(ז) אמר אז לרבי יודל שרוצה לנסע לארץ ישראל, ורבי יודל ברך אותו. ואמר לו: רבנו, בודאי אתם רוצים לפעל שם איזה דבר גדול יהי רצון שהשם יתברך יעזר אתכם שתזכו לפעל שם מה שאתם רוצים. ונענע לו ראשו על ברכתו, אחר כך אמר הייתי יכול לפעל מבקשי וחפצי ועניני שאני רוצה לפעל בארץ ישראל, הייתי יכול לפעל גם פה על ידי תפלות ובקשות ותחנונים לבד ולא הייתי צריך לנסע לארץ ישראל. רק החלוק שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים, אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים, רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קדשת שבת לקדשת יום טוב ופתח לו לר' יודל הנ"ל הסדור של האר"י זכרונו לברכה, והראה לו בכונות שזהו החלוק בין שבת ליום טוב, שבשבת האור מלבש בלבושין, וביום טוב האור בלא לבושין כידוע:
1
(7.) He said then to Rabbi Yudl that he wants to travel to the Land of Israel, and Rabbi Yudl blessed him. And he said to him: "Rabbainu, certainly you want to accomplish something great there — may it be G-d's will that He help you to merit to accomplish there what you want." And he nodded to him at his blessing. Afterwards he said: "I could accomplish what I seek and desire — what I want to accomplish in the Land of Israel — I could accomplish it even here through prayers and supplications and entreaties alone, and I would not need to travel to the Land of Israel. Only the distinction is that when I merit to be in the Land of Israel I will merit to receive my attainment through garments — but here in the Diaspora I cannot receive my attainment through garments, only without garments. And this is the distinction between the holiness of the Sabbath and the holiness of the Festival." And he opened the Siddur of the holy Ari of blessed memory for Rabbi Yudl and showed him in the intentions that this is the distinction between Sabbath and Festival — that on Sabbath the light is clothed in garments, and on Festival the light is without garments, as is known.
1
(ז) אמר אז לרבי יודל שרוצה לנסע לארץ ישראל, ורבי יודל ברך אותו. ואמר לו: רבנו, בודאי אתם רוצים לפעל שם איזה דבר גדול יהי רצון שהשם יתברך יעזר אתכם שתזכו לפעל שם מה שאתם רוצים. ונענע לו ראשו על ברכתו, אחר כך אמר הייתי יכול לפעל מבקשי וחפצי ועניני שאני רוצה לפעל בארץ ישראל, הייתי יכול לפעל גם פה על ידי תפלות ובקשות ותחנונים לבד ולא הייתי צריך לנסע לארץ ישראל. רק החלוק שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים, אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים, רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קדשת שבת לקדשת יום טוב ופתח לו לר' יודל הנ"ל הסדור של האר"י זכרונו לברכה, והראה לו בכונות שזהו החלוק בין שבת ליום טוב, שבשבת האור מלבש בלבושין, וביום טוב האור בלא לבושין כידוע:
1
(7.) He said then to Rabbi Yudl that he wants to travel to the Land of Israel, and Rabbi Yudl blessed him. And he said to him: "Rabbainu, certainly you want to accomplish something great there — may it be G-d's will that He help you to merit to accomplish there what you want." And he nodded to him at his blessing. Afterwards he said: "I could accomplish what I seek and desire — what I want to accomplish in the Land of Israel — I could accomplish it even here through prayers and supplications and entreaties alone, and I would not need to travel to the Land of Israel. Only the distinction is that when I merit to be in the Land of Israel I will merit to receive my attainment through garments — but here in the Diaspora I cannot receive my attainment through garments, only without garments. And this is the distinction between the holiness of the Sabbath and the holiness of the Festival." And he opened the Siddur of the holy Ari of blessed memory for Rabbi Yudl and showed him in the intentions that this is the distinction between Sabbath and Festival — that on Sabbath the light is clothed in garments, and on Festival the light is without garments, as is known.
Loading comments…