הקדמה

א ת ה' אלקי השמים ואלקי הארץ אפאר וארומם.

ב כל לבי ונפשי אברכו, ואהדרו בכל הדורים.

ר נה ותודה אביע ואערוך לפניו, גם

ה לול ושבח שירה וזמרה. כי מאד רבים וגדולים

מ עשיו ומפעלותיו אשר פעל והכין גם לעינינו הגופניים.

ובזאת גם במשל גם בחידה אפתח שפתי ואנוהו. כי הגדיל לעשות מקצה השמים ועד קצהו. אלפים ורבבות מכונות א). מכונות ממכונות שונות. בהשכלה נפלאה ונוראה, מלאכת חלקיהם ב). בתבונה עצומה ונשגבה, מערכת איבריהם. ברוב הפלא ופלא הורכב בהם מכוניים ג) ממכוניים שונים להנהגותיהם. ברוב עצות ודעת, הוכן למכונייהם כלי הבטה וכלי השמע המוכרחים לפעולותיהם. אוצרות מאוצרות שונות ועצומות, לכל הדברים והכלים המוכרחים לפעולותיהם ד). פעולות לפעולתיהם, וכלי עבודה לכלי עבודה ה), ממעלה למעלה נכונים ומסודרים. בעוגל המרכז כולם נפעלים, ויהיו לכדורים וגלגלים. סובבים ומקיפים זה לזה בכוחות המושכים וכוחות המכריחים. ומהם ובהם-מאורות ונגוהות, להאיר ולהזריח לעיני המכוניים לכל פעולותיהם וסיבובי מכונותיהם, לבל יכשלו ויאבדו. וגם נתיבות המכונות ומסילותיהם, נפלאים ונכונים ו) לבל ימוטו בהם וימעדו. אולם, המכוני הנקרא בשם שכל ודעת אדם. אם כנקודה לבד יחשב כנגד הכדורים והגלגלים. וגם מגואל ומגולל הוא, בפסולת מכונתו ועבודתו בה מיום אל יום. אבל בזיכוכו וטהרתו ז), נכבד ונפלא הוא, ברוב איכותו וסגולתו, יותר מכולם. ואז יתפלא וישתומם, בהביטו ובראותו את כל המראה הגדול והנורא הזה. יבהל ויחרד, עד כי שערו תסמר מפחד הנעלם הממציא כל זה. יכיר וידע: כי לא להבל ולריק יצא מפי זה הממציא והמשכיל בלי תכלית, להפליא ולפעול את הפעולה וההמצאה הזאת ח), הנשגבה ונוראה לאין ערך. אם לא לסגולה הנפלאה והנחמדה שיש ביכולת לזכות בה, ושלא נמצא סגולה יקרה ויתירה מעונג ועדן חכמתו בעצמו יתברך. וגם כי אחרי הודיע אלקים אותו את כל זאת-אין בכולם נבון ומובחר כמוהו. וכולם לא נבראו ונפעלו אלא בשביל לצוות ולהתחבר אליו. כי גם מראשיתם ועד תכליתם בזמן ובמקום, למרכבה והמצאה אחת יחשבו. ואם בהכרח לגבולי העיתים והנבראים אשר בהם, אין ביכולת להראות ולגלות לעיני כל הפלאת המכוון אשר יצא ויתהווה מאתה. כי גם מרוב עומק מחשבת הפועל הנעלם אשר בה-נחשב ונערך כנגדה כל רעיון וחכמת המפעל הבלתי מזדכך ומתדבק בו כבער וכסיל אשר לא ידע ולא יבין בה [כי עוד נחשבה ונדמה בעיניו לתכלית ההיפך, וכדוגמת החטה אשר תראה ותחשב בפעולת זריעתה לנרקבת, וכנמצא לזה עוד דוגמאות רבות]. אבל מרחוק יש לנו להבין ולהשכיל, כי לא תצא מפי הממציא והמשכיל הבלתי תכלית, להפליא ולפעול פעולה והמצאה-הנשגבה ונוראה לאין ערך וקצבה-להבל ולריק, ולרוב הקצף והמכאובים הנמצאים בה אם לא יכוין וישית את דעתו לסגולה הנפלאה והנחמדה בעונג ועדן חכמתו ותורתו [אשר בהעדר הזיכוך הנ"ל, אין ביכולת הדעת ומופתיו לבא בהם כלל]. ומ'ש'ה' עלה אל האלקים, ונכלל ונתאחד בתורתו וחכמתו בנסתרות הטבעיות הרוחניות -שרשיים ושוררים ומושלים על הטבעיות הגשמיות להנהיגם כרצונם-אשר במשקל דעתו ותבונתו בהם, שופט ומחייב בהכרח לכל אזהרה ואזהרה, ולכל מצוה ומצוה, הכרח ההצלות והישועות לכל נפש, באופן [שיזכו ויזדככו על ידם גם שאר הנפשות, ובאופן] שתשוב ותבא בחיי עולם שבפרי [העונג ו]העדן הנ"ל. [ומ'ש'ה' עלה אל האלקים, ונכלל ונתאחד בתורתו וחכמתו בנסתרות טבעיות הרוחניות-שרשיים ושוררים ומושלים על הטבעיות הגשמיות-שופטים ומחייבים כל מצוה ואזהרה, כפי שיזכו ויזדככו על ידם גם שאר הנפשות לבא בזה העונג והעדן]. ואם לא המדרש הוא העיקר-בסגולתם-אלא המעשה והקיום שבהם. נמצא בכל זאת סגולות נפלאות, רפואה ומרפא, גם במדרשיהם ולימודיהם [כאשר נבאר מזה לקמן מדבריו הקדושים] ט). ואצילות רוחו דמשה בכל דרא ודרא, [כמובן בזוהר הקדוש ו)], להמטיר ולהשפיע מעט מעט, כעין הקדמות נפלאות, לאורייתא דעתיקא אשר יגלה לעתיד, שהיא הנשמה. [ואתפשטותא ואצולת רוח משה הוא בכל דור ודור [כמובן בזוהר הקדוש ב)], להמטיר ולהשפיע חידות נפלאות והקדמות יקרות לאורייתא דעתיקא], אשר בבואו לשער הנ' י) יחבר ויאחד זה הנסתר-כנ'ש'מ'ה' בגוף הנגלה שבתורה-וזאת התורה אדם יא):

ובזאת אהלל את ה', ואודה בסוד ישרים ועדה, בכל שבח והלל ותודה, אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו, תורה אחת היא-ומתחלקת לכמה מיני לימודים, כל לימוד בנתיבות ודרכים שונים: לימוד התורה והנביאים והכתובים. לימוד המשניות ותלמוד הבבלי והירושלמיים. לימוד הזוהר הקדוש ומדרש הנעלם והתיקונים. לימוד שאר ספרי קבלה ובראשם עץ החיים ופרי עץ החיים-אשר נודע לכל באי שעריהם, את ההשתנות אשר בדרכי העלאת רוח קדשיהם לקדושת פיותיהם וכתבי ידיהם. אשר על זה נלאו ויגעו המפרשים והמבארים, לידע ולהודיע את מבואיהם ותהלוכות נתיבותיהם. וכמו כן, מצאתי וראיתי בספר לקוטי מהר"ן זצוק"ל [בקנקנים החדשים שבצירופי דברי אדמו"ר ז"ל הנחל נובע מקור חכמה בכתב ובעל פה, המלאים ישן נושן מספרי הקדמונים הנ"ל] כמה הודעות וכללים יב) הנמצאים ומוכרחים לבאי למודיו הקדושים [ולכל באי שער ספרו הקדוש] בעיון ועומק, שזה העיקר, וכמבואר מדבריו הק' בליקוטי מוהר"ן ח"א סימן ק"א. [לגמור תחלה בפירוש הפשוט, והדר לסבור בעיון ועומק שבהם, במסלה נפלאה המיוחדת והמוכנת לזה. ואגב אורחא נמצא הכרח בקצת מאלה הכללים גם לשאר ספרי המקובלים, אשר גם כולם יחד נחשבים ללימוד אחד ופנימי ללימוד הנגלה]. וראה תראה מצירופי דברי מורנ"ת ז"ל בהקדמת ליקוטי מוהר"ן ח"א, והקדמת ליקוטי מוהר"ן תנינא, אשר הרבה להורות ולרמז: שגם פירוש הפשוט שבדבריו קשה להבין, אם לא ביגיעה ועיון, ולהבין דבר מתוך דבר, ולחזור בכל פעם לאחוריו, להבין ולהשכיל אחרית דבר מראשיתו וראשיתו מאחריתו, כולו קשור ומחובר, ונעוץ סופו בתחילתו ותחילתו בסופו וכן באמצעיו וצדדיו: