Siman 416

(י) פעם אחת דברנו עמו וגלה לנו שיש מופת על חדוש העולם, כי אם לא כן חס ושלום היכן היה מקום להחזיק את כל באי עולם. כי זה רואין בחוש שבכל פעם נתרבין בני אדם. כי מאדם אחד יוצאין דורי דורות אלפים ורבבות נפשות. וכן מכל אחד ואחד ואם כן (רצונו לומר אם העולם קדמון ובלי גבול וזמן חס ושלום, כדעת הכופרים ימח שמם) כבר היה ראוי שיתמלא כל העולם ולא היה מקום העולם שהוא במדה וגבול יכול להחזיק, מאחר שמתרבין בכל פעם מאד. שוב פעם אחת גלה מופת שני מן המתים. כי כשאחד מת וקוברין אותו בארץ, ונתרבה על כל פנים משהו על הארץ. ואפלו אחר שנרקב ונעשה ממנו תרוד רקב, על כל פנים נתוסף מעט על הארץ ועל העפר, ואם כן (רצונו לומר גם כן כנ"ל) כבר היה ראוי שתתגדל הארץ עד לרקיע ויותר ויותר לפי דעתם הסכלה והמשבשת של הכופרים. אם כן איך היה מקום בעולם שתחזיק מה שנתוסף בכל פעם בלי שעור ומספר לפי דעתם, כי על כל פנים משהו נתוסף, והמתים הם בלי שעור ומספר לפי דעתם הסכלה (שאין זמן לבריאת העולם), אם כן אין מקום שתחזיק אותם. והבן. כי הם מופתים ברורים למי שרוצה להודות על האמת ואינו מתעקש להכחיש ולהכעיס חס ושלום. הראשון מן החיים והשני מן המתים: אבל באמת אין אנו צריכין לכנס כלל בחקירות ומופתים, רק אנו מאמינים בהשם יתברך שברא את העולם בששת ימי בראשית, באמונה שלמה בלי שום חקירות כלל, כמו שכתוב בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. ולא רשמתי זאת רק הואיל ויצא הדבר מפי רבנו הקדוש זכרונו לברכה, כי אין ראוי שיאבד דבור אחד מדבוריו הקדושים, על כן לא יכלתי להתאפק ורשמתי זאת כדי לנקר עיני הכופרים להראות להם כסילותם וטעותם. כי אם ירצו לשום עין באמת על שני מופתים אלו יראו ויבינו שאי אפשר לסתרם, אולי יראו וישובו אל האמת. אבל אנחנו אין אנו צריכים לזה לשום מופת שבעולם, אפלו למופתים הנ"ל, כי אנחנו מאמינים בני מאמינים זרע אברהם יצחק ויעקב, ואנו מאמינים בהשם יתברך ובתורתו הקדושה בלי שום חקירות, רק באמונה שלמה לבד. וזה יסוד כל התורה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מכות כ"ד): 'בא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה':