AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

This reader has a human interface, but every reader page also has static crawlable text. For any book, use /reader-plain/<book>/full.txt to search the complete work, or /reader-plain/<book>/<part>/<section>/index.txt for one section. This is sitewide and works for all reader teachings, not just this page.

More

🙏
Reader Yisroel Saba שֵׁשׁ לִירוֹת זָהָב
A A
שֵׁשׁ לִירוֹת זָהָב

Chapter Sixty-Four: Emunah and Children

ישראל סבא - Yisroel Saba

1

אֲנִי זִמַּרְתִּי הַזְּמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת, 'אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין' וְ'אֵשֶׁת-חַיִל', וְהֵם הָיוּ מִתְנַגְּדִים. וְהִיא שָׁמְעָה אֶת הַנִּגּוּן הַזֶּה, אָז הִיא הִתְחִילָה לִשְׁלֹחַ לִי עִם הַיְלָדִים שֶׁלָּהּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוּשׁ וְהָיָה לִי לֶאֱכֹל בְּיוֹם רִאשׁוֹן, יוֹם שֵׁנִי. אֲנִי לֹא חָשַׁבְתִּי שׁוּם מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ שֶׁהִיא תִּתֵּן בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, אֲנִי קִבַּלְתִּי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוּשׁ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן, חָשַׁבְתִּי: "זֶהוּ, מַסְפִּיק, פַּעַם אַחַת הִיא נָתְנָה. מַה, הִיא עָשְׂתָה אִתִּי חוֹזֶה?"

1

Rabbi Yisroel sings and converses with the Chassidim, following a bris milah held at Rabbi Shimon bar Yochai's grave in Meron…

2

לֹא, בָּא יוֹם הַשִּׁשִּׁי הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי.. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי פָּחַדְתִּי שֶׁאוּלַי נִפְסַק, אוּלַי הִיא לֹא תִּתֵּן. אֲבָל הִיא רָאֲתָה שֶׁהִיא נָתְנָה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוּשׁ וְהַיְלָדִים חָיוּ, אָז הִיא הִמְשִׁיכָה וְשָׁלְחָה לִי בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי לִפְנֵי הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוּשׁ.

2

Oy oy — what joy, what joy!

3

אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שְׁכֵנִים, אֲנִי הָיִיתִי גָּר בְּאֵיזֶה בַּיִת וְהָיָה עֲלִיָּה וְהֶחָתָן וְהַבַּת גָּרוּ לְמַעְלָה. אֲנִי יָדַעְתִּי הַכֹּל, רָאִיתִי שֶׁהַבָּנִים כְּבָר נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים. הָיָה לָהּ יְלָדִים יְפֵיפִיִּים, הָיָה לָהּ יָלְדָה שֶׁל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁכְּבָר נִשְׁאֲרָה בַּחַיִּים, כֵּן. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי מֵהַיְלָדִים שֶׁהֵם שְׂמֵחִים מְאֹד שֶׁלֹּא חָלוּ וְשֶׁלֹּא מֵתוּ. וְהַיְלָדִים אָהֲבוּ אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁהֵם אָהֲבוּ אֶת הָאַבָּא שֶׁלָּהֶם...

3

Our holy Rabbenu says in the Sefer HaMidos: "Emunah — its numerical value equals 'banim' [children]." Emunah — this is children!

4

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר שֶׁסְּגֻלָה לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, שֶׁיֹאמְרוֹ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, שְׁנֵיהֶם, פָּרָשַׁת 'בְּרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם'. וְכֵן כְּשֶׁהַתִּינוֹק חוֹלֶה חַס-וְשָׁלוֹם, יֹאמְרוֹ אָז גַּם-כֵּן הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ פָּרָשַׁת 'בְּרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם'.

4

There will be children — if one has emunah in Hashem: to fear Hashem, to fulfill the Torah, to accept upon oneself teshuvah and merit to do teshuvah — then emunah = children in numerical value. From this will come children.

5

הָיָה מַעֲשֶׂה, יַלְדָּה אַחַת הָיְתָה חוֹלָה, הִיא קִבְּלָה נְפִיחוּת גְּדוֹלָה וְהָרוֹפְאִים הִתְיָאֲשׁוּ. אָז שָׁאַלְתִּי אֶת הָאַבָּא וְהָאִמָּא: "הָרוֹפְאִים, מָה אוֹמְרִים?"

5

Our holy Rabbenu said that the Sipuray Maasiyos is a segulah [spiritual remedy] for a barren woman — that she read these stories. Then it is a segulah for children. Yes. He said: "I have said the opposite of the world. The world says: Fun zugn vert men nisht trugn — 'From telling stories one does not become pregnant.' And I said that the telling of these stories will bring about children!"

6

הֵם אָמְרוּ לִי שֶׁהָרוֹפְאִים אוֹמְרִים שֶׁזֶּה מִתְגַּדֵּל וּמִתְגַּדֵּל וּמִתְגַּדֵּל וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת נִתּוּחַ וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת.

6

There was an event. One Chassid — a friend of mine. Six years after the wedding his parents had no children. They were very worried. This was in the month of Elul — and each month of Elul everyone comes to pray and make requests at Rabbi Shimon bar Yochai's grave. I was always in Meron every Elul. His mother came to me and said: "My son has no children — already six years. I ask of you to pray and to do whatever you can."

7

אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁיֹּאמְרוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ פָּרָשַׁת 'בְּרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם', זֶה מִ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' קנ"א, וְיִהְיֶה לַיַּלְדָּה רְפוּאָה. וְכָכָה הֲוָה!

7

So I said to her: "Our holy Rabbenu said that this is the Sipuray Maasiyos — through this one merits to remember the barren!"

8

הָאַבָּא הִתְחִיל לוֹמַר 'בְּרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם', הוּא וְאִשְׁתּוֹ.. וְהַיַּלְדָּה אוֹכֶלֶת וְיוֹשֶׁבֶת וְהַכֹּל בְּסֵדֶר!

8

So I told her to buy the book of Sipuray Maasiyos and that both of them read in it — the son and the wife. She did this — and she told me it was very difficult to obtain the book of Sipuray Maasiyos. This was forty years ago — it was not like today when one goes to a store and buys. The book was very hard to find then. So she sought and sought… until she found a copy of Sipuray Maasiyos. And in that same year they were remembered with a son!

9

* "וּבְרָאשֵי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד: וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה': וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁית הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל-עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ:" (בַּמִּדְבָּר כח)

9

She came to me in Meron the following Elul and said: "Blessed be Hashem — my son has been saved. Thank you very much!"

10

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלֵינוּ וְתִתֵּן לָנוּ כֹחַ שֶׁנִּזְכֶּה לִפְקד עֲקָרוֹת בִּתְפִלָּתֵנוּ, וּתְלַמְּדֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל עֲקָרוֹת לְפָקְדָם לְטוֹבָה בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעֲקָרוֹת נִפְקָדוֹת לְטוֹבָה חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְיוֹלִידוּ בְּרַחֲמֶיךָ בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים וְיִתְרַבּוּ עַמְּךָ "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר". וּכְשֵׁם שֶׁגָּבְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן, "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" וְאִשְׁתּוֹ שָׂרָה אִמֵּנוּ, אֲשֶׁר זְכַרְתָּם לְטוֹבָה וַתִּפְקְדֵם לְעֵת זִקְנוּתָם וְנָתַתָּ לָהֶם אֶת יִצְחָק וְהִבְטַחְתָּם לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, כֵּן יֶהֱמוּ נָא מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עַל כָּל עַקְרוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עֵינֵיהֶם תּוֹלוֹת אֵלֶיךָ לְבַד, שֶׁתִּתֵּן לָהֶם זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַנְךָ, וּפָקְדֵם לְטוֹבָה וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּרַחֲמִים, וְתֵעָתֵר לָהֶם וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתָם וְתִתֵּן לָהֶם הֵרָיוֹן חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְיִזְכּוּ לְהוֹלִיד זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא וְיִשְׂמְחוּ אֲבִיהֶם וְאִמָּם בָּהֶם, וְיִזְכּוּ לְגַדְּלָם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (מִ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת')

10

Yes — reading the Sipuray Maasiyos certainly with awakening, with emunah, in truth — it is a segulah for children. So says our holy Rabbenu. Our holy Rabbenu told the stories in Yiddish — this is the source. So one who knows Yiddish — it is better that he read in Yiddish. But if one cannot read in Yiddish, read in the Holy Tongue — it is precisely the same as the Yiddish. It is the same thing.

11

תְּפִלּוֹת לִזְכּוֹת לְבָנִים הֲגוּנִים וּלְהִנָּצֵל מִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים

11

I read together with President Shazar from the Sipuray Maasiyos. He was able to read also in Yiddish — because he grew up in a Yiddish-speaking home. But he wanted to read only in Hebrew — he was a great enthusiast for Hebrew. And I read in the Holy Tongue, which is like Hebrew. So I said to him: "Read in Yiddish — as it came from Rabbenu's mouth."

12

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדְּשֵׁנוּ בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת וְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַזְמִין לָנוּ פַרְנָסָתֵינוּ בְּרֶוַח מֵאִתְּךָ וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם וְתִפְתַּח לָנוּ אוֹצָרְךָ הַטּוֹב, וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עַד עוֹלָם, וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְאֶת פְּרִי בִטְנֵנוּ, וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ חַיִּים וְקַיָּמִים בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים. וּתְרַחֵם עַל צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל (וּבִפְרָט עַל צֶאֱצָאֵי פלוני בן פלוני וְכוּ') וְתַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וְיִהְיוּ כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ מַאֲרִיכִים יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָם וְיִרְבּוּ פֹארוֹתָם, וְיִהְיוּ צֶאֱצָאֵיהֶם כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ, וְתַצִּילֵם בְּרַחֲמֶיךָ מִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים חַס-וְשָׁלוֹם, רַק כֻּלָּם יִזְכּוּ לְגַדֵּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, הֵן הַנּוֹלָדִים כְּבָר, הֵן הָעֲתִידִים לְהִוַלֵד לָהֶם, כֻּלָּם יַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְכֻלָּם יַשְׁאִירוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם כְּחוֹל הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, לָעַד וּלְדוֹרוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

12

Rav Noson describes how the Sipuray Maasiyos came about — he heard how our holy Rabbenu told the stories. It was with hints through the hands and the eyes — it was very awesome. And also the stories are good for a person even if he does not understand anything — just that he reads the words, the sentences. This too is a great segulah for yiras shamayim and for all good.

13

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבִּיטָה בְעָנְיָם וּרְאֵה מַכְאוֹבָם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָם, אַתָּה יָדַעְתָּ צַעֲרָם וְצָרוֹתֵיהֶם הַמְרֻבּוֹת שֶׁסָּבְלוּ עַד הֵנָּה. מָרָא דְעָלְמָא כֹּלָּא, אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָהֶם רַחֲמִים, הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתֵיהֶם דַּי, עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵיהֶם, וְשַׂמַּח לְבָבֵיהֶם וְעָזְרֵם מֵעַתָּה שֶׁיִּרְבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם, וְיִזְכּוּ לְגַדֵּל כָּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְיַאֲרִיכוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם, יִרְבּוּ וְיִגְדְּלוּ וְיִצְמְחוּ כָל דּוֹרוֹתֵיהֶם וִיקֻיַּם בָּנוּ וּבָהֶם "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב, וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי"

13

Our holy Rabbenu said: "What can the world say against the stories — are they not beautiful stories?" The stories reveal Rabbenu — reveal Hashem. Oy — such stories! What this is, what this is…

14

וְתַעֲזר לְכָל חֲשׂוּכֵי בָנִים בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ (וּבִפְרָט וְכוּ'), וְתַמְשִׁיךְ בְּרָכָה וְחַיִּים טוֹבִים לְכָל בָּנֵינוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְתַצִּיל אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים לְעוֹלָם, וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ לְגַדֵּל כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ בְּלִי שׁוּם צַעַר וָנֶזֶק, רַק תִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ לְגַדְּלָם בְּנַחַת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ, וְיֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָם וִיהִי כַזַּיִת הוֹדָם, וְלֹא יִהְיֶה עָקָר וַעֲקָרָה בָּנוּ וּבְזַרְעֵנוּ לְעוֹלָם וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְחוֹל הַיָּם לְדוֹר וָדוֹר עַד עוֹלָם, וְיִהְיוּ כֻלָּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ יוֹמָם וָלַיְלָה וְעוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא יָסוּרוּ מִכָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה יָמִין וּשְׂמאל אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם, וְיַכִּירוּ כֻלָּם אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, וְיֵדְעוּ אוֹתְךָ כֻּלָּם לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. (מִ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת')

14

Hashem wants us to do teshuvah — this is the essential. Emunah — "emunah equals banim in numerical value."

15

צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת לַיְלָדִים כּוֹבָעִים חֲזָקִים שֶׁלֹּא יִפְּלוּ, יָפִים וַחֲזָקִים, כֵּן.

15

Nu — we say we believe: "What — do we not believe? We have emunah!"

16

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְחַנֵּךְ הַיְלָדִים מֵהַיַּנְקוּת, יְלָדִים הֵם עוֹד לֹא מְשֻׁקָּעִים כָּל-כָּךְ בְּהַתַּאֲווֹת, הֵם יְכוֹלִים לְקַבֵּל, יֵשׁ לַיֶּלֶד מֹחַ וְלֹא שָׂמִים לוֹ לֵב, צָרִיךְ לִהְיוֹת הַשְׁגָּחָה שְׁמִירָה מֵאִתָּנוּ. הַיְלָדִים - צְרִיכִים לְדַבֵּר אִתָּם מִזְּמַן שֶׁהֵם יוֹדְעִים לְדַבֵּר וּלְהָאִיר בַּבָּנִים דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, דַּרְכֵי הַצְּנִיעוּת. קָטָן הוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר, צְרִיכִים לְדַבֵּר אִתּוֹ, צְרִיכִים לְהָבִין בּוֹ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַבָּא, בִּשְׁבִיל לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.

16

No… Emunah is: "And they believed in Hashem and in Moshe His servant" — through Moshe His servant, we merit to believe in Hashem and the Torah.

17

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָשִׂים לֵב לְחַנֵּךְ הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת מִקַּטְנוּתָם לְפִי הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ, לְפִי הַכֵּלִים שֶׁלּוֹ, וְלִלְמֹד אִתּוֹ דַּרְכֵי שְׁמִירַת הַתּוֹרָה, דַּרְכֵי הַצְּנִיעוּת. יְלָדִים כָּאֵלֶּה צְרִיכִים לְלַמֵּד אוֹתָם, שֶׁיָּבִינוּ. לְלַמֵּד הַיֶּלֶד קָטָן שֶׁצְּרִיכִים לִשְׁמֹר הָרְחִיצָה וְהַנְּטִילָה, וְכָל מַה שֶּׁיִּהְיֶה יּוֹתֵר גָּדוֹל הוּא יִתְבַּגֵּר, הוּא יִזְכֶּה לְהָבִין אֵיךְ לִלְמֹד אֵיךְ לִחְיוֹת, כֵּן.

17

"Emunah equals banim" — and the essential of emunah is emunah in the sages: "And they believed in Hashem and in Moshe His servant." If one believes "in Moshe His servant" — then "and they believed in Hashem." Emunah in the sages!

18

הַיֶּלֶד כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל - גָּדֵל מֹחוֹ וְכָל הַכֹּחוֹת שֶׁל הָאָדָם, הוּא נִתְגַּדֵּל מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה וְנַעֲשֶׂה יוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר גָּדוֹל, בִּזְמַן שֶׁהוּא בָּא לְאֵיזֶה שֵׂכֶל, לְאֵיזֶה חָכְמָה, יְכוֹלִים לִלְמֹד אִתָּם. יֶלֶד שֶׁל שֶׁבַע-שְׁמוֹנֶה, שֶׁל עֶשֶׂר שָׁנִים, יְכוֹלִים לְדַבֵּר אִתּוֹ, צְרִיכִים לְדַבֵּר אִתּוֹ וּלְהָבִין לוֹ שֶׁהָעִקַּר הַחַיִּים הוּא הַתּוֹרָה וְהָעִקָּר הוּא לַחֲזֹר וּלְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.

18

The Holy One blessed be He decrees and the tzadik annuls; the tzadik decrees and the Holy One blessed be He fulfills. Yes.

19

צְרִיכִים לְהַרְגִּיל אֶת הַיְלָדִים שֶׁיֹּאמְרוּ תְּהִלִּים וְ'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וְיָבִינוּ וְיֵדְעוּ מַה זֶּה יְהוּדִי, שֶׁיִּלְמַד וְשֶׁיֵּדַע הַתּוֹרָה וְשֶׁיֵּדַע הַתַּנַ"ך וִיקַיֵּם הַתּוֹרָה וְיַאֲמִין בַּתּוֹרָה. אֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד הַיְלָדִים דַּרְכֵּי הָאֱמֶת, דַּרְכֵּי הַצְּנִיעוּת, דַּרְכֵּי הַקְּדֻשָּׁה, וְיֵדְעוּ אֶת הַתּוֹרָה, הַתַּנַ"ך וְהַגְּמָרָא וְהַמִּדְרָשׁ.

19

May Hashem have mercy. I want with all my heart and soul that each one of Israel merit all the salvations he needs. Nu — one is obligated to pray for the world. Our holy Rabbenu says: "Whoever does not pray for the world — he will be punished."

20

לְחַנֵּךְ הַיְלָדִים שֶׁיִּשְׁנוּ בַּזְּמַן, לָקוּם בַּזְמַן, וְיֵלְכוּ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהוּא לֹא מֵבִין, לִשְׁמֹעַ הַתְּפִלָּה שֶׁל יְהוּדִים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

20

No — one cannot say: "But I did not pray — why am I deserving of punishment?"

21

צְרִיכִים לְלַמֵּד אוֹתָם, אָז יִהְיוּ יְלָדִים יְקָרִים וְיֵצְאוּ מֵהֶם דּוֹרוֹת כָּאֵלֶּה.. דּוֹרוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וֶאֱמוּנָה. שֶׁיִּלְמְדוּ וְיֵדְעוּ וְיִתְרַגְּלוּ לִלְמֹד וּלְהָבִין, הוּא יִהְיֶה בָּטוּחַ. צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחִנּוּךְ רַק בְּיִרְאֵי הַשֵּׁם אֲמִתִּיִּים, כֵּן.

21

No… There is great punishment. One must pray each one for his fellow and for the entire world — that the knowledge of Rabbenu be revealed in the world. Then there will be all salvations — each one what he needs.

22

אֲנַחְנוּ יְהוּדִים, אֲנַחְנוּ וְהַתּוֹרָה - אֶחָד. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַכְנִיס בָּנוּ וּבְזַרְעֵנוּ הַתּוֹרָה, כָּל מַעֲשֶׂה וְכָל סִפּוּר שֶׁל הַתּוֹרָה זֶה כָּל חִיּוּתֵנוּ. לֹא כְּמוֹ הַגּוֹיִים, הֵם לוֹמְדִים בְּסֵפֶר רַק בִּשְׁבִיל לִכְתֹּב וּלְדַבֵּר יָפֶה, בְּלִי שׁוּם נְשָׁמָה, בְּלִי שׁוּם חִיּוּת, בְּלִי כְּלוּם. הֵם לוֹמְדִים לֹא בִּשְׁבִיל שָׁמַיִם, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּדְעוּ לְדַבֵּר וְיֵדְעוּ טִפְּשׁוּת הַתַּאֲווֹת שֶׁל הַגִּיל שֶׁמִּתְחַמֵּם וּמִתְגַּבֵּר.

22

One must bring the redemption close. Certainly it is in the hand of the Holy One blessed be He alone — but Hashem wants us to draw Hashem toward the redemption. The Master of the Universe takes pleasure in our prayer, in emunah. And our holy Rabbenu said that the essential of his matter is prayer!

23

אִם לֹא הַחִיּוּת וְהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה וְהַדַּעַת, אָז אֲנַחְנוּ חַס-וְשָׁלוֹם כְּלוּם, כְּמוֹ הַגּוֹיִים. אֵין לָהֶם שׁוּם שֵׂכֶל, רַק אֵיךְ לֶאֱכֹל, כְּמוֹ בַּעַל-חַי, רַק בִּזְמַן הוּא רָעֵב הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה דָּבָר חַי וְאוֹכֵל אוֹתוֹ. זֶהוּ, לֹא יוֹתֵר. הוּא קָם, הוּא אוֹכֵל בְּלִי בְּרָכָה, לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם, הוּא גּוֹי. הוּא לֹא יוֹדֵעַ דַּרְכֵּי הָאֱמוּנָה וְהַבְּרָכָה, אָז הוּא נִבְרָא, מְלַמְּדִים אוֹתוֹ לְדַבֵּר אֲבָל הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ לֹא שָׁוֶה כְּלוּם.

23

"The essential of my matter is Rosh HaShanah" — and the essential of the matter on Rosh HaShanah is that one is occupied only with prayer all day. "The essential of my matter is prayer!"

24

אֲבָל הַדִּבּוּר שֶׁלָּנוּ.. דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְלוֹמְדִים, זֶה כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. אֲנַחְנוּ בְּנֵי-אָדָם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהָאִיר בְּהַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְהַצְּנִיעוּת, שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם כֹּחוֹת לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם, לֹא כְּמוֹ יִלְמְדוּ יַחַד עִם הַגּוֹיִים. הַגּוֹיִים יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֱמוּנָה, אֵיזֶה חָכְמָה? כְּלוּם!

24

"The essential of my matter is Rosh HaShanah." What is Rosh HaShanah? To come to me on Rosh HaShanah for repair! And this matter continues even now — not only in Rabbenu's lifetime did he say the essential is Rosh HaShanah. This matter continues — it has not ceased. The matter of Rabbenu is a new thing that will never cease. Every word of his and every matter of his is above nature — it is eternal and always in every generation and generation.

25

הַגּוֹיִים אֵין לָהֶם אֱמוּנָה, אֵין לָהֶם אַף תַּלְמִיד כָּזֶה, אֵין לָהֶם צַדִּיקִים, אֵין לָהֶם קְדֻשָּׁה, אֵין לָהֶם בִּינָה, אֵין לָהֶם שׁוּם כֹּחַ וְשׁוּם דִּבּוּרים שֶׁבְּחָכְמָה, כְּלוּם, הֵם כְּלוּם. רַק כְּמוֹ חַיּוֹת, כְּמוֹ בַּעַל-חַי, כְּמוֹ עַכְבָּר, לֹא יוֹדְעִים מֵהַתּוֹרָה, לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם. בְּלִי תּוֹרָה, בְּלִי מִצְווֹת. אֲפִלּוּ לִלְמֹד יְהוּדִים, אֲבָל בְּלֹא אֱמוּנָה בְּלֹא חִיּוּת - זֶה לֹא שָׁוֶה כְּלוּם.

25

So he said: that he is the true leader of all of Israel in every generation and generation — this has not ceased!

26

אוֹי וֵוי, הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ לוֹמְדִים עִם יְלָדִים כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא יוֹדְעִים כְּלוּם מִן הַתּוֹרָה, מִן הָאֱמוּנָה, לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם. אֵין לָהֶם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה וְהָאֱמֶת, אָז הוּא כְּלוּם, הַיְלָדִים לֹא כְּלוּם.

26

He is our leader in every Torah teaching, every conversation, every story…

27

גַם אִם חַס-וְשָׁלוֹם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַגּוֹיִים, בְּדַרְכֵי הַלִּמּוּדִים שֶׁלּוֹ, אָז גַּם אֲנַחְנוּ כְּמוֹ בַּעֲלֵי-חַיִּים, כְּמוֹ צִפּוֹרִים, כְּמוֹ תַּרְנְגוֹלִים, אֵין לָנוּ כְּלוּם, זֶה הוֹרֵג אוֹתָנוּ - הָאֱמוּנָה וְהָאוֹר. בְּלִי אֱמוּנָה, בְּלִי הַתּוֹרָה, אֵין שׁוּם חִיּוּת, אֵין כְּלוּם. בִּשְׁבִיל זֶה אֲנַחְנוּ נִשְׁלַחְנוּ נִתְרַחַקְנוּ מִן הָאֱמֶת וּמֵהָאֱמוּנָה. הַחִנּוּךְ שֶׁל הַיְּהוּדִים הָאֵלֶּה הֵם כְּמוֹ הַגּוֹיִים, בִּשְׁבִיל זֶה סוֹבְלִים...

27

Oy, oy, oy… I saw one man who was living such a good life as does not exist in the world — such a good life as the world does not know what life is. I saw from Rabbi Yisroel Kardoner such wonders that there are no words to speak!

28

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים שֶׁיִּהְיֶה הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ פְּרוּשִׁים מִדַּרְכֵּי הַגּוֹיִים, וְיֵדְעוּ שֶׁאֲנַחְנוּ עַם אֶחָד בָּעוֹלָם שֶׁאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת. צְרִיכִים אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ לְחַנֵּךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה, הַקְּדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, לֹא סְתָם. זֶה כָּל הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ, הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, הַלֵּב שֶׁלָּנוּ, כֵּן.

28

I saw great ones — geniuses — who had name and fame and were esteemed throughout the world. There was one rabbi who was a genius and famous in the world — he had a name as a genius and a tzadik and everything. And I saw his life before I drew close to Rabbenu — and after I merited to know Rabbi Yisroel, I saw that that rabbi was entirely outside: he did not know what Torah is, what emunah is.

29

אוֹי, אוֹי...

29

Each person can be Rabbi Yisroel — and more and more — according to the heart. Our holy Rabbenu said: "Give me your hearts — and I will lead you on a new path!"

30

אוֹי, אִלּוּ הָיִינוּ זוֹכִים, כָּל הַגּוֹיִים הָיוּ רוֹאִים וְהָיוּ מִתְקַנְּאִים בָּנוּ, בְּהַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ, וְהָיָה עוֹלָם קָדוֹשׁ וְתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם. אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי-בְּרִיתְךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁיָּרַשְׁנוּ מֵהֶם הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֲנַחְנוּ עַם אֶחָד בָּעוֹלָם, עַם הַקָּדוֹשׁ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל קְדֻשָּׁה מִכָּל דִּבּוּר שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אֲנַחְנוּ עַם הַתּוֹרָה, יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה כָּזוֹ, דְּבָרִים פִּלְאִיִּים כָּאֵלֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבָחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם נוֹתֵן הַתּוֹרָה!"

30

Each person can be Rabbi Yisroel — and more and more — according to the heart. Our holy Rabbenu said: "Give me your hearts — and I will lead you on a new path!"

31

צְרִיכִים לִשְׁמֹר דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, אָז נְקַבֵּל חִיּוּת גָּדוֹל מִן הַתּוֹרָה, מִכָּל סִפּוּר שֶׁל הַתּוֹרָה. כָּל דִּבּוּר שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא כָּל חִיּוּתֵנוּ, בְּלִי זֶה אֵין לָנוּ כְּלוּם, אֵין לָנוּ לֹא חָכְמָה וְלֹא אֱמוּנָה וְלֹא כֹּחַ וְלֹא כְּלוּם. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְהַכְנִיס בְּלִבֵּנוּ הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֱמוּנָה, שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הַתַּנַ"ך וְהַשַּׁ"ס, כָּל הַסְּפָרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה, יֵשׁ לָנוּ רַבָּנִים צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, הֵם כְּבָר בֵּאֲרוּ לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה, בְּכֹחָם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הֵם רַק בִּשְׁבִיל לְקַיֵּם וּלְהָבִין הַתּוֹרָה, לְקַיֵּם הַתּוֹרָה!

31

What does "a new path" mean? "This is an old path — and yet it is entirely new!"

32

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַמִּצְווֹת, עַל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, עַל כָּל הַמִּצְווֹת, זֶהוּ כָּל הַחִיּוּת שֶׁלָּנוּ, כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְרַחֵם עָלֵינוּ, עַל עַצְמֵנוּ וְעַל זַרְעֵנוּ, צְרִיכִים לְהָבִין וּלְהַכְנִיס בְּלִבֵּנוּ לְקַיֵּם דַּרְכֵּי הַתּוֹרָה, לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ עַל זֶה, גַּם זַרְעֵנוּ יֵדְעוּ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה וְהָאֱמֶת.

32

There is a verse: "I will remove the heart of stone from your flesh and give you a heart of flesh." Our holy Rabbenu says: "A heart of flesh — this is of Breslov!" I saw Rabbi Yisroel — I already saw how the world will be after the coming of Mashiach…

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Listen / PauseL
PrintP
Next segmentJ / ↓
Prev segmentK / ↑
Toggle favoriteG
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…