More

🙏
Reader Alim LiTrufa יא
A A

Sections

יא

יא

עלים לתרופה - Alim LiTrufa

1

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' כ"ט לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תרכ"ט פֹּה, עִיר הַקֹּדֶשׁ צְפָת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה.

1

He informed me of the news that he is troubled with his eyes — and I will see to praying for him. And from this you shall see and understand how greatly one must distance oneself from doctors. And I have already prepared a rutzsept (prescription) to send to him. And the general principle of the prescription is:

2

מִקִּירוֹת לִבִּי אֶקְרָא בִּשְׁלוֹם בָּנַי הַיְקָרִים הַחֲבִיבִים עָלַי יוֹתֵר מִנַּפְשִׁי וּלְבָבִי, הֲלֹא הוּא הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג כְּבוֹד שֵׁם תּוֹרָתוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי נֵרוֹ יָאִיר עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, וַהֲלֹא הוּא הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג כְּבוֹד שֵׁם תּוֹרָתוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל מִיכְל נֵרוֹ יָאִיר עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ. חַי הַחַיִּים יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם בְּרָכָה וְחַיִּים וְכָל טוּב רוּחָנִי וְגַשְׁמִי לִהְיוֹת נְטוּעִים בְּאֹהֶל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּבְבִרְכַּת ה' עֲלֵיהֶם בְּשֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

2

From my son Yitzchok, may he live, I have still received no letter at all — and I await hearing good from him. Apart from this there is nothing new to report.

3

מִכְתָּבָם הַיָּקָר מִן פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי וַיִּקְרָא לְנָכוֹן הִשַּׂגְתִּי בְּצֵרוּף כָּל הַמִּכְתָּבִים. וּמָה אוּכַל לְשַׁעֵר לָכֶם גֹּדֶל הַמִּצְוָה שֶׁלָּכֶם בְּזֶה הַחַיּוּת שֶׁהִגִּיעַ לִי מִזֶּה. אֶלֶף תּוֹדוֹת לָכֶם בָּנַי עַל דָּבָר זֶה. כֵּן יְחַזֵּק אֶתְכֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת לִרְצוֹנְכֶם הַטּוֹב. וְאֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹל הַצְלָחַתְכֶם בְּכָל עֵת לְהַחֲיוֹתִי. וּמַה מְּאֹד הֶחֱיוּ אוֹתִי בִּידִיעָה מִשִּׂמְחָתָם בִּימֵי הַפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ הֶעָבַר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּחְיוּ בְּבֵיתְכֶם, וַאֲשֶׁר אֲכַלְתֶּם כָּל הַפּוּרִים סְעֻדַּתְכֶם בְּצַוְתָּא חֲדָא. כֵּן יְהִי ה' בְּעֶזְרְכֶם שֶׁתְּחַזְּקוּ שְׁלוֹמְכֶם כָּל יְמֵיכֶם בַּטוֹב וּבַנְּעִימִים וְהָיְתָה זֹאת שִׂמְחָתִי. וְנִפְלֵאתִי אֲשֶׁר לֹא הִזְכִּירוּ בְּשִׂמְחָתָם אֶת יְדִידֵנוּ הָרַב נַחְמָן ברי"צ וִידִידֵנוּ רַבִּי צְבִי אַרְיֵה, אֲשֶׁר מִסְּתָמָא הָיוּ עִמָּם בְּצַוְתָּא חָדָא וְנָא לְהוֹדִיעֵנִי מִזֶּה.

3

Nussun, as above.

4

כְּתַבְתֶּם לִי אֲשֶׁר הִגִּיעַ מִכְתָּבִי לְאוּמַאן בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ לְטוֹב, בְּעֵת אֲשֶׁר הָיוּ הַנְּגִידִים שֶׁיִּחְיוּ בְּשָׁם. נִפְלֵאתִי אֲשֶׁר לֹא הִגִּיעַנִי שׁוּם תְּשׁוּבָה מִידִידֵנוּ רַבִּי נַחְמָן עַל יְדֵי יְדִידֵנוּ רַבִּי אִיצֶלֶי. מֵהַנִּרְאֶה מִזֶּה אֲשֶׁר לֹא נִתְחַדֵּשׁ שׁוּם דָּבָר לְטוֹבָתִי, נוּ מִסְּתָמָא הַכֹּל מֵאֵת הַשֵּׁם, וְאֵלָיו יִתְבָּרַךְ תִּקְוָתִי שֶׁיּוֹשִׁיעֵנִי. וּמִסְּתָמָא כַּאֲשֶׁר יִתְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר לְטוֹבָתִי יִהְיֶה לִי תֵּכֶף יְדִיעָה מִכֶּם, בְּעִנְיַן הַסַּךְ 50 רוּבַּל כֶּסֶף הַמַּגִּיעַ לְתַשְׁלוּם הַדִּירָה שֶׁלִּי בְּכָתְבָם אֵלַי אֲשֶׁר דַּעְתָּם שֶׁזּוּגָתִי תִּחְיֶה תִּתֵּן זֶה הַסַּךְ, כְּבָר כָּתַבְתִּי לָכֶם שֶׁאָנֹכִי לֹא הָיָה לִי שׁוּם סְבָרָה אַחֶרֶת, כִּי גַּם הַסַּךְ מֵאָה רוּבַּל כֶּסֶף נָתַתִּי בַּהַתְחָלָה שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן גָּמוּר, רַק לַאֲשֶׁר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ זֵרְזוּ אוֹתִי בָּזֶה לְטוֹבָתִי. וְעַתָּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָנֹכִי מַחֲזִיק לָהֶם טוֹבָה עַל דָּבָר זֶה, וְזוּגָתִי תִּחְיֶה בְּוַדַּאי בִּרְצוֹנָהּ לִתֵּן עַל חֶשְׁבּוֹנָהּ זֶה הַסַּךְ, אַךְ לְעֵת עַתָּה נֶעְלַם הַקּוֹנֶה פֹּה עַל זֶה הַתַּכְשִׁיט, וְהַהֶכְרֵחַ מֵעַתָּה לְשַׁלֵּם עִסְקָא, וְיֵשׁ לִי מִזֶּה קְצָת עַגְמַת נֶפֶשׁ. אַךְ אוּלַי יִתֵּן ה' שֶׁיִּתְקַיֵּם הַדָּבָר אֲשֶׁר כְּתַבְתֶּם לִי שֶׁיְּדִידֵנוּ הַיָּקָר הָרַב אַבָּאלֶי צָרִיךְ לִהְיוֹת אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּאֵלּוּ הַיָּמִים פֹּה, כֵּן יִהְיֶה לְטוֹבָתִי הַשְּׁלֵמָה, כִּי אֶשְׁלַח עַל יָדוֹ הַתַּכְשִׁיט לְיֶדְכֶם, וּבְשָׁם בְּוַדַּאי יִהְיֶה קוֹנֶה עָלָיו וְיָבוֹא הַדָּבָר עַל מְכוֹנוֹ.

4

I will also inform you of news from now. Know that there is a G-d Who rules in the earth, in the heavens above and on the earth below — He lives forever and endures for eternity, may His Name be praised forever. And silver and gold — it is all vanity. And even though most of the world are citizens of the country of wealth — who mock conversations such as these (see Sipuray Maasiyos, Story 12) — the choice is in their hands to bend their shoulders to the yoke of Gehinnom in this world, as they have chosen for themselves — apart from what will be on the Day of Judgment. And in the end they will return to us, but we will not return to them. And King David, peace be upon him, has already said [Tehillim 49]: Fear not when a man grows rich — and so forth. And if they mock even this — let their mouths be filled with gravel. One who trusts in his wealth is a broken reed to lean upon. These with chariots and these with horses — but we, in the Name of Hashem our G-d, we call out [Tehillim 20:8]. For there is no refuge from the afflictions of the world — which fill every house — except to Hashem Yisborach and to the Torah alone. As we have already extended our conversation on this at great length — and still we must return and speak of it every single day.

5

לְעֵת עַתָּה אֶצְלִי יָקָר מְאֹד אֲהוּבִי בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ שֶׁשְּׁלַחְתֶּם לִי הַסַּךְ כְּפִי שֶׁדָּרַשְׁתִּי מִכֶּם, אֲשֶׁר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה לִי עַל הוֹצָאוֹת דַּרְכִּי בַּקֹּדֶשׁ לַעֲלוֹת לְעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וַאֲצַמְצֵם הַהוֹצָאָה אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר עוֹד בְּיָדִי לְמִחְיָתִי עַד בּוֹא תַּשְׁלוּם הַמַּגִּיעַ לִי עַל חֶשְׁבּוֹנִי. יְחָנֵּנִי ה' בְּחַסְדּוֹ הַטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֶזְכֶּה לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתִּי בְּהַתְמָדַת לִמּוּדִי הַטּוֹב וְאַצְלִיחַ בְּדַרְכִּי הַקָּדוֹשׁ לִפְעֹל בַּקָּשָׁתִי עָלַי וַעֲלֵיכֶם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים לָנוּ וְעַל כָּל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶזְכֶּה לָבוֹא לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי בַּחַיִּים חַיּוּתִי בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

5

And the principle is that [Iyov 5:7]: Man is born to toil — happy is the one whose toil is in Torah. And what you wrote — fort hop (only joy — in Yiddish) — is truth and righteousness, established and correct and enduring. Happy are you if you hold fast to this.

6

הוֹמֶה לִבִּי עַל צִמְצוּם פַּרְנָסָתָם, אַךְ תּוֹדָה לַה' עַל זֶה הַחֶסֶד, כִּי יְמֵי הַחֹרֶף תָּמִיד הַמִּסְחָרִים לִמְעַט, וְחַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ, וְאֵלָיו יִתְבָּרַךְ תִּקְוָתִי שֶׁיִּתְעֲלוּ הַמִּסְחָרִים וְיִהְיֶה נִשְׁפָּע עֲלֵיכֶם רֹב בְּרָכָה וְהַצְלָחָה; וְכַפַּי פְּרוּשׂוֹת לַה' עֲבוּרְכֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל עֵת וָעֵת, וּבַקָּשָׁתִי שְׁטוּחָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ לְהוֹשִׁיעֲכֶם בְּכָל הָעִנְיָנִים לְטוֹבָתָם, וּבִפְרָט שֶׁיַּרְחִיב לִבְּכֶם הַטּוֹב בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲשֶׁר לָזֶה כָּל מְגַמָּתִי, כִּי אַתֶּם חֶלְקִי וְגוֹרָלִי הַטּוֹב וְאַהֲבַתְכֶם קְשׁוּרָה בְּנַפְשִׁי, לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ אוֹדוֹתָם כְּלָל אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. מִי יִתֵּן וְהָיָה שֶׁאֶמְצָא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַאֲזִין תְּפִלָתִי תָּמִיד לְהוֹשִׁיעֲכֶם בְּכָל הָעִנְיָנִים לְטוֹב לָכֶם כָּל הַיָּמִים, וְאֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ תָּמִיד מִמֶּנָּם קוֹל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עִם הַשְׁפָּעַת פַּרְנָסָתָם בְּהַרְוָחָה וְגִדּוּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת, וְהָיְתָה זֹאת כָּל שִׂמְחָתִי הַשְּׁלֵמָה כִּי טוֹבָתָם הוּא טוֹבָתִי בֶּאֱמֶת.

6

Overview: This short but densely packed letter continues directly from the theme of Letter 11 — Rabbi Naftali's eye trouble and the absolute prohibition on seeking doctors — but adds two remarkable elements: the famous three-clause prescription, one of the most quoted passages in all of Reb Nussun's letters, and a thunderous postscript on the vanity of wealth and the sufficiency of Torah and trust in G-d. The closing Yiddish phrase — fort hop — is a flash of intimacy in an otherwise serious letter.

7

בְּנִי מִיכְלִי שֶׁיִּחְיֶה, הִרְבֵּיתָ לְהַגְדִּיל עָלַי צַעַרְךָ מֵעִנְיַן מִעוּט עָסְקְךָ בְּחֶפְצֵי שָׁמַיִם לְסִבַּת טִרְדַּת הָעֲסָקִים. מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי, דִּמְעוֹת לִבִּי כַּנַּחַל יִשְׁטוֹפוּ עַל זֶה, אַךְ בְּנִי חֲבִיבִי הֵן יָדוּעַ לְךָ אֲשֶׁר לֹא כֵן מֵהַמִּדָּה, וְהָעִקָּר לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְהָעִקָּר בְּהָרָצוֹן. הִנֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לָכֶם תָּמִיד רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְזֶהוּ הָעִקָּר, וְסוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִהְיֶה הַכֹּל לְטוֹב. וּבִפְרָט כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנִּי תּוּכְלוּ לִרְאוֹת גֹּדֶל יִקְרַת הָרָצוֹן, כִּי כְּפִי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתִי תּוּכְלוּ לְהָבִין אֲשֶׁר רַק עַל יְדֵי הָרְצוֹנוֹת טוֹבִים בָּאתִי לָזֶה לִזְכּוֹת לִהְיוֹת עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ מִתּוֹךְ מְעוֹף צָרָה וּמְצוּקָה אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי בְּתוֹךְ זֶה הַזְּמַן שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי. וְאַל תִּשְׁכַּח בְּנִי חֲבִיבִי אָנֹכִי יָצָאתִי לַאֲוִיר הָעוֹלָם תֵּכֶף אַחַר עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאַתָּה הִנַּחְתִּיךָ לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי הַתּוֹרָה תָּמִיד עַד עֵת נְסִיעָתִי מִמְּךָ, בְּזֶה הַכֹּחַ תּוּכַל לִבְטֹחַ אֲשֶׁר ה' לֹא יַעַזְבֶךָ, וְאַל תֶּרֶף מִמְּךָ הָרָצוֹן הַטּוֹב אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, וּבֵין כָּךְ בְּוַדַּאי חוֹטְפִין אֵיזֶה טוֹב גַּם כֵּן, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּכָל פַּעַם, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבֵיד [אֵין רָצוֹן טוֹב שֶׁנֶאֱבַד]. וּבִפְרָט אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁלָּנוּ אֲשֶׁר תּוּכְלוּ לִמְצֹא בָּהֶם מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לָכֶם בְּאֵיזֶה פַּעַם, וְעַתָּה אוֹסִיף זֹאת לָכֶם אֲשֶׁר תּוּכְלוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמְכֶם בָּזֶה אֲשֶׁר זְכִיתֶם לִזְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה לַעֲסֹק בְּעִנְיַן הַחְזָקָתִי לְמִחְיַת פַּרְנָסָתִי בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, בָּזֶה תּוּכְלוּ לְקַבֵּל חַיּוּת כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים עַל הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה תָּמִיד, כִּי נֶפֶשׁ אֶחָד לְכֻלָּנוּ; כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת לְבָבִי וְכַוָּנָתִי לָבוֹא לִמְקוֹם חַיּוּתִי, וּבְחַסְדֵי ה' חָפֵץ ה' מַצְלִיחַ בְּיָדִי אֲשֶׁר בְּכָל עֵת לִבִּי בּוֹעֵר בְּקִרְבִּי לָבוֹא אֶל תַּכְלִיתִי הַנִּצְחִי. וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין אָנֹכִי מְבַלֶּה עַצְמִי זְמַן עַל שׁוּם דָּבָר, רַק בְּתוֹרַת ה' חֶפְצִי בְּכָל מַה שֶּׁבְּיָדִי לַעֲשׂוֹת. וְאִי אֶפְשָׁר לִי לְהַרְבּוֹת דְּבָרַי בָּזֶה, וְרַק לְמַעַן אַהֲבַתְכֶם מֻכְרָח אָנֹכִי עַל כָּל פָּנִים לְהַחֲיוֹתְכֶם קְצָת וְדַי לַמֵּבִין.

7

The copyist's note (Line 140) explains that the specific date and day of the week were absent from the source manuscript he was copying from — so he preserved what he found and recorded none. Given the content — a direct continuation of the eye-trouble theme from Letter 11 (Kislev 5583) — this letter was almost certainly written in close proximity to that date, likely in the winter of 5583.

8

וְאַתֶּם בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ תּוּכְלוּ לִשְׂמֹחַ בָּזֶה מְאֹד, כִּי בֶּאֱמֶת תּוֹמְכֵי אוֹרַיְתָא נֶחֱשָׁבִים עַל כַּמָּה מְקוֹמוֹת לְמַעְלָה מִלּוֹמְדֵי אוֹרַיְתָא וַאֲנַן כְּחָדָא חֲשִׁיבִין. יְהִי ה' עִמָּנוּ וְיוֹלִיכֵנוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת תָּמִיד לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ תָּמִיד שִׂמְחָה וְחֶדְוָה עַל פִּי כָּל הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּקְבַּע בְּלִבֵּנוּ מֵאוֹר הָאֱמֶת, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כְּבוֹד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ עַל יְדֵי תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ כְּבוֹד אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי זללה"ה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְגוֹרָלֵנוּ הַטּוֹב הַזֶּה. יְהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם מֵעַתָּה וְלָנֶצַח, וְנִזְכֶּה לְהוֹסִיף בִּינָה וָדַעַת בָּזֶה לְהָבִין גֹּדֶל הַצְלָחָתֵנוּ הַזֶּה. וּבְכָאן בָּרוּךְ הַשֵּׁם אָנֹכִי מַרְגִּישׁ זֹאת בְּיוֹתֵר בְּטוּב טַעַם וָדַעַת. וַה' בְּרֹב רַחֲמָיו יָחוּס עָלֵינוּ לְהַגְדִּיל חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ תָּמִיד, וְיַשְׁמִיעֵנוּ זֶה מִזֶּה בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת עָלֵינוּ וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיוּ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

8

Note on the Missing Date

9

הַקְּוִויטִיל מִידִידֵנוּ הָר"פ נֵרוֹ יָאִיר קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִנְנִי מוּכָן לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ לְחַלֵּק הַסַּךְ שֶׁלּוֹ לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים. יִתֵּן ה' כִּלְבָבוֹ לְהוֹסִיף בְּכָל פַּעַם צִדְקָתוֹ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת. וְנִפְלֵאתִי אֲשֶׁר לֹא נִכְבַּדְתִּי בְּשׁוּם תֵּבָה אַחַת מִכְּבוֹד אָבִיו הַיָּקָר יְדִיד נַפְשִׁי הָרַב צְבִי הוֹיזְנֶר אֲשֶׁר כְּתַבְתֶּם שֶׁהוּא מוּכָן לַהֲשִׁיבֵנִי. וּבִפְרָט אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּיו נִדּוֹן טוֹבַת הָרַב יַעֲקֹב דָּוִד נֵרוֹ יָאִיר לְעוֹרֵר לֵב בְּנוֹ הָרַב עוֹזֵר נֵרוֹ יָאִיר. וְגַם מֵאִתְּכֶם הָיָה בַּקָּשָׁתִי לַעֲשׂוֹת בָּזֶה לְטוֹבַת הַנַּ"ל וְאֵין לִי מִכֶּם שׁוּם תְּשׁוּבָה בָּזֶה. וְהָרַב יַעֲקֹב דָּוִד שׁוֹקֵד עָלַי בְּכָל עֵת בָּזֶה, מְאֹד גָּדוֹל דָּחְקוֹ וְאֵין בְּכֹחִי לִסְבֹּל הָרַחֲמָנוּת עָלָיו. כֵּן אִם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְיֶדְכֶם יְשׁוּעָתוֹ מִבְּנוֹ, תִּרְאוּ לַעֲשׂוֹת בָּזֶה בְּכָל כֹּחֲכֶם לְטוֹבָתוֹ, וּלְמִצְוָה רַבָּה יֵחָשֵׁב.

9

Thank G-d, I arrived home in peace on Tuesday evening — and blessed be Hashem, all is in order from Hashem. And now, my son, the delight of my eyes:

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Listen / PauseL
PrintP
Next segmentJ / ↓
Prev segmentK / ↑
Toggle favoriteG
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…