קטו
ימי מוהרנ"ת - Yemei Moharnat
בְּבוֹאִי עַל הָעֲלִיָּה שֶׁדָּר שָׁם הָרַב הָלַךְ מֵאִתִּי זֶה שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתִי וְנִשְׁאַרְתִּי שָׁם לְבַדִּי וְהַדֶּלֶת הָיְתָה סְגוּרָה וְנִזְדַּמֵּן שָׁם יִשְׂרְאֵלִי אֶחָד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָרַב וְהִתְחִיל לִדְפק עַל הַדֶּלֶת וּפָתְחָה אִשָּׁה אַחַת, וְלא הִנִּיחָה אוֹתִי לִכְנס וְאָמְרָה שֶׁהָרַב יָשֵׁן וְרָמְזָה לִי בְּיָדֶיהָ עִנְיַן שֵׁנָה, וְאָמַרְתִּי אַף עַל פִּי כֵן אֶכְנס וְאַמְתִּין עַד שֶׁיָּקוּץ וְלא הִנִּיחָה אוֹתִי לִכְנס וְאָמַרְתִּי אֵשֵׁב בְּבֵית שַׁעַר שֶׁעַל הָעֲלִיָּה, כִּי בְּוַדַּאי לא אָזוּז מִכָּאן עַד שֶׁיָּקִיץ הָרַב וְיָשַׁבְתִּי שָׁם לְבַדִּי וְזֶה הָיָה לִי קְצָת מְנוּחָה וְהִתְחַלְתִּי לַחֲשׁב מַה שֶּׁהָיִיתִי צָרִיךְ
And behold — receiving the ticket was delayed until Monday as mentioned. And in the meantime — on holy Shabbas — one of the Polish community brought us into his house and honored us to make Kiddush on brandy — which was then not available in Istanbul. And also in the day he honored us with fruit as was customary. And there were also other Polish people there. And all of them said that Rabbi Avraham was greatly deceiving us — for it was impossible that so much should be paid for the ship. Also on Thursday he had told me it was very expensive. And we had great anguish — for in truth it was not in our hands to settle all that sum. And the greatness of my anguish in those days was without measure. And in particular since it now became clear he was deceiving us — the anguish increased. And even so I saw it was not in my power to fix the matter — unless I lost the thirty taler I had already given. And still more people told me on holy Shabbas that there was a ship going to Beirut — from where the road was much closer to Eretz Yisroel than from Alexandria. And also we could hire it for much less. And my heart was very divided. On Sunday — Parshas Emor — the emissaries from Vilna came — opponents called Perushim. And our host received them into his house. And we were compelled to move all our belongings from the room to the upper floor. And the emissaries also all said the road through Beirut was more correct. And I was content to abandon the advance and hire a ship to Beirut. But the essential thing that prevented me was: the Beirut ship would not leave for two weeks. And this Alexandria ship was ready to leave immediately. For me — even one day in Istanbul was like a year. And therefore I remained with my first purchase. But I still had great anguish since I did not have the ship hire in hand. And also since he was deceiving us.
בְּתוֹךְ כָּךְ חָזַר וּבָא הָאִישׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָרַב, וְיָשַׁב עִמִּי שָׁם גַּם כֵּן, וְקֵרֵב אוֹתִי אֲבָל לא הָיָה מֵבִין בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ כִּי-אִם מְעַט דִּמְעַט בְּקִשּׁוּי גָּדוֹל כִּי לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם מְשֻׁנָּה מְאד מִלְּשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ שֶׁלָּנוּ כַּיָּדוּעַ, וּמִי שֶׁהוּא לַמְדָן וְיוֹדֵעַ לְדַבֵּר לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ יְכוֹלִין לְהָבִין מְעַט מִמֶּנּוּ, אֲבָל רֻבָּם עַמֵּי הָאֲרָצוֹת וּמֵהֶם קָשֶׁה לְהָבִין דִּבּוּר בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ וְיָשַׁבְתִּי שָׁם בְּבֵית שַׁעַר הַנַּ"ל לְעֵרֶךְ שָׁעָה וְיוֹתֵר אַחַר כָּךְ פָּתַח הָרַב הַדֶּלֶת וְנִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתִי מַה טּוּבִי; וְגַם עִם הָרַב קָשֶׁה קְצָת לְדַבֵּר אֲבָל מֵאֵת ה' הָיְתָה שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִי אִישׁ אֶחָד בִּסְטַנְבּוּל שְׁמוֹ רַבִּי יְחִיאֵל מִצְּפַת וְהוּא מֵאַנְשֵׁי לִיטָא, וְהוּא בָּא בְּסָמוּךְ מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא לִסְטַנְבּוּל וְיָשַׁב בְּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וּכְבָר הָיָה לוֹ הֶכֵּרוּת עִם הָרַב וְעִם הַגְּבִיר רַבִּי אַבְרָהָם טִילְקָא וְנָתַן לִי שְׁנֵי אִגְּרוֹת לְהָרַב וּלְהַגְבִיר הַנִּזְכַּר לְעֵיל כִּי רַבִּי יְחִיאֵל הַנִּזְכַּר לְעֵיל עָמַד בְּבֵית הַגְּבִיר הַנִּזְכַּר לְעֵיל כָּל חֲמֵשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל שֶׁיָּשַׁב שָׁם וְאֵלּוּ שְׁנֵי הָאִגְּרוֹת הָיוּ טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאד לְאִישׁ כָּמוֹנִי אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לא נֻסֵּיתִי בְּבִזָּיוֹן זֶה לְהִצְטָרֵךְ לֵילֵךְ לְהָרַב, וְהָיָה קָשֶׁה עָלַי מְאד מְאד לִכְנס לְהָרַב וּבִפְרָט כִּי כְּבַד לָשׁוֹן אָנכִי בִּמְדִינָה זאת אֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, עַל כֵּן הָאִגֶּרֶת הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל הָיָה לִי לְפֶה
And I began speaking with Rabbi Avraham — that it was not in our power to settle the entire sum — perhaps he could ask the captain to remit some. In the end — on Monday — after we had merited to receive the ticket — Rabbi Avraham came and said he had argued much with the captain and accomplished that he would remit thirty taler. And behold — we understood the truth: the whole thing was deception. And who knew how much he was giving the captain. But I settled my mind greatly — saw that I could not act otherwise — and decided to act as though not knowing. And I gave thanks to Hashem that at least thirty taler had been remitted. And also on Sunday a man from Uskudar came and bought more books — including books of Rabbainu. And through the remission and the sale — I had in hand enough to settle the ship hire and buy some provisions and other small things for the journey. And I settled my mind, leaned on Hashem, and it became set in my mind that I was compelled to go on this ship to Alexandria — since it was leaving immediately and since I had already given the advance.
וְהִנֵּה הָרַב הוּא קְצָת קַפְּדָן וְתֵכֶף הִתְחִיל לוֹמַר בְּדֶרֶךְ קְפִידָא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לִי בִּסְטַנְבּוּל, אֵיךְ נוֹסְעִים עַכְשָׁו בְּעֵת כָּזאת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁמָע מִלְחָמָה כָּזאת עִם הַגְּרֶעקִין וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה, וּבֶאֱמֶת גַּם בְּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֵין יוֹדְעִים הָאֱמֶת בְּעִנְיַן מִלְחָמָה זאת וְהִתְחַלְתִּי לְבַקֵּשׁ אֶת הָרַב עַל כָּל פָּנִים מֵאַחַר שֶׁכְּבָר בָּאתִי יִתֵּן לִי לְעֵת עַתָּה עַל כָּל פָּנִים אַכְסַנְיָא הֵשִׁיב הַאַתָּה יָכוֹל לִפְרעַ אָמַרְתִּי לוֹ וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים אֵין כָּאן הֵשִׁיב בְּכָאן יֵשׁ תַּקָּנָה שֶׁלּא לְקַבֵּל אוֹרֵחַ כִּי-אִם עַד שְׁלשָׁה יָמִים הֵשַׁבְתִּי לוֹ טוֹב אֲנַחְנוּ נאכַל מִשֶּׁלָּנוּ אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים רַק לְעֵת עַתָּה יִתֵּן לָנוּ אַכְסַנְיָא לְהַנִּיחַ הַחֲפָצִים שֶׁלָּנוּ וְתֵכֶף שָׁלַח עִמִּי הָאִישׁ הַנִּזְכַּר לְעֵיל שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָרַב בְּאֵיזֶה עֵסֶק, וְהָלַךְ עִמִּי הָאִישׁ הַנִּזְכַּר לְעֵיל וְעָבַר עִמִּי בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים וְקָשֶׁה לִי לְדַבֵּר עִמּוֹ וְהֵבִיא אוֹתִי לְחָצֵר אַחַת וְהֶעֱלָה אוֹתִי בְּכַמָּה מַעֲלוֹת לְאֵיזֶה בַּיִת וְשָׁם לא הָיְתָה רַק הָאִשָּׁה, וְדִבְּרָה עִמִּי בִּלְשׁוֹנָם שֶׁהוּא לְשׁוֹן עַרְבִי, וְהֶרְאָה הָאִשָּׁה לִי בְּיָדֶיהָ שֶׁתְּקַבֵּל אוֹתִי שָׁם אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם הַבַּעַל הַבַּיִת, וּלְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּתֵּן לִי עֵצָה אֵיךְ לְהָבִיא אֶת רי"א וְאֶת הַחֲפָצִים מֵהַסְּפִינָה לְכָאן, וְלא רָצִיתִי לִשָּׁאֵר שָׁם וְהָלַכְתִּי מִשָּׁם עִם הָאִישׁ הַנִּזְכַּר לְעֵיל וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הוּא מוֹלִיךְ אוֹתִי אַחַר כָּךְ פָּגַע בְּאֵיזֶה אֲנָשִׁים וְדִבֵּר עִמָּהֶם מַה שֶּׁדִּבֵּר, וַאֲנִי לא הֵבַנְתִּי אַחַר כָּךְ הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וְאָמַר לְאִשָּׁה אַחַת עֲנִיָּה שֶׁהִיא תַּרְאֶה לִי הַדֶּרֶךְ וְרָמְזָה לִי וְהָלַכְתִּי עִמָּהּ וְשָׁם אֵין נָשִׁים מְצוּיוֹת כָּל כָּךְ בַּחוּץ וְאֵין הַדֶּרֶךְ לֵילֵךְ עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק וְהֻכְרַחְתִּי לֵילֵךְ מֵרָחוֹק לַמָּקוֹם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת, וְעָבַרְתִּי בֵּין כַּמָּה יִשְׁמְעֵאלִים וְעַרְבִיִּים בְּמָקוֹם שֶׁדּוֹחֲקִין שָׁם רַבִּים, עַד שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי לְחָצֵר שֶׁיּוֹשֵׁב הַבַּעַל הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ שֶׁל הָאַכְסַנְיָא הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל כִּי הַבַּעַל הַבַּיִת הָיָה צוֹרֵף וּשְׁמוֹ רַבִּי משֶׁה גַּבַּאי חַזַּן הַכְּנֶסֶת דְּשָׁם, וְשָׁם כָּל הַבַּעֲלֵי מְלָאכוֹת עוֹשִׂין מְלַאכְתָּם בַּחֲנֻיּוֹת וְלא בְּבֵיתָם וּבָאתִי לְחָצֵר שֶׁשָּׁם הַחֲנוּת שֶׁיּוֹשֵׁב הַבַּעַל הַבַּיִת רַבִּי משֶׁה הַנִּזְכַּר לְעֵיל, וְקִבֵּל אוֹתִי וְאָמַר לִי שָׁלוֹם וּבָרוּךְ הַבָּא וְהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר עִמּוֹ אֵיךְ לְהָבִיא הַחֲפָצִים וְאֶת רַבִּי יְהוּדָא אֱלִיעֶזֶר לְכָאן וְתֵכֶף הִתְחִיל לַעֲלוֹת עַל מַחֲשַׁבְתִּי גּדֶל הַצַּעַר שֶׁלִּי כִּי הֵבַנְתִּי תֵּכֶף שֶׁלּא אוּכַל לַחֲזר אֶל הַסְּפִינָה וְלא אֵדַע מְקוֹמָהּ וּבִפְרָט שֶׁאֵינִי מֵבִין הַלָּשׁוֹן שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְגַם עִם יִשְׂרְאֵלִים קָשֶׁה לִי לְדַבֵּר, וְצַעַר זֶה בִּלְבֵּל דַּעְתִּי מִיָּד מְאד וְאַף-עַל-פִּי-כֵן דִּבַּרְתִּי עִם הַבַּעַל-הַבַּיִת כְּאִלּוּ אֲנִי יוֹדֵעַ קְצָת אֲבָל הַבַּעַל הַבַּיִת הֵבִין שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי מְבֻלְבָּל, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מְקוֹם הַסְּפִינָה וְאַף עַל פִּי כֵן שָׁלַח עִמִּי בְּנוֹ נַעַר אֶחָד, שֶׁיֵּלֵךְ עִמִּי אֶל הַיָּם וּבִקַּשְׁתִּי לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁיּאמַר לְהַנַּעַר שֶׁיִּשְׂכּר לִי שָׁם סְפִינָה קְטַנָּה וְהָלַךְ עִמִּי הַנַּעַר הַנִּזְכַּר לְעֵיל עַד שֶׁהֵבִיא אוֹתִי אֶל חוֹף הַיָּם בְּבוֹאִי לְשָׁם לא נִמְצָא שָׁם סְפִינָה קְטַנָּה כִּי שָׁם לא הָיָה הַמָּקוֹם כְּלָל שֶׁשּׂוֹכְרִין סְפִינוֹת קְטַנּוֹת, אֲבָל אֶצְלִי לא הָיָה נַפְקָא מִנָּהּ מִזֶּה מֵאַחַר שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן אֶשְׂכּר הַסְּפִינָה כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה סְפִינוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לִי לְהַכִּיר הַסְּפִינָה שֶׁלִּי, וְגדֶל הַצַּעַר וְהַפַּחַד וּבִלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁהָיָה לִי אָז אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אַף עַל פִּי כֵן לא הִגַּדְתִּי לַנַּעַר שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מְקוֹם הַסְּפִינָה שֶׁלִּי רַק אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁיּוֹלִיךְ אוֹתִי לְמָקוֹם שֶׁיִּמְצָא סְפִינָה קְטַנָּה וְהָלַךְ הַנַּעַר וְשָׁאַל אֶת אֶחָד, וְהוֹדִיעוּ לוֹ הַמָּקוֹם וְחָזַר עִמִּי מִשָּׁם וְהָלַךְ עִמִּי הַרְבֵּה דֶּרֶךְ הָעִיר, עַד שֶׁבָּא לְחוֹף הַיָּם לְמָקוֹם אַחֵר שֶׁשָּׁם נִמְצָאִים סְפִינוֹת קְטַנּוֹת וְשָׁם רוֹאִים כָּל הַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁעוֹמְדִים כַּמָּה מֵאוֹת, וְצַעֲרִי הוֹלֵךְ וְגָדֵל אֵיךְ אֶמְצָא סְפִינָה שֶׁלִּי וְהַנַּעַר הַנִּזְכַּר לְעֵיל לא הָיָה יָכוֹל לִמְצוֹא גַּם שָׁם סְפִינָה קְטַנָּה, כִּי אֵין נִמְצָאִים שָׁם סְפִינוֹת קְטַנּוֹת כִּי-אִם מְעַט וְלא הָיָה מָצוּי אָז לִשְׂכּר וּבֶאֱמֶת עִקַּר הָעִכּוּב נוֹדַע לִי אַחַר כָּךְ שֶׁהָיָה רַק מֵחֲמַת שֶׁלּא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מְקוֹם הַסְּפִינָה שֶׁלִּי כִּי דֶּרֶךְ הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם כַּמָּה אֲנָשִׁים מִכַּמָּה סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת וְהַסַּפָּן מוֹלִיךְ כָּל אֶחָד לַסְּפִינָה שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר מִשָּׁם וּבְבוֹאוֹ לְסוֹף הַיָּם מוֹצֵא עוֹד אֲנָשִׁים אֲחֵרִים כָּאֵלֶּה שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ לַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהֵם נִכְנָסִין תֵּכֶף לְהַסְּפִינָה קְטַנָּה וְהוּא מוֹלִיךְ כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ וְאָז כְּשֶׁעָמַדְתִּי שָׁם עִם הַנַּעַר חָזְרוּ סְפִינוֹת קְטַנּוֹת, וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם הַנַּעַר לִקַּח אוֹתִי שָׁאַל הַסַּפָּן לְאֵיזֶה סְפִינָה וּמֵחֲמַת שֶׁלּא יָכלְתִּי לְהָשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה כִּי בְּעַצְמִי לא יָדַעְתִּי כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, עַל כֵּן נָסַע תֵּכֶף עִם הַסְּפִינָה לְדַרְכּוֹ וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל שָׁם אֵצֶל הַיָּם וְהָלַכְתִּי אָנֶה וָאָנָה אוּלַי אוּכַל לִמְצא הַסְּפִינָה קְטַנָּה שֶׁל הַקַּפִּיטַאן שֶׁבָּא וְלא יָכלְתִּי לְמָצְאָהּ וְגדֶל הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי אָז אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וְלא יָדַעְתִּי כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת, וְהַיּוֹם אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וּכְבָר הָיָה סָמוּךְ לִפְנוֹת הַיּוֹם
And Rabbi Avraham said that on the following day — Tuesday — we would board the ship. But on Wednesday mentioned above we boarded it. May Hashem Blessed be He lead us in peace to Eretz Yisroel quickly. And behold — on Wednesday mentioned above and also on Thursday — which was Lag b'Omer — the ship did not move at all. And I had anguish and confusion of mind — since the broker had promised me the ship was already ready to leave immediately and should have already left the previous Shabbas. And now it was still standing in its place. And fear came upon my head — perhaps there too was deception. As they told me: once there came there a Torah scholar who studied day and night and greatly minimized sleep — his name was Rabbi Leib Ashkenazi. And a certain broker deceived him, said he had hired him a ship, and Rabbi Leib paid all the ship hire and went down into it. And the captain kept pushing him from day to day. In the end he sat on the ship for several months — it seemed about six months. And in the end he was compelled to go out — for the whole thing was a lie. The ship did not need to go from there at all. It was all deception — to steal his money for nothing. And afterward when he left the ship — he said to the broker: the anguish you caused me is forgiven. But the Torah I was caused to neglect for so long — I do not forgive you. And certainly Hashem will repay you according to your deeds. And this broker was a man of means with a wife and two daughters. And immediately one by one they died — until in a short time all of them died — he, his wife, and those who proceeded from his loins. And not a trace of him remained. And they told me this so that I should know to be careful of the brokers.
וְחָזַר עִמִּי הַנַּעַר לְאָבִיו וְאָמַר לְאָבִיו שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי הֵיכָן הַסְּפִינָה וַאֲנִי תָּלִיתִי הַחִסָּרוֹן בַּנַּעַר שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁהוּא קָטָן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׂכּר סְפִינָה וּשְׁנֵיהֶם הָיָה אֱמֶת וְהִנֵּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו רִחֵם עָלַי, וְנִזְדַּמֵּן מֵאֵת ה' שֶׁיָּשַׁב שָׁם אִישׁ אֶחָד שְׁמוֹ רַבִּי אַהֲרן, וְהוּא מִסַּלוֹנִיק רַק שֶׁבָּא לְשָׁם זֶה אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת וְזֶה הָאִישׁ הָיָה יוֹדֵעַ מְעַט בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ וְרִחֵם עָלַי וְהָלַךְ עִמִּי בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁבָּא עִמִּי אֶל הַיָּם פַּעַם שֵׁנִית וּכְבָר הָלַכְתִּי הַרְבֵּה מְאד עַד שֶׁנִּתְיַגַּעְתִּי הַרְבֵּה וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ עוֹד הַפַּעַם אֶל הַיָּם לַמָּקוֹם שֶׁהַסְּפִינוֹת קְטַנּוֹת הוֹלְכִין מִשָּׁם, וּבָאנוּ לְמָקוֹם אֶחָד שֶׁמִּתְקָרְבִים לְשָׁם הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנּוֹת, וְעָמַדְנוּ שָׁם הַרְבֵּה וְלא מָצָאנוּ סְפִינָה קְטַנָּה וְגַם אִם נִמְצֵאת אֵיזֶה סְפִינָה לא קִבְּלָה אוֹתִי מֵחֲמַת שֶׁלּא יָדַעְתִּי מְקוֹם הַסְּפִינָה שֶׁלִּי וְעָמַדְתִּי שָׁם בְּצַעַר גָּדוֹל וּבְפַחֵי נֶפֶשׁ, וּבְכִלְיוֹן עֵינַיִם מְאד מְאד, וְלא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת וְהָלַכְתִּי לְכָאן וּלְכָאן אוּלַי אֶמְצָא הַסְּפִינָה קְטַנָּה שֶׁבָּאָה עִמִּי וְלא מָצָאתִי וְנִתְמַהְמַהְנוּ שָׁם הַרְבֵּה, וְרַבִּי אַהֲרן הַנִּזְכַּר לְעֵיל גָּמַל עִמִּי חֶסֶד וְיָשַׁב עִמִּי שָׁם בִּשְׁבִילִי אַחַר כָּךְ לְעֵת עֶרֶב בָּאָה סְפִינָה קְטַנָּה וְדִבֵּר ר' אַהֲרן עִם בַּעַל הַסְּפִינָה, וְסִפֵּר לוֹ הָעִנְיָן וְנִתְרַצָּה לְקַבֵּל אוֹתָנוּ וְצִוָּה לִי ר' אַהֲרן לִכְנס לְתוֹךְ זאת הַסְּפִינָה וְנִכְנַסְתִּי לְשָׁם וְגַם הוּא נִכְנַס עִמִּי וְהָעַרְבִי בַּעַל הַסְּפִינָה אָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַמָּקוֹם שֶׁעוֹמְדִים שָׁם הַסְּפִינוֹת הַבָּאוֹת מִסְּטַנְבּוּל, וְהָיָה לִי תִּקְוָה שֶׁעַל יָדוֹ אֶפְשָׁר אוּכַל לִמְצא הַסְּפִינָה שֶׁלִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָלַכְנוּ עִמּוֹ אֲבָל בְּזאת הַסְּפִינָה יָשְׁבוּ שָׁם עוֹד יִשְׁמְעֵאלִים וְעַרְבִיִּים מִכַּמָּה סְפִינוֹת הַסְּמוּכוֹת, וְהוֹלִיךְ בִּתְחִלָּה אֶת כָּל אֶחָד לִסְפִינָה שֶׁלּוֹ, וְנִתְקָרֵב עִמָּנוּ לְכַמָּה סְפִינוֹת בִּשְׁבִיל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל וּקְצָת מֵהַסְּפִינוֹת הָיוּ סְפִינוֹת שֶׁל מִלְחָמָה שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם הַרְבֵּה יִשְׁמְעֵאלִים אַנְשֵׁי חַיִל, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתִי שָׂחֲקוּ וְהִתְלוֹצְצוּ אֲבָל לא פָּגַע בִּי שׁוּם אֶחָד מֵהֶם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֵן הָלַךְ עִמָּנוּ מִסְּפִינָה לִסְפִינָה וְהוֹרִיד אֵצֶל כָּל אֶחָד כָּל אִישׁ לִסְפִינָתוֹ בְּתוֹךְ כָּךְ פָּנָה הַיּוֹם מְאד וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְחַפֵּשׂ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וּבְתוֹךְ כָּךְ יַגִּיעַ הַלַּיְלָה וּבִפְרָט שֶׁהָיָה קְצָת רוּחַ סְעָרָה, אַחַר כָּךְ כְּשֶׁסִּלֵּק כָּל הַנִּזְכַּר לְעֵיל מֵהַסְּפִינָה וְלא נִשְׁאַר שָׁם כִּי-אִם אֲנַחְנוּ אֲנִי וְרַבִּי אַהֲרן הַנִּזְכַּר לְעֵיל עָנָה ר' אַהֲרן וְאָמַר, הַיּוֹם פָּנָה וְאִי אֶפְשָׁר לְחַפֵּשׂ עַכְשָׁו וְהַהֶכְרֵחַ לָשׁוּב לְבֵיתֵנוּ, וּלְמָחָר אֵלֵךְ עִמָּכֶם לְבַקֵּשׁ, וְאַף- עַל-פִּי שֶׁהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָלוּן בְּפַחֵי נֶפֶשׁ וּבְכִלְיוֹן עֵינַיִם, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה נִיחָא לִי בָּזֶה מְאד כְּדֵי שֶׁלּא אֲסַכֵּן עַצְמִי בִּסְפִינָה קְטַנָּה בַּלַּיְלָה בִּפְרָט שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ סְפִינָתִי כַּנִּזְכַּר לְעֵיל וְחָזַרְתִּי אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלא נָתַתִּי לַסַּפָּן אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת וְחָזַרְתִּי עִם ר' אַהֲרן לְבֵית הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁלִּי וְדַעְתִּי טְרוּדָה בְּצַעַר מְאד
But I — when I heard this — understood immediately that certainly I needed to be careful of them. And without that I knew they were liars. But I did not know how to be careful — for it was impossible for me to hire a ship without them — especially since I did not know the language at all. And also the person who told me this — even though he was a cantor and seemed a fitting man — his entire intention was that I should take him as a broker. And I had already recognized him: he too was not a man of truth and had his eye on money and wished to profit from me. And I said in my heart immediately: if Hashem does not guard me — it is impossible for me to guard myself from them. And in particular since I was very pressed on my road. And because of this my heart was knocking within me during those two days I waited on the ship. Who knew how long I would wait? Even though I understood that apparently there was no great deception here — even so: many thoughts were in a man's heart. And fears arose in my heart.
בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל אוֹתִי ר' אַהֲרן הַנִּזְכַּר לְעֵיל אִם אֵין אִתִּי אֵיזֶה סֵפֶר חָדָשׁ וּבָזֶה הֶחֱיָה אוֹתִי וְתֵכֶף הֵשַׁבְתִּי לוֹ שֶׁיֵּשׁ אִתִּי סֵפֶר חָדָשׁ שֶׁלּא רְאִיתֶם אוֹתוֹ עֲדַיִן בִּמְדִינָה זוֹ וּשְׁמוֹ סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן וְזֶה הָעִנְיָן הֶחֱיָה אוֹתִי מְאד, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לְבַד כְּדַאי כָּל הַיִּסּוּרִים וְטִלְטוּלִים שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁאֲנִי עַכְשָׁו כְּמוֹ בְּגָלוּת מִצְרַיִם שֶׁאֲנִי נָע וָנָד וּמְטֻלְטָל וּמְבֻלְבָּל בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לא עָלָה עַל דַּעְתִּי לִהְיוֹת כָּאן אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי זוֹכֶה לְהַזְכִּיר בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא בַּשּׁוּק שֵׁם הַסֵּפֶר שֶׁל רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בִּשְׁבִיל זֶה הַכּל כְּדַאי כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי מַאֲמִין וְיוֹדֵעַ קְצָת גְּדֻלַּת קְדֻשַּׁת נוֹרְאוֹת זֶה הַסֵּפֶר וְגדֶל הַפְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת וְנוֹרָאוֹת שֶׁעוֹשֶׂה בָּעוֹלָם וְכוּ' וְכוּ', וְאִם לא הָיִיתִי בְּכָאן מִי יוֹדֵעַ מָתַי הָיָה נִזְכָּר זֶה הַסֵּפֶר בְּכָאן, וְאִם לא בָּאתִי כִּי- אִם בִּשְׁבִיל זֶה דַּי, בִּפְרָט שֶׁהֵבַנְתִּי תֵּכֶף שֶׁעַל יְדֵי שְׁאֵלָה הַזּאת בְּוַדַּאי אֶזְכֶּה לִמְכּר כָּאן אֵיזֶה סֵפֶר (וְכֵן הָיָה) וְזֶה בְּוַדַּאי יָקָר בְּעֵינַי מֵעַל כָּל הוֹן
On Sunday — Parshas Emor — the Vilna emissaries came. Our host received them into his house. And we moved our belongings to the upper floor. And they too all said the road through Beirut was more correct and cheaper. And my heart was very divided. But the Beirut ship would not leave for two weeks. And this ship for Alexandria was leaving immediately. For me — even one day in Istanbul was like a year. And therefore I remained with my first purchase. And I gave thanks and acknowledgment to Hashem. On Tuesday morning — we arose and I wished to pray. Rabbi Avraham came in great panic and said he had heard the ship had already moved from its place. And we had very great anguish. I ran immediately with Rabbi Avraham in great urgency — through roads I had not traveled yet — until we went out of Galata and through another city — walking greatly — until we came to the sea at some place of ships. There we hired a small boat, came to the large ships, asked about the ship we had hired — and did not find it. We returned home in deflated spirit. A large part of the day had passed and I had still not prayed. I hurried to pray. And Rabbi Avraham ran again alone to seek the ship in another place — and returned — had not found it. And we had very great anguish — that we had lost thirty taler — and the essential thing: that we had not gone with the ship, for we greatly wished to leave Istanbul.
וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ עַד לְבֵית הַבַּעַל הַבַּיִת ר' משֶׁה הַנִּזְכַּר לְעֵיל וְנִכְנַס עִמִּי אֶל הָעֲלִיָּה וְרַבִּי משֶׁה הַבַּעַל הַבַּיִת לא בָּא לְבֵיתוֹ עֲדַיִן וְלא הָיְתָה שָׁם כִּי-אִם הָאִשָּׁה וְקִבְּלָה אוֹתִי בְּכָבוֹד בִּרְמִיזָה וְתֵכֶף הִתְפַּלַּלְתִּי מִנְחָה, כִּי כְּבָר פָּנָה הַיּוֹם מְאד וְאַחַר מִנְחָה נִתְיַשַּׁבְתִּי קְצָת הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם, וְנִחַמְתִּי אֶת עַצְמִי קְצָת, וְחִזַּקְתִי אֶת עַצְמִי לִבְטחַ בַּה' שֶׁיִּהְיֶה הַכּל נָכוֹן בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלַּלְתִּי מַעֲרִיב וְסָפַרְתִּי סְפִירַת הָעמֶר וְקדֶם שֶׁגָּמַרְתִּי בָּא הַבַּעַל הַבַּיִת ר' משֶׁה וְקִבֵּל אוֹתִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְיָשַׁבְתִּי עִמּוֹ עַל הַמַּצָּעוֹת שֶׁלָּהֶם כְּדַרְכָּם וְאַחַר כָּךְ בָּא ר' יוֹסֵף שֶׁאוֹכֵל שָׁם גַּם כֵּן אֵצֶל זֶה הַבַּעַל הַבַּיִת, וּשְׁאָר אֲנָשִׁים שְׁכֵנִים וְדִבַּרְתִּי עִמָּהֶם וְקִבְּלוּ אוֹתִי בְּכָבוֹד וְדִבַּרְתִּי עִמָּהֶם מֵעִנְיַן הַדֶּרֶךְ מִכָּאן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּקְצָתָם אָמְרוּ שֶׁצְּרִיכִין לִסַּע דֶּרֶךְ עִיר דּוּמַיְטָא, שֶׁהוּא עִיר שֶׁל מִצְרַיִם וְזֶה אוֹמֵר כָּכָה וְזֶה כָּכָה מִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם הֵבַנְתִּי תֵּכֶף שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה יְהֵא דַּרְכֵּנוּ מִכָּאן לְצִידוֹן וּמִשָּׁם לִצְפָת תובב"א [תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן], וְהָיָה לִי זֶה לְנַחַת וּלְסִימַן יְשׁוּעָה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר תֵּכֶף מִדֶּרֶךְ נְסִיעָתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
Afterward Rabbi Avraham said it was necessary to go far to some city — perhaps the ship would be found there — and we would need to spend four or five taler on the chance and spend the entire day. And we began to go. In the meantime — a Gentile from some ship came and said to us: you are looking for the ship? Come with me and I will show you your ship. And he walked with us a short way and we sailed in a small boat — and came to our ship. And we did not find the captain. And I gave thanks and acknowledgment to Hashem Blessed be He who had restored my lost object to me. Good to give thanks to Hashem for the greatness of His Providence at every moment — for Your miracles that are with us every day — and in particular on a journey like this — for people like us who were like mute here — and the money was in our hands only in very great constraint. Had not Hashem been for us — so may Hashem continue to do wonders with us at every moment.
אַחַר כָּךְ בָּאוּ לְשָׁם בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּמוֹ בְּנֵי חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה אוֹ שֵׁשׁ- עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹתֵר, וְיָשְׁבוּ לִפְנֵי הַבַּעַל הַבַּיִת וְקָרְאוּ לְפָנָיו הַפַּרְשָׁה בַּמִדְבָּר בְּנִגּוּן וּנְקֻדּוֹת שֶׁלָּהֶם, וְנִתְעַכַּבְנוּ אֵיזֶה שָׁעוֹת אַחַר כָּךְ אָכַלְנוּ סְעֻדַּת הַלַּיְלָה וְאָכַלְנוּ עִסָּה שֶׁקּוֹרִין לוֹקְשִׁין (אִטְרִיּוֹת) עִם גְּבִינָה בְּיָדַיִם וְעִם לֶחֶם כְּדַרְכָּם וְהַכּל הָיָה חָבִיב בְּעֵינַי מֵאַחַר שֶׁזָּכִיתִי עַל כָּל פָּנִים שֶׁיִּהְיֶה לִי מָקוֹם מְנוּחָה לָלוּן בְּמָקוֹם רָחוֹק כָּזֶה, וְגַם נוֹתְנִין לִי לֶאֱכל בָּרוּךְ הַשֵּׁם אַחַר כָּךְ צִוּוּ לִי לַעֲלוֹת עַל הָעֲלִיָּה שֶׁעַל עֲלִיָּה זאת לִישׁן שָׁם, וְיָשַׁנְתִּי שָׁם עַל הַקַּרְקַע וְהַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת שֶׁלִּי לא הָיָה לִי עֲדַיִן שָׁם, וְנָתְנוּ לִי אֵיזֶה יְרִיעָה וְכַר שֶׁל קַשׁ כְּדַרְכָּם, וְיָשַׁנְתִּי שָׁם וְהַכּל הָיָה יָקָר בְּעֵינַי מְאד, אֲבָל לא יָכלְתִּי לִישׁן כִּי-אִם מְעַט בַּבּקֶר הַשְׁכֵּם עָמַדְתִּי, וְהָלַךְ עִמִּי בֶּן הַבַּעַל הַבַּיִת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁאַלְתִּי אִם יֵשׁ שָׁם בֵּית הַטְּבִילָה וּבְקשִׁי גָּדוֹל עַד שֶׁהֵבִינוּ כַּוָּנָתִי, וְהוֹדִיעוּ לִי שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת יֵשׁ שָׁם מִקְוֶה אֲבָל שָׁם אֵין הוֹלְכִים הָאֲנָשִׁים לִטְבּל כְּלָל אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבְעֶרֶב-יוֹם-טוֹב וּבִקַּשְׁתִּי מֵהַנַּעַר שֶׁיּוֹלִיךְ אוֹתִי לַמִּקְוֶה וּמִלֵּא רְצוֹנִי וְהָלַךְ עִמִּי לְשָׁם וְעָמְדָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת שֶׁמְּמֻנָּה עַל טְבִילַת נָשִׁים, וְלא רָצְתָה בִּתְחִלָּה לְהַנִּיחַ אוֹתִי לִכְנס וְהַנַּעַר טָעַן עִמָּהּ בִּשְׁבִילִי אַחַר כָּךְ נִכְנַסְתִּי וְטָבַלְתִּי שָׁם וְזֶה הֶחֱיָה אוֹתִי מְאד מְאד, כִּי זֶה יוֹתֵר מִשְּׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁלּא זָכִיתִי לִטְבּל בְּמִקְוֶה וְהָיוּ לִי יִסּוּרִים מִזֶּה, עַל כֵּן הָיָה לִי נַחַת רוּחַ מְאד מַה שֶּׁזָּכִיתִי עַכְשָׁו לְהִטָּהֵר בְּמִקְוֶה אַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהָיָה שָׁם אֲנָשִׁים מֻעָטִים וְלא הִתְפַּלְּלוּ בְּצִבּוּר, רַק בְּדחַק גָּדוֹל קִבְּצוּ אַחַר כָּךְ מִנְיָן לוֹמַר קְדֻשָּׁה וּבָרְכוּ וַאֲנִי לָוִיתִי שָׁם טַלִּית וּתְפִלִּין וְהַתְּפִלִּין שֶׁלָּהֶם כֻּלָּם קְטַנִּים מְאד מְאד, עָבְיָם פָּחוֹת הַרְבֵּה מֵאֶצְבַּע, גַּם הַטַּלִּית שֶׁלָּוִיתִי הָיָה שֶׁל צֶמֶר גֶּפֶן וְקָטָן מְאד וְגַם יֵשׁ שָׁם טַלִּיתִים שֶׁל צֶמֶר, אֲבָל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ שָׁם אָז, רֻבָּם הָיוּ לָהֶם טַלִּיתוֹת שֶׁל צֶמֶר גֶּפֶן, וְהִתְפַּלַּלְתִּי בְּטַלִּית וּתְפִלִּין אֵלּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
And behold — while we were on the ship — it became known to us that the ship would not go until tomorrow. Only on this day it had apparently already moved from its place — and because of this Rabbi Avraham had not been able to find it. On Tuesday afternoon — Rabbi Avraham came back again and said he had seen the captain — who said that since thirty taler had been remitted from the hire yesterday, he did not wish to wait for payment any more — only to settle all the money immediately and at once to the last coin. And this too brought divided counsel and great confusion of mind. In the end — we went with Rabbi Avraham first to the Consulate house — for he said the captain's scribe was found there — and we would settle all the money and receive a written document with his signed hand. We went there — did not find him. We returned — went to the Ishmaelite court to receive a strong document for the Consul's ticket so that we could leave Istanbul — and lingered there about an hour. From there we went to the ship, settled with the captain's scribe all the money, received from him a document with his signed hand, and returned home with the intention of boarding the following day. And that day was Wednesday mentioned above — on which we boarded the ship. May Hashem Blessed be He lead us in peace to Eretz Yisroel quickly.
אַחַר כָּךְ יָצָאתִי מִבֵּית הַכְּנֶסֶת עִם הַנַּעַר הַנִּזְכַּר לְעֵיל, וְחָזַרְתִּי לְבֵית הָאַכְסַנְיָא שֶׁלִּי וְכִבְּדוּ אוֹתִי בְּקַאוֶוע עִם פַּת הַבָּא בְּכִּסְנִין וְהִמְתַּנְתִּי הַרְבֵּה עַל ר' אַהֲרן עַד שֶׁגָּמַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וְאַחַר כָּךְ אָמַר תְּהִלִּים, אַחַר כָּךְ הָלַךְ עִמִּי אֶל הַיָּם לַחֲזר וּלְבַקֵּשׁ הַסְּפִינָה וְחָזַרְתִּי וְהָלַכְתִּי בְּפָחֵי נֶפֶשׁ מֵחֲמַת שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מְקוֹם הַסְּפִינָה, וְהַיּוֹם-עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁהוּא עֶרֶב שָׁבוּעוֹת, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לא אֶמְצָא הַיּוֹם הַסְּפִינָה כְּמוֹ אֶתְמוֹל, מָה אֶעֱשֶׂה בְּשַׁבָּת וְשָׁבוּעוֹת כְּשֶׁאֶהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם לְבַדִּי בְּלא חֲבֵרִי רי"א כִּי אֵיךְ יֶעֱרַב לִי שִׂמְחַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כְּשֶׁאֶהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם נִתְעֶה מֵחֲבֵרִי וּסְפִינָתִי, וְהוּא מִמֶּנִּי, וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ
And behold — blessed be Hashem — we had already settled all the ship hire to Alexandria, the broker's fee, the porters' fee, the small boat hire. And we bought a little fruit and other small things for the journey. And dry bread — praised be G-d — we had properly from Odessa. And now in our hands we had only about three taler. And salvation belongs to Hashem.
בְּתוֹךְ שֶׁהָלַכְנוּ פָּגַע בָּנוּ סְפָרַדִּי אֶחָד, שֶׁבָּא מִירוּשָׁלַיִם וְנָסַע מִשָּׁם לְאִיזְמִיר, וְסִפֵּר לִי שֶׁנּוֹדַע לוֹ בַּסְּפִינָה שֶׁלּוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ בָּאנוּ לְכָאן מִסְּטַנְבּוּל כִּי סוֹפֵר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי סְפִינָתֵנוּ הָיָה בַּסְּפִינָה שֶׁלּוֹ וְסִפֵּר לוֹ וּבִשְׁבִיל זֶה בָּא אֶל הָעִיר כְּדֵי לִשְׁאל אוֹתִי אִם אֵין לִי אִגֶּרֶת מִסְּטַנְבּוּל מֵאַנְשֵׁי סְפָרַדִּים הֵשַׁבְתִּי לוֹ שֶׁאֵין בְּיָדִי שׁוּם אִגֶּרֶת מֵהַסְּפָרַדִּים, וְדִבַּרְתִּי אֵיזֶה דִּבּוּרִים עִם הַסְּפָרַדִּי הַנִּזְכַּר לְעֵיל וְהָיָה לִי קְצָת נֶחָמָה עַל יְדֵי זֶה אַחַר כָּךְ הָלַךְ ר' אַהֲרן עִם הַסְּפָרַדִּי לְצָרְכּוֹ וַאֲנִי אַחֲרֵיהֶם אַחַר כָּךְ חָזַר עִמִּי ר' אַהֲרן אֶל הַיָּם וְיָשַׁב עִמִּי שָׁם הַרְבֵּה וְלא מָצָא סְפִינָה קְטַנָּה לְצָרְכֵּנוּ וְאוֹתוֹ הָעַרְבִי שֶׁל אֶתְמוֹל לא הָיָה שָׁם, וְנִתְעַכַּבְנוּ שָׁם הַרְבֵּה וְהָיָה לִי כִּלְיוֹן עֵינַיִם הַרְבֵּה אַחַר כָּךְ בָּאוּ שְׁנֵי עַרְבִיִּים קְטַנִּים עִם סְפִינָה וְדִבֵּר עִמָּהֶם רַבִּי אַהֲרן וְשָׂכַר אוֹתָם וְצִוָּה לִי לִכְנס בִּסְפִינָתָם וְנִכְנַסְתִּי לְשָׁם וְגַם רַבִּי אַהֲרן נִכְנַס עִמִּי וְהָיָה לִי צַעַר כִּי הֵבַנְתִּי כִּי קְטַנִּים כָּאֵלּוּ בְּוַדַּאי לא יוּכְלוּ לִמְצא סְפִינָתִי וְהָלְכוּ עִמִּי לִסְפִינוֹת אֲחֵרִים לְצָרְכָּם אַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ לֵילֵךְ עִמִּי לְבַקֵּשׁ סְפִינָתִי וְהָלַכְנוּ לְכָאן וּלְכָאן וְלא מָצָאנוּ הַסְּפִינָה שֶׁלִּי וּבְכָל פַּעַם שׁוֹאֲלִים אוֹתִי הֵיכָן הַסְּפִינָה שֶׁלְּךָ, וְהוּא כְּמוֹ שָׂעַר בְּנַפְשִׁי, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּהֲשִׁיבָם אַחַר כָּךְ הָלְכוּ עִמִּי עוֹד בְּתוֹךְ כָּךְ פָּגַעְנוּ בִּסְפִינָה קְטַנָּה אַחֶרֶת שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה קְצָת מִסְּפִינָה שֶׁיָּשַׁבְנוּ בָּהּ, וְשָׁם יָשְׁבוּ שְׁנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים גְּדוֹלִים וְדִבֵּר עִמָּהֶם ר' אַהֲרן וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה דִּבֵּר עִמָּהֶם אַחַר כָּךְ נִתְקָרְבָה הַסְּפִינָה אֶצְלֵנוּ וְיָצָאנוּ מִסְּפִינָה שֶׁיָּשַׁבְנוּ תְּחִלָּה לִסְפִינָה זאת, וְהָלַכְתִּי עִם אֵלּוּ הָעַרְבִיִּים הַגְּדוֹלִים וְהָיָה לִי קְצָת נַחַת מִזֶּה כִּי הֵבַנְתִּי שֶׁהֵם יֵדְעוּ יוֹתֵר לְבַקֵּשׁ הַסְּפִינָה וְהָלַכְנוּ עִמָּהֶם לַמָּקוֹם שֶׁעוֹמְדִים סְפִינוֹת שֶׁל אִיטַלְיָא, וְהָלַכְנוּ מִסְּפִינָה לִסְפִינָה וְלא מָצָאנוּ הַסְּפִינָה שֶׁלִּי וְעֵינַי כָּלוֹת מְאד וּמְצַפּוֹת עַל כָּל הַסְּפִינוֹת, אוּלַי אֶזְכֶּה לִמְצא אֵיזֶה סִימָן אוֹ לִרְאוֹת אֵיזֶה סַפָּן מֵאַנְשֵׁי סְפִינָתִי וְלא רָאִיתִי וְהִתְחַלְתִּי לִצְעק בְּקוֹל: יְהוּדָא לֵייזֶר, יְהוּדָא לֵייזֶר, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה אַחַר כָּךְ בָּאנוּ סָמוּךְ לִסְפִינָתֵנוּ וְלא הִכַּרְתִּי אוֹתָהּ, אֲבָל הַסַּפָּן אָמַר שֶׁיִּתְקָרֵב לִסְפִינָה זאת, וְנִתְקָרַבְנוּ לְשָׁם וּבְחַסְדֵי ה' בָּאנוּ לַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ וְתֵכֶף רָאוּ אוֹתִי הַמַּטְרָאסִין וְהִתְחִילוּ לִצְעק אֵלַי וְלִקְרוֹת אֶת ר' יְהוּדָא אֱלִיעֶזֶר שֶׁיָּרַד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְחַדְרֵנוּ שֶׁיָּשַׁבְנוּ שָׁם וְיָצָא לִקְרָאתִי תֵּכֶף וְגדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה לִי אָז כְּשֶׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת אוֹתוֹ אֵין לְשַׁעֵר וְגַם עַל ר' יְהוּדָא אֱלִיעֶזֶר הָיָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה כִּי הוּא הָיָה לוֹ גַּם כֵּן כִּלְיוֹן עֵינַיִם גָּדוֹל מְאד עַל שֶׁנִּתְעַכַּבְתִּי כָּל כָּךְ קָרוֹב לְמֵעֵת לְעֵת בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כּה, וְנָתַן לִי כּחַ לִסְבּל הַכּל בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל
And behold — on Wednesday mentioned above and also on Thursday which was Lag b'Omer — the ship did not move at all. And I had anguish and confusion of mind — since the broker had promised me the ship was ready to leave immediately and should have already left the previous Shabbas. And now it was still standing in its place. And fear came upon my head — perhaps there too was deception — as in the story of Rabbi Leib Ashkenazi mentioned above. And I said in my heart: if Hashem did not guard me — impossible for me to guard myself from them. And in particular since I was very pressed. And because of this my heart was knocking within me during those two days. Who knew how long I would wait? Even though I understood that apparently there was no great deception here — even so: many thoughts were in a man's heart. And fears arose in my heart. On Friday — during the prayer — they began to pull the anchors and spread the sails. And immediately the ship moved from its place. And the ship went in peace and quiet. Praised be G-d. And I gave thanks and acknowledgment to Hashem Blessed be He — that praised be G-d we had been saved also from this concern. But throughout all of Friday mentioned above and all of holy Shabbas until today — Sunday Parshas Behar-Bechukosai — there was no favorable wind for our road. Only very small winds, and they were also drawing from the side of our road. And therefore we went slowly. May Hashem Blessed be He give a good favorable wind in quiet — to bring us quickly to our desired destination — for a good life and in peace. And may we merit to come to Eretz Yisroel quickly in holiness and purity. Amen — so may it be the will.
וְתֵכֶף קִבַּלְנוּ כָּל הַחֲפָצִים לִסְפִינָה זאת שֶׁבָּאתִי עִמָּהּ, וְגַם רי"א יָרַד לְתוֹכָהּ וְחָזַרְנוּ כֻּלָּנוּ אֶל הָעִיר וְתֵכֶף בָּאוּ הָעַרְבִיִּים הַנּוֹשְׂאִים מַשָּׂאוֹת וְחָטְפוּ הַחֲפָצִים מֵהַסְּפִינָה כְּדַרְכָּם כִּי כָּל אֶחָד מַקְדִּים עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁהוּא יִשָּׂא הַמַּשְּׂאוֹי כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם לא הָיָה לָנוּ שׁוּם הֶזֵּק, וְהַכּל עַל יְדֵי ר' אַהֲרן הַנִּזְכַּר לְעֵיל שֶׁיָּדַע לְדַבֵּר עִמָּהֶם וְלִשְׂכּר אוֹתָם הֵיטֵב וּלְהוֹדִיעַ לָהֶם הֵיכָן צְרִיכִין לִשָּׂא הַחֲפָצִים שֶׁלָּנוּ בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁהִזְמִין לָנוּ הָאִישׁ רַבִּי אַהֲרן הַנִּזְכַּר לְעֵיל שֶׁגָּמַל עִמִּי חֶסֶד בְּחִנָּם וּבִלְעָדָיו אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה וּתְהִלָּה לָאֵל הִכְנִיס אוֹתִי בְּשָׁלוֹם עִם כָּל הַחֲפָצִים לְבֵית הָאַכְסַנְיָא שֶׁלִּי בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַכּל שָׁלוֹם:
On that Shabbas mentioned above — Parshas Emor — after the afternoon sleep — I was somewhat weak. And also my companion Rabbi Yehuda Eliezer was somewhat weak. And it appeared it was from the ship's motion and the sea air. But praised be G-d the weakness was slight and did not linger at all.
Loading comments…