Zohar Tikunei Zohar - דף פז ע''ב

(דף פז ע''ב) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי''ם תַּמָּן בַּ''ת, תַּמָּן אֵ''ם דְּהוּא אֵ''ם מֵאלהי''ם, וְאִינוּן גַּן עִלָּאָה גַן תַּתָּאָה. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר (בראשית ב ל), וַיִּטַּע יהו''ה אלהי''ם גַּן בְּעִדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר, וַיִּטַּע יהו''ה אלהי''ם גַּן דָּא שְׁכִינְתָּא, בְּעִדֶן דָּא אִימָּא עִלָּאָה, מִקֶּדֶם אַבָּא עִלָּאָה, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שם ב ז) וַיִּיצֶר יהו''ה אֱלֹהִי''ם אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח

בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וְגוֹמֵר, וַיִּיצֶר צִיֵּיר לֵיהּ בִּתְרֵין עָלְמִין בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים דָּא נִשְׁמַת כָּל חַי, וַיְהִי הָאָדָם דָּא רוּחָא דְחַיֵּי, לְנֶפֶשׁ חַיָּה דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וְעוֹד וַיִּטַּע יהו''ה אלהי''ם גַּן דָּא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, עִדֶן דָּא עִדּוּנָא דְאוֹרַיְיתָא, וְשַׁוִּי תַמָּן אֶת הָאָדָם דִּבְּרִיאָה, וּמַה כְּתִיב בֵּיהּ (ישעיה יז יא) בְּיוֹם נִטְעִךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי.

וַיַּצְמַח יהו''ה אלהי''ם וכו' (בראשית ב ט), יהו''ה אלהי''ם אַבָּא וְאִימָּא, כָּל עִץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה (שם) דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְכָל גַּוָּונִין שַׁפִּירִין בֵּיהּ אִתְחַזְיָין, וּבְגִין דָּא נֶחְמָד לְמַרְאֶה, תִּפְאֶרֶת שַׁפִּירוּ דְכָל גַּוָּונִין, וְטוֹב לְמַאֲכָל דָּא צַדִּיק. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, וְהָא כָּל עִץ כְּתִיב, אִי הֲוָה אָמַר עִץ שַׁפִּיר, אֲבָל כָּל עִץ כְּתִיב, אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, דִבְכָל אֲתַר.

כָּ''ל צַדִּיק אִיהוּ, אֲבָל כֹּלָּא חַד, כָּל דָּא צַדִּיק, עִץ דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּגוּף וּבְרִית חַשְׁבֵינָן חַד, אֲבָל בְּהַאי קְרָא כָּל עִץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל דָּא צַדִּיק, לְמַרְאֶה דָא שְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ (במדבר יב ו) בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, וְעִץ הַחַיִּים דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ עִץ הַחַיִּים דִּלְעִילָא דְאִתְּמַר בָּהּ (קהלת ז יב) הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ.

אָמַר לֵיהּ הָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי גַן, דְּמִתַּמָּן עִץ הַחַיִּים נָטוּעַ, כְּמָה דְאִתְּמַר (בראשית ב ט) וְעִץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, מַאי מִן הָאֲדָמָה, אֶלָּא דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְמִינָהּ אִתְנַטַּע כָּל עִץ דְּאִיהוּ צַדִּיק, כָּ''ל אִיהוּ מִסִּטְרָא דְמִ''י, דְהָכִי סְלִיק לְחֻשְׁבַּן כָּ''ל מִ''י, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר (איוב לח כט) מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וְגוֹמֵר, דְּאִיהוּ הַקֶּרַח הַנּוֹרָא.

וְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע אִיהוּ לְתַתָּא, עִץ הַדַּעַת טוֹב דָּא מטטרו''ן, וָרָע דָּא סמא''ל וּבְגִין דָּא וְעִץ הַדַּעַת ו' אָתָא לְרִבּוּיָיא, דְאִיהוּ אָתֵי מֵאֲתַר אָחֳרָא, עִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְעוֹד וַיַּצְמַח יהו''ה אלהי''ם מִן הָאֲדָמָה כָּל עִץ, דָּא אִיהוּ צֶמַח צַדִּיק (ירמיה כג ה) וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח (זכריה ו יב), תָּא חֲזִי כָּל מָאן דְּנָטִיר בְּרִית, הַהוּא בַר דְּיָהֵיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (בראשית ב ט) וַיַּצְמַח יהו''ה אלהי''ם כָּל עִץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה בְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְטוֹב

לְמַאֲכָל בְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, אֲבָל בְּרָא אָחֳרָא דְלָא אִתְעֲבִיד בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ (שם) וְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְדָא עִרְבוּבְיָא דְטוֹב וָרָע, מְעוּרָב מִמַּצָּה וּשְׂאוֹר.

וּבְגִין דָּא מַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לְנַטְרָא גַרְמֵיהּ בְּפִרְיָה וְרִבְיָה, הָדָא הוּא דִכְתִיב (שם יז) וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, טוֹב מִסִּטְרָא דְדַם טָהוֹר, וָרָע מִסִּטְרָא דְדַם נִדּוֹת, דְּהָאי בַּר גָּרים אִבּוּדָא דִתְרֵין עָלְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, מוֹת בְּעָלְמָא דֵין, תָּמוּת בְּעָלְמָא דְאָתֵי.