַם לא הָיָה לִי עַל הוֹצָאוֹת כְּלָל, וְהִזְמִין לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרֶגַע קַלָּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהִלְווּ לִי עַל הוֹצָאוֹת קְצָת, וְגַם הִזְמִין לִי בְּרַחֲמָיו עֲגָלָה מִנֶּעמִירוֹב שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לַחֲזר בְּיוֹם זֶה לְבֵיתָהּ וְהַכּל הָיָה פִּתְאם בְּשָׁעָה אַחַת וְהָיִיתִי אָז טָרוּד וְנֶחְפָּז מְאד כִּי הַזְּמַן הָיָה סָמוּךְ מְאד לְשָׁבוּעוֹת, וַאֲנִי הָיִיתִי מֻכְרָח לִנְסֹעַ מִקּדֶם לִבְּרֶסְלַב כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִנְסֹעַ עִמָּהֶם יַחַד לְזַסְלַב

3

Yimay Moharnat – Part One, Sections 10–18 — Corrected Complete Edition נ נח נחמ נחמן מאומן

4

וְהִנֵּה גּדֶל חֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁהָיְתָה לִי אָז, וְעצֶם הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁהָיָה לִי אָז בְּעִנְיַן נְסִיעָה זאת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרַנִי לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת, וּבְשָׁעָה אַחַת נִגְמַר בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ בְּעֵת שֶׁהָיָה הַזְּמַן קָצָר מְאד לַעֲסֹק בַּנְּסִיעָה הַזּאת אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִזְמִין לִי מִיָּד עֲגָלָה וּמָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת קְצָת כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְחַזַּקְתִּי בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ בְּוַדַּאי וְיַעֲבר עָלַי מָה, תֵּכֶף סִיְּעַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִזְמִין לִי צָרְכֵי נְסִיעָתִי כִּי כֵּן דַּרְכּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד כִּי הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ, וְכָל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק מְנִיעוֹת הַמּחַ וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָם, אַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת כֻּלָּם הֵם רַק מְנִיעוֹת הַמּחַ וְאִם יַגְבִּיר הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן כָּרָאוּי וְיִכְסֹף בֶּאֱמֶת לִגְמר הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּוַדַּאי יְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְכוּ' (כַּמְבאָר אֶצְלֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר [לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן ס"ו]) אֲבָל אֲנִי בְּעָנְיִי רָאִיתִי זאת בְּעֵינַי כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר וְנָסַעְתִּי עִם הָעֲגָלָה שֶׁהָלְכָה לְנֶעמִירוֹב וְיָצָאתִי מִמָּאהְלוֹב בְּיוֹם חֲמִישִׁי בְּעֶרֶךְ ב' שָׁעוֹת וְיוֹתֵר אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם וַאֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לִהְיוֹת בִּבְּרֶסְלַב עַל אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת כִּי יָדַעְתִּי שֶׁתֵּכֶף אַחַר שַׁבָּת יִסְעוּ כָּל הַחֲבֵרִים מִפּה לְזַסְלַב וְהָיִיתִי חוֹשֵׁב בְּדַעְתִּי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג כִּי הָעֲגָלָה הָלְכָה לְנֶעמִירוֹב וּמִי יוֹדֵעַ אִם אוּכַל לְהַגִּיעַ בְּיוֹם שִׁשִּׁי לְנֶעמִירוֹב בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל שֶׁאוּכַל לִנְסֹעַ עוֹד מִנֶּעמִירוֹב לְפה בְּרֶסְלַב עַל שַׁבָּת וְגַם יִהְיוּ לִי יִסּוּרִים מֵאָבִי נֵרוֹ יָאִיר שֶׁאֵינוֹ מַסְכִּים גַּם כֵּן עַל עִנְיַן נְסִיעָתִי זאת, מִכָּל- שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָבוֹא פִּתְאם בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת וְאֶרְצֶה לִסַּע מִבֵּיתוֹ תֵּכֶף, בְּוַדַּאי יַקְפִּיד עָלַי עַל כֵּן הָיִיתִי מִתְגַּעְגֵּעַ מְאד שֶׁהַבַּעַל עֲגָלָה יְמַהֵר וְיָחִישׁ מַסָּעֵהוּ, בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לָבוֹא בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל סָמוּךְ לְנֶעמִירוֹב, בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לְחַפֵּשׂ אַחַר אֵיזֶה עֲגָלָה בַּדֶּרֶךְ שֶׁתִּסַּע עִמִּי לִבְּרֶסְלַב כִּי סָמוּךְ לְנֶעמִירוֹב יְכוֹלִים לְעַקֵּם הַדֶּרֶךְ לִקְהִלַּת בְּרֶסְלַב כְּדֵי שֶׁלּא אֶצְטָרֵךְ כְּלָל לִהְיוֹת בְּנֶעמִירוֹב

4

The Days of Our Master, Teacher, and Rabbi Rabbi Nussun of Breslov, zichrono livracha Part One — Complete, Unabridged

5

אֲבָל תֵּכֶף בְּנָסְעִי מִמָּאהְלוֹב הִתְחִילוּ שׁוּב הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה בְּעַצְמָהּ, כַּאֲשֶׁר מִתְנַהֵג עִמָּנוּ עַל-פִּי הָרב שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְנִיעוֹת קדֶם שֶׁמַּתְחִילִין לִנְסֹעַ וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לְשַׁבֵּר אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת וּמַתְחִילִין לִנְסֹעַ, אֲזַי חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים מְנִיעוֹת חֲדָשׁוֹת בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה בְּעַצְמָהּ מֵהַבַּעַל עֲגָלָה וְהַסּוּסִים וּמֵהָעֲגָלָה וְאוֹפַנִּים וַחֲבָלֶיהָ וְכָל כֵּלֶיהָ, וּמִמָּטָר וָגֶשֶׁם וְרֶפֶשׁ וָטִיט וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אֲשֶׁר כִּמְעַט לא נִמְלְטָה נְסִיעָה אַחַת מִמְּנִיעוֹת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הַרְבֵּה, הֵן בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ הַקְּדוֹשִׁים, הֵן עַתָּה כְּשֶׁאָנוּ נוֹסְעִים עַל צִיּוּן קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאד וְהִנֵּה תֵּכֶף כְּשֶׁיָּצָאתִי מִמָּאהְלוֹב וַאֲנִי נֶחְפָּז בְּדַעְתִּי מְאד מְאד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, הִסְתַּכַּלְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁהַבַּעַל-עֲגָלָה נוֹסֵעַ עִם עֲגָלָה גְּדוֹלָה וְאֵין לוֹ כִּי-אִם שְׁנֵי סוּסִים וְזֶה יָדוּעַ שֶׁאֵלּוּ הָעֲגָלוֹת גְּדוֹלוֹת אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵילֵךְ בִּזְרִיזוּת כִּי-אִם עַל יְדֵי אַרְבָּעָה סוּסִים וּלְפָחוֹת שְׁלשָׁה וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה זֶּה וְהֵשִׁיב שֶׁנֶּחֱלָה אֶצְלוֹ סוּס אֶחָד בִּנְסִיעָתוֹ לְכָאן וְהִשְׁאִיר אוֹתוֹ בְּעֶרֶךְ פַּרְסָה וּמֶחֱצָה מִפּה, וְהִנֵּה מֵחֲמַת זֶה בְּוַדַּאי נָסַע עִמִּי לְאַט לְאַט וְגַם גֶּשֶׁם הִתְחִיל לֵירֵד קְצָת וְנָסַעְנוּ עַד שֶׁבָּאנוּ אֶל הַכְּפָר שֶׁהִשְׁאִיר שָׁם סוּסוֹ וְתֵכֶף הוֹדִיעוּ לָנוּ הַשְּׁמוּעָה טוֹבָה מִסּוּסוֹ שֶׁכְּבָר מֵת שָׁם, וּבְוַדַּאי הִתְחִיל לְהִצְטַעֵר הַרְבֵּה וְלַחְשׁב מַה לַּעֲשׂוֹת עִם הָעוֹר וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעַכַּבְנוּ שָׁם קְצָת וְאַחַר-כָּךְ נָסַע מִשָּׁם בְּלֵב נֶאֱנָח וְנֶעֱצָב וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם וּבְוַדַּאי נָסַע לְאַט כִּי לא הָיוּ לוֹ כִּי-אִם שְׁנֵי סוּסִים בַּעֲגָלָה כָּזאת וְהָיָה לָנוּ לִינַת לַיְלָה סָמוּךְ לְמָאהְלוֹב שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת וּמֶחֱצָה וַעֲדַיִן הָיִינוּ רְחוֹקִים מִנֶּעמִירוֹב הַרְבֵּה בְּעֶרֶךְ שְׁמוֹנֶה פַּרְסָאוֹת וְעָמַדְתִּי בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבּקֶר בְּלֵב נִשְׁבָּר וּמְבֻלְבָּל מְאד וְלא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת וְנָסַעְתִּי עִם הַבַּעַל עֲגָלָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל עַד קְהִלַּת-קדֶשׁ מַארְחֶוֶוע, וּכְבָר הָיָה סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַיּוֹם וּמִשָּׁם עֲדַיִן חָמֵשׁ פַּרְסָאוֹת לִקְהִלַּת נֶעמִירוֹב וּבְעֵת כְּנִיסָתִי לְשָׁם הָיִיתִי מִצְטַעֵר הַרְבֵּה כִּי הֵבַנְתִּי שֶׁקָּשֶׁה לָבוֹא עַל שַׁבָּת אֲפִלּוּ לְנֶעמִירוֹב מִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁתִּהְיֶה שָׁהוּת לִשְׂכּר עֲגָלָה בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ לִבְּרֶסְלַב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אָבוֹא אַחַר שַׁבָּת לִבְּרֶסְלַב לא יִהְיֶה עֲגָלָה וַחֲבֵרִים לִנְסֹעַ עִמָּהֶם לְזַסְלַב וְהָיִיתִי חוֹשֵׁב בְּדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת כִּי רָאִיתִי שֶׁטּוֹב לְפָנַי לִשְׂכּר בְּכָאן סוּסִים לִנְסֹעַ מִכָּאן לִבְּרֶסְלַב, אֲבָל לא הָיוּ לִי עַל הוֹצָאוֹת כָּל כָּךְ גַּם הָעִיר קְטַנָּה וְעַל פִּי רב אֵין נִמְצָאִים בְּכָאן סוּסִים כָּאֵלֶּה לִנְסֹעַ עִמָּהֶם בִּמְהִירוּת כָּל כָּךְ

5

Yimay Moharnat In the year 5566 [1806], after Yom Tov, a son was born to me — Meir zichrono livracha. I wished to travel to him [Rabbainu], and I delayed until after the circumcision. Afterward I came to him zichrono livracha, and that was the first time I merited that he showed me his awesome book that was later burned. He read with me several chapters there, and I was very greatly awestruck — even though I did not understand it at all.

6

וְסָמוּךְ מְאד בִּכְנִיסָתִי לְהָעִיר בִּהְיוֹתִי עַל הַגֶּשֶׁר דְּשָׁם עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַזְמֵן לִי בְּכָאן עֲגָלָה עִם אַרְבָּעָה סוּסִים שֶׁתִּסַּע לִבְּרֶסְלַב וּתְקַבֵּל אוֹתִי בְּחִנָּם וְהַבַּעַל עֲגָלָה שָׁמַע כְּשֶׁאָמַרְתִּי זאת

6

Close to Chanukah I stayed there for about three weeks, and at that time I completed before him the entire first Aleph-Beis [the first volume of Sefer HaMidos]. I had begun it in the summer of 5563, and had also written some of it in the year 5564.

7

אַחַר כָּךְ נִכְנַסְנוּ לְהָעִיר וּבָאנוּ לְתוֹךְ הָאַכְסַנְיָא וְהַבַּעַל עֲגָלָה רָצָה לְהִתְמַהְמֵהּ שָׁם לִתֵּן מִסְפּוֹא לַסּוּסִים וַאֲנִי נָטַלְתִּי יָדַי לֶאֱכל וּבֵין הַנְּטִילָה לְבִרְכַּת הַמּוֹצִיא עָנָה וְאָמַר לִי הַבַּעַל עֲגָלָה, רַבִּי נָתָן תְּפִלַּתְכֶם נִתְקַבְּלָה כִּי הִנֵּה בְּשָׁעָה זאת בָּאָה עֲגָלָה עִם אַרְבָּעָה סוּסִים הַנּוֹסַעַת לִבְּרֶסְלַב, וְהַסּוֹחֵר הַנּוֹסֵעַ שָׁם בְּוַדַּאי יְקַבֵּל אֶתְכֶם בְּחִנָּם כִּי הָיָה מַכִּיר אוֹתוֹ וְהוֹדִיעַ לִי מִיָּד מִי הוּא וְנִבְהַלְתִּי מְאד וְכֵן הֲוָה

7

In the year 5566 mentioned above, Rabbainu zichrono livracha danced after the Torah teaching "Vayehi heim merikkim sakeihem" — "And it was, as they were emptying their sacks" [Likutay Moharan §17]. In that same year, after all the Yamim Tovim, close to the beginning of the winter, he commanded me to begin writing down my own Torah novelties [chidushim]. And so I did.

8

וְתֵכֶף בֵּרַכְתִּי בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא וְיָצָאתִי לַחוּץ אֶל הָעֲגָלָה שֶׁעָמְדָה בְּסָמוּךְ מְאד לָאַכְסַנְיָא שֶׁלִּי וְתֵכֶף קִבֵּל אוֹתִי בְּשִׂמְחָה, וְנָסַעְתִּי עִמּוֹ מִיָּד לְפה בְּרֶסְלַב וּבָאתִי לְכָאן בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וּכְבָר הָיוּ כָּל הַחֲבֵרִים מוּכָנִים לִנְסֹעַ בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְזַסְלַב וְלא הָיָה מָקוֹם לְקַבֵּל אוֹתִי אַךְ תֵּכֶף שָׁלְחוּ שָׁלִיחַ מְיֻחָד לִכְפָר אֶחָד לִשְׂכּר עֲגָלָה בִּשְׁבִילִי וּבִשְׁבִיל עוֹד אֶחָד בְּזוֹל וְנָסַעְתִּי עִמָּהֶם יַחַד בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבָאנוּ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּיוֹם רְבִיעִי וּבְיוֹם חֲמִישִׁי הָיָה עֶרֶב שָׁבוּעוֹת

8

After Pesach [of 5566], he sent me to Reb Yehoshua of Zurin, may he rest in peace, with a kvittel [note] written with Divine Names in his own holy handwriting, to give to him. For Rabbi Yehoshua mentioned above was ill, and Rabbainu zichrono livracha said that he would pass away, and that one needed to do good for him in the World to Come. Therefore he sent me with the kvittel mentioned above. I traveled to him and delivered the note and Rabbainu's zichrono livracha command: that he should receive and absorb into his mind and brain [da'as u'moach] those Divine Names that were written there — for when he receives them into his mind and brain, which is the soul [neshamah], since the soul is the da'as [consciousness] that is in the brain, as explained in his holy books [Likutay Moharan §35] — it would be a great good for him [in the World to Come]. He also told me to command him to contemplate Rabbainu zichrono livracha in his mind every day until he would depart [from this world]. And so I did. And Rabbainu zichrono livracha told me that he had granted me a mitzvah through this mission to Rabbi Yehoshua mentioned above.

9

וְרָאִיתִי הַשְׁגָּחָתוֹ הַנִּפְלָאָה וְשֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁנִּתְקַיְּמָה תְּפִלָּתִי כַּהֲוָיָתָהּ שֶׁהִזְמִין לִי הַשֵּׁם בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֲגָלָה עִם אַרְבָּעָה סוּסִים בְּחִנָּם לִבְּרֶסְלַב כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּי מַמָּשׁ בָּרוּךְ הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת כָּל פֶּה בְּרַחֲמִים, וּמְסַיֵּעַ תָּמִיד לְכָל הַבָּאִים לָגֶשֶׁת אֶל הַקּוֹדֶשׁ, בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כּחַ שֶׁעֲזָרַנִי עַד כּה כִּי הַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵאֵלָיו שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב וַאֲפִלּוּ פָּנִים אֶל פָּנִים כָּל מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה בִּשְׁלֵמוּת בִּפְרָט מְנִיעוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל הַסְּבָרוֹת שֶׁהָיוּ בְּדַעְתִּי לִמְנעַ אוֹתִי מִנְּסִיעָה זאת וְכַיּוֹצֵא בָּהּ וּבִפְרָט שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב בְּעַצְמוֹ לִבְלִי לִנְסֹעַ אֵלָיו כַּנִּזְכַּר לְעֵיל וְהַמְּנִיעוֹת כֻּלָּם עָמְדוּ לְפָנַי כְּחוֹמוֹת מַמָּשׁ מִכָּל הַצְּדָדִים וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכחוֹ הַגָּדוֹל עֲזָרַנִי לְדַלֵּג עַל כֻּלָּם, וְלָבוֹא אֵלָיו לִקְהִלַּת- קדֶשׁ זַסְלַב וְלִשְׁמעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תּוֹרָה וּלְכָתְבָהּ עַל הַסֵּפֶר לְזַכּוֹת בָּהּ אֶת הָרַבִּים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת עַל כֵּן הֶאֱרַכְתִּי קְצָת לְבָאֵר פְּרָט נְסִיעָה זאת לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן הַמְּנִיעוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ וּבְכחוֹ הַגָּדוֹל זָכִינוּ לְשַׁבְּרָם

9

And also during that same winter of 5566 mentioned above, I merited to write before him the burned book mentioned above, and so on. And afterward, after Pesach, he said to me: "I have granted you a great mitzvah through your having written that book." And he said: "Your book has already begun to accomplish something in the world." But he greatly warned me to pray for his infant — the holy child Shlomo Efraim zichrono livracha. And he also commanded and warned the man into whose hands the book had been given, for the sake of Heaven, to pray for the infant mentioned above — for he knew that people would devote themselves to praying for that infant. But because of our many sins, our prayers did not avail. And the child passed away after Shavuos during that summer. And regarding this matter there are many stories to tell, and a very small amount will be explained elsewhere [see Chayay Moharan §§28, 151].

10

כִּי כָּל מַה שֶׁכָּתַבְתִּי מִמַּה שֶּׁעָבַר עָלַי, כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה עָבְרוּ גַּם עַל שְׁאָר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם הָיוּ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת וְנוֹרָאוֹת מִלְּהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בִּפְרָט בִּתְחִלָּתָם וְרַבִּים נָפְלוּ וְנִתְרַחֲקוּ עַל יְדֵי הַמְּנִיעוֹת וְאִבְּדוּ מַה שֶּׁאִבְּדוּ חֲבָל עַל דְּאָבְדִין, וְאַשְׁרֵי לְהַנִּשְׁאָרִים שֶׁהִתְגַּבְּרוּ וְהִתְחַזְּקוּ וְשִׁבְּרוּ כָּל הַמְּנִיעוֹת, וְנִתְדַּבְּקוּ בְּרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְזָכוּ לָהֶם כוּ' וּלְדוֹרוֹתָם וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים

10

May the Omnipresent comfort him and us and all of Israel from this great sorrow and shattering that was in the world — as he himself explicitly said: He will comfort us doubly — and may He bring us our righteous Mashiach speedily in our days. Amen.

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Listen / PauseL
PrintP
Next segmentJ / ↓
Prev segmentK / ↑
Toggle favoriteG
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…