סימן כב

ז"ב יום השביעי עי' לע יל סימן ט"ו בביאור התחלת המעשה מז' בטלעריס סעיף א'.

עי' ביאור הלקוטים תורה ח' מלק"ת אות כ' כ"ד כ"ה כ"ו ל'.

תפלה על המעשה הנ"ל אלקינו ואלקי אבותינו אלקי אברהם יצחק ויעקב שלשה רגלי כסאך ורגלי רביעי בן דוד הוא אשר בכלליותם נתעלה עליהם להיות כביכול באחדותך וישיבתך על הכסא, במלכות הנצחי שאנו מחכים אליו, מלכות וממשלהבעליונים ובתחתונים, והוא הרב והצדיק אשר בדביקותו והתקרבותו נתקרב ונתדבק בהמלך העליון ית', וגם כל אהבתינו ויראתינו את ה' [שבדבר הדביקות] הוא באהבתינו ויראתינו את החכם והרב הזה, כי כבודו יתברך המלא בכל הארץ הוא בהתלבשות כבודו ומלכותו, וכן כנגד זה הסתרתו והעלמתו שאין ביכתינו למוצאו מרוב החושך וחבלי שינה המרחיקים אותו מאתנו בהרחקת הנשמה מהגוף, וע,ז נרבה ונתעורר בכל לילה ביללה ותוקף הרצון עכ"פ לחפשו ולבקשו ואעפ"י כן נתחזק כנגד זה בקול השמחה והחדוה אשר בתקוותינו ואמונתינו למצאו, רק בקול הרצון והשמחה בעצמם יהיו כל ההשתלדות בהמציאה הזאת.

רבש"ע עזרינו מעתה ליראה ולאהבה את שמך ושם צדיקיך בפשיטות עכ"פ עד שכל אבריי וגידי יראו ויפחדו מלהוציא לפניך שום דיבור שאינ מסופק בו כי הלא זה עיקר מגדר האדם שבראת, ואם גם בדברי תורה ותפילה והכרח דהכרח צרכי ביטולם לפעמים בדברי גופניות ומילי דעלמאאשר הודעתנו ע"י צדיקיך נמצאים ספיקות וחלוקות העצה לאופנים השונים והעצומים שי שביכולת להתנהג בהם באופן שנגיע ונבוא לדרך המובחר שברצונך שברצונות, אבל עכ"פ לא נסור לגמרי ח"ו במקום שאנו מסופקים בהם לדבר איסור ממש ח"ו ויראתך תהי' חופפת על פנינו תמיד באופן שנוציא לפניך גם הדיבורים שבעסקי העולם והגוף [ומכ"ש דברי התורה והתפלה] בדחילו ורחימו ובושה ושמחה וכו', ועל דעת רא שצדיקיך באופן שיהי' לנו חליפות ווכ', והצילני מעתה משכחה ח"ו בדבר הזה ומהתרשלות ומיעוט ח"ו בהתפלה הזאת אפילו יום א' בל"נ. (תפלות מר"א ז"ל מספר לקו"מ ח"ג דף י"ז-י"ח).

אלקינו ואלקי אבותינו אתה הודעתנו ע"י ראש משיגיך ברוב ועוצם נפלאות ורוממות התיקונים המוכחרים לחלקי אלקות אשר בקרבינו באופן שישבו ויתעלו בעדניך לעולמי עד, עד שאין אנו יודעים כלל באיזה דרך ואופן לזכות להתיקונים האלה בעצמם, וכל תקוותינו הוא הראש הזה בעצמו כי מלבד מה שזכה ומצא בעצמו ללמודי וקיומי התיקונים האלה נמצא עוד ביכולתו לירד [לפני התיבה] בעומק שטף מים הזידונים אשר ירדנו (להוציא) לכולנו מידי חובותינו ואשמותינו אשר גדלו ועצמו מאד, ע"כ אבקש ואחלה מלפניך שתעזריני מעתה בכל חלקי הגופף והזמן משנותינו לקיים מה שציווה עלינו בצוואה ואזהרה מכופלת לחפש ולבקש את המנהיג האמיתי [כי הוא פני הלבנה] אשר במציאותו [מהסתרתו] ינון שמו לפני שמש ואור למוח שבראש הנ" להתחבר ולהתאחד עמו בכח תורתו הק', והוא המלך אש בצדקתו ומשפטיו וקודש קדושתו יחגור בחרב תפלתו [ותורתו] לכבוש את כל הארץ לפנינו והוא אשר ברוב חכמתו ותורתו יבא ויתעלה גם מאחר עלות לתיקון והתגלות מלכותך תתברך והוא לבד אשר יוציאנו ממיצר וגלות ועבדות התאוות והמדות הרעות ויפרש ויברר לכל א' וא' את הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה באופן שיתענג לנצח בנום טובך ולא יסור עוד מחוקיך ומשפטיך, ומלבד מה שהיפך לזכיות ובנינים גם כל חטאינו וחורבנותינו שהחרבנו וקלקלנו בגלות תאוותינו הקודמים הנ"ל כי זה כל האדם אשר ברוב אהבתו ויראתו וזיכוך דעתו יזכה בקול תפלתו להפשיט את העקמימיות שבלב כ"א עד שברוב המשחמה ותיקון לבושי התפלה שיתהווה עי"ז יתבטל מאתנו כל הגזירות שנגזרו גם מתחלת הבריאה עד הנה, כי גם אם אין אנו זוכים למציאות מדת תהלתך ותפלתך שבשער החמישים [העולה למעלה מכל מקומי הדות] אשר תשיבנו עי"ז בסדרי'ואיכותי' המוכרחות והנכונות לכל אחד אבל בדרך כלל הודעתנו גם עתה, שהוא הוא אזהרת קומת המדה הזאת לכל המסתופפים בצלה להתפלל ולבקש [לאמצעות הבקשה והחיפוש] המוכרח למציאת למלכי הדות [אשר בדור אחר דור].

רבש"ע עזרינו מעתה שגם כל החיפוש והבקשה ושפיכות הלב למציאות המנהיג, יהי כל היום מתוך הגילה והלל לשמך במחול וריקוד וחיננא בהעולה לעדן השמחה שביום השמיני עין לא ראתה וכו' כי זה הוא תכלית האמונה שלמעלה מדעת ושכל האנושי [וכאשר אתה מרמז לנו במעשה הבן מלך] שכאר השתמש בשכלו לא הי' לו יכולת כלל להגיע לחדרי האמונה אשר עבור זה מוכרח לדחות ולבטל לגמרי את השכל וכל מניי מחשבות הטורדות ומונעות מזה, כי הוא הוא בעיקר התפלה העומדת ברומו של עולם ובתכלית ההיפך תהי' בעוה"ז לבני אדם בתכלית הזולות (תפלות מר"א ז"ל מספר לקו"מ ח"ג דף י"ח-ט"ט). תם ונשלם.