'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת' - Yisroel Saba

Rabbi Nachman of Breslov

Sections

1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74

'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'

Chapter Seventy-Three: Likutay Tfilos

ישראל סבא - Yisroel Saba

← Previous Book Index All Books Next →

1

הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' זֶה בַּאֲרִיכוּת, אֲנִי לָקַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר 'קִצּוּר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וַאֲנִי קִשַּׁרְתִּי אֶת הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' - הַתּוֹרוֹת, עִם הַתְּפִלּוֹת בְּיַחַד, וְהוּא עָשָׂה הַרְבֵּה בַּעֲלֵי-תְּשׁוּבָה.

1

Rabbi Yisroel sings melodies at the Western Wall before the break of dawn…

2

'כִּתְבֵי רַבִּי נַחְמָן וְתַלְמִידוֹ רַבִּי נָתָן', כָּל אֶחָד יְחַפֵּשׂ אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה. מַה שֶּׁזֶּה, מַה שֶּׁזֶּה.. זֶה נוֹרָא מְאֹד. כָּל הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם מֵהַחַיִּים, לֹא יוֹדְעִים כְּלָל. רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּדִבּוּר אֶחָד הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם וּמְחַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד. זֶה הַגְּאֻלָּה, כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הוּא גְּאֻלָּה בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. דְּבַר פֶּלֶא כָּזֶה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם!

2

Hoy — I read that our holy Rabbenu never ate or tasted even water before prayer. And he had such strength that eating and drinking were to him like something not good, like something forbidden.

3

אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רִחֵם עָלֵינוּ, הוּא גִּלָּה טִפָּה מִן הַיָּם מִי הוּא, מִי יוֹדֵעַ נַ נַחְ? בְּלִי זֶה אֵין חַיִּים, אֵין כְּלוּם!

3

Our holy Rabbenu said: "I have never drunk even water before prayer" — all his days. The body wants to eat, wants to sleep. Our holy Rabbenu said to it: "Not your will — my will!"

4

אוֹי אוֹי, אֲנִי רוֹצֶה לָגוּר בִּירוּשָׁלַיִם, אוּלַי יִהְיֶה יוֹתֵר טוֹב. אִם יֵשׁ לְךָ דִּירָה בִּירוּשָׁלַיִם וְיֵשׁ לְךָ חֶדֶר בִּשְׁבִילִי עִם שֻׁלְחָן קָטָן - טוֹב. אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לִירוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל, מִכָּאן אֲנִי נוֹסֵעַ לִירוּשָׁלַיִם.

4

I took pleasure in this. I saw that our holy Rabbenu needed nothing from midnight until after prayer — he tasted not even water. I saw this — I saw to fulfill it too. I was accustomed not to drink and not to eat from midnight. I became so accustomed that this was already a way of divine service for me. I remember that such a strength entered me that I did not want to taste before prayer even water. I also did the same — I never drank even water before prayer…

5

אֲנִי הָיִיתִי מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָלְכוּ עִם מִלְחָמָה עִם כָּל הָעוֹלָם, אֲנִי לָחַמְתִּי עִם גִּבּוֹרִים, עִם רַבָּנִים מְפֻרְסָמִים בָּעוֹלָם וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שֶׁלִּי, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם יֵשׁ כְּבָר עַכְשָׁו סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בַּכֹּתֶל, זֶה סִימָן עַל מָשִׁיחַ!

5

Our holy Rabbenu — we do not understand how he lived. It is written in the conversations in Chayay Moharan that at night the mother gave Rabbenu something to eat — and he did not want it. So the mother said to him: "You eat nothing — how can you live if you eat nothing?"

6

כֵּן, לִלְמֹד לְיַד הַכֹּתֶל בְּכָל הַשֶּׁטַח סִפְרֵי רַבֵּנוּ, בֶּאֱמֶת - לֹא בְּשֶׁקֶר, לֹא כְּמוֹ הַשַּׁקְרָנִים. בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁזָּכִינוּ בְּדוֹרוֹת אֵלּו לְאוֹר כָּזֶה, פֶּלֶא כָּזֶה. מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה.. זֶה יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ!

6

She gave him something to eat — some pastry and coffee. He tasted just a little. Then she said to him: "My son — how will you have strength to serve Hashem?"

7

אַרְצוֹת-הַבְּרִית מָלֵא מַחֲלוֹת, וּפֹה מָלֵא רְפוּאוֹת. נוּ, שֶׁהָאֲנָשִׁים יָבוֹאוֹ לְכָאן וְיִהְיֶה לָהֶם כָּל הָרְפוּאוֹת לְכָל הַמַּחֲלוֹת. יָבוֹאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - יְקַבְּלוּ רְפוּאָה. יֵשׁ אֲרוֹנוֹת סְפָרִים בְּכָל הָרְפוּאוֹת, לְכֻלָּם!

7

So he said to her: "I have a different strength. I receive strength only from other things — not from eating. My strength is: 'Wisdom gives life to its master.' I live from wisdom — wisdom!" He has strength for this because he has life-force from "wisdom gives life to its master."

8

יָבוֹאוּ מַחֲלוֹת, מַחֲלוֹת כָּאֵלֶּה, וְתֵכֶף יִהְיֶה לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה. אֲנִי יָכוֹל לְסַפֵּר הָרְפוּאוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁמָּה בַּכֹּתֶל. כֻּלָּם יָבוֹאוּ לִירוּשָׁלַיִם לְהַכֹּתֶל וְכֻלָּם יַחְזְרוּ בִּרְפוּאָה שְׁלֵמָה, אָז כָּל הַחוֹלִים שֶׁבָּעוֹלָם יָבוֹאוּ לְפֹה. כָּל הָרוֹפְאִים יָבוֹאוּ כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן חוֹלִים הַרְבֵּה, הֵם יָבוֹאוּ וְיִמְצְאוּ אֶת כֻּלָּם בְּרִיאִים, אָז לֹא יִהְיֶה לָהֶם פַּרְנָסָה, אֲבָל הֵם גַּם-כֵּן יִשְׂמְחוּ הַרְבֵּה שֶׁבָּא הַזְּמַן שֶׁבְּכָל דִּבּוּר יֵשׁ רְפוּאָה לְכָל הַחוֹלִים.

8

"And I also have with me such people who do not want to taste before prayer at all — they live from other things, not from eating. All their life-force is only in 'wisdom gives life to its master' — and they live only from wisdom!" This is the holy Torah — the true wisdom. They need not eat. If one has the Likutay Moharan from our holy Rabbenu — there is already no eating!

9

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן הוּא נוֹתֵן רְפוּאוֹת לְכָל הַחוֹלִים הַקָּשִׁים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לָהֶם, רַק יַגִּיד - יְקַבֵּל!

9

We — the people of Israel — have such a merit: we have such a Rebbi who teaches us not to eat and not to drink — only to serve Hashem. We receive strength from "wisdom gives life to its master" — not from other things. We receive strength from "wisdom gives life to its master…"

10

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "כָּל הַיְהוּדִים צְרִיכִים לָבוֹא לָגוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!" רַק בּוֹאוּ בּוֹאוּ בּוֹאוּ בּוֹאוּ...

10

Happy are we — we have such a Rebbi who reveals to us and teaches us everything: how to live, how to eat, how to sleep. We must guard very carefully every word of Rabbenu that came forth from his holy mouth. We must give our souls to do as he teaches and speaks to us. He has already prepared for us everything we need. Oy, oy — such a Rebbi…

11

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נָסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן מִלְחָמָה, יֵשׁ מַעֲשֶׂה מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, בָּרוּךְ הַשֵּׁם הוּא בָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם וְחָזַר בְּשָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ נִסִּים גְּמוּרִים מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. וּכְשֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא נָסַע דֶּרֶךְ כְּפָר לֹא רָחוֹק מֵהָרַב הַצַּדִּיק הַמַּגִּיד מֵעִיר טִירָאוִויצֶע, אָז נוֹדַע לְהַמַּגִּיד שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הַשֵּׁם חָזַר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהוּא נִמְצָא בְּהַכְּפָר, וְאָז הַמַּגִּיד לֹא הָיָה מוּכָן, מְלֻבָּשׁ, לְהַנְּסִיעָה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. צְרִיכִים לְהִתְלַבֵּשׁ...

11

Yes — not to taste anything before prayer, not even water. Before prayer — no eating and no drinking. It is forbidden G-d forbid to eat before prayer. Only an old person, a sick person — this is a matter of mesiras nefesh [giving up one's life-force] and so there is a different ruling for him. But when a person is healthy — G-d forbid to even drink water before prayer. And one who has not slept has certain rulings — one must study and know how to conduct oneself. According to the Talmud, according to the Torah — it is forbidden to eat and drink before prayer. And the Chassidim eat and drink before prayer — the opposite of Rabbenu! What is this — it has become completely lawless? The opposite of Rabbenu, the opposite of the Talmud, the opposite of the Torah!

12

אָז הַמַּגִּיד תֵּכֶף הִתְחִיל לָרוּץ לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר שֶׁיֵּלְכוּ אַחֲרָיו עִם עֲגָלָה, וְהוּא הָיָה רָץ כָּל-כָּךְ בְּכֹחַ וּבִמְהִירוּת שֶׁהוּא בָּא עוֹד לִפְנֵי הָעֲגָלָה!

12

Regarding Rabbenu it is written that he ate nothing and drank nothing before prayer from midnight. He did not listen to the whole world. He gave us a straight path — not to eat and not to drink before prayer. So says our holy Rabbenu. Nu — and we too must do the same. We must strengthen ourselves and observe as the holy Torah requires — not to eat and not to drink before prayer. This damages the prayer.

13

הָעֲגָלָה יָצְאָה תֵּכֶף אַחֲרָיו, וְהוּא בָּא לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לִפְנֵי שֶׁבָּאָה הָעֲגָלָה. הִתְלַהֲבוּת כָּזֶה...

13

We must only serve Hashem — and even in eating serve Hashem, with the blessings and grace after meals. When the people of our holy Rabbenu ate — they observed every blessing very carefully. And all matters of eating — after prayer. Before prayer — not.

14

הוּא הָיָה אִישׁ זָקֵן בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה נִרְאֶה כְּמוֹ יֶלֶד, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה בְּעֶרֶךְ בְּגִיל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה שָׁנִים, וְהַמַּגִּיד רָץ כְּשֶׁרַבֵּנוּ בָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל...

14

Once when Rabbi Yisroel Kardoner was ill — even then he was stringent and did not eat before prayer. I heard his prayer. He only said Baruch She'amar [opening of Pesukei d'Zimrah] — just said some words of the prayer. He was already satiated and could neither drink nor eat.

15

הַמַּגִּיד מִטִּירָאוִויצֶע הוּא הָיָה תַּלְמִיד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, הוּא הָיָה גָּאוֹן וְצַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד וְהוּא הָיָה יָחִיד מִבֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהוּא בִּטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הוּא הָיָה הַיָּחִיד בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהוּא הִכִּיר קְצָת אֶת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהוּא הָיָה אִישׁ זָקֵן וְהָיָה גָּאוֹן, וְהוּא אָמַר לְרַבֵּנוּ: "אַתָּה רַבִּי! אַתֶּם הוּא הָרַבִּי שֶׁלִּי!"

15

I remember the manner and the awakening of the divine service of Rabbi Yisroel. I remember how Rabbi Yisroel would say the prayers — and his prayers were with such sweetness and such cleaving, as though he were eating all manner of delicacies in the world. He had such strength…

16

הוּא אָמַר אֶת זֶה בֶּאֱמֶת, לֹא רַק סְתָם בַּפֶּה, לֹא סְתָם דִּבּוּר.

16

What I saw: Rabbi Yisroel ate nothing and drank nothing before prayer. And whoever heard just his voice — became a tzadik!

17

פַּעַם אַחַת - זֶה כָּתוּב בְּ'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן', הָיָה לְהַמַּגִּיד אֵיזֶה עִנְיָן עָמֹק מְאֹד וְהָיָה קָשֶׁה לוֹ מְאֹד, וְהוּא הָיָה אֵצֶל כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, קְדוֹשִׁים, וְשָׁאַל אוֹתָם עַל זֶה וְהֵם אָמְרוּ לוֹ אֵיזֶה תְּשׁוּבָה, אֲבָל הוּא לֹא הָיָה שְׂבַע רָצוֹן וְהוּא חָשַׁב שֶׁאוּלַי הוּא יִשְׁאַל אֶת רַבֵּנוּ. אָז הוּא בָּא לְרַבֵּנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר לוֹ תּוֹרָה עַל מַה שֶּׁהוּא הָיָה קָשֶׁה לוֹ. וּכְשֶׁהַמַּגִּיד שָׁמַע מִפִּי רַבֵּנוּ הַתּוֹרָה הַזּוֹ, אָז הוּא רָאָה שֶׁזֶּה לֹא שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, זֶה נוֹרָא מְאֹד, הוּא יָצָא מֵהַכֵּלִים. וְהוּא חָשַׁב שֶׁתּוֹרָה כָּזוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב...

17

And I was together with him and saw how he wept so much before Hashem about everything — that he merit to fulfill the Torah. Every moment he bore upon himself all manner of pains and all manner of illnesses. And this is how he served Hashem…

18

אַחַר-כָּךְ בָּא רַבִּי נָתָן וְכָתַב אֶת הַתּוֹרָה הַזּוֹ, וְהַמַּגִּיד מִטִּירָאוִויצֶע הוּא רָאָה אֶת הַתּוֹרָה הַזּוֹ בִּכְתָב, אָז הוּא אָמַר לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: "אַתֶּם חִדּוּשׁ נוֹרָא מְאֹד!" כָּכָה אָמַר הַמַּגִּיד מִטִּירָאוִויצֶע לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. הוּא רָאָה שֶׁזֶּה פֶּלֶא נוֹרָא מְֹאד, "אַתֶּם פֶּלֶא גָדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד!"

18

The time has come for the Likutay Tfilos to be revealed in the world. We do not know what effects it produces in the world. Every word of it is repairs and life-force for the entire world!

19

אָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "חִדּוּשׁ כָּמֹנִי.. עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם!"

19

The Likutay Tfilos must be printed throughout the entire world — to all the yeshivas, in every place. There should be Likutay Tfilos everywhere. They will see whether there has ever been such a thing in the world — such a wonder. Likutay Tfilos!

20

אַחֲרֵי שֶׁחָזַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה שַׁבָּת, וְהוּא אָמַר תּוֹרָה בְּלֵיל שַׁבָּת וְגַם-כֵּן בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית בְּמִנְחָה הוּא אָמַר הַתּוֹרָה הַזּוֹ: 'כִּי תַּעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי', אַ-מְחַיֶּה זַיין ("תּוֹרָה מְחַיָּה!", 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' חֵלֶק א' תּוֹרָה ע"ג).

20

Has there ever been such a Likutay Tfilos in the world? This is only of Mashiach!

21

בְּהַתּוֹרָה הַזּוֹ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְדַבֵּר מֵעִנְיַן תְּפִלָּה לִשְׁמָהּ. תְּפִלָּה לִשְׁמָהּ - כְּשֶׁזּוֹכִים לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה לְהַדִּבּוּר, כָּל דִּבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מֵהַתְּפִלָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל הַמַּחֲשָׁבָה - לֹא לִפְגֹּם, לֹא לַחֲשֹׁב אֵיזֶה עִנְיָן אֲפִלּוּ דָּבָר בְּעָלְמָא. רַק הַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה קְשׁוּרָה אֶל הַדִּבּוּר, לְמַה שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו.

21

It will be revealed — the light of Hashem, the light of Mashiach will be revealed. The Likutay Tfilos will reveal our righteous Mashiach — he will reveal what Likutay Tfilos is. Mashiach will gather in the entire world, all of Israel, and repair them. He will give them Likutay Tfilos — and they will say Likutay Tfilos. This is everything!

22

אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהַסַּבָּא שֶׁל רַבֵּנוּ, רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶר, הוּא נָסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל הַדֶּרֶךְ לְאִיסְטַנְבּוּל הוּא לָקַח אִשָּׁה סְפָרַדִּיָּה.

22

Mashiach — Mashiach will expound what Likutay Tfilos is, what Likutay Halachos is, what Likutay Aytzos is, what Sipuray Maasiyos is. Mashiach will take each time some drop from the sea and expound — and all will become tzadikim, complete ba'alei teshuvah, holy tzadikim — all of them!

23

אוֹי אוֹי, הִיא הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה, הָיָה לָהּ זְכִיָּה שֶׁרַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶר הָיָה בַּעֲלָהּ, רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶר הוּא הָיָה תַּלְמִיד קָדוֹשׁ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב.

23

Happy are we — the Likutay Tfilos already exists in the world. This was the hisbodedus of Rav Noson — he drew out from his hisbodedus some spark, some drop from the sea. He drew it out for us — to gladden us, to strengthen us, to heal us. He made the Likutay Tfilos. Every word can heal the entire world, gladden the entire world, strengthen the entire world. Every word!

24

אֵיךְ בָּא רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיָה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם שֶׁמִּזֶּה בָּא רַבִּי נַחְמָן, רַבִּי נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה. הוּא בָּא לְאִיסְטַנְבּוּל וְנָשָׂא אִשָּׁה וּמִזֶּה נוֹלַד רַבֵּנוּ נַחְמָן. נַחְמָן הוֹרִידְנְקֶר הָיָה הַסָּבָא שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְצִפּוֹרָה הָיָה הָאִמָּא שֶׁל רַבֵּנוּ וְהִיא הֵבִיאָה אֶת רַבֵּנוּ רַבִּי נַחְמָן...

24

How can one separate oneself even one moment from Likutay Tfilos, from Likutay Halachos? This surpasses the entire Torah!

25

רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶר הוּא הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגַם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב רָצָה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה, אֲנִי הָיִיתִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

25

Oy — the Likutay Tfilos! Every word is Torah and prayer of our holy Rabbenu. He is the Rebbi of ours and of the entire world. All manner of his repairs and words — this is such wisdom that the entire world will become a completely different world. Yes.

26

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: "הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לֹא זָכָה; אֲנִי זָכִיתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל". רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "כָּל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לָבוֹא לָגוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!" עַכְשָׁו רוֹאִים שֶׁהַצָּרְפָתִים וְכָל הָעוֹלָם נוֹסְעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

26

Has there ever been or is there in the world such a Likutay Tfilos? Every word is the entire Torah and all the melodies of the world and all the healings!

27

כְּשֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה בִּטְבֶרְיָה וְהָיָה עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל זְקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן הוֹרִידְנְקֶר. יֵשׁ צִיּוּן אֶחָד אָרֹךְ עַל שֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב שִׁמְשׁוֹן מִשִׁפִּטוֹבְסְקָא וְהַסַּבָּא שֶׁל רַבֵּנוּ נַחְמָן. הַצִּיּוּן בִּטְבֶרְיָה, הוּא נִפְטַר בִּטְבֶרְיָה.

27

Oy — happy are we! The Likutay Tfilos of our holy Rabbenu and Rav Noson…

28

כְּשֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה מִלְחָמוֹת שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן. נַפּוֹלְיוֹן הָיָה רוֹצֶה לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְהוּדִים, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ דִּבֵּר אִתּוֹ, עִם נַפּוֹלְיוֹן, אֵיזֶה דִּבּוּרִים...

28

This book — the Likutay Tfilos: how many ba'alei teshuvah have been made from this book. All said there is nothing like it: "Like the Likutay Tfilos — there is nothing in the world!"

29

רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְשׂוֹחֵחַ מִמַּעֲלַת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', בּוֹ מוּבָאִים כַּמָּה סִפּוּרִים נִפְלָאִים בְּמַהֲלַךְ הִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל רַבִּי נָתָן לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ...

29

In Yerushalayim there was one Jewish man — neither old nor young. I said to him: "There is already in these generations such a wondrous light — without this: life is not life, it is nothing!"

30

אוֹי 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'...

30

I gave him the Likutay Tfilos. Afterwards he said: "Ho — you have revived my soul! It is so good — I did not know we had such a treasure: Likutay Tfilos!"

31

אֲנִי לֹא הָיָה לִי 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', לֹא הָיָה לְהַשִּׂיג וְלִקְנוֹת, לֹא הָיוּ מַדְפִּיסִים - אָז לֹא הָיָה הַסֵּפֶר, בְּקשִׁי זָכִיתִי לִרְאוֹת אֶת הַ'יְּמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'. אוֹי עַד שֶׁזָּכִיתִי שֶׁיָּבוֹא לִי הַ'יְּמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', אֲנִי רָאִיתִי אֶת זֶה - אָמַרְתִּי: "כְּדַאי שֶׁאֲנִי בָּעוֹלָם!"

31

He came every night to the synagogue with the Likutay Tfilos to pray. He said Likutay Tfilos and lived a good life from the Likutay Tfilos. He did not know what to do for me — I had given him such a gift! Likutay Tfilos. And he kept calling me — he gladdened me. He was very joyful and said to me: "What you have done! You have done me such good, such light — such Likutay Tfilos…"

32

אוֹי, צְרִיכִים לוֹמַר אַשְׁרֵינוּ עַל כָּל מִלָּה שֶׁל 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'. אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ! כָּל הָעוֹלָם צְרִיכִים לוֹמַר רַק מִלָּה אַחַת - 'אַשְׁרֵינוּ!'

32

He had a shop on Herzl Street in Tel Aviv and had a livelihood. And I knew where his home was. I came and asked: "A person needs to eat." He gave me kugel for the honor of the holy Shabbos. And also for the Kiddush I had something. He loved me so much — I gave him Likutay Tfilos.

33

מַה יּוּכַל הָעוֹלָם לוֹמַר עַל הַ'יְּמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'? אוֹי 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', אוֹי 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', אוֹי אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ, אוֹי אַשְׁרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'. יֵשׁ לָנוּ כְּבָר 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', צָרִיךְ כָּל הָעוֹלָם לוֹמַר אַשְׁרֵינוּ! וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר: "נַחְמָן וְנָתָן מְצַחֲקִים מִכָּל הָעוֹלָם!"

33

Someone came from France — he found at the Western Wall a Likutay Tfilos. So he said: "Hoy — this is very good, this is all my life-force!"

34

הוּא עָשָׂה 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', הוּא צָחַק מִכָּל הָעוֹלָם, הַ'יְּמֵי מוֹהַרֲנַ"ת' מְצַחֵק מִכֻּלָּם, מִכָּל הָעוֹלָם! 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', מַה שֶּׁזֶּה, מַה שֶּׁזֶּה, וּמַה שֶּׁזֶּה 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת'.. בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַיּוֹם יְכוֹלִים לִקְנוֹת 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְכָל הַסְּפָרִים שֶׁל רַבֵּנוּ.

34

They said to him: "But you don't know — what are you saying? This book is from Breslov!"

35

מַה יַּעֲשׂוּ הַמִּתְנַגְּדִים? הֵם יִצְטָרְכוּ לְהַשְׂכִּיר פּוֹעֲלִים וְלַעֲשׂוֹת קְבָרִים לִקְבֹּר אֶת עַצְמָם מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה מִכָּל דִּבּוּר שֶׁל הַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְהַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'. כָּל הַשֶּׁקֶר, כָּל הַגּוֹיִים יִפְּלוּ, יִפְּלוּ יִפְּלוּ יִפְּלוּ וְיִפְּלוּ.

35

He said to them: "Let it be from Breslov — it is very good. I want to also convey what exists in the world."

36

אוֹי אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ, אוֹי אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ...

36

I gave him the Likutay Tfilos. And he said Likutay Tfilos at the Wall with such sweetness. Afterwards he said to me: "Oy yoy yoy — I did not know what this is! I did not know that such a Likutay Tfilos exists in the world. I do not want it — I am compelled to have it. The Likutay Tfilos came into the world only for me!"

37

אֲהָהּ! מַה שֶּׁזָּכִינוּ עַכְשָׁו, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָשִׁיר, לְהוֹדִיעַ מִכְּפָר לִכְפָר, לְהוֹדִיעַ לְהוֹדִיעַ לְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ אַשְׁרֵינוּ!

37

He went home and told them: "In Yerushalayim there is a hospital that heals all illnesses free of charge!"

38

"אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ", אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ, "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה", עַל נִגּוּן יָפֶה כֻּלָּם אוֹמְרִים: "זֶה בְּרֶסְלֵב!"

38

Afterwards his rabbi came and said to me: "Ho — I did not know there was a Likutay Tfilos in the world. I did not know what this is."

39

כֻּלָּם יִרְקְדוּ 'אַשְׁרֵינוּ', זֶה יִהְיֶה דָּבָר יָפֶה, מִי לֹא רוֹצֶה 'אַשְׁרֵינוּ', כָּל הַכְּנֶסֶת יִרְקְדוּ 'אַשְׁרֵינוּ' בְּלִי שִׁעוּר, כָּל הַכְּנֶסֶת. כַּמָּה יִהְיֶה יָפֶה זֶה, כָּל הַשָּׂרֵי כְּנֶסֶת יַעֲשׂוּ רִקּוּד, הַכְּנֶסֶת יִהְיֶה מָלֵא, כָּל הָעוֹלָם יִרְצֶה לְהִכָּנֵס לַכְּנֶסֶת, יִהְיֶה צָרִיךְ רִשָּׁיוֹן כְּדֵי לְהִכָּנֵס, יִרְקְדוּ כֻּלָּם 'אַשְׁרֵינוּ'. בִּירוּשָׁלַיִם וּבַמֶּרְכָּז, כָּל הָעוֹלָם יִרְקְדוּ "אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ.."

39

Is there someone else? Come, come, come! Is there also a father? There is a place also for him. Come, come — what is he waiting for? Does the father want also to draw close to Rabbenu? Nu — there is the Likutay Tfilos. The Likutay Tfilos can take in the entire world. The Likutay Tfilos will conquer the entire world.

40

עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִתְאָרֵחַ אֵצֶל מִשְׁפְּחוֹת עוֹלִים שֶׁהִתְקַשּׁוּ לְהִשָּׁאֵר בָּאָרֶץ...

40

This will be the great joy in the world when it is revealed — the Likutay Tfilos! Every word of the Likutay Tfilos is life-force for everyone. It gives life-force to the entire world — to all the wicked.

41

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲנַחְנוּ עַם אֶחָד, עַם אֶחָד שֶׁקִּבַּלְנוּ הַתּוֹרָה עָלֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, קִבַּלְנוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֲהָהּ! מַה שֶּׁזֶּה...

41

The Likutay Tfilos will change the entire world — it heals the entire world!

42

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מְרַחֵם עָלֵינוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנַחְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ, הוּא מְרַחֵם עָלֵינוּ, הוּא מוֹחֵל לָנוּ עֲווֹנוֹתֵינוּ, עַל הַתַּאֲווֹת, יוֹם-כִּפּוּר - הוּא מוֹחֵל לָנוּ. חָלִילָה וְחַס לוּלֵא זֹאת הָיִינוּ כְּבָר אֲבוּדִים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ וִינַקֶּה אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ לֹא נְקִיִּים, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֲמָן כָּזֶה שֶׁהוּא יְנַקֶּה וִיטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי מִטֻּמְאוֹת, מִכָּל מִינֵי עֲווֹנוֹת, מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת, הוּא יוֹצִיא אוֹתָנוּ מִכָּל רַע.

42

There is a piece of paper that is the life-force of the entire world. Just a small piece of paper — and it conquers the entire world. This is the hospital of the entire world!

43

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ הַשֵּׁם אֶחָד. מַה שֶּׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם.. רַק אֲנַחְנוּ עַם יִשְׂרָאֵל, רַק לְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה תִּקּוּן, אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה וּבַצַּדִּיקִים, אֲבָל הַגּוֹיִים לֹא מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה וְלֹא בְּשׁוּם דָּבָר, הֵם עוֹמְדִים בַּחוּץ כְּמוֹ עַכְבָּרִים, כְּמוֹ כְּלָבִים וַחֲתוּלִים, חַיּוֹת. הֵם לֹא בְּנֵי-אָדָם. הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ רַחֲמָנוּת? הִיא יוֹדַעַת מֵהַתּוֹרָה? מִי הֵם? עַכְבָּר, עַכְבָּרִים, הֵם לֹא בְּנֵי-אָדָם. בְּנֵי-אָדָם - רַק אֲנַחְנוּ, עַם הַתּוֹרָה, אֲנַחְנוּ הַבְּנֵי-אָדָם. אֵין בְּנֵי-אָדָם - רַק אֲנַחְנוּ!

43

What madman would not buy a paper for his entire household — so that they have healing? The Likutay Tfilos heals and gives life and strengthens everyone — it renews everyone. A new soul. Upon the Likutay Tfilos by the Western Wall — everything stands: all the Torah teachings!

44

נוּ, צְרִיכִים לֶאֱכֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ, צְרִיכִים סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת. בָּרוּךְ הַשֵּׁם...

44

Now all the friends and all the fellowship have passed away. Everything — they are no more: as if they had not been in the world. Only I remained alone. I begin to think: "Where is all the world — where are they all?"

45

אֲנִי נוֹלַדְתִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּטְבֶרְיָה לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים וְיוֹתֵר, אֲנִי זוֹכֵר עַכְשָׁו כַּמָּה הָיָה לָנוּ פַּחַד מִן הַגּוֹיִים, הֵם רָצוּ לַהֲרֹג לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אוֹתָנוּ וְאֶת זַרְעֵנוּ. עַד הַיּוֹם אֲנִי מִתְפַּלֵּא מְאֹד אֵיךְ כֻּלָּנוּ חָיִים.

45

I look for some friend — they are gone. All of them are in the earth. Only I remain alone. Only I alone — with the Likutay Tfilos…

46

אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָאִמָּא לֹא הָיָה לָהּ מַה לֶּאֱכֹל וְגַם הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים לֹא הָיָה לָהֶם חָלָב, לֹא הָיָה לָהֶם בְּמַה לִּחְיוֹת. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ יְלָדִים קְטַנִּים, לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה מִלְחָמָה, וְהֵם הָיָה לָהֶם כָּל מִינֵי נֶשֶׁק, כָּל הָעוֹלָם נָתְנוּ לָהֶם נֶשֶׁק, הַצָּרְפָתִים וְהָאַנְגְּלִים, כֻּלָּם נָתְנוּ לָהֶם נֶשֶׁק וַאֲנַחְנוּ לֹא הָיָה לָנוּ מִי שֶׁיִּתֵּן לָנוּ וְלֹא הָיָה לָנוּ נֶשֶׁק. אוֹי וֵוי, אוֹי וֵוי, שֶׁזֶּה פַּחַד אֵיךְ שֶׁהָיִינוּ נֶאֱבָדִים כְּמוֹ בַּעֲלֵי-חַיִּים, לֹא יָדְעוּ אֵיפֹה לִבְרֹחַ, מַה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִם יְלָדִים קְטַנִּים?

46

This book: Writings of Rabbi Nachman — Torah Teachings and Prayers — this name is very propitious: Kisvay Rabbi Nachman.

47

הָיָה פַּחַד גָּדוֹל מִן הַגּוֹיִים עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל הַיְהוּדִים, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי הָיִיתִי חָי בִּפְחָדִים כָּאֵלֶּה, בְּפָנִים כָּאֵלֶּה. הָאַבָּא וְהָאִמָּא וַאֲנִי, אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ לֹא הָיָה לָנוּ לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת וְלֹא כְּלוּם. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ וּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ, כֻּלָּנוּ הָיִינוּ נֶאֱבָדִים לְגַמְרֵי, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְבַטֵּל רוֹצְחִים כָּאֵלֶּה? וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלֵינוּ, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ נִצַּלְנוּ!

47

The Likutay Moharan is at length. I took Rabbi Yisroel Kardoner's book Kitzur Likutay Moharan [Abridged Likutay Moharan] and bound together the Likutay Moharan — the Torah teachings — with the prayers together. And it made many ba'alei teshuvah.

48

מַה שֶּׁרָאִינוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ וְעִם הַגּוֹיִים, לֹא הָיָה שׁוּם תִּקְוָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע מִן הַגּוֹיִים, הַמִּשְׁטָר הָיוּ חֲזָקִים כָּל-כָּךְ, גִּבּוֹרֵי-כֹּחַ, וְהָיָה לָהֶם נֶשֶׁק הַרְבֵּה, וַאֲנַחְנוּ לֹא הָיָה לָנוּ כְּלוּם, הָיִינוּ יְלָדִים קְטַנִּים שֶׁלֹּא יוֹדְעִים לִלְחֹם, הָיִינוּ כְּמוֹ מֵתִים. וְהֵם כֻּלָּם נֶאֶבְדוּ, וַאֲנַחְנוּ חָיִים וְקַיָּמִים! אֵיךְ נִצַּלְנוּ מִן הַגּוֹיִים? יְלָדִים קְטַנִּים יוֹדְעִים לִלְחֹם? מַה זֶּה!

48

Writings of Rabbi Nachman and his student Rav Noson — every person should seek this book. What this is, what this is… This is very awesome. The entire world knows nothing of life — knows nothing at all. Only our holy Rabbenu with one word gives life and sustains and renews the entire world — each and every one. This is the redemption. Every word and word is a redemption for every single one. Such a wondrous thing has never yet been in the world!

49

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלֵינוּ וְעָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה.. וְהָיָה לְהֵפֶךְ, אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ וְהֵם נֶאֶבְדוּ עִם הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם. כֵּן, הֵם נִפְטְרוּ, רַק אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, לֹא הָיָה לִי לֹא לֶחֶם וְלֹא בֶּגֶד, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי חָי, אֲנִי יְהוּדִי, אֲנִי חָי. אֲנִי זָקֵן יוֹתֵר מִמֵּאָה שָׁנָה, אֲנִי חָי וְהֵם נֶאֶבְדוּ...

49

We know nothing. Our holy Rabbenu had mercy on us — he revealed a drop from the sea of who he is. Who knows Na Nach? Without this — there is no life, there is nothing!

50

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִצִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל הַגּוֹיִים, נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד וְהֵם נָפְלוּ וְנָפְלוּ. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ נָפְלוּ, הֵם נָפְלוּ וְנֶאֶבְדוּ. רָאִינוּ נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה.. נִסִּים וְנִפְלָאוֹת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמָּנוּ נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא רוֹאִים, שֶׁאִמָּהוֹת וִילָדִים קְטַנִּים שֶׁנּוֹלְדוּ, בְּנֵי חֹדֶשׁ, בְּנֵי שְׁנֵי חֳדָשִׁים, נִצְּלוּ מִן הַגּוֹיִים. כָּכָה הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים כָּאֵלֶּה שֶׁהַגּוֹיִים נָפְלוּ עָלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ נִצַּלְנוּ מֵהֶם, מֵהַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם.

50

Oy oy — I want to live in Yerushalayim. Perhaps it will be better. If you have an apartment in Yerushalayim and a room for me with a small table — good. I want to travel to Yerushalayim to pray. From here I am traveling to Yerushalayim.

51

כֻּלָּם, כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגּוֹיִים, כֻּלָּם רוֹצִים לְאַבֵּד אוֹתָנוּ וּלְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ, וְרוֹאִים גְּדֻלַּת הַשֵּׁם, נִסִּים גְּדוֹלִים. הָיָה לָנוּ כָּל טוּב מֵעֲצֵי-זַיִת, הָיָה לָנוּ אֵשׁ וּמַיִם, הַכֹּל. חֲתִיכַת לֶחֶם וְכַמָּה טִפּוֹת שֶׁמֶן זַיִת וַאֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ חָיִים וְקַיָּמִים, וְהֵם אֵין לָהֶם כְּלוּם. גַּם עַכְשָׁו הַגּוֹיִים, הָעֲרָבִים, הָיָה לָהֶם בָּתִּים וְעִזִּים וְכָל מִינֵי בְּהֵמוֹת, הָיָה לָהֶם חָלָב, חֶמְאָה, הָיָה לָהֶם כָּל טוּב, וַאֲנַחְנוּ לֹא הָיָה לָנוּ כְּלוּם. כָּל הַבָּתִּים כֻּלָּם הָיוּ שֶׁלָּהֶם, וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם - אֲנַחְנוּ יָרַשְׁנוּ אוֹתָם, לָקַחְנוּ אֶת זֶה, עַכְשָׁו הַכֹּל שֶׁלָּנוּ. אֵין לָהֶם לֹא עִזִּים וְאֵין לָהֶם כְּלוּם. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בַּבָּתִּים שֶׁלָּהֶם וְכָל מַה שֶׁשֶּׁלָּהֶם - שֶׁלָּנוּ, הַבָּתִּים שֶׁלָּנוּ, הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּנוּ, הַכֹּל - שֶׁלָּנוּ!

51

I was among the first who went with battle against the whole world. I fought with heroes — with famous rabbis in the world. And I did what was mine to do. And blessed be Hashem — there are now the books of our holy Rabbenu at the Western Wall. This is a sign of Mashiach!

52

מִי יָכוֹל אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה לַחֲשֹׁב שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּנוּ? הַגּוֹיִים, הָעֲרָבִים, מִלְיוֹנִים מִלְיוֹנִים בָּעוֹלָם, וַאֲנַחְנוּ - כַּמָּה אֲנַחְנוּ? אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם...

52

Yes — to study at the Wall, throughout the entire area: Rabbenu's books. Truly — not in falsehood, not like the liars. Blessed be Hashem that we merited in these generations to such light — such a wonder! What we have in this generation… This is the days of Mashiach!

53

זֶה הָיָה בִּטְבֶרְיָה, הָיָה עֲרָבִי וְהוּא הָיָה לוֹ חֲנוּת יָפָה, הָיָה מֵבִיא בַּמְיָה וְעַגְבָנִיּוֹת - שְׁנֵי דְּבָרִים טוֹבִים. הַגּוֹי הָיָה פּוֹתֵחַ אֶת הַחֲנוּת בְּיוֹם שַׁבָּת, רָאִינוּ מַה זֶּה יְהוּדִי וּמַה זֶּה גּוֹי.

53

America is full of illnesses — and here is full of healings. Nu — let the people come here and they will have all the healings for all the illnesses. Let them come to Eretz Yisroel — they will receive healing. There are bookcases with all the healings — for everyone!

54

אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים בְּמוּסַף שֶׁל שָׁלשׁ רְגָלִים: "כִּי מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנֶיךָ..". אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים, אֲנַחְנוּ זָכִינוּ לַהֲרֹג כָּל הַשּׂוֹנְאִים מִתּוֹרָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ עָשִׂינוּ תְּפִלָּה וְתַעֲנִית וּתְשׁוּבָה, וְכָל יִשְׂרָאֵל הִתְפַּלְּלוּ וּבָכוּ לַשֵּׁם: "מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיַּעֲשׂוּ עִמָּנוּ.." אֲבָל לָאַחֲרוֹנָה, לְבַסּוֹף, אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ מֵהַתּוֹרָה מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, וְאֵיךְ נִצַּלְנוּ מֵהַגּוֹיִים? הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם מְאֹד עַל כָּל עַמּוֹ וְהוּא רִחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ, "וְנַהֲפֹךְ הוּא, וְנַהֲפֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם". הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִצִּיל אוֹתָנוּ מִן הַגּוֹיִים וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, תּוֹרַת אֱמֶת, "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם נוֹתֵן הַתּוֹרָה!"

54

Illnesses will come — such illnesses. And immediately they will have a complete healing. I can tell of the healings and salvations that there are there — at the Western Wall. All will come to Yerushalayim to the Wall and all will return with complete healing. Then all the sick of the world will come here. All the doctors will come when they hear there are many sick people here. They will come and find all of them healthy — and then they will have no livelihood. But they too will rejoice greatly that the time has come when every word contains healing for all the sick.

55

צְרִיכִים לְהַאֲמִין בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת בֶּאֱמוּנָה, זֶה כָּל חִיּוּתֵנוּ לְנֶצַח נְצָחִים. וְהַגּוֹיִים כְּמוֹ שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים חֲמוֹרִים, נוֹתְנִים לָהֶם תֶּבֶן וְהֵם עוֹמְדִים וְאוֹכְלִים וְלֹא יוֹדְעִים דָּבָר. הוּא גּוֹי, הוּא לֹא מַאֲמִין כְּלָל. וַאֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - אֶרֶץ קְדוֹשָׁה, יְרוּשָׁלַיִם, בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים - מִי יֵשׁ לוֹ? מַה יֵּשׁ לָהֶם? אֵין לָהֶם כְּלוּם!

55

Na Nach Nachma Nachman MayUman gives healings to all the severe sick ones that it is impossible to help. Just let one say it — and he will receive!

56

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲנַחְנוּ יְהוּדִים - מַסְפִּיק! מַה יֵּשׁ לָנוּ לִדְאֹג, הַגּוֹיִים יֵשׁ לָהֶם מַה לִּדְאֹג, אֵין לָהֶם כְּלוּם, לֹא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא תּוֹרָה וְלֹא שׁוּם מִצְוָה, אֵין לָהֶם כְּלוּם, הֵם יִדְאֲגוּ, אֵין לָהֶם כְּבָר שׁוּם תִּקְוָה. אֲבָל אֲנַחְנוּ - יֵשׁ לָנוּ כָּל טוּב, יֵשׁ לָנוּ כָּל הָרְפוּאוֹת וְכָל הַיְשׁוּעוֹת, אֲנַחְנוּ יְהוּדִים, יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, יֵשׁ יוֹתֵר שִׂמְחָה מִזֶּה? אֲנַחְנוּ עַם הַשֵּׁם, עַם הַתּוֹרָה, אֲנַחְנוּ יֵשׁ לָנוּ הַכֹּל, אֵין לָנוּ מַה לִּדְאֹג...

56

Our holy Rabbenu said: "All the Jews must come to live in Eretz Yisroel!" Only come, come, come, come…

57

(נֶאֱמַר לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל כִּי רוֹצִים לִמְסֹר אֶת רַמַת-הַגּוֹלָן)

57

Our holy Rabbenu traveled to Eretz Yisroel in a time of war. There is a story of what he went through. Blessed be Hashem — he came to Eretz Yisroel in peace and returned in peace, through complete miracles that cannot be fathomed. And when our holy Rabbenu came back from Eretz Yisroel he traveled through a village not far from the tzadik — the holy Maggid from the city of Tiraovitze. The Maggid was informed that our holy Rabbenu, blessed be Hashem, had returned from Eretz Yisroel and was in the village. The Maggid was not prepared — not dressed — for the journey to greet our holy Rabbenu. One must get dressed first…

58

הֵם רוֹצִים? שֶׁיִּרְצוּ. אֲנַחְנוּ לֹא נִתֵּן.

58

So the Maggid immediately began to run to our holy Rabbenu — and said that they should follow him with a wagon. And he ran with such power and speed that he arrived even before the wagon!

59

הָעֲרָבִים רוֹצִים יְרוּשָׁלַיִם וּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם רוֹצִים. הָעֲרָבִים מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן נִכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם וְכָל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ גָּרִים בְּעִיר הָעַתִּיקָה, הוֹלִיכוּ אוֹתָם לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לָקְחוּ כָּל הַיְהוּדִים בְּשִׁבְיָה, גַּם-כֵּן אֶת רַב שְׁמוּאֵל הוּרְבִיץ, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָיָה פֹּה עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הָיָה פֹּה יְהוּדִי אֶחָד כָּל הָעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְעַכְשָׁו כָּל הָעוֹלָם וְהָאוֹ"ם, כֻּלָּם, כָּל הַגּוֹיִים, הֵם נָתְנוּ לְיִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְהַכֹּל, וְהָעֲרָבִים הֵם לֹא יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. כְּשֶׁהָעֲרָבִים מְדַבְּרִים, אָז אוֹמְרִים לָהֶם: "זֶה אֶרֶץ שֶׁלָּנוּ, זֶה יְרֻשָּׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ, זֶה הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ. הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ - שֶׁלָּנוּ, יְרוּשָׁלַיִם - שֶׁלָּנוּ. אֶרץ יִשְׂרָאֵל - שֶׁלָּנוּ. הַכֹּל שֶׁלָּנוּ. נוּ, מָה אַתֶּם רוֹצִים?"

59

The wagon set out immediately after him — and he came to our holy Rabbenu before the wagon arrived. Such ardor…

60

הֵם מְפַחֲדִים, הֵם מְפַחֲדִים מְאֹד מִיִּשְׂרָאֵל, הֵם מְפַחֲדִים שֶׁאֲנַחְנוּ נִהְיֶה לְמַעְלָה וְהֵם יִהְיוּ בַּקֶּבֶר. הֵם מְפַחֲדִים אֲבָל לֹא יַעֲזֹר לָהֶם שׁוּם דָּבָר, זֶה הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ, כָּל אֶחָד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בַּמְּדִינָה שֶׁלּוֹ מַה שֶּׁהוא רוֹצֶה.

60

He was an old man of eighty years. And our holy Rabbenu appeared like a child. Our holy Rabbenu when he returned from Eretz Yisroel was approximately twenty-eight years old — twenty-six years. And the Maggid ran when Rabbenu came back from Eretz Yisroel…

61

הַיְּהוּדִים שׁוֹמְרִים אוֹתָנוּ, הַגּוֹיִים חַס-וְשָׁלוֹם הָיוּ יְכוֹלִים לַהֲרֹג אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ פֹּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר אוֹתָנוּ, הוא נוֹתֵן לָנוּ נֶשֶׁק טוֹב וְנוֹתֵן לַגּוֹיִים בְּכָל פַּעַם מַכּוֹת.

61

The Maggid from Tiraovitze was a student of the Baal Shem Tov. He was a great genius and tzadik — and he was the unique one among the tzadikim who nullified himself before our holy Rabbenu. He was the only one among the great tzadikim who recognized something of the greatness of our holy Rabbenu. He was an old man, a genius. And he said to Rabbenu: "You are my Rebbi! You — you are my Rebbi!"

62

בָּא הַזְּמַן עַכְשָׁו לְהוֹצִיא אֶת הָעֲרָבִים מֵאֶצְלֵנוּ! אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַגִּיד לָהֶם: "לֵךְ מִכָּאן, אַתָּה בַּעַל-הַבַּיִת פֹּה?" זֶה מְדִינָה שֶׁלָּנוּ, כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהַנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה, הֵם לֹא בַּעֲלֵי -הַבַּיִת שֶׁלָנוּ. הֵם לוֹמְדִים תַּנַ"ך, הֵם יוֹדְעִים אֶת זֶה, אֲבָל הֵם לֹא מַאֲמִינִים וְהֵם שׂוֹנְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל זֶה, "מַה זֶּה, הַיְהוּדִים בָּרֹאשׁ וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה עֲבָדִים שֶׁלָּהֶם, חַיָּלִים שֶׁלָּהֶם?"

62

He said this truly — not just casually with his mouth. Not just empty words.

63

הֵם מְפַחֲדִים מִזֶּה, אָז הֵם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שְׁלִיטָה פֹּה, שֶׁיִהְיֶה פֹּה עֲרָבִים וּמְדִינָה עֲרָבִית וְלֹא עַם יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא יַעֲזֹר לָהֶם, אֲנַחְנוּ נֹאמַר לָהֶם: "לֹא, לֹא, לֹא, זֶה הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ, לֹא שֶׁל הָעֲרָבִים!"

63

Once — this is written in Chayay Moharan — the Maggid had some very deep matter that was very difficult for him. He went to several great and holy tzadikim and asked them about it — and they gave him some answer. But he was not satisfied. He thought that perhaps he would ask Rabbenu. So he came to Rabbenu. And our holy Rabbenu said to him a Torah teaching on the matter that was difficult for him. When the Maggid heard from Rabbenu's mouth this Torah teaching — he saw that this was not human intellect. It was very awesome. He was beside himself. And he thought that such a Torah teaching could not possibly be set down in writing…

64

כֻּלָּם יֵלְכוּ מִכָּאן, זֶה אַרְצֵנוּ, וְגַם-כֵּן צְרִיכִים לָתֵת לָהֶם כְּמוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים לָנוּ. בִּתְפִלָּה זֶה דָּבָר אֶחָד, וְגַם-כֵּן צְרִיכִים בְּכֹחַ. מִלְחָמָה, הַמֶּמְשָׁלָה, הַצָּבָא...

64

Afterwards Rav Noson came and wrote down this Torah teaching. And when the Maggid of Tiraovitze saw this Torah teaching in writing — he said to our holy Rabbenu: "You are an awesome novelty!" So said the Maggid of Tiraovitze to our holy Rabbenu. He saw that this was a very great wonder: "You are a great and awesome wonder!"

65

כָּל הַגּוֹיִים, כָּל הָעוֹלָם מְפַחֲדִים מִיהוּדִים, הֵם רוֹאִים שֶׁכָּבַשְׁנוּ מְדִינָה, יֵשׁ לָנוּ מְדִינָה. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּנוּ, יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלָּנוּ, בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ זֶה שֶׁלָּנוּ. הֵם כֻּלָּם לֹא רָצוּ לָתֵת לָנוּ, כֻּלָּם רָצוּ לַהֲרֹג אוֹתָנוּ, לְאַבֵּד אוֹתָנוּ, וְלֹא יָכְלוּ, אַדְרַבָּא הֵם עַצְמָם נָתְנוּ לָנוּ מְדִינָה, מְדִינַת הַיְּהוּדִים. הַגּוֹיִים אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְשַׁנּוֹת, כָּתוּב בָּאוֹ"ם: "אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא מְדִינַת הַיְּהוּדִים!" כָּתוּב וְחָתוּם.

65

Then Rabbenu said to him: "Such a novelty as me — has never yet been in the world!"

66

פִּתְאוֹם, בְּיוֹם אֶחָד - כָּבַשְׁנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּל הַגּוֹיִים יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ כָּבַשְׁנוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵם מְבִינִים אֶת זֶה, אִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ, אִי אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ דָּבָר שֶׁכֻּלָּם רוֹאִים, דָּבָר שֶׁהוּא חָי. הֵם רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ חֲדָשׁוֹת כָּאֵלֶּה - כָּבַשְׁנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּלִי מְדִינָה, בְּלִי מֶמְשָׁלָה, בְּלִי כֶּסֶף, בְּלִי חַיָּלִים, בְּלִי נֶשֶׁק, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לְכָל הָעוֹלָם: "יֵשׁ אֱלֹקִים בָּעוֹלָם!"

66

After our holy Rabbenu returned from Eretz Yisroel there was a Shabbos — and he said a Torah teaching on Shabbos night. And also at the third Shabbos meal he said this Torah teaching: "When you pass through the waters — I am with you" — a mechayeh zayn! [Yiddish: "a life-giver!"] (Likutay Moharan, Part I, Torah 73).

67

כָּבַשְׁנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ מְדִינַת יְהוּדִים, מְדִינָה! זֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְהַגּוֹיִים רוֹאִים אֶת זֶה בְּעֵינֵיהֶם, אֲנַחְנוּ כָּבַשְׁנוּ כָּל הָעוֹלָם. אֲנַחְנוּ מְצַחֲקִים מִכֻּלָּם. כֻּלָּם הֵם עִם הָעֲרָבִים, הָאַמֶרִיקָאִים וְהָאַנְגְּלִים וְכָל הָעוֹלָם - הֵם עִם הָעֲרָבִים. וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה יְהוּדִים וְיֵשׁ לָהֶם מְדִינָה וְהֵם בַּעֲלֵי-הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. כָּל הַגּוֹיִים רוֹאִים עַכְשָׁו שֶׁהָעִקָּר הוּא הַתּוֹרָה וִיהוּדִים. הֵם רוֹאִים, הֵם מַרְגִּישִׁים שֶׁרַק אֲנַחְנוּ הַבַּעֲלֵי-הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם. רַק הַתּוֹרָה, יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה - הֵם הָעוֹלָם, הָאֱמֶת, הַתּוֹרָה.

67

In this Torah teaching our holy Rabbenu speaks of the matter of prayer for its own sake — tfilah lishmah. Prayer for its own sake: when one merits to bind the thought to the word — every word that comes forth in prayer. All the thought must be there — not to blemish it, not to think of any other matter, even something mundane. Only the thought must be bound to the word — to what one is bringing forth from one's mouth.

68

גַּם הַיְּהוּדִים הַחִילוֹנִיִּים הֵם רוֹאִים: "אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַמָּה יְהוּדִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה וְהֵם לוֹמְדִים הַתּוֹרָה, וְאֵיךְ הֵם בְּרֹאשׁ כָּל הָעוֹלָם, יֵשׁ לָהֶם נֶשֶׁק, יֵשׁ לָהֶם כֶּסֶף, יֵשׁ לָהֶם כָּל טוּב. מַה זֶּה, אֵיךְ כָּבַשְׁנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אֵיךְ יֵשׁ לָנוּ מְדִינָה?"

68

I heard that Rabbenu's grandfather — Rabbi Nachman of Horodenke — traveled to Eretz Yisroel. And on the way to Istanbul he took a Sephardic wife.

69

כָּל הָעוֹלָם הָיוּ מִתְנַגְּדִים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּכָּנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָאַנְגְּלִים סָגְרוּ הַיָּם שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ יְהוּדִים לְיִשְׂרָאֵל. הָאַמֶרִיקָנִים, הָאַנְגְּלִים, כָּל הָעוֹלָם: "יִשְׂרָאֵל - לֹא! יְהוּדִים - לֹא, יְהוּדִים - לֹא!"

69

Oy oy — she was a great righteous woman. She had the merit that Rabbi Nachman of Horodenke was her husband. Rabbi Nachman of Horodenke was a holy student of the Baal Shem Tov.

70

וְכֵן הָיָה בְּרֶסְלֵב, אָמְרוּ כֻּלָּם: "לֹא, בְּרֶסְלֵב - לֹא. יֵשׁ חֲסִידִים וְיֵשׁ אַדְמוֹ"רִים, אֲבָל בְּרֶסְלֵב - לֹא!"

70

How Rabbi Nachman of Horodenke came to Eretz Yisroel — and there were such miracles and wonders as have never been in the world — from this came Rabbi Nachman: Rabbi Nachman the son of Simchah. He came to Istanbul, took a wife — and from this Rabbenu Nachman was born. Nachman of Horodenke was the grandfather of our holy Rabbenu. And Tzipora was the mother of Rabbenu — and she brought forth Rabbenu Rabbi Nachman…

71

גַּם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נָתָן - הֵם בַּעֲלֵי-הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שְׁנֵי אֲנָשִׁים! הֵם מְצַחֲקִים מִכָּל הָעוֹלָם: "מָה, מִי אַתָּה, מָה אַתָּה?"

71

Rabbi Nachman of Horodenke was in Eretz Yisroel — and also our holy Rabbenu was in Eretz Yisroel. The Baal Shem Tov wanted to be in Eretz Yisroel and did not merit. I was in Eretz Yisroel.

72

זֶה רַק הַתְחָלָה, צָרִיךְ לָבוֹא מָשִׁיחַ, מַה שֶּׁיִּהְיֶה, הוֹ...

72

Our holy Rabbenu merited to come to Eretz Yisroel and said: "The Baal Shem Tov did not merit. I merited to Eretz Yisroel." Our holy Rabbenu said: "All of Israel must come to live in Eretz Yisroel!" Now one sees that the French and the entire world travel to Eretz Yisroel.

73

אוֹי אוֹי, כָּל הַשּׂוֹנְאִים, כָּל-כָּךְ שׂוֹנְאִים מִכָּל הָעוֹלָם רוֹצִים לִזְרֹק אוֹתָנוּ לַיָּם, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵאִתָּנוּ אֶחָד. הֵם רוֹצִים לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים עִם הַתּוֹרָה, וְהֵם לֹא יְכוֹלִים. אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים הַתּוֹרָה, אֲנַחְנוּ מְסַפְּרִים בְּכָל יוֹם הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמִצְרַיִם עִם הַגּוֹיִים, שֶׁהוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם וְנָתַן לָנוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה. מִצְרַיִם הָיָה הַמֶּמְשָׁלָה הֲכִי חֲזָקָה בָּעוֹלָם וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם. נוּ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם? מִי יָכֹל לִלְחֹם כְּנֶגֶד מִצְרַיִם? אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָהֶם מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְהוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם. "לֹא עַל-יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל-יְדֵי שָׂרָף וְלֹא עַל-יְדֵי שָׁלִיחַ", אֶלָּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

73

When our holy Rabbenu was in Eretz Yisroel he was in Teveriah — and visited the holy grave of his grandfather Rabbi Nachman of Horodenke. There is one long grave in the name of Rabbi Yaakov Shimshon of Shipitivke and the grandfather of Rabbenu Nachman. The grave is in Teveriah — he passed away in Teveriah.

74

עַכְשָׁו הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִים, לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם. תִּפֹּל עַל כָּל הַגּוֹיִים אֵימָה וָפַחַד מִיִּשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה חֲדָשׁוֹת, נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת. אֲנַחְנוּ נִזְכֶּה לְהַרְבֵּה חֲסָדִים, הַרְבֵּה נִסִּים יַעֲשׂוּ עִמָּנוּ. אֲנִי רָאִיתִי, הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁיִּתְגַּלּוּ עֵת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּזֶה הַגְּאֻלָּה, לֹא הָיָה אֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם נִסִּים כָּאֵלֶּה, יִהְיֶה נִסִּים יוֹתֵר גְּדוֹלִים מֵהַנִּסִּים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם". זֶה יַעֲלֶה עַל כָּל הַנִּסִּים, אֲפִלּוּ עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם!

74

When our holy Rabbenu was in Eretz Yisroel there were the wars of Napoleon. Napoleon wanted to kill all the Jews — and our holy Rabbenu spoke with him, with Napoleon, certain words…

1

הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' זֶה בַּאֲרִיכוּת, אֲנִי לָקַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר 'קִצּוּר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וַאֲנִי קִשַּׁרְתִּי אֶת הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' - הַתּוֹרוֹת, עִם הַתְּפִלּוֹת בְּיַחַד, וְהוּא עָשָׂה הַרְבֵּה בַּעֲלֵי-תְּשׁוּבָה.

1

Rabbi Yisroel sings melodies at the Western Wall before the break of dawn…

2

'כִּתְבֵי רַבִּי נַחְמָן וְתַלְמִידוֹ רַבִּי נָתָן', כָּל אֶחָד יְחַפֵּשׂ אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה. מַה שֶּׁזֶּה, מַה שֶּׁזֶּה.. זֶה נוֹרָא מְאֹד. כָּל הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם מֵהַחַיִּים, לֹא יוֹדְעִים כְּלָל. רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּדִבּוּר אֶחָד הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם וּמְחַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד. זֶה הַגְּאֻלָּה, כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הוּא גְּאֻלָּה בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. דְּבַר פֶּלֶא כָּזֶה עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם!

2

Hoy — I read that our holy Rabbenu never ate or tasted even water before prayer. And he had such strength that eating and drinking were to him like something not good, like something forbidden.

3

אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רִחֵם עָלֵינוּ, הוּא גִּלָּה טִפָּה מִן הַיָּם מִי הוּא, מִי יוֹדֵעַ נַ נַחְ? בְּלִי זֶה אֵין חַיִּים, אֵין כְּלוּם!

3

Our holy Rabbenu said: "I have never drunk even water before prayer" — all his days. The body wants to eat, wants to sleep. Our holy Rabbenu said to it: "Not your will — my will!"

4

אוֹי אוֹי, אֲנִי רוֹצֶה לָגוּר בִּירוּשָׁלַיִם, אוּלַי יִהְיֶה יוֹתֵר טוֹב. אִם יֵשׁ לְךָ דִּירָה בִּירוּשָׁלַיִם וְיֵשׁ לְךָ חֶדֶר בִּשְׁבִילִי עִם שֻׁלְחָן קָטָן - טוֹב. אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לִירוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל, מִכָּאן אֲנִי נוֹסֵעַ לִירוּשָׁלַיִם.

4

I took pleasure in this. I saw that our holy Rabbenu needed nothing from midnight until after prayer — he tasted not even water. I saw this — I saw to fulfill it too. I was accustomed not to drink and not to eat from midnight. I became so accustomed that this was already a way of divine service for me. I remember that such a strength entered me that I did not want to taste before prayer even water. I also did the same — I never drank even water before prayer…

5

אֲנִי הָיִיתִי מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָלְכוּ עִם מִלְחָמָה עִם כָּל הָעוֹלָם, אֲנִי לָחַמְתִּי עִם גִּבּוֹרִים, עִם רַבָּנִים מְפֻרְסָמִים בָּעוֹלָם וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שֶׁלִּי, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם יֵשׁ כְּבָר עַכְשָׁו סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בַּכֹּתֶל, זֶה סִימָן עַל מָשִׁיחַ!

5

Our holy Rabbenu — we do not understand how he lived. It is written in the conversations in Chayay Moharan that at night the mother gave Rabbenu something to eat — and he did not want it. So the mother said to him: "You eat nothing — how can you live if you eat nothing?"

6

כֵּן, לִלְמֹד לְיַד הַכֹּתֶל בְּכָל הַשֶּׁטַח סִפְרֵי רַבֵּנוּ, בֶּאֱמֶת - לֹא בְּשֶׁקֶר, לֹא כְּמוֹ הַשַּׁקְרָנִים. בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁזָּכִינוּ בְּדוֹרוֹת אֵלּו לְאוֹר כָּזֶה, פֶּלֶא כָּזֶה. מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה.. זֶה יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ!

6

She gave him something to eat — some pastry and coffee. He tasted just a little. Then she said to him: "My son — how will you have strength to serve Hashem?"

7

אַרְצוֹת-הַבְּרִית מָלֵא מַחֲלוֹת, וּפֹה מָלֵא רְפוּאוֹת. נוּ, שֶׁהָאֲנָשִׁים יָבוֹאוֹ לְכָאן וְיִהְיֶה לָהֶם כָּל הָרְפוּאוֹת לְכָל הַמַּחֲלוֹת. יָבוֹאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - יְקַבְּלוּ רְפוּאָה. יֵשׁ אֲרוֹנוֹת סְפָרִים בְּכָל הָרְפוּאוֹת, לְכֻלָּם!

7

So he said to her: "I have a different strength. I receive strength only from other things — not from eating. My strength is: 'Wisdom gives life to its master.' I live from wisdom — wisdom!" He has strength for this because he has life-force from "wisdom gives life to its master."

8

יָבוֹאוּ מַחֲלוֹת, מַחֲלוֹת כָּאֵלֶּה, וְתֵכֶף יִהְיֶה לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה. אֲנִי יָכוֹל לְסַפֵּר הָרְפוּאוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁמָּה בַּכֹּתֶל. כֻּלָּם יָבוֹאוּ לִירוּשָׁלַיִם לְהַכֹּתֶל וְכֻלָּם יַחְזְרוּ בִּרְפוּאָה שְׁלֵמָה, אָז כָּל הַחוֹלִים שֶׁבָּעוֹלָם יָבוֹאוּ לְפֹה. כָּל הָרוֹפְאִים יָבוֹאוּ כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן חוֹלִים הַרְבֵּה, הֵם יָבוֹאוּ וְיִמְצְאוּ אֶת כֻּלָּם בְּרִיאִים, אָז לֹא יִהְיֶה לָהֶם פַּרְנָסָה, אֲבָל הֵם גַּם-כֵּן יִשְׂמְחוּ הַרְבֵּה שֶׁבָּא הַזְּמַן שֶׁבְּכָל דִּבּוּר יֵשׁ רְפוּאָה לְכָל הַחוֹלִים.

8

"And I also have with me such people who do not want to taste before prayer at all — they live from other things, not from eating. All their life-force is only in 'wisdom gives life to its master' — and they live only from wisdom!" This is the holy Torah — the true wisdom. They need not eat. If one has the Likutay Moharan from our holy Rabbenu — there is already no eating!

9

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן הוּא נוֹתֵן רְפוּאוֹת לְכָל הַחוֹלִים הַקָּשִׁים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לָהֶם, רַק יַגִּיד - יְקַבֵּל!

9

We — the people of Israel — have such a merit: we have such a Rebbi who teaches us not to eat and not to drink — only to serve Hashem. We receive strength from "wisdom gives life to its master" — not from other things. We receive strength from "wisdom gives life to its master…"

10

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "כָּל הַיְהוּדִים צְרִיכִים לָבוֹא לָגוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!" רַק בּוֹאוּ בּוֹאוּ בּוֹאוּ בּוֹאוּ...

10

Happy are we — we have such a Rebbi who reveals to us and teaches us everything: how to live, how to eat, how to sleep. We must guard very carefully every word of Rabbenu that came forth from his holy mouth. We must give our souls to do as he teaches and speaks to us. He has already prepared for us everything we need. Oy, oy — such a Rebbi…

11

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נָסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן מִלְחָמָה, יֵשׁ מַעֲשֶׂה מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, בָּרוּךְ הַשֵּׁם הוּא בָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם וְחָזַר בְּשָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ נִסִּים גְּמוּרִים מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. וּכְשֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא נָסַע דֶּרֶךְ כְּפָר לֹא רָחוֹק מֵהָרַב הַצַּדִּיק הַמַּגִּיד מֵעִיר טִירָאוִויצֶע, אָז נוֹדַע לְהַמַּגִּיד שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הַשֵּׁם חָזַר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהוּא נִמְצָא בְּהַכְּפָר, וְאָז הַמַּגִּיד לֹא הָיָה מוּכָן, מְלֻבָּשׁ, לְהַנְּסִיעָה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. צְרִיכִים לְהִתְלַבֵּשׁ...

11

Yes — not to taste anything before prayer, not even water. Before prayer — no eating and no drinking. It is forbidden G-d forbid to eat before prayer. Only an old person, a sick person — this is a matter of mesiras nefesh [giving up one's life-force] and so there is a different ruling for him. But when a person is healthy — G-d forbid to even drink water before prayer. And one who has not slept has certain rulings — one must study and know how to conduct oneself. According to the Talmud, according to the Torah — it is forbidden to eat and drink before prayer. And the Chassidim eat and drink before prayer — the opposite of Rabbenu! What is this — it has become completely lawless? The opposite of Rabbenu, the opposite of the Talmud, the opposite of the Torah!

12

אָז הַמַּגִּיד תֵּכֶף הִתְחִיל לָרוּץ לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר שֶׁיֵּלְכוּ אַחֲרָיו עִם עֲגָלָה, וְהוּא הָיָה רָץ כָּל-כָּךְ בְּכֹחַ וּבִמְהִירוּת שֶׁהוּא בָּא עוֹד לִפְנֵי הָעֲגָלָה!

12

Regarding Rabbenu it is written that he ate nothing and drank nothing before prayer from midnight. He did not listen to the whole world. He gave us a straight path — not to eat and not to drink before prayer. So says our holy Rabbenu. Nu — and we too must do the same. We must strengthen ourselves and observe as the holy Torah requires — not to eat and not to drink before prayer. This damages the prayer.

13

הָעֲגָלָה יָצְאָה תֵּכֶף אַחֲרָיו, וְהוּא בָּא לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לִפְנֵי שֶׁבָּאָה הָעֲגָלָה. הִתְלַהֲבוּת כָּזֶה...

13

We must only serve Hashem — and even in eating serve Hashem, with the blessings and grace after meals. When the people of our holy Rabbenu ate — they observed every blessing very carefully. And all matters of eating — after prayer. Before prayer — not.

14

הוּא הָיָה אִישׁ זָקֵן בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה נִרְאֶה כְּמוֹ יֶלֶד, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה בְּעֶרֶךְ בְּגִיל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה שָׁנִים, וְהַמַּגִּיד רָץ כְּשֶׁרַבֵּנוּ בָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל...

14

Once when Rabbi Yisroel Kardoner was ill — even then he was stringent and did not eat before prayer. I heard his prayer. He only said Baruch She'amar [opening of Pesukei d'Zimrah] — just said some words of the prayer. He was already satiated and could neither drink nor eat.

15

הַמַּגִּיד מִטִּירָאוִויצֶע הוּא הָיָה תַּלְמִיד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, הוּא הָיָה גָּאוֹן וְצַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד וְהוּא הָיָה יָחִיד מִבֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהוּא בִּטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הוּא הָיָה הַיָּחִיד בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהוּא הִכִּיר קְצָת אֶת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהוּא הָיָה אִישׁ זָקֵן וְהָיָה גָּאוֹן, וְהוּא אָמַר לְרַבֵּנוּ: "אַתָּה רַבִּי! אַתֶּם הוּא הָרַבִּי שֶׁלִּי!"

15

I remember the manner and the awakening of the divine service of Rabbi Yisroel. I remember how Rabbi Yisroel would say the prayers — and his prayers were with such sweetness and such cleaving, as though he were eating all manner of delicacies in the world. He had such strength…

16

הוּא אָמַר אֶת זֶה בֶּאֱמֶת, לֹא רַק סְתָם בַּפֶּה, לֹא סְתָם דִּבּוּר.

16

What I saw: Rabbi Yisroel ate nothing and drank nothing before prayer. And whoever heard just his voice — became a tzadik!

17

פַּעַם אַחַת - זֶה כָּתוּב בְּ'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן', הָיָה לְהַמַּגִּיד אֵיזֶה עִנְיָן עָמֹק מְאֹד וְהָיָה קָשֶׁה לוֹ מְאֹד, וְהוּא הָיָה אֵצֶל כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, קְדוֹשִׁים, וְשָׁאַל אוֹתָם עַל זֶה וְהֵם אָמְרוּ לוֹ אֵיזֶה תְּשׁוּבָה, אֲבָל הוּא לֹא הָיָה שְׂבַע רָצוֹן וְהוּא חָשַׁב שֶׁאוּלַי הוּא יִשְׁאַל אֶת רַבֵּנוּ. אָז הוּא בָּא לְרַבֵּנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר לוֹ תּוֹרָה עַל מַה שֶּׁהוּא הָיָה קָשֶׁה לוֹ. וּכְשֶׁהַמַּגִּיד שָׁמַע מִפִּי רַבֵּנוּ הַתּוֹרָה הַזּוֹ, אָז הוּא רָאָה שֶׁזֶּה לֹא שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, זֶה נוֹרָא מְאֹד, הוּא יָצָא מֵהַכֵּלִים. וְהוּא חָשַׁב שֶׁתּוֹרָה כָּזוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב...

17

And I was together with him and saw how he wept so much before Hashem about everything — that he merit to fulfill the Torah. Every moment he bore upon himself all manner of pains and all manner of illnesses. And this is how he served Hashem…

18

אַחַר-כָּךְ בָּא רַבִּי נָתָן וְכָתַב אֶת הַתּוֹרָה הַזּוֹ, וְהַמַּגִּיד מִטִּירָאוִויצֶע הוּא רָאָה אֶת הַתּוֹרָה הַזּוֹ בִּכְתָב, אָז הוּא אָמַר לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: "אַתֶּם חִדּוּשׁ נוֹרָא מְאֹד!" כָּכָה אָמַר הַמַּגִּיד מִטִּירָאוִויצֶע לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. הוּא רָאָה שֶׁזֶּה פֶּלֶא נוֹרָא מְֹאד, "אַתֶּם פֶּלֶא גָדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד!"

18

The time has come for the Likutay Tfilos to be revealed in the world. We do not know what effects it produces in the world. Every word of it is repairs and life-force for the entire world!

19

אָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "חִדּוּשׁ כָּמֹנִי.. עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם!"

19

The Likutay Tfilos must be printed throughout the entire world — to all the yeshivas, in every place. There should be Likutay Tfilos everywhere. They will see whether there has ever been such a thing in the world — such a wonder. Likutay Tfilos!

20

אַחֲרֵי שֶׁחָזַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה שַׁבָּת, וְהוּא אָמַר תּוֹרָה בְּלֵיל שַׁבָּת וְגַם-כֵּן בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית בְּמִנְחָה הוּא אָמַר הַתּוֹרָה הַזּוֹ: 'כִּי תַּעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי', אַ-מְחַיֶּה זַיין ("תּוֹרָה מְחַיָּה!", 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' חֵלֶק א' תּוֹרָה ע"ג).

20

Has there ever been such a Likutay Tfilos in the world? This is only of Mashiach!

21

בְּהַתּוֹרָה הַזּוֹ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְדַבֵּר מֵעִנְיַן תְּפִלָּה לִשְׁמָהּ. תְּפִלָּה לִשְׁמָהּ - כְּשֶׁזּוֹכִים לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה לְהַדִּבּוּר, כָּל דִּבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מֵהַתְּפִלָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל הַמַּחֲשָׁבָה - לֹא לִפְגֹּם, לֹא לַחֲשֹׁב אֵיזֶה עִנְיָן אֲפִלּוּ דָּבָר בְּעָלְמָא. רַק הַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה קְשׁוּרָה אֶל הַדִּבּוּר, לְמַה שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו.

21

It will be revealed — the light of Hashem, the light of Mashiach will be revealed. The Likutay Tfilos will reveal our righteous Mashiach — he will reveal what Likutay Tfilos is. Mashiach will gather in the entire world, all of Israel, and repair them. He will give them Likutay Tfilos — and they will say Likutay Tfilos. This is everything!

22

אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהַסַּבָּא שֶׁל רַבֵּנוּ, רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶר, הוּא נָסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל הַדֶּרֶךְ לְאִיסְטַנְבּוּל הוּא לָקַח אִשָּׁה סְפָרַדִּיָּה.

22

Mashiach — Mashiach will expound what Likutay Tfilos is, what Likutay Halachos is, what Likutay Aytzos is, what Sipuray Maasiyos is. Mashiach will take each time some drop from the sea and expound — and all will become tzadikim, complete ba'alei teshuvah, holy tzadikim — all of them!

23

אוֹי אוֹי, הִיא הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה, הָיָה לָהּ זְכִיָּה שֶׁרַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶר הָיָה בַּעֲלָהּ, רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶר הוּא הָיָה תַּלְמִיד קָדוֹשׁ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב.

23

Happy are we — the Likutay Tfilos already exists in the world. This was the hisbodedus of Rav Noson — he drew out from his hisbodedus some spark, some drop from the sea. He drew it out for us — to gladden us, to strengthen us, to heal us. He made the Likutay Tfilos. Every word can heal the entire world, gladden the entire world, strengthen the entire world. Every word!

24

אֵיךְ בָּא רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיָה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם שֶׁמִּזֶּה בָּא רַבִּי נַחְמָן, רַבִּי נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה. הוּא בָּא לְאִיסְטַנְבּוּל וְנָשָׂא אִשָּׁה וּמִזֶּה נוֹלַד רַבֵּנוּ נַחְמָן. נַחְמָן הוֹרִידְנְקֶר הָיָה הַסָּבָא שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְצִפּוֹרָה הָיָה הָאִמָּא שֶׁל רַבֵּנוּ וְהִיא הֵבִיאָה אֶת רַבֵּנוּ רַבִּי נַחְמָן...

24

How can one separate oneself even one moment from Likutay Tfilos, from Likutay Halachos? This surpasses the entire Torah!

25

רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶר הוּא הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגַם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב רָצָה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה, אֲנִי הָיִיתִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

25

Oy — the Likutay Tfilos! Every word is Torah and prayer of our holy Rabbenu. He is the Rebbi of ours and of the entire world. All manner of his repairs and words — this is such wisdom that the entire world will become a completely different world. Yes.

26

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: "הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לֹא זָכָה; אֲנִי זָכִיתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל". רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "כָּל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לָבוֹא לָגוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!" עַכְשָׁו רוֹאִים שֶׁהַצָּרְפָתִים וְכָל הָעוֹלָם נוֹסְעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

26

Has there ever been or is there in the world such a Likutay Tfilos? Every word is the entire Torah and all the melodies of the world and all the healings!

27

כְּשֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה בִּטְבֶרְיָה וְהָיָה עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל זְקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן הוֹרִידְנְקֶר. יֵשׁ צִיּוּן אֶחָד אָרֹךְ עַל שֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב שִׁמְשׁוֹן מִשִׁפִּטוֹבְסְקָא וְהַסַּבָּא שֶׁל רַבֵּנוּ נַחְמָן. הַצִּיּוּן בִּטְבֶרְיָה, הוּא נִפְטַר בִּטְבֶרְיָה.

27

Oy — happy are we! The Likutay Tfilos of our holy Rabbenu and Rav Noson…

28

כְּשֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה מִלְחָמוֹת שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן. נַפּוֹלְיוֹן הָיָה רוֹצֶה לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְהוּדִים, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ דִּבֵּר אִתּוֹ, עִם נַפּוֹלְיוֹן, אֵיזֶה דִּבּוּרִים...

28

This book — the Likutay Tfilos: how many ba'alei teshuvah have been made from this book. All said there is nothing like it: "Like the Likutay Tfilos — there is nothing in the world!"

29

רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְשׂוֹחֵחַ מִמַּעֲלַת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', בּוֹ מוּבָאִים כַּמָּה סִפּוּרִים נִפְלָאִים בְּמַהֲלַךְ הִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל רַבִּי נָתָן לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ...

29

In Yerushalayim there was one Jewish man — neither old nor young. I said to him: "There is already in these generations such a wondrous light — without this: life is not life, it is nothing!"

30

אוֹי 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'...

30

I gave him the Likutay Tfilos. Afterwards he said: "Ho — you have revived my soul! It is so good — I did not know we had such a treasure: Likutay Tfilos!"

31

אֲנִי לֹא הָיָה לִי 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', לֹא הָיָה לְהַשִּׂיג וְלִקְנוֹת, לֹא הָיוּ מַדְפִּיסִים - אָז לֹא הָיָה הַסֵּפֶר, בְּקשִׁי זָכִיתִי לִרְאוֹת אֶת הַ'יְּמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'. אוֹי עַד שֶׁזָּכִיתִי שֶׁיָּבוֹא לִי הַ'יְּמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', אֲנִי רָאִיתִי אֶת זֶה - אָמַרְתִּי: "כְּדַאי שֶׁאֲנִי בָּעוֹלָם!"

31

He came every night to the synagogue with the Likutay Tfilos to pray. He said Likutay Tfilos and lived a good life from the Likutay Tfilos. He did not know what to do for me — I had given him such a gift! Likutay Tfilos. And he kept calling me — he gladdened me. He was very joyful and said to me: "What you have done! You have done me such good, such light — such Likutay Tfilos…"

32

אוֹי, צְרִיכִים לוֹמַר אַשְׁרֵינוּ עַל כָּל מִלָּה שֶׁל 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'. אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ! כָּל הָעוֹלָם צְרִיכִים לוֹמַר רַק מִלָּה אַחַת - 'אַשְׁרֵינוּ!'

32

He had a shop on Herzl Street in Tel Aviv and had a livelihood. And I knew where his home was. I came and asked: "A person needs to eat." He gave me kugel for the honor of the holy Shabbos. And also for the Kiddush I had something. He loved me so much — I gave him Likutay Tfilos.

33

מַה יּוּכַל הָעוֹלָם לוֹמַר עַל הַ'יְּמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'? אוֹי 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', אוֹי 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', אוֹי אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ, אוֹי אַשְׁרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת'. יֵשׁ לָנוּ כְּבָר 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', צָרִיךְ כָּל הָעוֹלָם לוֹמַר אַשְׁרֵינוּ! וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר: "נַחְמָן וְנָתָן מְצַחֲקִים מִכָּל הָעוֹלָם!"

33

Someone came from France — he found at the Western Wall a Likutay Tfilos. So he said: "Hoy — this is very good, this is all my life-force!"

34

הוּא עָשָׂה 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', הוּא צָחַק מִכָּל הָעוֹלָם, הַ'יְּמֵי מוֹהַרֲנַ"ת' מְצַחֵק מִכֻּלָּם, מִכָּל הָעוֹלָם! 'יְמֵי מוֹהַרֲנַ"ת', מַה שֶּׁזֶּה, מַה שֶּׁזֶּה, וּמַה שֶּׁזֶּה 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת'.. בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַיּוֹם יְכוֹלִים לִקְנוֹת 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְכָל הַסְּפָרִים שֶׁל רַבֵּנוּ.

34

They said to him: "But you don't know — what are you saying? This book is from Breslov!"

35

מַה יַּעֲשׂוּ הַמִּתְנַגְּדִים? הֵם יִצְטָרְכוּ לְהַשְׂכִּיר פּוֹעֲלִים וְלַעֲשׂוֹת קְבָרִים לִקְבֹּר אֶת עַצְמָם מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה מִכָּל דִּבּוּר שֶׁל הַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְהַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'. כָּל הַשֶּׁקֶר, כָּל הַגּוֹיִים יִפְּלוּ, יִפְּלוּ יִפְּלוּ יִפְּלוּ וְיִפְּלוּ.

35

He said to them: "Let it be from Breslov — it is very good. I want to also convey what exists in the world."

36

אוֹי אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ, אוֹי אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ...

36

I gave him the Likutay Tfilos. And he said Likutay Tfilos at the Wall with such sweetness. Afterwards he said to me: "Oy yoy yoy — I did not know what this is! I did not know that such a Likutay Tfilos exists in the world. I do not want it — I am compelled to have it. The Likutay Tfilos came into the world only for me!"

37

אֲהָהּ! מַה שֶּׁזָּכִינוּ עַכְשָׁו, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָשִׁיר, לְהוֹדִיעַ מִכְּפָר לִכְפָר, לְהוֹדִיעַ לְהוֹדִיעַ לְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ אַשְׁרֵינוּ!

37

He went home and told them: "In Yerushalayim there is a hospital that heals all illnesses free of charge!"

38

"אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ", אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ, "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה", עַל נִגּוּן יָפֶה כֻּלָּם אוֹמְרִים: "זֶה בְּרֶסְלֵב!"

38

Afterwards his rabbi came and said to me: "Ho — I did not know there was a Likutay Tfilos in the world. I did not know what this is."

39

כֻּלָּם יִרְקְדוּ 'אַשְׁרֵינוּ', זֶה יִהְיֶה דָּבָר יָפֶה, מִי לֹא רוֹצֶה 'אַשְׁרֵינוּ', כָּל הַכְּנֶסֶת יִרְקְדוּ 'אַשְׁרֵינוּ' בְּלִי שִׁעוּר, כָּל הַכְּנֶסֶת. כַּמָּה יִהְיֶה יָפֶה זֶה, כָּל הַשָּׂרֵי כְּנֶסֶת יַעֲשׂוּ רִקּוּד, הַכְּנֶסֶת יִהְיֶה מָלֵא, כָּל הָעוֹלָם יִרְצֶה לְהִכָּנֵס לַכְּנֶסֶת, יִהְיֶה צָרִיךְ רִשָּׁיוֹן כְּדֵי לְהִכָּנֵס, יִרְקְדוּ כֻּלָּם 'אַשְׁרֵינוּ'. בִּירוּשָׁלַיִם וּבַמֶּרְכָּז, כָּל הָעוֹלָם יִרְקְדוּ "אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ.."

39

Is there someone else? Come, come, come! Is there also a father? There is a place also for him. Come, come — what is he waiting for? Does the father want also to draw close to Rabbenu? Nu — there is the Likutay Tfilos. The Likutay Tfilos can take in the entire world. The Likutay Tfilos will conquer the entire world.

40

עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִתְאָרֵחַ אֵצֶל מִשְׁפְּחוֹת עוֹלִים שֶׁהִתְקַשּׁוּ לְהִשָּׁאֵר בָּאָרֶץ...

40

This will be the great joy in the world when it is revealed — the Likutay Tfilos! Every word of the Likutay Tfilos is life-force for everyone. It gives life-force to the entire world — to all the wicked.

41

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲנַחְנוּ עַם אֶחָד, עַם אֶחָד שֶׁקִּבַּלְנוּ הַתּוֹרָה עָלֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, קִבַּלְנוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֲהָהּ! מַה שֶּׁזֶּה...

41

The Likutay Tfilos will change the entire world — it heals the entire world!

42

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מְרַחֵם עָלֵינוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנַחְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ, הוּא מְרַחֵם עָלֵינוּ, הוּא מוֹחֵל לָנוּ עֲווֹנוֹתֵינוּ, עַל הַתַּאֲווֹת, יוֹם-כִּפּוּר - הוּא מוֹחֵל לָנוּ. חָלִילָה וְחַס לוּלֵא זֹאת הָיִינוּ כְּבָר אֲבוּדִים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ וִינַקֶּה אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ לֹא נְקִיִּים, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֲמָן כָּזֶה שֶׁהוּא יְנַקֶּה וִיטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי מִטֻּמְאוֹת, מִכָּל מִינֵי עֲווֹנוֹת, מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת, הוּא יוֹצִיא אוֹתָנוּ מִכָּל רַע.

42

There is a piece of paper that is the life-force of the entire world. Just a small piece of paper — and it conquers the entire world. This is the hospital of the entire world!

43

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ הַשֵּׁם אֶחָד. מַה שֶּׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם.. רַק אֲנַחְנוּ עַם יִשְׂרָאֵל, רַק לְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה תִּקּוּן, אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה וּבַצַּדִּיקִים, אֲבָל הַגּוֹיִים לֹא מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה וְלֹא בְּשׁוּם דָּבָר, הֵם עוֹמְדִים בַּחוּץ כְּמוֹ עַכְבָּרִים, כְּמוֹ כְּלָבִים וַחֲתוּלִים, חַיּוֹת. הֵם לֹא בְּנֵי-אָדָם. הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ רַחֲמָנוּת? הִיא יוֹדַעַת מֵהַתּוֹרָה? מִי הֵם? עַכְבָּר, עַכְבָּרִים, הֵם לֹא בְּנֵי-אָדָם. בְּנֵי-אָדָם - רַק אֲנַחְנוּ, עַם הַתּוֹרָה, אֲנַחְנוּ הַבְּנֵי-אָדָם. אֵין בְּנֵי-אָדָם - רַק אֲנַחְנוּ!

43

What madman would not buy a paper for his entire household — so that they have healing? The Likutay Tfilos heals and gives life and strengthens everyone — it renews everyone. A new soul. Upon the Likutay Tfilos by the Western Wall — everything stands: all the Torah teachings!

44

נוּ, צְרִיכִים לֶאֱכֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ, צְרִיכִים סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת. בָּרוּךְ הַשֵּׁם...

44

Now all the friends and all the fellowship have passed away. Everything — they are no more: as if they had not been in the world. Only I remained alone. I begin to think: "Where is all the world — where are they all?"

45

אֲנִי נוֹלַדְתִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּטְבֶרְיָה לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים וְיוֹתֵר, אֲנִי זוֹכֵר עַכְשָׁו כַּמָּה הָיָה לָנוּ פַּחַד מִן הַגּוֹיִים, הֵם רָצוּ לַהֲרֹג לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אוֹתָנוּ וְאֶת זַרְעֵנוּ. עַד הַיּוֹם אֲנִי מִתְפַּלֵּא מְאֹד אֵיךְ כֻּלָּנוּ חָיִים.

45

I look for some friend — they are gone. All of them are in the earth. Only I remain alone. Only I alone — with the Likutay Tfilos…

46

אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָאִמָּא לֹא הָיָה לָהּ מַה לֶּאֱכֹל וְגַם הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים לֹא הָיָה לָהֶם חָלָב, לֹא הָיָה לָהֶם בְּמַה לִּחְיוֹת. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ יְלָדִים קְטַנִּים, לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה מִלְחָמָה, וְהֵם הָיָה לָהֶם כָּל מִינֵי נֶשֶׁק, כָּל הָעוֹלָם נָתְנוּ לָהֶם נֶשֶׁק, הַצָּרְפָתִים וְהָאַנְגְּלִים, כֻּלָּם נָתְנוּ לָהֶם נֶשֶׁק וַאֲנַחְנוּ לֹא הָיָה לָנוּ מִי שֶׁיִּתֵּן לָנוּ וְלֹא הָיָה לָנוּ נֶשֶׁק. אוֹי וֵוי, אוֹי וֵוי, שֶׁזֶּה פַּחַד אֵיךְ שֶׁהָיִינוּ נֶאֱבָדִים כְּמוֹ בַּעֲלֵי-חַיִּים, לֹא יָדְעוּ אֵיפֹה לִבְרֹחַ, מַה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִם יְלָדִים קְטַנִּים?

46

This book: Writings of Rabbi Nachman — Torah Teachings and Prayers — this name is very propitious: Kisvay Rabbi Nachman.

47

הָיָה פַּחַד גָּדוֹל מִן הַגּוֹיִים עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל הַיְהוּדִים, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי הָיִיתִי חָי בִּפְחָדִים כָּאֵלֶּה, בְּפָנִים כָּאֵלֶּה. הָאַבָּא וְהָאִמָּא וַאֲנִי, אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ לֹא הָיָה לָנוּ לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת וְלֹא כְּלוּם. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ וּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ, כֻּלָּנוּ הָיִינוּ נֶאֱבָדִים לְגַמְרֵי, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְבַטֵּל רוֹצְחִים כָּאֵלֶּה? וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלֵינוּ, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ נִצַּלְנוּ!

47

The Likutay Moharan is at length. I took Rabbi Yisroel Kardoner's book Kitzur Likutay Moharan [Abridged Likutay Moharan] and bound together the Likutay Moharan — the Torah teachings — with the prayers together. And it made many ba'alei teshuvah.

48

מַה שֶּׁרָאִינוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ וְעִם הַגּוֹיִים, לֹא הָיָה שׁוּם תִּקְוָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע מִן הַגּוֹיִים, הַמִּשְׁטָר הָיוּ חֲזָקִים כָּל-כָּךְ, גִּבּוֹרֵי-כֹּחַ, וְהָיָה לָהֶם נֶשֶׁק הַרְבֵּה, וַאֲנַחְנוּ לֹא הָיָה לָנוּ כְּלוּם, הָיִינוּ יְלָדִים קְטַנִּים שֶׁלֹּא יוֹדְעִים לִלְחֹם, הָיִינוּ כְּמוֹ מֵתִים. וְהֵם כֻּלָּם נֶאֶבְדוּ, וַאֲנַחְנוּ חָיִים וְקַיָּמִים! אֵיךְ נִצַּלְנוּ מִן הַגּוֹיִים? יְלָדִים קְטַנִּים יוֹדְעִים לִלְחֹם? מַה זֶּה!

48

Writings of Rabbi Nachman and his student Rav Noson — every person should seek this book. What this is, what this is… This is very awesome. The entire world knows nothing of life — knows nothing at all. Only our holy Rabbenu with one word gives life and sustains and renews the entire world — each and every one. This is the redemption. Every word and word is a redemption for every single one. Such a wondrous thing has never yet been in the world!

49

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלֵינוּ וְעָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה.. וְהָיָה לְהֵפֶךְ, אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ וְהֵם נֶאֶבְדוּ עִם הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם. כֵּן, הֵם נִפְטְרוּ, רַק אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, לֹא הָיָה לִי לֹא לֶחֶם וְלֹא בֶּגֶד, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי חָי, אֲנִי יְהוּדִי, אֲנִי חָי. אֲנִי זָקֵן יוֹתֵר מִמֵּאָה שָׁנָה, אֲנִי חָי וְהֵם נֶאֶבְדוּ...

49

We know nothing. Our holy Rabbenu had mercy on us — he revealed a drop from the sea of who he is. Who knows Na Nach? Without this — there is no life, there is nothing!

50

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִצִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל הַגּוֹיִים, נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד וְהֵם נָפְלוּ וְנָפְלוּ. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ נָפְלוּ, הֵם נָפְלוּ וְנֶאֶבְדוּ. רָאִינוּ נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה.. נִסִּים וְנִפְלָאוֹת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמָּנוּ נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא רוֹאִים, שֶׁאִמָּהוֹת וִילָדִים קְטַנִּים שֶׁנּוֹלְדוּ, בְּנֵי חֹדֶשׁ, בְּנֵי שְׁנֵי חֳדָשִׁים, נִצְּלוּ מִן הַגּוֹיִים. כָּכָה הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים כָּאֵלֶּה שֶׁהַגּוֹיִים נָפְלוּ עָלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ נִצַּלְנוּ מֵהֶם, מֵהַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם.

50

Oy oy — I want to live in Yerushalayim. Perhaps it will be better. If you have an apartment in Yerushalayim and a room for me with a small table — good. I want to travel to Yerushalayim to pray. From here I am traveling to Yerushalayim.

51

כֻּלָּם, כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגּוֹיִים, כֻּלָּם רוֹצִים לְאַבֵּד אוֹתָנוּ וּלְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ, וְרוֹאִים גְּדֻלַּת הַשֵּׁם, נִסִּים גְּדוֹלִים. הָיָה לָנוּ כָּל טוּב מֵעֲצֵי-זַיִת, הָיָה לָנוּ אֵשׁ וּמַיִם, הַכֹּל. חֲתִיכַת לֶחֶם וְכַמָּה טִפּוֹת שֶׁמֶן זַיִת וַאֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ חָיִים וְקַיָּמִים, וְהֵם אֵין לָהֶם כְּלוּם. גַּם עַכְשָׁו הַגּוֹיִים, הָעֲרָבִים, הָיָה לָהֶם בָּתִּים וְעִזִּים וְכָל מִינֵי בְּהֵמוֹת, הָיָה לָהֶם חָלָב, חֶמְאָה, הָיָה לָהֶם כָּל טוּב, וַאֲנַחְנוּ לֹא הָיָה לָנוּ כְּלוּם. כָּל הַבָּתִּים כֻּלָּם הָיוּ שֶׁלָּהֶם, וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם - אֲנַחְנוּ יָרַשְׁנוּ אוֹתָם, לָקַחְנוּ אֶת זֶה, עַכְשָׁו הַכֹּל שֶׁלָּנוּ. אֵין לָהֶם לֹא עִזִּים וְאֵין לָהֶם כְּלוּם. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בַּבָּתִּים שֶׁלָּהֶם וְכָל מַה שֶׁשֶּׁלָּהֶם - שֶׁלָּנוּ, הַבָּתִּים שֶׁלָּנוּ, הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּנוּ, הַכֹּל - שֶׁלָּנוּ!

51

I was among the first who went with battle against the whole world. I fought with heroes — with famous rabbis in the world. And I did what was mine to do. And blessed be Hashem — there are now the books of our holy Rabbenu at the Western Wall. This is a sign of Mashiach!

52

מִי יָכוֹל אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה לַחֲשֹׁב שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּנוּ? הַגּוֹיִים, הָעֲרָבִים, מִלְיוֹנִים מִלְיוֹנִים בָּעוֹלָם, וַאֲנַחְנוּ - כַּמָּה אֲנַחְנוּ? אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם...

52

Yes — to study at the Wall, throughout the entire area: Rabbenu's books. Truly — not in falsehood, not like the liars. Blessed be Hashem that we merited in these generations to such light — such a wonder! What we have in this generation… This is the days of Mashiach!

53

זֶה הָיָה בִּטְבֶרְיָה, הָיָה עֲרָבִי וְהוּא הָיָה לוֹ חֲנוּת יָפָה, הָיָה מֵבִיא בַּמְיָה וְעַגְבָנִיּוֹת - שְׁנֵי דְּבָרִים טוֹבִים. הַגּוֹי הָיָה פּוֹתֵחַ אֶת הַחֲנוּת בְּיוֹם שַׁבָּת, רָאִינוּ מַה זֶּה יְהוּדִי וּמַה זֶּה גּוֹי.

53

America is full of illnesses — and here is full of healings. Nu — let the people come here and they will have all the healings for all the illnesses. Let them come to Eretz Yisroel — they will receive healing. There are bookcases with all the healings — for everyone!

54

אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים בְּמוּסַף שֶׁל שָׁלשׁ רְגָלִים: "כִּי מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנֶיךָ..". אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים, אֲנַחְנוּ זָכִינוּ לַהֲרֹג כָּל הַשּׂוֹנְאִים מִתּוֹרָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ עָשִׂינוּ תְּפִלָּה וְתַעֲנִית וּתְשׁוּבָה, וְכָל יִשְׂרָאֵל הִתְפַּלְּלוּ וּבָכוּ לַשֵּׁם: "מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיַּעֲשׂוּ עִמָּנוּ.." אֲבָל לָאַחֲרוֹנָה, לְבַסּוֹף, אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ מֵהַתּוֹרָה מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, וְאֵיךְ נִצַּלְנוּ מֵהַגּוֹיִים? הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם מְאֹד עַל כָּל עַמּוֹ וְהוּא רִחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ, "וְנַהֲפֹךְ הוּא, וְנַהֲפֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם". הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִצִּיל אוֹתָנוּ מִן הַגּוֹיִים וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, תּוֹרַת אֱמֶת, "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם נוֹתֵן הַתּוֹרָה!"

54

Illnesses will come — such illnesses. And immediately they will have a complete healing. I can tell of the healings and salvations that there are there — at the Western Wall. All will come to Yerushalayim to the Wall and all will return with complete healing. Then all the sick of the world will come here. All the doctors will come when they hear there are many sick people here. They will come and find all of them healthy — and then they will have no livelihood. But they too will rejoice greatly that the time has come when every word contains healing for all the sick.

55

צְרִיכִים לְהַאֲמִין בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת בֶּאֱמוּנָה, זֶה כָּל חִיּוּתֵנוּ לְנֶצַח נְצָחִים. וְהַגּוֹיִים כְּמוֹ שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים חֲמוֹרִים, נוֹתְנִים לָהֶם תֶּבֶן וְהֵם עוֹמְדִים וְאוֹכְלִים וְלֹא יוֹדְעִים דָּבָר. הוּא גּוֹי, הוּא לֹא מַאֲמִין כְּלָל. וַאֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - אֶרֶץ קְדוֹשָׁה, יְרוּשָׁלַיִם, בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים - מִי יֵשׁ לוֹ? מַה יֵּשׁ לָהֶם? אֵין לָהֶם כְּלוּם!

55

Na Nach Nachma Nachman MayUman gives healings to all the severe sick ones that it is impossible to help. Just let one say it — and he will receive!

56

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲנַחְנוּ יְהוּדִים - מַסְפִּיק! מַה יֵּשׁ לָנוּ לִדְאֹג, הַגּוֹיִים יֵשׁ לָהֶם מַה לִּדְאֹג, אֵין לָהֶם כְּלוּם, לֹא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא תּוֹרָה וְלֹא שׁוּם מִצְוָה, אֵין לָהֶם כְּלוּם, הֵם יִדְאֲגוּ, אֵין לָהֶם כְּבָר שׁוּם תִּקְוָה. אֲבָל אֲנַחְנוּ - יֵשׁ לָנוּ כָּל טוּב, יֵשׁ לָנוּ כָּל הָרְפוּאוֹת וְכָל הַיְשׁוּעוֹת, אֲנַחְנוּ יְהוּדִים, יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, יֵשׁ יוֹתֵר שִׂמְחָה מִזֶּה? אֲנַחְנוּ עַם הַשֵּׁם, עַם הַתּוֹרָה, אֲנַחְנוּ יֵשׁ לָנוּ הַכֹּל, אֵין לָנוּ מַה לִּדְאֹג...

56

Our holy Rabbenu said: "All the Jews must come to live in Eretz Yisroel!" Only come, come, come, come…

57

(נֶאֱמַר לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל כִּי רוֹצִים לִמְסֹר אֶת רַמַת-הַגּוֹלָן)

57

Our holy Rabbenu traveled to Eretz Yisroel in a time of war. There is a story of what he went through. Blessed be Hashem — he came to Eretz Yisroel in peace and returned in peace, through complete miracles that cannot be fathomed. And when our holy Rabbenu came back from Eretz Yisroel he traveled through a village not far from the tzadik — the holy Maggid from the city of Tiraovitze. The Maggid was informed that our holy Rabbenu, blessed be Hashem, had returned from Eretz Yisroel and was in the village. The Maggid was not prepared — not dressed — for the journey to greet our holy Rabbenu. One must get dressed first…

58

הֵם רוֹצִים? שֶׁיִּרְצוּ. אֲנַחְנוּ לֹא נִתֵּן.

58

So the Maggid immediately began to run to our holy Rabbenu — and said that they should follow him with a wagon. And he ran with such power and speed that he arrived even before the wagon!

59

הָעֲרָבִים רוֹצִים יְרוּשָׁלַיִם וּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם רוֹצִים. הָעֲרָבִים מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן נִכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם וְכָל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ גָּרִים בְּעִיר הָעַתִּיקָה, הוֹלִיכוּ אוֹתָם לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לָקְחוּ כָּל הַיְהוּדִים בְּשִׁבְיָה, גַּם-כֵּן אֶת רַב שְׁמוּאֵל הוּרְבִיץ, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָיָה פֹּה עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הָיָה פֹּה יְהוּדִי אֶחָד כָּל הָעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְעַכְשָׁו כָּל הָעוֹלָם וְהָאוֹ"ם, כֻּלָּם, כָּל הַגּוֹיִים, הֵם נָתְנוּ לְיִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְהַכֹּל, וְהָעֲרָבִים הֵם לֹא יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. כְּשֶׁהָעֲרָבִים מְדַבְּרִים, אָז אוֹמְרִים לָהֶם: "זֶה אֶרֶץ שֶׁלָּנוּ, זֶה יְרֻשָּׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ, זֶה הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ. הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ - שֶׁלָּנוּ, יְרוּשָׁלַיִם - שֶׁלָּנוּ. אֶרץ יִשְׂרָאֵל - שֶׁלָּנוּ. הַכֹּל שֶׁלָּנוּ. נוּ, מָה אַתֶּם רוֹצִים?"

59

The wagon set out immediately after him — and he came to our holy Rabbenu before the wagon arrived. Such ardor…

60

הֵם מְפַחֲדִים, הֵם מְפַחֲדִים מְאֹד מִיִּשְׂרָאֵל, הֵם מְפַחֲדִים שֶׁאֲנַחְנוּ נִהְיֶה לְמַעְלָה וְהֵם יִהְיוּ בַּקֶּבֶר. הֵם מְפַחֲדִים אֲבָל לֹא יַעֲזֹר לָהֶם שׁוּם דָּבָר, זֶה הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ, כָּל אֶחָד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בַּמְּדִינָה שֶׁלּוֹ מַה שֶּׁהוא רוֹצֶה.

60

He was an old man of eighty years. And our holy Rabbenu appeared like a child. Our holy Rabbenu when he returned from Eretz Yisroel was approximately twenty-eight years old — twenty-six years. And the Maggid ran when Rabbenu came back from Eretz Yisroel…

61

הַיְּהוּדִים שׁוֹמְרִים אוֹתָנוּ, הַגּוֹיִים חַס-וְשָׁלוֹם הָיוּ יְכוֹלִים לַהֲרֹג אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ פֹּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר אוֹתָנוּ, הוא נוֹתֵן לָנוּ נֶשֶׁק טוֹב וְנוֹתֵן לַגּוֹיִים בְּכָל פַּעַם מַכּוֹת.

61

The Maggid from Tiraovitze was a student of the Baal Shem Tov. He was a great genius and tzadik — and he was the unique one among the tzadikim who nullified himself before our holy Rabbenu. He was the only one among the great tzadikim who recognized something of the greatness of our holy Rabbenu. He was an old man, a genius. And he said to Rabbenu: "You are my Rebbi! You — you are my Rebbi!"

62

בָּא הַזְּמַן עַכְשָׁו לְהוֹצִיא אֶת הָעֲרָבִים מֵאֶצְלֵנוּ! אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַגִּיד לָהֶם: "לֵךְ מִכָּאן, אַתָּה בַּעַל-הַבַּיִת פֹּה?" זֶה מְדִינָה שֶׁלָּנוּ, כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהַנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה, הֵם לֹא בַּעֲלֵי -הַבַּיִת שֶׁלָנוּ. הֵם לוֹמְדִים תַּנַ"ך, הֵם יוֹדְעִים אֶת זֶה, אֲבָל הֵם לֹא מַאֲמִינִים וְהֵם שׂוֹנְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל זֶה, "מַה זֶּה, הַיְהוּדִים בָּרֹאשׁ וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה עֲבָדִים שֶׁלָּהֶם, חַיָּלִים שֶׁלָּהֶם?"

62

He said this truly — not just casually with his mouth. Not just empty words.

63

הֵם מְפַחֲדִים מִזֶּה, אָז הֵם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שְׁלִיטָה פֹּה, שֶׁיִהְיֶה פֹּה עֲרָבִים וּמְדִינָה עֲרָבִית וְלֹא עַם יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא יַעֲזֹר לָהֶם, אֲנַחְנוּ נֹאמַר לָהֶם: "לֹא, לֹא, לֹא, זֶה הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ, לֹא שֶׁל הָעֲרָבִים!"

63

Once — this is written in Chayay Moharan — the Maggid had some very deep matter that was very difficult for him. He went to several great and holy tzadikim and asked them about it — and they gave him some answer. But he was not satisfied. He thought that perhaps he would ask Rabbenu. So he came to Rabbenu. And our holy Rabbenu said to him a Torah teaching on the matter that was difficult for him. When the Maggid heard from Rabbenu's mouth this Torah teaching — he saw that this was not human intellect. It was very awesome. He was beside himself. And he thought that such a Torah teaching could not possibly be set down in writing…

64

כֻּלָּם יֵלְכוּ מִכָּאן, זֶה אַרְצֵנוּ, וְגַם-כֵּן צְרִיכִים לָתֵת לָהֶם כְּמוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים לָנוּ. בִּתְפִלָּה זֶה דָּבָר אֶחָד, וְגַם-כֵּן צְרִיכִים בְּכֹחַ. מִלְחָמָה, הַמֶּמְשָׁלָה, הַצָּבָא...

64

Afterwards Rav Noson came and wrote down this Torah teaching. And when the Maggid of Tiraovitze saw this Torah teaching in writing — he said to our holy Rabbenu: "You are an awesome novelty!" So said the Maggid of Tiraovitze to our holy Rabbenu. He saw that this was a very great wonder: "You are a great and awesome wonder!"

65

כָּל הַגּוֹיִים, כָּל הָעוֹלָם מְפַחֲדִים מִיהוּדִים, הֵם רוֹאִים שֶׁכָּבַשְׁנוּ מְדִינָה, יֵשׁ לָנוּ מְדִינָה. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּנוּ, יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלָּנוּ, בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ זֶה שֶׁלָּנוּ. הֵם כֻּלָּם לֹא רָצוּ לָתֵת לָנוּ, כֻּלָּם רָצוּ לַהֲרֹג אוֹתָנוּ, לְאַבֵּד אוֹתָנוּ, וְלֹא יָכְלוּ, אַדְרַבָּא הֵם עַצְמָם נָתְנוּ לָנוּ מְדִינָה, מְדִינַת הַיְּהוּדִים. הַגּוֹיִים אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְשַׁנּוֹת, כָּתוּב בָּאוֹ"ם: "אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא מְדִינַת הַיְּהוּדִים!" כָּתוּב וְחָתוּם.

65

Then Rabbenu said to him: "Such a novelty as me — has never yet been in the world!"

66

פִּתְאוֹם, בְּיוֹם אֶחָד - כָּבַשְׁנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּל הַגּוֹיִים יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ כָּבַשְׁנוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵם מְבִינִים אֶת זֶה, אִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ, אִי אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ דָּבָר שֶׁכֻּלָּם רוֹאִים, דָּבָר שֶׁהוּא חָי. הֵם רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ חֲדָשׁוֹת כָּאֵלֶּה - כָּבַשְׁנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּלִי מְדִינָה, בְּלִי מֶמְשָׁלָה, בְּלִי כֶּסֶף, בְּלִי חַיָּלִים, בְּלִי נֶשֶׁק, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לְכָל הָעוֹלָם: "יֵשׁ אֱלֹקִים בָּעוֹלָם!"

66

After our holy Rabbenu returned from Eretz Yisroel there was a Shabbos — and he said a Torah teaching on Shabbos night. And also at the third Shabbos meal he said this Torah teaching: "When you pass through the waters — I am with you" — a mechayeh zayn! [Yiddish: "a life-giver!"] (Likutay Moharan, Part I, Torah 73).

67

כָּבַשְׁנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ מְדִינַת יְהוּדִים, מְדִינָה! זֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְהַגּוֹיִים רוֹאִים אֶת זֶה בְּעֵינֵיהֶם, אֲנַחְנוּ כָּבַשְׁנוּ כָּל הָעוֹלָם. אֲנַחְנוּ מְצַחֲקִים מִכֻּלָּם. כֻּלָּם הֵם עִם הָעֲרָבִים, הָאַמֶרִיקָאִים וְהָאַנְגְּלִים וְכָל הָעוֹלָם - הֵם עִם הָעֲרָבִים. וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה יְהוּדִים וְיֵשׁ לָהֶם מְדִינָה וְהֵם בַּעֲלֵי-הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. כָּל הַגּוֹיִים רוֹאִים עַכְשָׁו שֶׁהָעִקָּר הוּא הַתּוֹרָה וִיהוּדִים. הֵם רוֹאִים, הֵם מַרְגִּישִׁים שֶׁרַק אֲנַחְנוּ הַבַּעֲלֵי-הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם. רַק הַתּוֹרָה, יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה - הֵם הָעוֹלָם, הָאֱמֶת, הַתּוֹרָה.

67

In this Torah teaching our holy Rabbenu speaks of the matter of prayer for its own sake — tfilah lishmah. Prayer for its own sake: when one merits to bind the thought to the word — every word that comes forth in prayer. All the thought must be there — not to blemish it, not to think of any other matter, even something mundane. Only the thought must be bound to the word — to what one is bringing forth from one's mouth.

68

גַּם הַיְּהוּדִים הַחִילוֹנִיִּים הֵם רוֹאִים: "אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַמָּה יְהוּדִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה וְהֵם לוֹמְדִים הַתּוֹרָה, וְאֵיךְ הֵם בְּרֹאשׁ כָּל הָעוֹלָם, יֵשׁ לָהֶם נֶשֶׁק, יֵשׁ לָהֶם כֶּסֶף, יֵשׁ לָהֶם כָּל טוּב. מַה זֶּה, אֵיךְ כָּבַשְׁנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אֵיךְ יֵשׁ לָנוּ מְדִינָה?"

68

I heard that Rabbenu's grandfather — Rabbi Nachman of Horodenke — traveled to Eretz Yisroel. And on the way to Istanbul he took a Sephardic wife.

69

כָּל הָעוֹלָם הָיוּ מִתְנַגְּדִים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּכָּנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָאַנְגְּלִים סָגְרוּ הַיָּם שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ יְהוּדִים לְיִשְׂרָאֵל. הָאַמֶרִיקָנִים, הָאַנְגְּלִים, כָּל הָעוֹלָם: "יִשְׂרָאֵל - לֹא! יְהוּדִים - לֹא, יְהוּדִים - לֹא!"

69

Oy oy — she was a great righteous woman. She had the merit that Rabbi Nachman of Horodenke was her husband. Rabbi Nachman of Horodenke was a holy student of the Baal Shem Tov.

70

וְכֵן הָיָה בְּרֶסְלֵב, אָמְרוּ כֻּלָּם: "לֹא, בְּרֶסְלֵב - לֹא. יֵשׁ חֲסִידִים וְיֵשׁ אַדְמוֹ"רִים, אֲבָל בְּרֶסְלֵב - לֹא!"

70

How Rabbi Nachman of Horodenke came to Eretz Yisroel — and there were such miracles and wonders as have never been in the world — from this came Rabbi Nachman: Rabbi Nachman the son of Simchah. He came to Istanbul, took a wife — and from this Rabbenu Nachman was born. Nachman of Horodenke was the grandfather of our holy Rabbenu. And Tzipora was the mother of Rabbenu — and she brought forth Rabbenu Rabbi Nachman…

71

גַּם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נָתָן - הֵם בַּעֲלֵי-הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שְׁנֵי אֲנָשִׁים! הֵם מְצַחֲקִים מִכָּל הָעוֹלָם: "מָה, מִי אַתָּה, מָה אַתָּה?"

71

Rabbi Nachman of Horodenke was in Eretz Yisroel — and also our holy Rabbenu was in Eretz Yisroel. The Baal Shem Tov wanted to be in Eretz Yisroel and did not merit. I was in Eretz Yisroel.

72

זֶה רַק הַתְחָלָה, צָרִיךְ לָבוֹא מָשִׁיחַ, מַה שֶּׁיִּהְיֶה, הוֹ...

72

Our holy Rabbenu merited to come to Eretz Yisroel and said: "The Baal Shem Tov did not merit. I merited to Eretz Yisroel." Our holy Rabbenu said: "All of Israel must come to live in Eretz Yisroel!" Now one sees that the French and the entire world travel to Eretz Yisroel.

73

אוֹי אוֹי, כָּל הַשּׂוֹנְאִים, כָּל-כָּךְ שׂוֹנְאִים מִכָּל הָעוֹלָם רוֹצִים לִזְרֹק אוֹתָנוּ לַיָּם, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵאִתָּנוּ אֶחָד. הֵם רוֹצִים לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים עִם הַתּוֹרָה, וְהֵם לֹא יְכוֹלִים. אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים הַתּוֹרָה, אֲנַחְנוּ מְסַפְּרִים בְּכָל יוֹם הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמִצְרַיִם עִם הַגּוֹיִים, שֶׁהוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם וְנָתַן לָנוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה. מִצְרַיִם הָיָה הַמֶּמְשָׁלָה הֲכִי חֲזָקָה בָּעוֹלָם וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם. נוּ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם? מִי יָכֹל לִלְחֹם כְּנֶגֶד מִצְרַיִם? אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָהֶם מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְהוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם. "לֹא עַל-יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל-יְדֵי שָׂרָף וְלֹא עַל-יְדֵי שָׁלִיחַ", אֶלָּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

73

When our holy Rabbenu was in Eretz Yisroel he was in Teveriah — and visited the holy grave of his grandfather Rabbi Nachman of Horodenke. There is one long grave in the name of Rabbi Yaakov Shimshon of Shipitivke and the grandfather of Rabbenu Nachman. The grave is in Teveriah — he passed away in Teveriah.

74

עַכְשָׁו הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִים, לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם. תִּפֹּל עַל כָּל הַגּוֹיִים אֵימָה וָפַחַד מִיִּשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה חֲדָשׁוֹת, נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת. אֲנַחְנוּ נִזְכֶּה לְהַרְבֵּה חֲסָדִים, הַרְבֵּה נִסִּים יַעֲשׂוּ עִמָּנוּ. אֲנִי רָאִיתִי, הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁיִּתְגַּלּוּ עֵת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּזֶה הַגְּאֻלָּה, לֹא הָיָה אֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם נִסִּים כָּאֵלֶּה, יִהְיֶה נִסִּים יוֹתֵר גְּדוֹלִים מֵהַנִּסִּים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם". זֶה יַעֲלֶה עַל כָּל הַנִּסִּים, אֲפִלּוּ עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם!

74

When our holy Rabbenu was in Eretz Yisroel there were the wars of Napoleon. Napoleon wanted to kill all the Jews — and our holy Rabbenu spoke with him, with Napoleon, certain words…

← Previous Book Index All Books Next →

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH

English modeE

Both columnsB

Toggle nikudN

FullscreenF

Search in textCtrl+F

Save bookmarkS

Listen / PauseL

PrintP

Next segmentJ / ↓

Prev segmentK / ↑

Toggle favoriteG

Previous/Next← →

Show shortcuts?

💬 Comments

…

Loading comments…

More

Important links

Today:

Tomorrow:

Coming Up:

Sections

Chapter Seventy-Three: Likutay Tfilos

Keyboard Shortcuts

💬 Comments