נשמת משיח

[ענין המצורף מהדברים שבכתב ובפה, ומפלפוליהם שבביאוריהם, הסובבים במסלה הנזכרת בהקדמה הנ"ל]:

בדבר הגואל שאנו מחכים אליו נראה מבואר, שהוא גם יסוד ועיקר העבודה בפרטיות, המוכרחת ומחוייבת לכל נפש מישראל. כי בכל דור ודור ולכל איש ואיש, אין שום אופן ותחבולה לגאולתו והתמלאותו לאהבה את ה' בכל דרכיו ותנועותיו שבכל אבר ואבר ובכל חוש וחוש שבכל רגע ורגע [אשר על זה לבד יצרנו], זולת כפי שמתגבר בעבודת תורתו ותפלתו ומצוותיו למצוא ולדעת את גואלינו וצדיקינו שאנו מחכים אליו. והוא מה שמבואר מדברי המקובלים, שבכל מצוה ודבר שבקדושה צריך האדם [לומר] לשם יחוד, כי היחוד והאחדות שבהקדוש ברוך הוא, הוא הדעת והתבונה שבו, אשר תגיע ותשיג על ידה שכינתו [שהוא נשמת משה משיח כנודע], את מציאות שמו יתברך, כי הוא ודעתו אחד כנודע. וממדריגה למדריגה מקושר ומוכרח הוא לדעתינו ויחודינו, לתשובותינו אשר נשיב ונתקרב בכל עת ועת לגואלינו וצדיקינו, נשמת משיח, שהוא סוד שכינתו יתברך כנודע, יען אשר הוא לבד עולה על כולם בהשגתו את ה', עד שגם כל חכמי ישראל שהיו מעולם דומים לפניו כקליפת השום, כי לית מלתא דא תליא אלא בתיובתא ותשובת נפשות ישראל שבמ"ט אותיות ושערים אם היו שבים וממשיכים עצמם אליו, שעל ידי זה לבד היה גם הוא מלמעלה בשער חמישים נמצא ומגיע אליהם [כי הוא כשלמה מהב' לפני']: