סימן כא

אות א'

ז"ב יום השישי עיין לעיל סימן ט"ו בביאור על התחלת המעשה מז' בטלעריס סעיף א'.

אות ב' השמחה בה' וצדיקיו אמתיים היא עיקר רפואת הנפש מכל מיני חוצים וסמים שבעולם (פתיחה לחלק ד' מכוכבי אור) ועיי"ש.

אות ג' עיין לעיל סימן א' מענין השיר והניגון השייך לכאן, גם עיין בסי' י', גם עיין לעיל סימן י"ג ד"ה בינה היא בסוד הכסא.

אות ד' כמבואר מדברי תורתינו הק'שבתעלומותיו המציא בדורות הראשונים רוחניית ההבטה בכמה מאומות העולם: תבין ותתבונן בכל הנ"ל לרוב עומק הפלאת חלק המוח והתבונה בעצם שנמצאים גם כן באין וישות הנ"ל וגם בהם נמצא ים שנויים רבים להבורא ית' בהנהגותיו לכל דור ולכל איש כי אין עוד מלבדו ובידו גם כח הבחירה ודעת השינה הנ"ל ממדריגה למדריגה וכל מדריגה כנגד המדריגה שלמעלה מאתה אעפ"י שתחשב לישות משינה הנ,ל עוד תחשב גם היא (בכללותה הנ"ל) לאין (ודעת אמיתי בהתעוררות) כנגד המדרגה שלמעלה מאתה וכו' כנ"ל.

וכל הנ"ל כלול בסוד מבצר המים, שנזכר בספמ"ע כמבואר לבק"ה ה' תולעים הל' ד' שהוא החלל הפנוי מהחכמה הנ"ל ואין ביכולת הדעת והחכמה לבוא בו זולת באחדות האמונה והחכמה מהעולה שמים ועד בניגון ידיו לרפאות ולהקים לבתולת ישראל אשר נפלה וירדה במבכותיו ודמיונותיו כי הוא לבד כל תקוותינו ותוחלתינו לעד ולנצח להפך את הירידה לעליה. אשר עוד מרחוק יש לבאטר בכל הנ"ל המשל מאוצר המלך אשר עוד מרחוק יש לבאר בכל הנ"ל המשל מאוצר המלך אשר סבבו והקיפו באחיזת עינים (שמובא בלק"ת סי' מ"ו) לכאורה יש להתפלא בהנמשל שבו להמלך מלכי המלכים ית' שאין סוף לאוצרותיו ולמה באמת סבך ויכתיר ולא יחונן ויהנה לכל איש באוצר מיוחד אשר זה האיש המוגבל יהנה ויתענג מאתו, והמלך ית' הבלתי מוגבל לא חסר ויתחסר כלל, אבל באמת מבואר ומיושב הפליאה הזאת עפ"י הכלל אשר דברנו בו כ"פ שבהעדר צמצומי החומות והכלים אין ביכולת לקבל כלל את האוצר הזה, והוא הוא עונג ועד הניגון הנפלא הנ"ל אשר עין לא ראתה בסיבת החומות (ומכתירות הנ"ל זולת בהשלמת תיקון ההכתרה הזאת שבשבירת כל המניעות כמובן שם בסי' י' הנ"ל) והן הן חומות החלל הפנוי הנ"ל [ששם נתגלה הניגון הנ"ל כמובא בדה"ק במ"א] שאעפ"י שלכאורה יהיו במחיצת עינים כנ"ל אבל מעשה אלקים המה יש ואין הנראים לעינינו באמת כשני הפכים בנושא א', וגם לפ"ז נראה מבואר שכל אשר לא ישבר מניעות החומות האלה יורד הוא [במבוכות אחיזת עינים אשר] בהם זלע,ז [מרדיפת המלך אכזר] ונתעלף ונחלש שם מעוצם רבוי האור שאין ביכולת לקבל כ"א בהעדר תיקוני החומות האלה, וכל התיקון הוא מהנכנס ומגיע לאוצר [ומאמר] הסתום הזה דרך הקדושה אשר גם בזה עולה ויורד בניגון ידו הנ"ל לרפא ולהפך לתיקונים גם להבת מלך הנ"ל אשר נפלה וירדה בעמק מצולות המבוכות שמקבלים משם כמובא במ"א (קונטרס חכמה ותבונה ומס"פ אמונה בידיעה רוחנית כת"י).

אות ה כי בינה היא האם הקדושה אשר עליה אמר שלמה המלך ע"ה את כל דברי השבח שבסדר הא"ב שאומרים אותם בליל שבת עת קבלת המלכות מאורה הנפלא להיות מכונה עי"ז בשם "שדה תפוחים" אשר גם זאת במספר שמו בב' פנים "נחמן בן שמחה" עם הג' תיבות-"נחמן בן פיגא" עם הג' תיבות וכל אשר ישים את לבו להשיר הזה יראה בעיניו כי מבוארשם ברמז נפלא התגלות האור הזה בעוד גברה ליל חשכת גליותינו, ליתן גם היום טרף אמריו הנוראים לאנשי ביתו ומקורביו וחוק התורה והתפלה (שו"ע והתבודדות) לבלי נעבור את החוק ההוא כל ימי חיינו, (שזה בחי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה ועי' בשיחות הר"ן באות קפ"ד שהשני דברים האלה היו הנהגות כלליות לכל מקורביו בכל ימי חייהם, וכפי המובן שם שקיום השני דברים האלה בחוק ולא יעבור מסוגל ומועיל לנצח בכפלי כפלים בלי שיעור, יותר מאם אפילו היה עושה אותם האדם כמו כן בלא חוק ולא יעבור תמיד בלי הפסק), ואת אשר זמם ולקח ברשותו השדה הקדושה (שזהו בח'י זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטעה כרם) להשקות ולגדל את האילנות שהם נשמות ישראל שנקראים בשם שדה וכרם כמו"ש כי כרם ה' צבאות בית ישראל וכו', ואת אשר ב'ע'ו'ז' (שזהו בחי' חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועותיה וגם עיין בליקוטי מוהר"ן ח"א סימן ס"ה בסופו שכל מיני השדה ותקוניה כלולים בהפסוק ויאמר בוע"ז (אותיות בעו"ז) וכו' שמרמז על [הבינה] והחכמה אשר תעוז וכו'), חגר מתניו (עיין שם בהתורה ס"ה בתחילתו באות א' מובא שם ו"מי" שרוצה לחגור מתניו להיות הואהבעל שדה כפי אשר הבאתי לעיל מספרי אמת בפירוש הפסוקים-מי ירפא-מי יפר, נלע,ד לפש כן גן ה"מי" הזה) ואימץ זרועותיו (עיין בחיי מוהר"ן בסיפור נסיעתו לנאווריטש באות א' על ענין המובא בהתורה ס"ה הנ"ל, גם עיין בחיי מוהר"ן בספור נסיעתו לאומין אות ל"ג שיש לזה שייכות להנ"ל וכמובן למעיין שם) לגמור את כל התיקונים הצריכים לזה אף אם עבר עליו מה שעבר ואת אשר לא יכבה נרו אשר יזריח עלינו בליל גליותינו (שזהו בחי' טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה).

גם את אשר ישתדל בנפלאות ארבעה כחות שנמצא בידיו הנוראים, להציל ולרפא לכל נשמות ישראל, בפרט ובפרט לכל אשר יעוררם באתערותא דלתתא בדבור ובמעשה, שהוא נתיבת הצדקה ואמירת העשרה מזמורי תהלים בבית ציונו הקדוש (כמובן בליקוטי הלכות פו"ר הלכה... והלכות תולעים ה"ד אות ב' שענין התיקון הזה שייך לענין הארבעה כחות שבידיו הנוראים המובאים בהמעשה של הז' בעטלירס עי"ש ועוד בכמה מקומות השייכים לזה) נראה לפע,ד שמרומז כל זה בהארבעה פעמים יד הכתובים שם הלא המה "ידיה"-שלחה ב'כ'י'ש'ו'ר' (י'עשה כ'ל ר'וחות וס'ערות ש'יהיו ב'משקל ר"ת בכישור, וזה שייך לענין תיקון הברית כי סערותם יותר מהמשקל הוא מעשו איש שעיר [עי' בה' תולעים הנ"ל באות ז'] שהוא אדום הממונה על פגם הברית והמדה של היום הששי (כי זה ההתפארות של הבעטליר מענין הכוחות הנוראים שיש לו בידיו הק' הי' ביום הששי עיין בהמעשה של הז' בעטלירס) שהוא כנגד יסוד הוא התיקון לזה) "וכפיה"-תמכו פ'ל'ך' (פ'ל'וח כ'בד ר"ת פל"ך, מלשון יפלח חץ כבדו הנאמר לענין פגם הברית, שזהו עיקר הגבורה שמובא בהמעשה לענין התפארות הזאת, שגם לאחר שפילחו את האדם וזרקו בו כל מיני חיצים וסמים (והעיקר בכבד ששם הוא עיקר אחיזת עשו הוא אדום ועמלק) גם אחר כן הוא תומך בידיו הקדושים, ומוציא מתאו את החצים שנזרקו בו ומתקן כל זה, (וע"כ כאשר גבר משה ידו וגבר ישראל, ולהיפך גבר עמלק) וגם עיין בליקוטי הלכות הל' פסח הלכה טו' בסופה בהראשי פרקים מובא שם בביאור לענין החיצים-חץ יפלח כבדו) "כפה פרשה לעני" (כי אין עני אלא מן הדעת, ע"י פגם הברית שהוא פגם הדעת, ובפרישות כפיה תתן כל העשרה קבין חכמה ודעת) "וידיה"-שלחה לאביון (אביון הוא התאב לכל שגם בגשמיות אין לו מזון ומחיה), גם זה ע"י פגם הברית כמובא בדבריו ז"ל עה"פ כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, ונתינת הצדקה של האשת חיל הוא התיקון לזה, ועיכ"ז לא תירא לביתה משלג הגיהנם (כמו שפירש"י שם) כי כל ביתה לבוש שנים (ש'נ'י'ם' ר"ת "ש'טיחה-על קברו הקדוש נ'תינה-את הצדקה ע"ש נ'תן תתן י' מ'זמורים" שכל אנשי ביתו ומקורביו לבושים ועוד יש לפרש בד"א, כי אל תקרי שנים אלא שנים היינו שכל ביתו לבושים בהשנים האלה צדקה וי' מיני נגינה, שהם מכוונים כנגד שני כחות מידיו הנוראים המובאים בהמעשה (מז' בעטלירס) עי"ש, והשנים האחרים נתעוררים ממילא ע"י התאחדותם והתחברותם עמהם (ועי' בה' תולעים הנ"ל) (ואגב אורחא אמרתי לכתוב פה גם הנראה לפע"ד בענין הארבעה כוחות שבידיו שכלולים מעשר עשר כי זה בחי' אל תקרי ידיך אלא יודיך המובא כ"פ בדבריו ז"ל ובשאר ספרי אמת) וגם שאר דברי השבח הזה, כולם יבוארו על זה למשכיל בצירוף שאר הקדמות, וכמובא בליקוטי הלכות לןה' השכמת הבקר ה' ד' עי"ש (וזהו התמצית).

על התו' מישרא דסכינא סי' ל' וכו'. והכלל כי צריך כ"א לבקש ולחפש מאד אחר רבי אמיתי הג' במעלה מופלגת מאד שוכל להאיר בו השגת אלקות, כי השגת אלקות א"א כ"א ע,י כמה צמצומים וכו' בחי' סיבובים והקדמות כמ והמלמד שלומד עם התינוק וכו' וכל מה שהוא קטן וכו' וכל מה שהוא חולה ביותר צריך רופא גדול דהיינו רבי גדול ביותר שיהיה גדול במעהל כ"כ שיוכל לרפאות אותם ג"כ ויוכל לסבב עמו ג"כ עד שיכניס בו הש"א שזה עיקר התכלית וכו' וע,כ צריכים להתגבר מאד לעמוד בבקר השכם לעסוק בתורה ועבודה כדי שיגדל ויעלה ויעורר השחר החכמה התורה כדי שיזכה לבחי' השגות אלקות להכיר אותו ית' אשר לכך נוצרנו, כי כל אדם מוכרח שיבא לזה כי רק בשביל זה בא לעולם, וכל העולמות נבראו רק בשביל זה בגין דישתמודעין ליה וכו', וזהו לכן שמח לבי בחי' שמחת הלב של המצות שעושין שז"ב או הפנים שבג' רגלים ויגל כבודי שנמשך שמחה וחיות להמלכות הנק' כבוד, עי"ז אף בשרי ישכון לבטח, שהוא בשביל הגוף, כי בשביל זה נברא האדם יבטש גופו ע"י עמל ויגיעה בתורה ומצות וכו' כי צריכין לעמול בתו"מ ולקדש ולטהר עצמו כ"כ עד שיזכה להאיר גם בגופו הארות מהשגת אלקותו ית', כי הצדיק הג' האמיתי מסבב עמנו בסיבובים נוראים כאלה ובצמצומים נפלאים כאלה עד שיאיר בנו השגת אלקות גם בעודנו בגופינו כדי שיגיע גם להגוף הארה מזה כי זה עיקר השלימות להודיע גם להגוף מכל הארות והשגות שהנשמה משגת כמ"ש בהתו' חב"ח סי' כ"ב וזה אף בשרי ישכון לבטח שגם בשר הגוף ישכון לבטח ע,י שזכה בחייו בעודו בגופו להכיר את בוראו על ידי הצדיק האמת שהאיר בו השגות אלקות, וזהו כי לא תעזוב נפשי לשאול, נפש בחי' מלכות שלא יפול חלקי המלכות שלי לשאול וכו' אני בטוח כי לא תעזוב נפשי לשאול כי לא תתן חסידך שהוא הרבי הצדיק האמת לראות שחת כדי שהוא לא יראה השחת שלא יצטרך לראות ולהסתכל לשם בכל עת להעלותינו משם, כ"א ח"ו אהי' בשאול ושחת בודאי הצדיק הרבי האמת מסתכל שם בכ"ע בצע"ג כדי להעלותינו משם כי הוא עוסק בתיקוני בכ"ע וע"כ בזכותו וכוחו אני בטוח כי לא תעזוב וכו', וע"כ צריכין לזעוק מרה ולצעוק מאד בחצות על חורבן ביהמ"ק ועיקר הצעקה צריכין לצעוק ביותר על הסתלקות צדיקים אמיתים שעסקו להכניס בנו הש,א וכו' כי צריכין לבקש ולחפש מאד אחר צדיק אמת כזה, ע"כ צריכין לבכות ולזעוק מאד מאד לפני השי"ת ע"זד ביותר שיחוס וירחם עלינו וכו' ויחזור וישלח לנו מהרה צדיקי אמת שישתדלו בתקנותינו ויאירו בנו השגות אלקות להביאנו אל התכלית הטוב אשר לכך נוצרנו אשר א"א לזכות לזה כ"א ע"י הצדיק האמת הג' במעלה מאד מאד שיש לו כח לרפאות חולים מדוכאים בחליי הנפש כמונו היום בעקבות משיחא כאשר יודע כ"א בנפשו, כי צריכין לנדד שינה מעיניו ומעפעפיו תנומה לשוטט לבקש ולהרבות בתפלה ותחנונים שיזכה למצוא הצדיק האמת שיוכל לרפאותו ולהכניס בו השגות א' כדי להציל נפשו מני שחת כמו שצעק ע"ז שהמע"ה בס' משלי אל תתן שינה לעיניך לעפעפיך תנומה, הנצל כצבי גבור וכצפור מיד יקוש, וזה ע"י שיבקש עד שימצא את הצדיק המנהיג האמת שיקרבהו להשי"ת כמ"ש שם במקרא הקודם לפסוק הזה, עשה זאת איפוה בני והנצל לך התרפס ורהב רעך, ופירש"י הרבה רעים שיתפללו עליך לפניו היינו צדיקי אמת שנקראים אחים ורעים להשי"ת שצריכין להכניע א"ע כאסקופה הנדרסת ונרפסת לבקשם בכל תמצית כוחו עד שיזכה למוצאם (וכעין שפירש"י שםעל לך התרפס ע"ש) וזש"ש בסמוך מעט שנות מעט תנומות וכו' ובא כמהלך רישך ומחסורך כאיש מגן, שצריכין למעט בשינה ותנומה כדי לבקש הצדיק האמת שנקרא מהלך ואיש מגן כי הצדיקים נק' מהלכים ע"ש שהולכים מדרגא לדרגא וכו' וגם נק' מגן כי הוא מגן לכל החוסים בו וכו' עד אשר תזכה שיבא כמהלך רישך ופירש"י דברים שאתה רש בהם וכל מה שחסר לך בגו"ר הכל יבא לך מהרה, כמהלך ואיש מגן היינו כפי מעלת הצדיק שתזכה למצוא שנק' מהלך ואיש מגן כמ"כ יבא לך כל מחסורך וראשך, כי כל החסרונות נתמלאים ע"י הצדיק כי הוא ממשיך כל ההשפעות בגו"ר ע"י שמכניס ידיעת אלקותו בהנלוים אליו שעי"ז נתמלאים כל החסרונות נתמלאים ע"י הצדיק כי הוא ממשיך כל ההשפעות בגו"ר ע"י שמכניס ידיעת אלקותו בהנלוים אליו שעי"ז נתמלאים כל החסרונות דעת קנית מה חסרת וכו' ע"כ כל מ ישחס על נפשו צריך לצעוק מאד שיזכה גם עתה למצוא רבי מנהיג אמיתי שיוכל להכניס בו ידיעת אלקותו ית' שעי"ז יתמלאו כל החסרונות ויתבטלו כל הצרות ויתתקן הכלי וכו'.

והנה ענין מחלוקת ב"ש וב"ה (בענין הדלקת נר חנוכה) בענין התקרבות הנפשות הרחוקות מאד מאד שאין ראוי מן הדין לקרבם שב"ש אומרים פוחת והולך להעלים האור מהן שלא יתקרבו, וב"ה אומרים מוסיף והולך שצריכין לעשות כלים וצמצום כאלה שיוכלו להאיר גם בהם אורו ית' כדי שיתקרבו גם הם, הנה ענין מחלוקת זאת זהו בחי' כל להמחלוקת שבכל דור על הצדיקים השלמים העוסקים לקרב נפשות הרחוקות להשי"ת שרבים מאד קמים עליהם וגם רבים מגדולי הצדיקים חולקים עליהם מחמת שמדה,ד מתלבש בהם ועי"ז נכנס בלבם טינא עד שנדמה להם כאלו אינו מתנהג כראוי וחולקים עליו כאשר כבר היה לעולמיםברוב הדורות, ובפרט בימינו בעקבות משיחא שנתרבה הקטגורי' בין הת"ח מאד וביותר על רבינו הג' והנורא זצוק"ל על אשר מסר נפשו מנגד ועסק כל ימיו לרחם על ישראל על כל הרחוקים לקרבם להשי"ת, וז"ב מחלוקת השבטים על יוסף הצסיק כי יוסף הוא בחי' הצדיק שעוסק לקרב נפשות להשי"ת ע"י שמוסיף והולך האור בכל יום כי עושה בכ"פ צמצומים וכלים נפלאים באופן שיוכלו להתקרב כל מי שירצה בעולם, ועש"ז נקרא יוסף שמוסיף והולך כנ,ל, והשבטים אעפ"י שכולם קדושים כי היו כולם צדיקים ג' חלקו עליו בשביל זה, וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו לגייר גירם ולקרב נפשות הרחוקות כי כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף וכו', והוא נער את בני בלהה ובני זלפה שהם בני השפחות משפחות הירודות בישראל שהי' מוריד א"ע אליהם ביותר כדי לקרבם, וע"ז נקראים הרחוקים בני בלהה ובני זלפה זה רמז שנאחז בהם ביותר הבע"ד וחיילותיו שזה בחי' בני בלהה בחי' בהלות אתנך ופירש"י שדים, היינ וחיילות היצה"ר שהם שדים וקליפות שמבהלים ומרעישים ומבלבלים האדם, זלפה בחי' זלעפה אחזתני מרשעים, כי חיילות היצה"ר הם בחי' בהלות וזלעפות וכל הנמשכים אחריהם נק' בני בלהה ובני זלפה, והצדיק הג' בחי' יוסף עוסק עמהם ומוריד א"ע אליהם לקרבם להשי"ת וזהו והוא נער ופירש"י שהי' עושה מעשה נערות, כי הצדיק האמת בעוצם חכמתו מוריד א"ע אליהם כ"כ עד שנדמה כאלו עושה מעשה נערות כי מדבר עמהם שיחת חולין, ואוכל ושותה עמהם, ולפעמים מטטיל ומשחק עמהם וכל כונות כדי לקרבם עי"ז להשי"ת וכמובן בדבריו ז"ל בכמה מקומות כמה וכמה הצדיק מוריד א"ע אל העולם שכ"ז נחשב אצלו למעשה נערות אבל כונתו רצוי' להשי"ת לבד כיד לקרב הרחוקים מאד להשי"ת, שא"א לקרבם כ"א עי"ז וזהו בחי' והוא נער את בני בלהה וכו', וע"כ נקרא יוסף בחי' אסף את חרפתי שמאסף ומבטל כל החרפות ובושות מישראל כי מחזירם בתשובה ומקרבם להשי"ת, וזה בחי' יוסף ה' לי בן שעל זה נקרא יוסף שעוסק תמיד להוסיף ולקרב נפשות חדשות בכ"פ ומבקש תמיד מהשי"ת ע"ז בחי' יוסף ה' לי בן אחר שיוסף ה' לי בכ"פ תלמיד חדש שנק' בן וכו' בן זקונים זקן ז"ב רחמים גדולים מאד בחי' תליסר ת"ד שהם כל היג"מ של רחמים שעי"ז הוא מרחם על הכל ומקרב כולם ות"א על בן זקונים בר חכים, בר חכים ודאי כי צריכים לזה חכמה נפלאה חכמה עמוקה מאד מאד שיוכל לעשות כלים וצמצומים כאלה שיוכל לקרב נפשות רחוקות כאלה חולים כאלה ולהכניס בהם השגת אלקות ועשה לו כתונת פסים פי' כלי מילת שיש בהם גוונין יפין בחי' צמצומים נפלאים כלים ולבושים שיוכל להמשיך ע"י השגות אלקות אפילו להרחוקים כי הצמצומים שהם ח"ת כלולים מכל הגוונין שהם כלל הכלים והלבושים של הק' שעל ידם משיגין אלקותו ית' וכו' וזה שחלם לוה והנה אנחנו מאלמים אלומים בחי' קשרים וצמצומים שכולם עוסקים בזה כדי למשוך על ידם השגת אלקות, אבל הצמצומים והכליםשל יוסף הצדיק עלו על כולם בבחי' קמה אלומתי וגם נצבה שהקשר והצמצום שלו קמה וגם נצבה לעד ולנצח, והנה תסובינה אלימותיכם ותשתחווניה לאלומתי, שכולם צריכים לקבל ממנו השגות אלקות תמיד שעי"ז זכה שאפי' הצדיקים הגדולים שעוסקים בזה להשיג השגות אלקות ע,י הצמצומים גם הם צריכים לקבל ממנו כי שלו עולה על כולם בבחי' "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה", שנאמר על הצדיק האמת הג' ביותר העוסק לעשות כלים ולבושים ולהמשיך תורה בחכמה אמיתית כזאת עד שיוכלו להתקרב הכל להשי"ת שזהו בחי' השבח של "אשת חיל" וכו' "דרשה צמר ופשתים" שהם בחי' כלים ולבושים להשגת אלקות וכו' וזה בחי' "היתה כאניות סוחר ממרחק" וכו' "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה" וכו' שבתוקף חשכת ליל הגלות של נפשות ישראל היא נותנת להם טרף וכו' וכן הולך וסובב כל השבח הק' הזה, וז"ב "נודע בשערים בעלה", שהם בחי' שיעורין דאתוון דאורייתא היינו בחי' צמצומים הנ"ל שהוא ממשיך בחכמתו על ידם נודע השי"ת בעולם בבחי' נודע בשערים בעלה וכו' וזהו "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה", ודרשו רז"ל זה הלומד תורה ע"מ ללמדה כנ"ל היינו שמלמש תורתו לאחרים לקרבם להשי"ת וזהו "צופיה הליכות ביתה" שצופה הילוך ביתו איך יתנהג לעולם באופן שלא תכבה נרו לעולם ועד שיהיו נשאר השארת חכמתו לדורי דורות לנצח כי "ולחם עצלות לא תאכל", כי לחמו ותורתו אינו לחם עצלות ח"ו כי הי' זריז מאד מאד בעבודתו ית', וע"כ "קמו בניה ויאשרוה", הם התלמידים שנקראים בנים שקריבם להשי"ת, "בעל ויהללה, זה השי"ת כי השי"ת מסכים ע"ז כי חפץ בזה שיקרב כולם אליו כי חפץ חסד הוא, וע,כ"רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה", וכנ"ל, וזהו והנה השמש והריח הם בחי' משפיע ומקבל שכל עליון ושכל תחתון הרב והתלמיד הצדיק שהוא הרב הנקרא שמש וכו' והירח התלמיד שמקבל האור מרבו וכו', ואחד עשר כוכבים הנפשות הרחוקות שמקרבים אותם להשי"ת שהם בחי' נפשות קדושות מאד אך היו תחלה בעמקי הקליפות ועלו בסוד י"א סממני קטורת וכולם משתחווים לו כי הצדיק הג' ממשיך שכליות כאלה עד שכל הגדולים והקטנים וכל הרחוקים הרוצים להתקרב כולם צריכים לקבל ממנו בחי' שמש וירח וכו' וכולם צריכים להכניע ולהשתחוות ולהתבטל לפני הצדיק הגדול ביותר בחי' יוסף כי הוא מכניס השגות אלקות בכולם וכנ"ל, (השכמת הבוקר הל"ד סעי' י"ח י"ט ועיין היטב היטב בכל ההלכה שמדבר משבח הצדיק האמת ואיך לחפשו וכו' עי"ש היטב).

והמעיין יבין מאליו, שמה שלא יזכירנו שם (וכן בשאר מקומות בדבריו הק') כי אם בדרך כלל בשם הצדיק הוא מפני דרכי שלום וכבוד אלקים הסתר דבר, וגם כי אמנם שגם זה אמת, כי כל דרך צדיק הדור יש לו בחי' משה משיח כמובא בדבריו ז"ל, אבל בודאי העיקר הוא "העלית על כולה" שהוא משה משיח בעצמו, כנשמע כ"פ מפיו הק' בפירוש, וכאשר גם זאת מבואר בדברי השבח הזה, כי קמו ב' נ'יה' ה' ר"ת ב'ן נ'פתלי ה'ירץ, וגם נ'פתלי ה'ירץ ב'ן י'הודה (וכנודע מאמרו הק' שהעיד עליהם רבינו ז"ל בעצמו ויסען פין מיר ווייסט, נתן נפתלי אביסעל)ויאשרוה ואמרו רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה (בעלה המובא כ"פ בדברי השבח הזה מובן בספרי אמת כי מרמז על אור החכמה) וע"כ אם תבא בחשבון הג' תיבות האלה "עלית על כולנה" נביט ונראה שגם הם במספר שמו במילואו נון, חית, מם, נון, עם הד' אותיות והכולל.

גם "יראת ה' " המובא שם עם האותיות והתיבות במ' "נחל נובע מקור חכמה" עם האותיות והתיבות, כי היא היא אוצר היראה (כמובא בחיי מוהר"ן בסיפור מעלת המתקרבים אליו באות נ"ד) (ונלפע"ד שזה בחי' מה דאיתא בדחז"ל (סוף מס' סוטה) אמר רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא וכמובא לעיל במהדו"ב אות וא"ו עי"ש) וע"כ גם יראה במלואו "יוד, ריש, אלף, הא", במספר "נחל נובע מקור חכמה" עם האותיוחת והתיבות, לכן תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה-המעשיות שסיפר.

ובכל השבח הזה קמ"ט תיבות כמספר "נחמן" עם הכולל, וכ"ז שייך לקדושת שבת כנ"ל, וע,F שבת במספר שמו בני פנים "נחמן" עם הכולל, "נחמן בן שמחה" (א"ה וע"כ שבת עם הכולל כמספר נחמן ב"ר שמחה).

וזה אשר גם "יום השביעי שבת שבתון קדש" (שמות ל"א) במספר שמו בה' פנים "נחמןם" "נחמן בן שמחה" עם הג' תיבות "נחמן בן פיגה" "נון חית מם נון" "נחל נובע מקור חכמה", (א"ה וע"כ גם שבת לה' עם האותיות במספר רבי נחמן בן שמחה).

ומחמת שגם עיקר שלימות כל התיקונים של הרב הוא ע"י התלמיד כמובא בהתו' קרא את יהושע (סי' וא"ו) בענין הסוד של תמונת אלף והאדם היושב על הכסא וכו', וידוע שהעיקר של כל תלמידיו הק' הי' מוהרנ"ת ז,ל וכו' כי הוא הי' התלמיד האמיתי אשר נאכל ונתהפך למהות אבו ממש כביכול וכו' וגם הוא מתחיל ומסיים בנון (כמו רבינו הק') כי ע,י רבינו ז"ל זכה גם הוא למה שזכה וכאר אנו רואים שרבינו ז"ל בעצמו צירף אותו אליו במאמרו הק' נחמן נתן לאכט אויס דער גאנצער וועלט וזה אשר גם "נחל נובע מקור חכמה" עם האותיות והתיבו תוהכולל מכוון ממש "נחמן נתן" כי התלמיד עם הרב הם משורש א', כמובא כ"ז בסי' ס"ו פי שנים וכו', כי הוא הרב והתלמיד שהביטו והסתכלו עליהם מיום בריאת העולם עד הנה וע לידם יהי' נפעל ונגמר התיקון של כל העולמות בתכלית תכלית השלימות שגם אם לא הי' אוכל האדם את עץ הדעת לא הי' תיקון עולמות כזה, וע"כ יתהפך עי"ז חטאו לזכות ויקוים אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, וזה אשר גם תרחם מכוון למספר הנ"ל, (חכמה ובינה מר' אברהם ז"ל סעי' י"ח י"ט עד מ"ב ועיין בכל הספר לענין גדולת רבינו הק' נפלא ונורא מאד). (שיחות ורמזים כ"ג:).