Zohar Bamidbar - דף ק''ס ע''ב

אֲבָל, (דף ק''ס ע''ב) (במדבר י''ד) אַךְ בַּיְיָ אַל תִּמְרוֹדוּ, בָּעֵי דְּלָא יִמְרְדוּן בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאוֹרַיְיתָא לָא בָּעֵי עוּתְרָא, וְלָא מָאנֵי דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא. וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, דְּהָא גּוּפָא תְּבִירָא, אִי יִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, יִשְׁכַּח אַסְוָותָא בְּכֹלָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ג) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. וּכְתִיב (משלי ד) וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא.

וְכָל אִינּוּן מְקַטְרְגֵי, אִינּוּן מַכְרְזָאן וְאָמְרֵי, פַּנוּ אֲתָר לִפְלָנְיָּיא עַבְדָּא דְּמַלְכָּא. בְּגִין כַּךְ אַל תִּירְאוּ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם, אִינּוּן בְּגַרְמַיְיהוּ מְזַמְּנָן מְזוֹנֵי בְּכָל יוֹמָא לְאִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים א יז) וְאֶת הָעוֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ. וּכְתִיב (מלכים א יז) וְהָעוֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר. סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם. מַאן צִלָּם. דָּא תּוּקְפָּא דְּדִינָא קַשְׁיָא. מַאי טַעֲמָא אַעְדֵּי.

מִשּׁוּם דְּיְיָ אִתָּנוּ אַל תִּירָאוּם. כֹּלָּא אַעְדִּיאוּ בְּגִין אוֹרַיְיתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּאִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, דְּהָא מִתְקַשְּׁרֵי בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַמָּשׁ. וְאִקְרוּן אַחִים וְרֵעִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קכב) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ. (במדבר י''ג) וַיָבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא אָמַר, כָּרְתוּ הַהוּא אֶשְׁכּוֹל, אָתוּ לְסַלְּקָא לֵיהּ לָא יָכִילוּ.

אָתוּ לְנַטְלָא לֵיהּ, לָא יָכִילוּ. אָתוּ כָּלֵב וִיהוֹשֻׁעַ, נַטְלוּ לֵיהּ, וּסְלִיקוּ לֵיהּ, וְאִזְדְקַף עַל יְדַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם. בִּשְׁנָיִם בְּאִינּוּן שְׁנַיִם יְחִידָן. זְמוֹרָה מַאי קָא בָּעָאן. אֶלָּא אֶשְׁכּוֹל הֲוָה תַּלְיָיא בֵּיהּ, וּבְעוֹד דְּהֲוָה מִתְחַבָּר בְּאַתְרֵיהּ, אִקְרֵי זְמוֹרָה. לְבָתַר קַרְיֵיה מוֹט, דִּכְתִּיב וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט. הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע. הַהוּא דְּכָרְתוּ.

מִכָּאן יָדְעוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, דְּאִינּוּן אִתְחַזְיָין לְמֵיעַל לְאַרְעָא, וּלְמֶהֱוִי לוֹן בָּהּ חֻלָק וְאַחֲסָנָא. עַד דַּהֲווֹ אַתְיָין אַמְלְכוּ עָלַיְיהוּ כֻּלְּהוּ, קָאִים כָּלֵב בְּאִיבָּא, אָמַר אִיבָּא אִיבָּא, אִי בְּגִינָךְ אֲנָן מִתְקַטְלִין, מַה אֲנָן בְּחוּלָקָךְ. מִיַּד קָלִיל גַּרְמֵיהּ. וְיָהֲבוּ לוֹן. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לָא יָהֲבוּ לְאָחֳרִי, דְּהָא כְּתִיב וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, וּכְתִיב בִּשְׁנָיִם, וּבְכֻלְּהוּ לָא הֲווֹ שְׁנַיִם כְּוָותַיְיהוּ.

וּמִכָּאן אוֹלִיף יְהוֹשֻׁעַ לְבָתַר, דִּכְתִּיב, (יהושע ב) וַיִשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים. וְהָנֵי שְׁנַיִם הָא אוּקְמוּהָ קַדְמָאֵי. וְכַד מָטוּ לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, יָהֲבוּ לוֹן, וְאִינּוּן אִשְׁתָּאֲרוּ, וְעַבְדּוּ גַּרְמַיְיהוּ שִׁירַיִים. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, כַּד הֲווֹ מָטָאן לְגַבַּיְיהוּ דְּאִינּוּן עֲנָקִים, הֲווֹ שַׁוְויָין הַהוּא חוּטְרָא דְּמֹשֶׁה קַמַּיְיהוּ, וְאִשְׁתְּזִיבוּ. וּמְנָלָן דְּהַהוּא חוּטְרָא יָהִיב לוֹן.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עַלוּ זֶה בַנֶּגֶב. כְּתִיב הָכָא עֲלוּ זֶה, וּכְתִיב הָתָם (שמות ד) וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה וְגוֹ', וּבְגִינֵיהּ אִשְׁתֵּזִיבוּ. דְּאִי תֵּימָא הָנֵי עֲנָקַיָּיא שַׁבְקֵי לוֹן. אֶלָּא אָתוּ לְנַסְבָּא לוֹן, וַהֲווּ שַׁוְויָין לְקָמַיְיהוּ הַהוּא חוּטְרָא, וּמִשְׁתֵּזְבֵי (ס''א ומשתמטי) מִקַּמַּיְיהוּ. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, מָסוֹרֶת שְׁמָא קַדִּישָׁא מָסַר לוֹן מֹשֶׁה, וּבְגִינֵיהּ אִשְׁתֵּזִיבוּ מִנַּיְיהוּ.

רִבִּי חִיָּיא אָמַר, תְּלַת שְׁמָהָן אִקְרוּן, נְפִילִים. עֲנָקִים. רְפָאִים. וְכֻלְּהוּ אוֹרְכֵי יוֹמֵי. נְפִילִין אִקְרוּן בְּקַדְמִיתָא, לְבָתַר כַּד אִתְחַבְּרוּן בִּבְנַת בְּנֵי נָשָׁא, וְאוֹלִידוּ מִנַּיְיהוּ, אִקְרוּן עֲנָקִים. לְבָתַר דַּהֲווֹ אָזְלֵי וְשָׁטָאן בְּהַאי עָלְמָא, וּמִתְרַפְיָין מֵהַהוּא דִּלְעֵילָּא, אִקְרוּן רְפָאִים. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא כְּתִיב (איוב כו) הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ, (דברים ב) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים.

אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא, בְּגִין דַּעֲנָקִים אָתוּ מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא, וְאִתְיָאֲשׁוּ יַתִּיר בְּאַרְעָא. כְּגַוְונָא דָּא רְפָאִים, וּמִנַּיְיהוּ נַפְקֵי, וַהֲווּ אוֹרְכֵי יוֹמֵי. וְכַד מִתְחַלְּשֵׁי אִתְחֲלָשׁ פַּלְגוּת גּוּפָא, וּפַלְגּוּת קָאִים. כֵּיוָון דְּפַלְגּוּת גּוּפָא הֲוָה מִית, הֲווֹ נַסְבֵּי עִשְׂבָּא מֵעִשְׂבֵּי בָּרָא וְשַׁדְיָין לְפוּמַיְיהוּ, וּמִיתוּ. וּבְגִין דְּאִינּוּן בָעָאן לְקָטְלָא גַּרְמַיְיהוּ, אִקְרוּן רְפָאִים.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, שַׁדְיָין גַּרְמַיְיהוּ בְּיַמָּא רַבָּא, וְטַבְעָן וּמֵתִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כו) הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשׁוֹכְנֵיהֶם.