Chapter Forty-Eight: The Content of the Manuscript
ישראל סבא - Yisroel Saba
רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְחָסִיד קוֹרְאִים יַחַד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת' אֶת הַמַּעֲשֶׂה מִ'שִּׁבְעָה קַבְּצָנִים', וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל מַתְחִיל לְשׁוֹרֵר,
In the year 5562 [1802], in the month of Elul —
"הוֹי רַבִּי נַחְמָן, הוֹי רַבִּי נָתָן,
I merited to draw close to the holy Admor
צוֹחֲקִים מִכָּל הָעוֹלָם.."
the true Rebbi, our teacher the Rav,
כְּלוּם, אֵין לִי כְּלוּם, הַכֹּל שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַבָּנִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַכֶּסֶף שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מָה אַתָּה רוֹצֶה, מַגִּיעַ לְךָ אֵיזֶה דָּבָר?
Rabbi Nachman, may the memory of a tzadik and holy one be for a blessing,
בָּאִים בְּטָעוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "הַבָּנִים שֶׁלִּי, הַכֶּסֶף שֶׁלִּי, הַדִּירָה שֶׁלִּי", אֵין לְךָ כְּלוּם. מָה, זֶה שֶׁלְּךָ? מֵאֵיפֹה הֵבֵאתָ אֶת זֶה?
and he took me by the hand and drew me close
אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר אֵיךְ הוּא הָיָה מְרַקֵּד, אֵיךְ הוּא הָיָה שָׂמֵחַ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵיךְ הוּא הָיָה מוֹדֶה לוֹ מְאֹד עַל כָּל דָּבָר, עַל הַדִּירָה, עַל הַכֶּסֶף, עַל הַיְלָדִים, עַל הַכֹּל. הוּא הוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ שֶׁנָּתַתָּ לִי בָּנִים, שֶׁנָּתַתָּ לִי כֶּסֶף, שֶׁנָּתַתָּ לִי דִּירָה.."
with abundant mercy,
הוֹי, כַּמָּה טוֹב לְהַאֲמִין בַּשֵּׁם וּבַתּוֹרָה וּלְקַיֵּם הַתּוֹרָה, כַּמָּה שֶׁזֶּה שָׁוֶה, כָּל רֶגַע אֵין לְשַׁעֵר, כָּל רֶגַע שָׁוֶה מִילְיוֹנִים. זֶה אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר מַה שֶּׁשָּׁוֶה כָּל רֶגַע שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אוֹתִי וְנָתַן לִי דִּירָה וְהַכֹּל, נָתַן לִי מַתָּנוֹת כָּאֵלּוּ...
and carried me as one carries
הוֹי, כַּמָּה טוֹב וְכַמָּה נָעִים הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ. כָּל אוֹת, כָּל נְקֻדָּה, כָּל מִצְוָה, זֶה הָעִקַּר הַחַיִּים, הַשִּׂמְחָה הִיא עִקַּר הַחַיִּים. אַשְׁרֵינוּ, אֲנַחְנוּ יְהוּדִים. הַגּוֹיִים, כָּל הַגּוֹיִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם לֹא שָׁוֶה כְּלוּם, אֵין לָהֶם אֲפִלּוּ שַׁבָּת אַחַת, אֵין לָהֶם כְּלוּם, כְּלוּם. בְּלִי הַתּוֹרָה - בַּעֲלֵי-חַיִּים, אוֹכְלִים תֵּבֵן. כָּל הַיּוֹם אוֹכֵל, עוֹמֵד וְאוֹכֵל וְעוֹמֵד. זֶהוּ, חֲמוֹר. רַק אֲנַחְנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל, כָּל הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - שֶׁלָּנוּ! בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ - שֶׁלָּנוּ! יְרוּשָׁלַיִם - שֶׁלָּנוּ! יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה כָּזֶה שֶׁכָּל מִלָּה אֵין בְּכָל הָעוֹלָם. כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יִהְיֶה שִׂמְחָה כָּזוֹ בָּעוֹלָם.. לֹא הָיָה מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, לֹא הָיָה שִׂמְחָה כָּזֶה כְּמוֹ עַכְשָׁו! הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, הַחַיִּים, הַתּוֹרָה...
the nurseling.
Loading comments…