(כה) והוכיח את אחד (ר' ליפא) שהיה מקרב ונתרחק, ואחר כך חזר ובא אליו בחל המועד פסח תקס"ט. ענה ואמר אפלו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ועולה ממדרגתו למדרגה עליונה ממנה ביראת שמים, רק הוא עומד במדרגתו הראשונה כבתחלה, ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי ההתקרבות בעצמו הוא טוב בלי שעור וערך (ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר).
הדרכים מבקשים את תפקידם, כדאיתא במדרש (איכה א) על פסוק דרכי ציון אבלות, שהם מתאבלים על שפסקו עולי רגלים שהיו עוברים עליהם. וכן אלו בני אדם שהם נוסעים והולכים לצדיק האמת כשחס ושלום נפסק אחד מהם ונמנע מלנסע, אזי גם הדרכים מתאבלים ומבקשים את תפקידם. כי הדרכים תאבים שיסע עוד אחד עליהם להצדיק האמת. תמה אני איך משליכים חבורה אהובה וחביבה כזו ממה נפשך, אם באותן השנים לא הלכת בדרכי ה' כראוי, בודאי הפסדת מה שהפסדת, ואם היית עובד השם כראוי, הלא טוב היה אם היית מטיל העבדות והיהדות שלך גם כן לתוך השתפות של החברים האהובים. והיו אחרים יכולין להרחיב ידיהם ולהצליח על ידי העבדות שלך, ויתר מזה להגיד לך מה אני, ומה שהפסדת זה אי אפשר להגיד לך. אם תסע מעתה אז תתחרט על העבר:
1
(25.) He rebuked one person (Rabbi Lipa) who had drawn close and then drifted away — and afterwards returned and came back to him on Chol HaMoed Pesach 5569. He answered and said: "Even if several years pass and one has not moved and ascended from his level to a higher level of awe of Heaven — only he stands at his original first level as at the beginning — and even if he is worse than at the beginning: if he is close to the true tzaddik, the drawing-close itself is very good beyond all measure and worth." (And had he not been close to the tzaddik he would have been worse and worse still.)
The roads seek their function — as is stated in the Midrash [Lamentations] on the verse "the roads of Zion are in mourning" — for they...
1
(כה) והוכיח את אחד (ר' ליפא) שהיה מקרב ונתרחק, ואחר כך חזר ובא אליו בחל המועד פסח תקס"ט. ענה ואמר אפלו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ועולה ממדרגתו למדרגה עליונה ממנה ביראת שמים, רק הוא עומד במדרגתו הראשונה כבתחלה, ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי ההתקרבות בעצמו הוא טוב בלי שעור וערך (ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר).
הדרכים מבקשים את תפקידם, כדאיתא במדרש (איכה א) על פסוק דרכי ציון אבלות, שהם מתאבלים על שפסקו עולי רגלים שהיו עוברים עליהם. וכן אלו בני אדם שהם נוסעים והולכים לצדיק האמת כשחס ושלום נפסק אחד מהם ונמנע מלנסע, אזי גם הדרכים מתאבלים ומבקשים את תפקידם. כי הדרכים תאבים שיסע עוד אחד עליהם להצדיק האמת. תמה אני איך משליכים חבורה אהובה וחביבה כזו ממה נפשך, אם באותן השנים לא הלכת בדרכי ה' כראוי, בודאי הפסדת מה שהפסדת, ואם היית עובד השם כראוי, הלא טוב היה אם היית מטיל העבדות והיהדות שלך גם כן לתוך השתפות של החברים האהובים. והיו אחרים יכולין להרחיב ידיהם ולהצליח על ידי העבדות שלך, ויתר מזה להגיד לך מה אני, ומה שהפסדת זה אי אפשר להגיד לך. אם תסע מעתה אז תתחרט על העבר:
1
(25.) He rebuked one person (Rabbi Lipa) who had drawn close and then drifted away — and afterwards returned and came back to him on Chol HaMoed Pesach 5569. He answered and said: "Even if several years pass and one has not moved and ascended from his level to a higher level of awe of Heaven — only he stands at his original first level as at the beginning — and even if he is worse than at the beginning: if he is close to the true tzaddik, the drawing-close itself is very good beyond all measure and worth." (And had he not been close to the tzaddik he would have been worse and worse still.)
The roads seek their function — as is stated in the Midrash [Lamentations] on the verse "the roads of Zion are in mourning" — for they...
Loading comments…