יג
עלים לתרופה - Alim LiTrufa
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּמִדְבַּר מ"ח לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תרכ"ט, פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
Your pleasant words reached me twice. The first arrived on Simchas Torah — at the time when we were rejoicing with a joy that has no end — the joy of Israel, that we merited to be the people of His treasure, and that He gave us His precious instrument, and drew us close to His service, and so forth. Then, in the midst of our rejoicing, your letter reached me. I saw it and rejoiced. I exult in your words — and especially in the second letter, which I received last week, in which you informed me of what my soul had hoped for: that, thank G-d, the perfect Torah of Hashem is in your hands.
יִשְׂאוּ הָרִים מֵאֶרֶץ הַחַיִּים, שָׁלוֹם וּבְרָכָה לִכְבוֹד אֲהוּבַי בָּנַי חֶמְדַּת לְבָבִי הֲלֹא הוּא הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג דָּוִד צְבִי נֵרוֹ יָאִיר, וַהֲלֹא הוּא הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג הָרַב מִיכְל שֶׁיִּחְיֶה.
Please, my son, my beloved as my own soul — be strong and courageous with all your strength to be constant and unwavering in your learning — for it is your portion in life. It is good for a man that he bear the yoke in his youth [Eichah 3:27]. And also exert yourself greatly to pray with great kavanah (devotion and intention). That you pour all your thoughts into every single word of the prayer. That you concentrate on the meaning of the words throughout the entire prayer. And hold your thought constantly so that it does not wander here and there as has been your way until now. Now, my son — turn away from this path. Be vigilant and vigilant — and strengthen and fortify yourself with every manner of strength and strategies to turn away from this path. Only seize your thoughts in your hand so as not to think anything extraneous — for the thought is in a person's hand to direct it as he wishes. And it is impossible for two thoughts to exist together at the same time in any manner — as all this is well explained in the books of our Master, of blessed memory [Likutay Moharan 72, 233] — for one who entertains foreign thoughts is one of the things that obstructs repentance (Rambam, Hilchos Teshuvah, chapter 4, halacha 5).
חַי הַחַיִּים יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם כָּל טוּב רוּחָנִי וְגַשְׁמִי, לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים בְּיַחַד עִם נְשׁוֹתֵיהֶם וְיוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם שֶׁיִּחְיוּ, וְיִזְכּוּ לִשְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
And beyond what is written here, my son — be vigilant, most exceedingly vigilant — and examine carefully in the books of our Master, of blessed memory, and you will find counsel and strategies to be saved from this. And the essential point is what I wrote above — that you should know and believe in what our Master, of blessed memory, said there: that the thought is in a person's hand to direct it wherever he wishes.
חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר עַל כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר גְּמָלַנִי, בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. וּתְהִלָּה לָאֵל בָּאתִי לְפֹה לְשָׁלוֹם בְּיוֹם ו', עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר בְּעֶרֶךְ חֲצוֹת הַיּוֹם, וּמָצָאתִי פֹּה אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשֵׁנוּ אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ. וְזָכִיתִי בְּזֶה הַיּוֹם לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וְקַבָּלַת שַׁבָּת אֵצֶל מְקוֹם קָדְשֵׁנוּ בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ. וְהַאֻמְנָם אֲשֶׁר בְּוַדַּאי נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי עַל גֹּדֶל מְרִירוּת הַחֻרְבָּן, כִּי מִתְפַּעֵל נֶפֶשׁ הָרוֹאֶה, אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר הָעִנְיָן הַלָּזֶה, עַל כָּל אֵלֶּה בִּרְאוֹת הוֹמִיּוּת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיוּ, בְּהִתְפַּלְּלָם שָׁם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף וְכֻלָּם מִקִּירוֹת לִבָּם מִתְחַנְּנִים וּמְבַקְּשִׁים לִגְאֻלַּת נַפְשָׁם, אָמַרְתִּי זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיֵינוּ. כִּי סוֹף כָּל סוֹף מִזֶּה תִּצְמַח הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה, וְדַרְכֵי ה' נֶעְלָמִים מֵאִתָּנוּ.
And he said that even if the thought strays, G-d forbid, sometimes to the side — it is within a person's power to seize it and return it to its proper place:
וְנִתְגַּבַּרְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי וְקָשַׁרְתִּי עַצְמִי גַּם כֵּן לְתוֹךְ כָּל הַקִּבּוּצִים הַקְּדוֹשִׁים מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיוּ וְהִתְפַּלַּלְתִּי עִמָּהֶם. אַךְ עִם כָּל זֶה לֹא שָׁב רוּחִי בְּקִרְבִּי. וּבָאנוּ לְבֵיתֵנוּ וְהִתְחַלְנוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ עִם הַתִּקְוָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר אָנוּ מַאֲמִינִים אֲשֶׁר בְּחַסְדֵי ה' בְּוַדַּאי יָבוֹא הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עַד אֲשֶׁר בָּאנוּ לְשִׂמְחָה וְרָקַדְנוּ קֹדֶם קִדּוּשׁ בִּתְשׁוּקַת לְבָבֵנוּ. וּתְהִלָּה לָאֵל עָבַר כָּל הַשַּׁבַּת קֹדֶשׁ בְּשִׂמְחָה. וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם א' נָסַעְנוּ יַחַד לְעִיר הַקֹּדֶשׁ חֶבְרוֹן וּבָאנוּ עַל לִינַת לַיְלָה בְּיוֹם א' בָּעֶרֶב לְבֵית הַצַּדֶּקֶת רָחֵל אִמֵּנוּ זֵכֶר צִדְקָנִית וּקְדוֹשָׁה לִבְרָכָה. וּמִן חֲצִי לַיְלָה עַד הַבֹּקֶר שָׁפַכְנוּ שִׂיחֵנוּ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ. וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּצִבּוּר, שָׁם מָצָאתִי קְצָת מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֵׁנוּ. וּבָאנוּ לְעִיר הַקֹּדֶשׁ חֶבְרוֹן בְּיוֹם ב' עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ לְעֵת עֶרֶב. וְתֵכֶף הָלַכְנוּ לַמִּקְוֶה, וְהָלַכְנוּ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה אֵצֶל מְקוֹם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר, זֶה הוּא עִנְיָן אֶחָד מַמָּשׁ עִם מְקוֹם קָדְשֵׁנוּ, וּבְלִבִּי לֹא הָיָה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם, וְהָיִינוּ בְּשָׁם לְעֵרֶךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת. וַהֲגַם שֶׁנִּזְרַק עָלֵינוּ קְצָת אֲבָנִים טוֹבִים, רַק הָיָה בְּחֶסֶד. וּבְיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הָלַכְנוּ עַל כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, עַד אֲשֶׁר בָּאנוּ בָּאַחֲרוֹנָה אֶל מְעָרַת יִשַׁי אֲבִי דָּוִד וְהַצַּדֶּקֶת רוּת. בְּשָׁם נִפְתַּח לִבִּי עַד לִמְאֹד כִּי נִזְכַּר בְּלִבִּי גֹּדֶל עֹצֶם קְדֻשַּׁת הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל כְּבוֹד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה עַל הַפָּסוּק וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְטוֹב אֲמִתִּי כָּזֶה, וּבָאנוּ לְשִׂמְחַת לְבָבֵנוּ, וּבְיוֹם ד' בַּבֹּקֶר נָסַעְנוּ לַחֲזָרָה. וּבָאתִי עֵת תְּפִלַּת מִנְחָה גְּדוֹלָה עוֹד הַפַּעַם לְבֵית רָחֵל אִמֵּנוּ, וְהִתְפַּלַּלְתִּי שָׁם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. וּתְהִלָּה לָאֵל בָּאנוּ לְפֹה לְשָׁלוֹם. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי לְשַׁעֵר לָכֶם גּוֹדֶל עִנּוּי הַדֶּרֶךְ הַזֶּה מֵעֵת צֵאתִי מִבֵּיתִי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ צְפָת עַד הַיּוֹם, הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. הַכְּלָל הַדֶּרֶךְ מָלֵא נִסִּים. וְאֵין בָּזֶה שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרֹב חֲסָדָיו שָׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֵינוּ, וְהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה וְלֹא עַל־יְדֵי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל. כֵּן בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעֵנוּ לִפְעֹל בַּקָּשָׁתֵנוּ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל אוֹדוֹתֵינוּ, וְלָחֹג אֶת חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ בְּשִׂמְחַת לְבָבֵנוּ. וְיוֹלִיכֵנוּ גַּם לַחֲזָרָה בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה לָבוֹא לְבֵיתֵנוּ עִיר הַקֹּדֶשׁ צְפָת בְּלִי שׁוּם צַעַר הַדֶּרֶךְ, וְנִזְכֶּה לָבוֹא לְשָׁם שָׁלֵם בְּגוּפֵנוּ וּבְמָמוֹנֵנוּ וּבְתוֹרָתֵנוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
Also urge yourself greatly to choose for yourself an hour each day to pour out your speech before your Creator — as you know how much we have spoken at length about this in the name of our Master, of blessed memory [see the book Hishtapchus HaNefesh] — and that it is a general counsel for every single person to merit the holiness of Israel.
וּבְיוֹם אֶתְמוֹל הָלַכְנוּ גַּם כֵּן לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה לִמְקוֹם קָדְשֵׁנוּ. וּבַפַּעַם הַזֹּאת נִפְתַּח לְבָבִי וּפֵרַשְׁתִּי שִׂיחָתִי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בִּפְרָט וּבִכְלָל, וְזָכַרְתִּי כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁל כָּל אוֹהֲבֵינוּ כְּפִי שֶׁנִּרְשָׁמִים אֶצְלִי. וְעָמַדְנוּ שָׁם עַד הַלַּיְלָה וּתְהִלָּה לָאֵל הָיָה בְּהַשְׁקֵט. וְהַיּוֹם מִסְּתָמָא נֵלֵךְ לְשָׁם גַּם כֵּן לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה וְקַבָּלַת שַׁבָּת וְהַתְּפִלָּה, וְלִסְפֹּר שָׁם הַסְּפִירָה שֶׁל יוֹם מ"ט. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהֶאָרַת וּקְדֻשַּׁת יוֹם הַחֲמִשִּׁים הַקָּדוֹשׁ יוֹם קַבָּלַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְקַבֵּל עָלֵינוּ מֵחָדָשׁ קְדֻשַּׁת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לָשׂוּם אוֹתָהּ בִּלְבָבֵנוּ מֵעַתָּה וְלָנֶצַח, לְמַעַן טוֹב לָנוּ מֵעַתָּה וְלָנֶצַח, לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים טוֹב אֲמִתִּי לְתַכְלִיתֵנוּ הַנִּצְחִי. וְהָיְתָה זֹאת שִׂמְחָתֵנוּ וְחֶדְוָתֵנוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
And beyond this it is impossible to elaborate in writing — for a multitude of sheets would fall short. Only set your eyes and your heart in the books of our Master, of blessed memory — and you will find rest for your soul, which will be good for you forever and for eternity.
וְהִנֵּה מִסְּתָמָא בְּלִבִּי הַרְבֵּה לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַנְּסִיעָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, אַךְ עֲדַיִן אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה מִטִּרְדַּת הַדֶּרֶךְ. רַק מֵרֹב אַהֲבַתְכֶם בָּאתִי לְהוֹדִיעֲכֶם מִשְּׁלוֹם בּוֹאִי לְשָׁלוֹם לְכָאן, וְהוֹדַעְתִּי אֶתְכֶם כָּל הַנַּ"ל. וְדַעְתֵּנוּ לְהִתְמַהְמֵהּ פֹּה בְּחַסְדֵי ה' עַד יוֹם א' פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. אָז נָשִׂים פַּעֲמֵי רַגְלֵינוּ לָבוֹא לְבֵיתֵנוּ לְעִיר הַקֹּדֶשׁ צְפָת, וְאֶפְשָׁר נִסַּע דֶּרֶךְ עִיר הַקֹּדֶשׁ טְבֶרְיָא, וּלְמַעַן אַהֲבָתָם אֵלֵךְ עִמָּהֶם יַחַד. וְכַאֲשֶׁר בְּחֶמְלַת ה' עָלֵינוּ שֶׁנָּבוֹא לְבֵיתֵנוּ לְשָׁלוֹם כֵּן מִשָּׁם אַרְחִיב לָכֶם הַדִּבּוּר כְּכָל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי. וַאֲפָרֵט לָכֶם כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת וַאֲשֶׁר עוֹד אֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשָׁם בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְעֵת עַתָּה אֲהוּבַי בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ תִּתְּנוּ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ. מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר, מִי פָּעַל וְעָשָׂה קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, וְרַק זְכוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ וּזְכוּת תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ כְּבוֹד אֲדוֹנִי אָבִי וּמוֹרִי וְרַבִּי זללה"ה הוֹפִיעַ עָלַי לְחָנֵּנִי בַּחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה, כֵּן יַעֲמֹד לָנוּ זְכוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ מֵעַתָּה וְלָנֶצַח לָבוֹא לִמְבֻקְּשֵׁי נַפְשִׁי, לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי בַּחַיִּים חַיּוּתִי בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וִיזַכֵּנוּ לִשְׁמֹעַ מִכֶּם בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, לִשְׁמֹעַ קוֹל הַצְלָחַתְכֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְהָיְתָה זֹאת שִׂמְחָתִי. דִּבְרֵי אֲבִיכֶם וְאוֹהַבְכֶם מַעְתִּיר בַּעַדְכֶם בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וַה' בְּרֹב רַחֲמָיו יַאֲזִין תְּפִלָּתִי עָלֵינוּ וְעַל כָּל הַתְּלוּיִים בָּנוּ וְעַל כָּל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְטוֹב לָנוּ בִּגְאֻלָּה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
Also, my beloved son — it is not good in my eyes that you wrote to me that you have fixed for yourself two separate study sessions in the Poskim (legal codes): in Orach Chayyim — the laws of Shabbos — and in Yoreh De'ah — the laws of salting. Surely you should have understood that I did not want this approach — to scatter one's mind across such distant and unrelated topics. What has the law of salting to do with the laws of Shabbos? Surely you know that my intention regarding the order of study is to learn in sequence precisely (see Sichos HaRan, 76) — that is, to complete Orach Chayyim all the way through to its end, and then afterward to begin, with the help of Hashem Yisborach, to study Yoreh De'ah from the laws of slaughter, from beginning to end in exact sequence — and likewise Choshen Mishpat and Even HaEzer.
יִצְחָק
Translation not yet available
זוּגָתִי תִּחְיֶה גְּרִיסְט אַייךְ גָּאר פְרַיינְטְלִיךְ, זִיא אִיז בָּרוּךְ הַשֵּׁם זֶעהֶר צוּפְרִידֶען [דּוֹרֶשֶׁת בִּשְׁלוֹמְכֶם בִּידִידוּת רַבָּה הִיא בָּרוּךְ ה' מְרֻצָּה מְאֹד] שֶׁזָּכְתָה לָבוֹא לְפֹה וְעַל כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הִרְבְּתָה בִּתְפִלָּתָהּ עֲבוּרְכֶם לְטוֹב לָכֶם תָּמִיד, וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁלִּי מִמֶּנָּה בָּזֶה הַדֶּרֶךְ הָיָה בַּחֲסָדִים גְּדוֹלִים, יְחָנֵּנוּ ה' עַל לְהַבָּא שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בַּחֲסָדָיו עָלֵינוּ לְטוֹבָתֵנוּ.
Not as young people customarily do — snatching at all times some particular law: sometimes the laws of meat and milk, sometimes the laws of claims and counter-claims, and suddenly jumping to the laws of family purity and the like — and remaining bald on this side and bald on that side, with neither this nor that achieved. And they carry away nothing from their toil — for when they grow up they do not know any law or ruling even in a single area.
פְּרִיסַת שָׁלוֹם לַחֲתָנִי הַיָּקָר הָרַב יַעֲקֹב יְחִיאֵל מִיכְל נֵרוֹ יָאִיר עִם שְׁלוֹם נְכָדַי הַיְקָרִים, לֹא נִתְּקָה אַהֲבָתוֹ מִמֶּנִּי, וְהָיָה עַל זִכְרוֹנִי לְהַזְכִּירוֹ עַל כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וַה' בְּרֹב רַחֲמָיו יוֹשִׁיעוֹ לְטוֹב.
Not as young people customarily do — snatching at all times some particular law: sometimes the laws of meat and milk, sometimes the laws of claims and counter-claims, and suddenly jumping to the laws of family purity and the like — and remaining bald on this side and bald on that side, with neither this nor that achieved. And they carry away nothing from their toil — for when they grow up they do not know any law or ruling even in a single area.
פְּרִיסַת שָׁלוֹם לְכָל אוֹהֲבֵינוּ וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וּשְׁכֵנֵנוּ שֶׁיִּחְיוּ כֻּלָּם יַעַמְדוּ עַל הַבְּרָכָה, וְיִתְפַּקְּדוּ לְטוֹבָה כְּכָל אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי עֲבוּרָם. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מִבֵּיתִי כַּאֲשֶׁר יְזַכֵּנוּ ה' לָבוֹא לְשָׁם מְהֵרָה לְשָׁלוֹם, מִשָּׁם הִנְנִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַעֲרִיךְ לְכָל אֶחָד פְּרִיסַת שָׁלוֹם בְּיִחוּד כְּפִי אֲשֶׁר יָשִׂים בְּלִבִּי הוּא יִתְבָּרַךְ.
Therefore my wish is that you study only the laws of Shabbos and also tractate Shabbos as you wrote — and set your eyes and heart to understand the matters well, without pressuring yourself excessively. And also do not be overly exacting for no reason, as we have already spoken of this. But if it is impossible to change your study-partner's view — do not separate from him on account of this, and fulfill his wish to study also the laws of salting. But if you are able to speak to his heart that he should study in the correct sequence as above — how good — and he will certainly be grateful to me with the help of Hashem Yisborach if he fulfills my words as I have instructed you above.
דִּבְרֵי אוֹהֲבָם הָאֲמִתִּי
[Hebrew: דִּבְרֵי אוֹהֲבָם הָאֲמִתִּי...]
יִצְחָק
Translation not yet available
וְעַל הַטּוֹב יִזָּכֵר שְׁמוֹ כְּבוֹד יְדִיד נַפְשִׁי כְּרֵעַ כְּאָח לִי הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג כְּבוֹד שֵׁם תִּפְאַרְתּוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב טַיְטְלְבּוֹים נֵרוֹ יָאִיר. אָחִי יְדִידִי מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר, הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ עִמִּי אֲשֶׁר הִתְחַזַּקְתָּ נַפְשִׁי לָבוֹא עַד הֲלֹם, כֵּן אַהֲבָתוֹ חָקוּק בְּלִבִּי, וְלֹא אוּכַל לְשָׁכְחוֹ כְּלָל. כֵּן יַצְלִיחוֹ ה' כְּכָל לְבָבוֹ לְטוֹבָתוֹ, עֲדֵי יִזְכֶּה לָבוֹא בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי בְּרֹב שָׁלוֹם וּבְרָכָה. וְאֶזְכֶּה עוֹד בַּחַיִּים חַיּוּתִי לִרְאוֹתוֹ נָטוּעַ בְּאָהֳלוֹ עִם זוּגָתוֹ תִּחְיֶה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת עִם הַרְחָבַת לֵבָב לְמַעְלָה.
Also exert yourself greatly to always be in joy. And how greatly I took pleasure in what you wrote to me — that you are in joy, thank G-d. Would that this truly be so always — that you should only be joyful always. And look at the beginning of this letter, where I aroused you on the matter of Simchas Torah — and I deliberately elaborated my words there, in order to always remember Simchas Yisroel (the joy of Israel).
דִּבְרֵי כְּרֵעַ כְּאָח לוֹ
[Hebrew: דִּבְרֵי כְּרֵעַ כְּאָח לוֹ...]
יִצְחָק
Translation not yet available
תִּפְרֹס לְמַעֲנִי בִּשְׁלוֹם יְדִידֵנוּ הַיָּקָר הַנַּעֲלֶה הָרַב נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער לְאוּמַאן, וְתוֹדִיעַ לוֹ שְׁלוֹם בּוֹאִי לְפֹה לְשָׁלוֹם וּמִכָּל הַנַּ"ל, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מִבֵּיתִי אֶכְתֹּב לוֹ בְּיִחוּד, וּמִכְתָּבוֹ עַל יְדֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּחְיוּ קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן, וּדְבָרָיו הָאֲמִתִּיִּים הֶחֱיוּ אֶת נַפְשִׁי. דִּבְרֵי הַנַּ"ל.
The words of your father, who waits and hopes and yearns to see your true and eternal wellbeing and success — that there be fulfilled in us: My son is wise and gladdens my heart, and so forth [Mishlei 27:11].
גַּם אֲנִי דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹם אוֹהֲבַי וְרֵעַי הָאַחִים הַיְקָרִים מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שְׁמָם מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי נֵרוֹ יָאִיר, וּמוֹרֵנוּ הָרַב מִיכְל נֵרוֹ יָאִיר. אָמַרְתִּי לְהוֹדִיעָם מִשְּׁלוֹמֵנוּ הַטּוֹב, אֲשֶׁר בְּיוֹם ג' בְּחֻקֹּתַי בָּאתִי יַחַד עִם הָרַב דְּמַחֲנֵנוּ וְעִם יְדִידֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר בֶּן רַבִּי צְבִי לְפֹה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וַאֲבַקֵּשׁ לִפְרֹס בִּשְׁלוֹם יְדִידֵנוּ הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר הַלֵּוִי הַיּוֹשֵׁב בְּאוּמַאן, וּבִשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל אֶת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל הַתּוֹרָה לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם לָגִיל וְלָשִׂישׂ בְּאוֹרָהּ.
Overview: Written less than two months after Letter 13 — from Rosh Hashana to Parshas Chayay Sarah — this letter to Yitzchok in Tcherkass is one of the most complete statements of Reb Nussun's educational programme. It opens with a burst of joy at the news of his son's Torah study arriving on Simchas Torah itself, then moves through three major teachings: the mastery of thought during prayer, the correct sequential approach to halachic study, and the obligation of unending joy. Each section is precise, practical, and rooted in specific sources.
דִּבְרֵי יְדִידָם אוֹהֲבָם מֵאָז
The lowly Nussun, son of our Teacher the Rabbi Naftali Hirtz — may his light shine and radiate — of Breslov.
אַבְרָהָם אַבָּא רַאבִּינָאוִויטְשׁ מִטְּשֶׁעהרִין
Overview: Written less than two months after Letter 13 — from Rosh Hashana to Parshas Chayay Sarah — this letter to Yitzchok in Tcherkass is one of the most complete statements of Reb Nussun's educational programme. It opens with a burst of joy at the news of his son's Torah study arriving on Simchas Torah itself, then moves through three major teachings: the mastery of thought during prayer, the correct sequential approach to halachic study, and the obligation of unending joy. Each section is precise, practical, and rooted in specific sources.
וַאֲבַקֵּשׁ לִדְרֹשׁ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים הַיּוֹשְׁבִים בִּבְרֶסְלֶב.
Your letter I received yesterday and it was a great comfort to me — but I was genuinely displeased with you, my son, my dear one, for the commotion you make over my not being in the habit of writing to you every time. Surely you know that I am not a free man — my preoccupations are many from many directions. And in particular at present, for thank G-d we have begun to engage in the printing to complete the Teffilos — that is, the book Likutay Teffilos — with the help of Hashem Yisborach. I believe I already informed you of this — that I had already sent Rabbi Mendil to the community of Minkovitz, and thank G-d last week he arrived in peace and brought the letters of type that had been missing. And between today and tomorrow we will begin with peace, with the help of Hashem, to print them. And you can understand from afar the distraction of my mind in this, in many ways — and in particular on account of lack of funds. But salvation belongs to Hashem. Reb Nussun cites five specific sources in a single letter — Likutay Moharan 72 and 233 (on thought), the Rambam's Hilchos Teshuvah 4:5 (on foreign thought as an obstacle to repentance), Likutay Moharan 30 (on confusions during prayer), Hishtapchus HaNefesh (on daily personal prayer), and Sichos HaRan 76 (on studying halacha in sequence). This density of cross-referencing is characteristic of Reb Nussun as teacher: he does not merely assert — he directs his student to the primary sources so the student can deepen independently. And as for what you wrote — that you have nothing with which to sustain your soul except my letters: in truth my words are worthy of being precious in your eyes and of sustaining your soul — but from each and every letter you can sustain yourself for a long time, with the help of Hashem Yisborach. And in particular: Therefore be strong and courageous in joy always. Hold fast to moral instruction — do not let go. And be constant and unwavering in your learning, and pray with kavanah (devotion), and accustom yourself to hisbodidus (personal prayer) each day as I have instructed you. And beyond this it is impossible to elaborate now — for I am greatly preoccupied. And may there be peace. The words of your father, who constantly seeks your welfare with love. The lowly Nussun, son of my lord, my father, our Teacher the Rabbi Naftali Hirtz — may his light shine and radiate.
Loading comments…