תפלה ר׳ מחאת כפים בשעת התפילה, ור׳ מחשבות ובלבולים. к ע״י התורה הנקראת יעלת חן זוכה שדבריו דברי חן ועי״ז נתקבלים בקשותיו (ל״ק א). ב עיקר כלי זיין של איש הישראלי לכבוש כל המלחמות בגו״ר היא ע״י תפלה ושיחה בינו לבין קונו (קל״ק ב־א). ג מי ששומר הברית זוכה לתפלה וע״כ צריך כ״א לקשר תפלתו לצדיקי הדור שהם שומרי הברית באמת והם מעלים התפלה למקום הצריך (ל״ק ב־ו). ר כל תפלות הצדיקים שבכל דור בונים קומת השכינה וכשישתלם שיעור קומתה יבא משיח ויקים אותה בשלימות (ל״ק ב־ו). ה מי שזוכה לחרב הזה בחי׳ תפלה צריך לידע שלא יטה לימין או לשמאל וזה זוכין ע״י משפט (ל״ ק בג). ו כל תפילה שכ״א מתפלל הוא בחי׳ אבר מהשכינה שהם אברי המשכן וע״כ צריכין להביא התפלה להצדיק הדור כי רק הצדיק בחי׳ משה יכול להקים המשכן ל״ק ב־ו). ז ע״י רוב התפילות יכמרו רחמיו ויתהפך מדת הדין למדת הרחמים (ל״ק ב־ו). ח כל המעשים טובים שלנו וכל התפילות הכל מאתו ואין ראוי לחשוב לקבל שכר על שום דבר (ל״ק בו).

ט אע״פ שנראה שע״י תפלתינו ותורתינו יהי׳ הגאולה אעפ״כ צריכין אנחנו שבחסדו יגאל אותנו (ל״ק ב־ו). י ענין התפלה בשני פנים קודם גזר דיז מתפלליז כסדר אבל לאחר גזר דין צריך להלביש התפילה כדי שהמלאכים לא יקטרגו (ל״ק ה־א). יא תפלה היא למעלה מהטבע כי הטבע מחייב כן והתפילה משנה הטבע וזה דבר נס ולזה צריך אמונה שיאמין בהשי״ת שיכול לחדש דבר כרצונו (ל״ק דא). יב תפילה מסוגל לזכרון כי עיקר השכחה באה מהזמן שבמשך הזמן נשכח אבל התפילה היא למעלה מהזמן למעלה מהטבע אין כאן שכחה (ל״ק דה). יג תפילה היא בחי׳ חידוש העולם כי מאמין שיש מחדש ובידו לשנות הטבע והיא בריאה בכח ולימוד התורה היא בחי׳ בריאה בפועל ואזי נעשה בקשתו (ל״ק ח־ז). יד עיקר החיות מקבלין מהתפלה וכשמכניס כחו באותיות התפילה נתחדש כחו שם וזוכה לאמונה (ל״ק ט־א). טו י״ב שבטים הם כנגד י״ב מזלות (תיקון יח) וכל שבט יש לו נוסחא מיוחדת ושער מיוחד ליכנס דרך שם תפלתו (ל״ק ט־ב). טז כל שבט מעורר בתפילתו כח מזלו והמזל מאיר למטה ומגדל דברים הצריכים אליו (ל״ק ט־ב). יז ע״י תפילה מעורר כוכב (עיין בלק ע״פ דרך כוכב) (ל״ק ט־ב).

יח הזיווג לפי התפילה (עיין פסחים קי״ח קשין זיווגו) (ל״ק ט־ב). יט ע״י תפילה זוכה לפרנסה (עיין פסחים קיח קשין מזונותיו) (ל״ק ט־ב). כ כשאדם עומד להתפלל באים מחשבות זרות ונשאר בחשך ואינו יכול להתפלל אבל ע״י אמת הקב״ה שוכן עמו היינו שידבר הדיבור באמת בחי׳ (תהלים קמה) קרוב ה׳ וכו׳ יקראוהו באמת ואז הקב״ה יאיר לו בבחי׳ ה׳ אורי (תהלים כז) (ל״ק ט־ג). בא המשכיל המבין יש לו להתפלל כל ימיו שיזכה פעם אחד כל ימי חייו לדבר דיבור אחד של אמת לפני ה׳ כראוי (ל״ק קיב) אמרו אנ״ש בשם מוהרנ״ת זצ״ל שהזכי׳ הנ״ל יוכל לזכות-דייקא בעת ירידה (עו״ש תטו) (משום שיש לו לב נשבר המעתיק). כב צריך כ״א לקשר תפילתו להצדיק שבדור כי הוא יודע לכוין השערים להעלות כל תפלה לשער השייך לשבטו (ל״ק ט־ד). בג א״א לזכות לתפילה כ״א ע״י לימוד התורה כמ״ש מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה (ל״ק ס־ג) (מ״ב תפילה). כד אלו הבעלי גאוה מעכים תאוותו של השי״ת ואינם מבקשים מצדיקים שיתפללו עליהם (ל״ק י־ד). כה מבואר בדברי הרמב״ם ז״ל שאסור לבקש משום אדם שיתפלל עבורו כי הוא כמו אמצעי וע״ז ח״ו לכאורה קשה כי הלא מצינו אצל שמואל הנביא ואצל משה רבינו במסכת סוטה התפלל בעדנו וכו׳ לכן נראה שהאיסור הוא רק אם מתכוין לעשות את הצדיק לאמצעי ח ״ו אבל אם מתכוין כמו בתפילת ציבור שמשתף הצדיק אתו להתפלל יחד אין בזה איסור (בה״ל י־יז). כו כשהתפילה בבחי׳ בית אז יש גם לעכו״ם ורחוקים השגה לדעת ממנו ית׳ (ל״ק י־ג) (עיין תהלים מ״ח גדול ה׳). כז ענין זה להעלות התפילה לבחי׳ בית שיתגלה מלכותו גם לעכו״ם א״א להעשות כ״א ע״י צדיקי הדור כי עיקר התפילה אינם יודעים כ״א צדיקי הדור (ל״ ק י־ד).

בח מי שמאמין בה׳ ומתפלל אליו על כל דבר שחסר לו בודאי לא ירדוף אחר תחבולות רבות כי טוב ה׳ לכל הן לרפואה או פרנסה (ל״ק יד־יא) (עיין תהלים קמ״ה טוב). כט ע״י היראה זוכה לשלום בעצמיו ואז יכול להתפלל כי עיקר התפילה ע״י היראה ועי״ז זוכה לשלום הכללי היינו קירוב העולמות לשלימותן (ל״ק יד־ח). ל ענין סיום התפילה בשלום כי ע״י תפילה מתקן המחלוקת ועושה שלום בכל העולמות (ל״ק יד־ט). לא ע״י תורה שבנגלה זוכין לתפילה במסירת נפש וע״י תפלה זוכה להשיג הנסתר שבתורה (ל״ק טו־ד). לב תפלה במסירת נפש היא שמבטל כל גשמיותו וע״כ משיג התורה שלעתיד שגם היא אינה נתפסת בגבול (ל״ ק טו־ד). לג הקב״ה מתאוה לתפלתן של ישראל וכשמתפללין לפניו והיא מקבל תענוג מעמנו נעשה כביכול בחי׳ אשה כ״ש אשה ריח ניחוח שע״י הריח ניחוח נעשה בחי׳ אשה בחי׳ נגלה ועי״ ז נתגלה סתרי תורה (ל״ק טו־ה). לד ע״י תפלה נכמרו רחמי השי״ת ונפתח לב העליון וממשיך משם ביאורי התורה (ל״ק כ־ב) (עיין מגילה י״ח מילי). לה כל תפילה היוצאת מהרבה נשמות היא מוספת קדושה למעלה ומעוררת ביותר לב העליון (ל״ק כד). לו כשמתפלל קודם הדרוש יבקש מתנת חנם ולא יתלה בזכות עצמו אעפ״י שצריך גם מטה עוזו של עבודתו אין זה אלא כדי להכניע הרע שבעדה אבל לפני השי״ת יעמוד כדל וכרש (ל״ק כ־ה).

לז קול צעקה דקדושה הוא בחי׳ עוות דקדושה ועל ידו משברין עזות הגוף (קל״ק כב־ה). לח לזכות לשמחה היא ע״י תורה ותפילה (ראה שמחה ד) (ל״ק כב־ט). לט תפילה היא ביטול לאין סוף (עיין נעשה ונשמע בפר׳ משפטים) (ל״ק כב־ט). מ עיקר התפילה זוכין ע״י יראה ובושה שיתפלל בכונה שלימה שתפילה בכוונה כוללת הכל (קל״ק כב־יא). מא נעשה ונשמע היא בחי׳ תורה ותפילה נגלה ונסתר (עיין נעשה ונשמע בפר׳ משפטים) (ל״ק כב־ט). מב כי צריכים להתנסות בתאווה זו של ממון קודם שזוכין למו״מ באמונה ולצעוק ילהתפלל להשי״ת להנצל מזה (ל״ק כג־ה). מג הצדיק וכ״א שממית א״ע ימוסר את נפשו בתפלתו ידע שבמקום שנכנסין ב׳ מחשבות זרות וצריך להעלותם שם צריך לו למסור נפשו יותר שעי״ז יעלה ניצוצי הקדושה (קל״ק כו). מר כי למשוך את כל העולם לעבודתו וכולם ישליכו אלילי כספם וזהבם ויתפללו אל השי״ת לבד זה הדבר נעשה בכל דור לפי השלום שבדור (ל״ק כז־ א) (ראה שלום ה,). מה אעפ״י שפגם בבריתו ועי״ז נפגם דעתו ודיבורי התפילה אינם נתקבלים אעפ״כ ע״י שבח הצדיקים דהיינו שיתקרב עליהם ומשבח ומפאר אותם תמיד זוכה לבחי׳ תיקון הברית ועי״ז נתתקן דעתו ונתקבלה תפלתו (ל״ק כט־א בה״נ). מו צריך כ״א להתפלל להשי״ת שיזכה להתקרב להצדיק האמת שיהי' גדול במעלה כ״כ שיוכל להאיר בו ולהבינו שכל עליון דהיינו השגת אלקות שזה עיקר התכלית (קל״ק ל־א).

מז התפלות שלנו כשבאים אל צדיקים להעלותם היא מבלבלת אותם מאד כי כל הערבובים והשטותים שיש לנו הכל נמשך בתפילתינו והצדיקים הם סובלים צער ע״י תפלות שלנו בשביל זה צריך לקבל תוכחתם אף שמבזין אותנו (ל״ק ל־ז) (ראה תהלים קמ״א יהלמני). מח כל הבלבולים והמחשבות שחושב האדם לפעמים הכל באים על דעתו בשעת התפלה דייקא והוא מב׳ בחינות או שמתפלל בכוונה ע״כ באים להתתקן או שאינו ראוי להתפלל ואז באין לבלבלו מתפלתו (ל״ק ל־ז) (ראה תהלים ק״ו מי ימלל). מט כל התפלות של כל אחד עם כל הערבובים באים אל הצדיקים כי הצדיקים הם בחי׳ משיח שאליו באין כל התפילות להעלותן (ל״ק ל־ז) (ראה ישעיה מ״ח ותהלתי). נ אמנם איך אפשר להצדיק להוכיח את כ״א ע״י תפילתנו הבאים אליו כדי להעלותן הלא כל התפלות באים ביחד של הכשרים והאינם כשרים אך הוא יודע זאת ע״י עזות והתורה של כ״ א אם תפלתו היתה כהוגן אם לאו (ל״ק ל־ח). נא בשעת התפלה צריך לסלק הבושה כי א״א להתפלל לפני השי״ת כ״א ע״י עזות (ראה עזות י) (תהלים ע״ז אתה האל) (ל״ק ל־ח). נב עיקר התפלה היא בפה דייקא ואין די במחשבה לבד ואע״פ שהקב״ה יודע מחשבות כי לפי הדיבור כן השפע אם הדיבור בשלימות יכולין לקבל בהם רוב שפע ע״כ כל מה שחסר לאדם צריך להתפלל בפה רייקא (ל״ע תפלה לו) (ראה דברים א׳ ויברך) (ל״ק לד־ג). נג מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה כי אוירא דארץ העממין היא טמאה ואוירא דארץ ישראל הוא קדוש וטהור וכשאנו מוחאין כף אל כף נתגרש אויר הטמא כי נתעורר כח אתוון דעובדא דבראשית כנגד כ״ח פירקין דידים ונחזר ארץ העמים תחת ממשלת הקב״ ה ואז נטהר האויר ושואב אויר הקדוש כמו בארץ ישראל (ל״ק מד) (ראה א״י יד). נד תפלה היא בחי׳ אמונה ונגד האמונה הם כפירות מחשבות עכו״ם ותיקונם ע״י א״י בחי׳ מחאת כפים בתפלה שעי״ז מגרשין אויר הטמא של חו״ל ושואב אויר הקדוש של א״י (ל״ק מ״ד). בה ע״י תפלה נתגלה סודות התורה (ל״ק מד) (ראה ברכות כ״ו תפלות כנגד). נו ע״י תפלה בכח זוכין לבא לא״י וכן ע״י מצות סוכה כי סוכה ותפלה בכח וא״י הם בחי׳ אחת ותלוים זה בזה (ל״ק מ״ח).

נז מה שמתפללין בכח שהוא מכניס כל כתו באותיות התפלה אלו הדיבורים הם עצמם הדיבורים של הקב״ה ועשרה מאמרות מקבלין כח מכ״ח אתווין אלו (ל״ק מ״ח). נח תפלה בכח היא סגולה לבנים ומצלת מריב ומחלוקת ומתגבר האמת וחוזרין הכל להשי״ת לעבדו שכם אחד ונתגלה ונתפרסם הרבי באמת שבדור (ל״ק מ״ח). נט עיקר התפלה תלוי בלב שישים כל לבו עליה דהיינו שיקשר מחשבתו היטב לדיבורי התפלה ועי״ ז נתגלה מלכותו ית׳ ונופל מלכות הרשעה ונמשך לישראל שפע ועשירות גדול (קל״ק מט־ה). ס ע״י שנזהרין במצות ציצית זוכין לתפלה (ראה ציצית ח) (ל״ק מט־ז). סא אינו יכול לטעום מתיקות בתפלה אלא כשתקן פגם הבריח (ראה ברית לח) (ל״ק נ׳). סב כל אחד כפי תיקון הברית וכפי התקשרותו לצדיקי אמת שהם שומרי הברית כמו כן הוא יכול לטעום מתיקות בדיבורי התפלה (ל״ק נ׳). סג ודע שעזי פנים שיש בדור הן הן הכלבים והן עומדין וחולקים על תפלת איש הישראלי שעדיין לא תיקן בריתו כשלימות (ל״ק נ) (ר׳ ישעי׳ נ״ו והכלבים). סר מזה תבין כמה גדול עוונם של החולקים על תפלת איש הישראלי ורוצים לבלבל תפלתו כי הם נקראים כלבים ממש כי אע״פ שוה האיש לא זכה לתיקון הברית ומחמת זה בא עליו מחלוקת כי בוודאי הוא צריך לייגע עצמו בכל כחו להתפלל אע״פ שהוא כמו שהוא והיגיעה בעצמה יקרה אבל החולקים הם בחי׳ כלבים ממש וגדול עונם מנשוא (קל״ק ל״ק נ־ו). סה תפלה היא בחי' הוד והדר לבשת כי תפלה היא חיי שעה היינו בחי׳ רגלי הקדושה המלובשין בזה העולם כי כשרוצה ליקח דבר מזה העולם יהי׳ במרה ובצמצום בחי׳ הסתפקות (ל״ק נד־ג).

סו עיקר התפילה היא ע״י אמונה שמאמין שהכל ברשות הקב״ה אפילו לשנות הטבע ואין הקב״ה מקפח שכר כל בריה כי צדיק ה׳ (ל״ק נה־ד). סז בשעת התפלה צריך להכניע הרע בפרט ובכלל בפרט היינו גופו המגושם כמו חסידים שהי׳ להם בשעת התפלה התפשטות הגשמיות והרע שבכלל היינו תפלות של פושעי ישראל שמתפלל עמהם יבטל הרע שלהם ויעשה מהרע כסא לקדושה (ל״ק נה־ה). סח גם צריך לקשר עצמו בכלל ובפרט עם נר״ן של שוכני עפר ויעורר אותם בתפלתו שיתפללו עמו בפרט היינו חלקי נר״ן שלו שבאו כבר בגלגול ונתקן ובכלל היינו נר״ן של שוכני עפר אחרים לעוררם שיתפללו עמו (ל״ק נה־ה). סט וזה נקרא תפילה בציבור כי אותיות צב״ר ר״ת צדיקים כינונים רשעים בינוני הוא המתפלל צדיקים זה בחי׳ עפר שצריך לקשר עצמו עם שוכני,עפר בכלל ובפרט רשעים זה בה׳ אפר שצריך להכניע הרע בפרט ובכלל (ל״ ק נה־ה) (ר׳ וירא י״ח הנה). ע צריך לתקן בתפילתו ג׳ דברים א׳ להעלות את הנופלים באמונות כוזביות לאמונה האמתיות שהיא התפילה ב׳ ע״י כוונת הלב שבתפלה מתקן את לב המחקרים שלא יחטיא אותם שכלם ג׳ ע״י תפלה בשלימות מבטל כל החרפות ובזיונות שיש לו משונאיו כי הוא מהפך כל החרפות לכבוד (ל״ק נה־ו־ז). עא ע״י תפלה כתיקונו מתנוצץ אור זכות אבות ולא די שניצל מרע עין של הרשעים אלא גם רואה בהם מה שהם רצו לראות בו (קל״ק נה־ח). עב לא כל אדם יכול לתקן דברים הנ״ל בתפלתו להכניע עי״ז הרשעים כ״א הצדיק הגדול במעלה מאד בבחי׳ מרע״ה וגם הוא צריך לחגור מתניו מאד לעמוד נגד הרשעים הגדולים לכלותם ולבטלם (ל״ק נה־ט). עג באמת אם היה יודע האדם בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו והקב״ ה עומד בשעת התפילה ושומע התפילה וודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול והיה מדקדק מאד לכוין את דבריו ובשביל שהאדם אינו יודע זאת הידיעה בשביל זה אינו מתלהב וכ״א לפי מיעוט שכלו כן התלהבותו והידיעה היא מהיצ״ט והסתרת הידיעה היא מהיצה״ר שבלב והן הן האפיקורסות והקשיות שהיצה״ר מקשה את לבו ליפול ברעה וע״י לימוד הפוסקים נתקשר אל השלום ואז נתבטל מחלוקת היצה״ר (קל״ק סב־ד) (ר׳ לימוד הפוסקים ג). עד כשבעל השדה זוכה לתקן הנשמות ולהכניסם לתוך השדה העליונה אזי טוב ויפה מאד להתפלל כי אזי התפילה על תיקונה (ל״ק סה־א) (ר׳ תכלית ג).

עה עיקר שלימות התפלה הוא כשזוכה לבוא אל התכלית לעשות אחד מכל התפלה וכשעומד בתיבה אחרונה של התפלה יהיה עדיין עומד בתיבה הראשונה ואז התפלה בשלימות אבל לזכות לזה א״א כ״א ע״י הצדיק הגדול שהוא יכול להביא כ״א אל התכלית האמתי שהוא כולו טוב וכולו אחד ועי״ז יזכה לעשות אחד מכל התפלה (קל״ק סה־ב). עו כשאדם עומד להתפלל ומדבר דיבורי התפלה אזי הוא מלקט פרחים ושושנים נאים כאדם ההולך בשדה ומלקט שושנים ופרחים וכשהדיבור יוצא ומשמיע לאזניו אזי הדיבור מבקש ומתחנן מהנפש לבל תפרד ממנו הן אמת שאתה צריך לילך יותר אבל איך תוכל לשכוח אותי ע״כ הכלל שצריך לעשות אחד מכל התפלה ומהתחלת התפלה עד הסוף יהיה הכל אחד(ל״ק סה־ב) (ר׳ זכריה י״ד ביום ההוא). עז צריך לבקש ולהתחנן הרבה לפני השי״ת כל ימיו שיזכה להתקרב לצדיק הזה שהוא בעל השדה ששם גדילים כל הנשמות שהוא מסתכל על כ״א להביאו אל התכלית שהוא כולו אחד וכולו טוב (קל״ק סה־ א) (ר׳ בעל השדה א). עח דע שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב ויוכל להיות שהתלמיד יתפלל בכוונה ויוציא מכח אל הפועל עובדות וצדקות יותר מרבו ובאמת הכל בכחו של רבו וע״כ צריך להשתדל להקביל פני רבו בכל פעם כי אולי עכשיו הוא עת של איזה בחי׳ הסתלקות ויכול לזכות לבחי׳ פי שנים (ל״ק סו־א) (ר׳ מלכים ב׳ ב׳ ויהי נא). עט עיקר האמת הוא כשאין האדם נצרך לבריות כי מי שהוא נצרך לבריות קשה לו להתפלל ברבים וטוב לו להתפלל ביחיד אפילו מי שאינו נצרך לבריות בשביל פרנסה אעפ״כ יש שהוא נצרך לבריות בשביל כבוד וכיוצא ואזי כשהוא נצרך לבריות באיזה בחי׳ יוכל לעשות תנועות בשקר בשביל בני אדם (ל״ק סו־ג) (ר׳ ברכות ו׳ כיון). פ יש מי שהוא איש כשר קצת ומתבייש בעיניו לעשות שקר בשביל אחרים על כן הוא רוצה לכסות השקר באמת למשל שחפץ לעשות איזה תנועה בשביל אחר אבל הוא מתבייש שיעשה שקר בתפילתו ע״כ הוא גונב דעת עצמו ומסבב לו היצר הרע במחשבתו שהוא צריך באמת לעשות תנועה זו בתפלתו נמצא שהוא מכסה השקר באמת נמצא שיש לו הרבה אמת יותר מדאי כי האמת הוא אחד דהיינו להתפלל באמת בשביל השי״ת לבדו (ל״ק סו־ג). פא כשבא איזה כבוד חדש לאדם צריך להתיירא מאד כי לפעמים בא לו. הכבוד בשביל הסתלקות נפשו ח״ו והכבוד הוא אם כל חי והוא שורש כל הנפשות וכשהנפש מסתלקת היא מסתלקת אל הכבוד אך ע״ פ רוב בא הכבוד לטובה כדי לקבל נפש חדשה ע״כ צריכין להתפלל הרבה להשי״ת שלא יזיק לו הכבוד ח״ו שלא יקח את נפשו כי הנפש היא יקרה מאד וצריכין ליזהר בה ולשמרה מאד (קל״ק סז־א־ ב). פב צריך להתפלל בכל לבו עד שירגיש דיבורי התפלה בכל עצמותיו אבל כשמתפלל בלא לב אז נפשו עייפה ועצמותיו נבהלין גם גורמים ח״ו ע״י שמתפלל בלא לב הסתלקות החכמה מן הזקנים והחכמים (קל״ק סז־ט). פג יש בני אדם שיש להם הרהורי ע״ז או הרהורי ניאוף ומתגברים עליהם ביותר בשעת התפילה (ר׳ מחשבות ובלבולים כו) (קל״ק עב־ו).

פד ע״י תפלה בכוונה שמקשר המחשבה אל הדיבור של התפלה בקשר אמיץ וחזק זוכה להשיג נסתרות ופנמיות התורה והתפלה הזאת מביאה השפעות וברכוה להעולס וע״כ הקב״ה מתאווה לתפלתו כי הוא חפץ להשפיע טובו לבריותיו (קל״ק עג) (ר, ישעיה מ״ ג כי). פה יע יסורים שבאים על האדם מבחי׳ דינא קדישא ב !י׳ יסורין של אהבה ויש יסורים שבאים מבחי׳ דינא מסאבא וסי׳ שידע האדם אם הוא בבחי׳ דינא קדישא כשאין בו ביטול תפילה (ר׳ צרות ז) (מ״ב תפלה) (ל״ק עד). פו התפלה היא בחי׳ פנים וביטול התפילה הוא בחי׳ הסתרת פנים ח״ו (ל״ק עד) (מ״ב תפילה). פז צריכים לדבר הרבה בתורה ותפילה עד שיהיה הגוף בטל לגמרי כאין וכאפס וזה זוכין ע״י מדת היראה ועי״ז יזכה לשלום ועי״ז נמשכים כל הברכות (ל״ק עה). פח הכלל הוא מה שאנו עושץ הן תפלה הן לימוד הוא כדי שיתגלה מלכותו(ל״ק ע 1 ז))(ו׳ זכרי' י״ד והיה). פט ע״כ צריכץ לעסוק בתורה ועבודת השם במסירת נפש ובפרט בשעת התפילה שיכוון למסור נפשו על קידוש השם כי מסירת נפש על ק״ה בוודאי מרוצה כ״א מישראל אפילו הקל שבקלים ותיכף כשמרוצה למסור נפשו על ק״ה נתעורר בחי׳ שלום בחי׳ יוסף ועי״ז יכולין לדבר דהיינו לקשר המחשבה אל הדיבור שזה עיקר הקדושה (ל״ ק פ׳) (ר׳ יוסף הצדיק ה). צ ע׳׳י משא ומתן באמונה בא למדריגה שלמעלה מהזמן ויכול להתפלל בשכל צח כי תפילה היא ג״ כ למעלה מהזמן (ל״ק צג) (ר׳ מו״מ באמונה יב). צא המחשבות זרות הבאים בשעת התפילה בפרט אצל הצדיק שרוצה להתפלל בדביקות גדול הם מהניצוצות הק׳ שנפלו בעת שבירת כלים (ל״ק־צו) (ר׳ ניצוצות ג). צב כל אחד מישראל יכול למשול בתפילתו לפעול מה שרוצה אך עיקר המניעה מחמת גדלות שהוא מיוחס או מחמת שעמל בעבודת הבורא ית׳ ע״כ צריכין לשכוח יחוסו ועמלו ויהיה נדמה לו כאלו היום נברא וגם כאלו הוא יחיד בעולם ואין לו שום יחוס וכן צריך לשבר המ״ז הבאים מחמת עוונותיו הראשונים במזיד או שהרהר במזיד ואז יוכל למשול בתפלתו ואז נתמלא רצון הבורא ויש לו ית׳ תענוג מזה ועי״ז ממשיך כל ההשפעות בעולם (קל״ק צז) (ר׳ תהלים ס׳ לי גלעד).

צג כשמתפלל בב׳ בחי׳ הנ״ל מנשה ואפרים בא לידי ענוה ושפלות ומן הענוה נמשך יראה נמצא מתפלל ג״כ ביראה והיראה נקרא מלכות ויש לתפילה כזו בחי׳ ממשלה וזה תענוג של השי״ת ונתמלא רצון הבורא (ל״ק צז) (ר׳ מקץ מ״א מנשה). צד צריך האדם להתחזק בתפילה בין שיזכה להתפלל בדביקות בין כשאינו זוכה ואין תפלתו שגורה בפיו ח״ו ואעפ״כ יתחזק גם אז להתפלל בכל כחו כי בעת שיזכה להתפלל בדביקות כראוי אז יעלו כל התפלות עם התפלה ההוא שהתפלל כראוי (ל״ק צט) (ר׳ דברים ג׳ ואתחנן). צה כל מה שברא הקב״ה לא ברא אלא כדי לגלות מלכותו ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל ובמה יכולים להוריד השפע ע״י התפילות כי התיבות הם כלים לקבל השפע ועל כן כ״א יזהר בתפילתו שיתפלל באופן שיוכל להוריד השפע בעולם ובאיזה ענין יוכל לעורר השפע ביראה שבאה לאדם מכח אדם עצמ י ו(ל״ ק קב)(ר׳ סנהדרין ל״ז חייב). צו כשאדם מתפלל כראוי ובאמצע הוא נופל ממדריגתו זה נמשך מפגם אמונה ואז צריך שישבר לבו בקרבו ויתבייש בעצמו על שנפל משמים לארץ וירחם על עצמו עד שיתאנח על זה וע״י האנחה יחזור למדריגתו (קל״ק קח) (ר׳ מ״ ר ויקרא ז׳ העולה). צז מה שאינו מתפלל כראוי הוא מחמת עצבות ועצלות היינו מחמת חסרון אמונה כי בוודאי אם היה לו אמונה שלימה והיה מאמין שהש״י עומד עליו ושומע כל דיבור שיוצא מפיו ומאזין לקול תפלתו בוודאי לא היה לו שום עצבות ועצלות בתפלתו והיה מתפל כראוי אך עיקר בלבול התפילה הוא מחמת חסרון אמונה (ל״ק קנה) (ר׳ שבת ל״א אמונה). צח אסור לאדם להתעקש בתפלתו שהשי״ת יעשה לו דווקא בקשתו כי זה כמו לוקח בחזקה בגזילה רק צריך להתפלל ברחמים ובתחנונים אם יתן השי״ת יתן ואם לאו לו (קל״ק קצו) (ר׳ אבות פ״ב וכשאתה).י צט כשאחד צועק להשי״ת אומרים לו ליסע (ר׳ בשלח י״ד מה תצעק) (ל״ק קצח). ק יש לכל אדם תפילות רעות ואח״ב כשעומד להתפלל אז התפלה רעה מבלבלת אותו והתיקק לזה הכנסת אורחים ת״ח (ל״ק רט) (ר׳ ברכות ס״ג גנבא). קא מה שיש ח״י ברכות התפלה חוץ מברכת המינים כי ע״י התפלה אנו מבטלין הטבע שהפילוסופים קורין אותה אם כל חי ומכניעין ומבטלין המינים והאפיקורסים (קל״ק רטז).

קב כל הרפואות ע״י כחות הגלגלים וכל אחד נותן כח באיזה סם ועשב השייך לו ע״כ טוב לבקש מהש״י בעת שאומרים וצבא השמים וכו׳ שאז באים כולם להשתחוות שיצווה השי״ת להם שימשיכו אלו הכוחות הצריכים לרפואתו בתוך חתיכת לחם או בדבר אחר ויתרפא ממילא (ל״ק רלא). קג בשעה שאומר הללו את ה׳ מן השמים וכו׳ ראוי להאדם להתעורר להתפלל בחיות והתלהבות גדול מאחר שהאדם בתפילתו הוא קורא לכל המלאכים והשרפים וכו׳ ולכל העולמות ומצוה ופוקד עליהם להללו ולשבחו ית׳ (קל״ק רלב). קד ע״י מחלוקת קשה להתפלל ולדבר דיבורים דקדושה ע״ כ קודם התפילה צריכין לקבל עליו מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך כדי להמשיך אהבה ושלום כי עיקר הדיבור הוא משלום (קל״ק רלט) (ר׳ עמוס ד׳ ומגיד). קה תפילה היא בחי׳ השגחה למעלה מהטבע כי הטבע מחייב כך ותפילה משנה הטבע וע״י שבוכין בדמעות לפני השי״ת בשעת הצער והיסורין עי״ז ממשיכין דעת והשגחה ועי״ז נתבטל הצער ויסורין (ל״ק ר״נ) (ר׳ ואתחנן ד׳ כי מי). קו כמו שיש התעוררות מאדם לחבירו כגון כשרואין שאחד אומר בקשות בהתעוררות בלב נשבר אזי חבירו מתעורר ממנו ג״כ כמו כן יש אצל האדם עצמו התעוררות מניה וביה שמתעורר מתוך דברי עצמו כשאומר בקשות וצועק וי לי נתעורר ג״כ לפעמים שמתחיל להסתכל על עצמו מי צועק כך הלא וי לי ממן! וצועק פעם שנית בהתעוררות יותר (קל״ק ער). קז אע״פ שאין האדם יכול לדבר כלל לפני השי״ת ונדמה לו שאין יכול לפתוח פיו בתפלה והתבודדות מכובד הצרות שעוברים עליו אעפ״כ צריך להתחזק אז דייקא להכריח א״ע לקרוא להשי״ת מן המיצר והדוחק ועי״ז יזכה אח״כ להרחבה גדולה עד שיוכל להתפלל כראוי עד שיוכל לבא לבחי׳ רוה״ק עי״ ז דייקא שנתעורר להשי״ת מתוך המיצר והמרירות כזה (ל״ק רעט) (ר׳ תהלים ס״ו ודבר). קח כי זה ידוע שכשהאדם נופל בדעתו מחמת גשמיותו ומעשיו הרעים שרואה שהוא רחוק מאד מן הקדושה באמת אזי ע״פ רוב אינו יכול להתפלל ואינו יכול לפתוח פיו כלל מחמת גודל העצבות והמרה שחורה והכבידות שנופל עליו אבל כשהוא מחיה א״ע ע״י שמוצא בעצמו עדיין איזה נקודות טובות ומשמח א״א בזה כי בוודאי ראוי לאדם להגדיל שמחתו בכל נקודה מקדושת ישראל ואזי כשמשמח א״ע עי״ז אזי הוא יכול להתפלל ולהודות לה׳ (ל״ק רפב) (ר׳תהלים קמ״ו אזמרה). קט הש״ץ המתפלל לפני העמוד צריך שיהיה לו בחי׳ זו שיוכל לקבץ כל הנקודות טובות שיש בכל אחד מהמתפללין וכל הנקודות טובות יהיו נכללין בו והוא יעמוד ויתפלל עם כל הטוב הזה (ל״ק רפב) <ר׳ צדיק קנז). קי ע״י יראה שלימה הבאה ע״י תיקון ג׳ מדות שהם תאוות ממון משגל אכילה זוכין על ידה להמשיך השפעת הנבואה אע״פ שאין עכשיו מי שיתנבא נגאלת עכ״פ עי״ז התפילה מן הגלות כי התפלה היא גבוה מאד ובני אדם מזלזלים בה וכשעומדים להתפלל חפיצים לפטור התפילה מעליהם וע״י השפעת הנבואה זוכה האדם לתפלה כשלימות בחי׳ דבר ה׳ שהשי״ ת בעצמו פותח פיו ושולח לו דיבורים קדושים להתפלל לפניו (קל״ת א־ח).

קיא כשנגאלת ונפדית התפילה אין צריכין לשום רפואה ע״י רופאים כי יכולים להתרפאות ע״י כל מה שאוכל אפילו ע״י לחם ומים כמו ע״י רפואות (קל״ת א־יב) (ר׳ רפואה טו) (ר׳ בשלח ט״ו ויאמר). קיב יש ג׳ מדות רעות שהם מפסידים עבודת התפילה כי ג׳ מדות אלו הם בחי׳ עבודות דס״א ומפסידין עבודת התפילה, א׳ אל תהי בז לכל אדם שלא לבזות שום אדם (אפילו במחשבה), ב׳ ע״ז ואפילו קלקול האמונה שאין האמונה בשלימות הוא ג״כ בחי׳ ע״ז, ג׳ שמירת הברית היינו מי שאין שומר הברית כראוי וכשזוכה לצאת מג׳ מדות רעות אלו זוכה לתפילה כשלימות ואז יכול להתרפאות בכל דבר שבעולם אפילו בלחם ומים (קל״ת א־י) (ר׳ פסחים כ״ה בכל). קיג כשאדם עומד להתפלל שאזי הוא בבחי׳ דבר ה׳ אזי אין כח לשום רפואה כי כן חובת כל העשבים להחזיר כוחם לתוך התפילה שהיא שורשם כי נתרפאין ע״י דבר ה׳ (ל״ת א־יא). קיר כשזוכין לגאול את התפילה מן הגלות בחי׳ סמיכות גאולה לתפילה היא בחי׳ התנוצצות משיח כי כל הדברים נחלקים זה מזה במראה טעם וריח בשביל זה דבר המגדל הצמחים נקרא מטר ר״ת מראה טעם וריח ועיקר היא הריח כי אין הנשמה נהנית אלא מהריח ועיקר התפילה היא מהנשמה ומשית מקבל כל התפילות כי משיח הוא בחי׳ חוטם שמקבל כל הריחות שהם בחי׳ התפילות ובשביל זה נקרא משיח כי הוא מקבל משיח השדה דהיינו כל הריחות שבאים בתוך התפילה שהיא בחי׳ חוטם (ל״ת א־יב). קטו כשזוכה לתפילה כשלימות שהיא בחי׳ דבר ה׳ שהיא השורש העליון שכל השרים העליונים וכל צבא השמים כולם מקבלים כוחם ממנו אזי הם כולם בחי׳ לווין אצלו בחי׳ כל כוכבייא לווין דא מץ דא עד השורש העליון בחי׳ הבעל תפילה שהוא המלוה הגדול (ל״ ת א־יג) (ר׳ נחמיה ט׳ וצבא). קטז ע״י תפילה שישראל מתפללים באמת נקראים בשם א־ל כי הקב״ ה נקרא א־ל על שם הכח כי הוא תקיף ובעל היכולת וע״י התפילה אנו לוקחין לעצמנו הכח ממנו ית׳ כי אנו מבטלין גזירותיו ואז ישראל נקראים בשם א־ל (קל״ ת ב־יא). קיז ע״י נפילת האמונה אין מועיל רפואות ולא תפלה ולא זכות אבות כי עיקר מה שמועלת התפילה לפעול בקשתו הוא רק ע״ י אמונה וגם אין מועיל להחולה קול צעקת של אח וגניחות שלפעמים מועיל להחולה אלו הקולות אבל ע״י נפילת האמונה גם זה אינו מועיל (ל״ת ה־א) (ר׳ שבת ל״א אמונה). קיח עיקר התפילה היא רחמים ותחנונים ועיקר הרחמים תלוי בדעת וכשהסט״א יונקת מהרחמנות ח״ו אז נפגם הרחמנות ונעשה כעס ואכזריות ועי״ז נקטן הדעת ואז מתגבר תאוות ניאוף ח״ ו ואז התפילה בבחי׳ דין ואינה רחמים ותחנונים וכשעומד להתפלל חפץ לפטור התפילה מעליו ואז הס״א יונקת מהתפילה ובולעת אותה כי עיקר יניקת הס״א היא מבחי׳ דינים שהם מוחין דקטנות (קל״ ת ח־ד) (ר׳ תהלים ק״ו ויעמוד). קיט ואז כשהתפילה בבחי׳ דין אז צריכין בעל כח גדול שיוכל להתפלל תפילה בבחי׳ דין לעשות פלילות עם קונו ואזי הסט״א רוצה לבלוע אותה כי היא בולעת תמיד התפילות שהם בחי׳ דין אזי זאת התפילה של הבעל כח עומדת בבית הבליעה שלו ואוי הוא מוכרח ליתן הקאות היינו הס״א מוכרחת להקיא ולהוציא כל הקדושות והתפילות שבלעה (ל״ת ח־ג) (ר׳ גרים יז).

קב וזה בחי׳ סליחת העק שבא ע״י רבוי התפילות שעי״ז השמש זורחת שעל ידה בא רפואה כי העון הוא בחי׳ ענן שמחשיך אור השמש וזה בחי׳ החולאת כי עיקר החולאת באה מעוונות וע״י תפילה נתכפרין העוונות וכשנתכפרין העוונות זה בחי׳ שהעננים כלים והולכים ואזי הוא בחי׳ זריחת השמש שמשם הרפואה (ל״ ת ח־ו). קכא בר״ה צריכין להכריח א״ע להתפלל בכח גדול ביותר ולקשר תפילתו להצדיק האמת שהוא בעל כח גדול שיכול להתפלל תפילה בבחי' דין כמו שצריכין להתפלל בר״ה ועי״ז זוכין להוציא מהסט״א כל החיות שבלעה מקדושת ישראל (קל״ת ח־ט). קכב ועיקר התפילה שעל ידה נסלח העון וניצולין מהחולאת הוא בא ע״י שנתוסף שכן מישראל כי כל מה שנתקבצין ונתרבין ביותר נפשות ישראל ביחד נתרבה ונתגדל ביותר בית התפילה וע״י ריבוי התפילה עי״ז סליחת העון שהוא בחי׳ רפואה (ל״ת ח־ו) (ר׳ עוונות יג). קכג צריכין לחפש ולבקש מאד אחר מנהיג אמתי וצריך לבקש מאד מהשי״ת שיזכה להתקרב למנהיג אמתי כדי שיזכה לאמונה אמתיות בשלימות כי כשמתקרבין ח״ו למנהיג של שקר עי״ז באין ח״ו לאמונות כוזביות כי מנהיג של שקר הוא בחי׳ נביא השקר (ל״ת ח־ח). קבר דע כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כולם באין בתוך התפילה ומסייעין לו ונותנין לו כח בתפילתו וזה שנקראת התפילה שיח שכל שיח השדה נותנין כח וסיוע בתפילתו (ל״ת יא) (ר׳ בראשית ב׳ שיח השדה). קכה אפילו כשאינו מתפלל בשדה נותנין ג״כ יבול הארץ סיוע בתפילתו דהיינו כל מה שסמוך אל האדם כגון אכילתו ושתייתו רק כשהוא בשדה שאזי סמוך להם ביותר אזי כל העשבים וכל יבול האדמה נותנין כח בתפילתו (ל״ ת יא). קכו אמונה זה תפילה כי התפילה משנה הטבע ונתבטלין החכמות והחקירות שהם הולכים ע״פ הטבע וזה עיקר התכלית אצלינו שתהיה התפילה נכללת באחדותו ית׳ בבחי׳ (דברים י׳) הוא תהלתך והוא אלקיך שהתפילה והשי״ת אחד כביכול וזהו עיקר התכלית באמת (ל״ת יט). קכז גם טוב לעשות מהתורה תפילה (ר׳ תורה צו) (ל״ת כה). קכח תפילה היא בחי׳ מסירת נפש (ר׳ מדרש הנעלם חיי שרה קכ״ד כי) (ל״ ח מו).

קכט וכן בתפילה יש כמה מניעות על התפילה (ר׳ מניעות יה) (ל״ ת מו). קל וכן בתפילה באים המחשבות לבלבל תפילתו (ל״ ת נא) (ר׳ יצה״ר טז). קלא ע״י תיקון הברית שהוא קשת יכול להוציא החיצים שהיא התפילה שהוא ח״י ברכאן דצלותא שהם תלת ווין בחי׳ חיצים (ל״ת פג) (ר׳ ברית נב). קלב ע״י תיקון הברית נתחזק יצרו הטוב ועי״ז הוא מקים הנופלים לאהבות ויראות רעות הוא מקים אותם לאהבות ויראות קדושות ומעביר החשך מעיניהם ואז עיניהם רואות נפלאות ועי״ז מעלה כל התחינות והבקשות שאנו מתפללים ומעוררים הגאולה התלויה בלב (ל״ ת פג). קלג דע שעיקר התחברות ודביקות להשי״ת הוא ע״י תפילה כי התפילה הוא שער שדרך שם נכנסין להשי״ת ומשם מכירין אותו כי תפילה היא מלכות ותפילה לשון התחברות (קל״ת פד). קלד ובשביל זה עפ״י רוב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות כי התפילה בחי׳ מלכות היא בגלות בתוך מלכות הרשעה וכשהיא רוצה לצאת מתאחזת בה הגדלות וגדלות היא ממלכות הרשעה שרוצה להתגדל ולמלוך וזה שמתפללים בכח בזה נותן כח בתפילה להתחזק כנגד מלכות הרשעה לצאת מגלותא (ל״ת פד) (ר׳ תהלים ס״ח תנו). קלה ע״י תפילה בכח נתחדש השבועה להאבות ונעשה כאלו עכשיו נשבע לאבותינו (קל״ת פד). קלו זה הצדיק שעוסק ביותר בעסק התפילה ע״ ז הצדיק יש ע״פ רוב מחלוקת ביותר כי תפילה הוא מהדברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם (ל״ת צג) (ר׳ מחלוקת שעליו ז״ל א׳). קלז אע״פ שנמצאים כמה עצות טובות בספרי רבינו ז״ל להתקרב להשי״ת אעפ״כ ע״פ רוב קשה להאדם לקיים העצה בעצמה ע׳׳כ העיקר הוא תפילות ובקשות יהי׳ איך שיהי׳ עב״ פ ידבר בפיו ובאיזה בחי׳ שהוא ויבקש מהשי״ת תמיד שיוציא אותו מחושך לאור ויחזירהו בתשובה שלימה באמת ואל יתן דמי לו עד שיענהו (ל״ת קא). קלח בשעת התפילה כל זמן שהאדם שומע עוד אז איזה אדם דהיינו ששומע ומרגיש שעומד עוד אדם אחד בשעת תפילתו הוא לא טוב כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיצייר בדעתו שאין שם אלא אני והשי״ת לבד (ל״ת קג).

קלט היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות של סתם בני אדם והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחינות ובקשות בתוך הסידורים הגדולים כדרך המון עם הכשרים (ל״ ת קד). קט אחד שאל אותו בענין הנהגת התקרבות להשי״ת וצוה לו ללמוד וכו׳ ושאל אותו הלא איני יכול ללמוד השיב לו ע״י תפילה יכולין לבא לכל טוב לתורה ועבודה ולכל הקדושות ולכל הטובות שבכל העולמות (ל״ת קיא). קמא פעם אחד אמר אם היו מניחין מת לעוה״ז להתפלל בוודאי היה מתפלל יפה בכל כחו (ל״ת קיא). קמב אחד מאנ״ש סיפר שהי׳ מדבר עם רבינו ז״ל והבין רבינו ז״ל שהוא עוסק קצת לכוון כוונות בתפילתו והקפיד עליו רבינו ז״ל מאד ואמר שלא יעסוק עוד בזה ולא יתפלל עם כוונות רק יכוון פירוש המלות כפשוטו ואמר לו רבינו ז״ל שמי שאינו ראוי לזה כשמתפלל עם כוונות הוא כמו כישוף כי בכישוף נאמר לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות כך הוא בענין הכוונות להבדיל שאין צריכים ללמוד כ״א להבין ולהורות אבל לא לכוונם בתפילה מי שאינו ראוי לזה (ל״ת קב). ק מג עיקר התפילה היא דביקות להשי״ת והיה טוב יותר להתפלל בלשון לע״ז שמדברים בו כי אזי הלב סמוך ודבוק מאד בדיבורי התפילה ויכול לדבק עצמו ביותר להשי״ת אך כבר תקנו לנו אנשי כנה״ג סדר התפילה ע״כ אנו מחוייבים להתפלל בלה״ק כמו שסדרו לנו אבל העיקר הוא רק לכוון פירוש המלות כפשוטו שזה עיקר התפילה שמתפללין לפני השי״ת על כל דבר ודבר ועי״ז מתקרבין ומתדבקין בו ית׳ (ל״ת קב). קמר והנה מי שמדבר בלשון הקודש תמיד כגון ירושלמי אין צריך לחשוב בדעתו פירוש המלות רק שיטה אזנו מה שהוא אומר וזה עיקר כוונתו בתפילה ואצל הצדיקים האמתיים הגדולים אצלם כל הכוונות של האריז״ל וכו׳ הם פירוש המלות שבפירוש המלות שלהם כלולים כל הכוונות (ל״ת קכ). קמה היה מחזק את אנשיו שקיבלו לפניו על שהם רחוקים מתפילה והיה מחזק אותם שלא יפלו בדעתיהן בשביל זה ואמר הלא אצל הגר כמה זכיה הוא אצלו כשזוכה לידע אמירת התיבות לבד עד ברוך שאמר ע״כ ראוי לאדם לנחם א״ע ולשמח א״ע על אשר עכ׳׳פ הוא זוכה לומר התיבות של התפילה (ל״ת קכא). קמו ושמעתי שהי׳ מדבר עס איש פשוט אחד מענין תפילה שקשה מאד להתפלל ונתן לו עצה שיחשוב בלבו שאינו צריך להתפלל כ״א עד ברוך שאמר כי אולי בגלגול הראשון כבר התפלל בכוונה שאר חלקי התפילה וע״כ יכניס כל כחו להתפלל בכוונה עד ברוך שאמר ואח״ב כשיגיע לברוך שאמר יחשוב אולי צריך לתקן חלק זה כגון מב״ש עד ויברך דוד וכן להלן והכלל שלא יבלבל דעתו בתחילה בכל התפילה רק יתאמץ בכל פעם לומר מעט בכוונה ואח״ב עוד מעט (ל״ ת קכא). קמז גם כבר מבואר שבאמת ע״פ הרוב אין יכולין להתפלל כל התפילה בכוונה רק מעט כי כ״ א מתפלל איזה חלק מהתפילה לפי בחינתו כי אית מארי דידין ומארי דרגלין וכו׳ (ל״ת קכא).

קמח לענין מחשבות זרות שבתפילה וכבר ידוע שכל מחשבה היא קומה שלימה וכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות עי״ז הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו אזי בדרך הילוכו בתפילתו הוא מפיל אותם לזה חותך יד ולזה חותך רגל כמו למשל בענין מלחמה כשצריך לעבור בין הרבה רוצחים וכשהוא גבור אזי בדרך הילוכו הוא מפיל אותם לזה חותך יד ולזה חותך רגל כן הוא ממש בענין תפילה כי כל מחשבה זרה הוא קליפה והיא קומה שלימה וכשמתגבר להתפלל כסדר ולבלי להסתכל עליהם אזי הורג אותם או חותך מהם אברים אברים (ל״ת קכב). קמט עיקר הפדיון או התפילה אינו אלא ביום (ס״ה המ״ד). ק נ התפילה שהיא בכוונת הלב היא פותחת כל הפתחים של מעלה (ס״ה הרהורים). קנא ע״י תפילה שהיא בשעוה ימחול לך הקב״ה (ס״ה תשובה). קנב תפילה שהיא בשמחה היא עריבה ומתוקה להשי״ת (ס״ה תפילה). קנג כשמתייגע האדם בתפלתו ואינו יכול להתפלל בחיות כראוי אז מוכרח לומר התיבות בפשיטות גמור ואעפ״כ יהי׳ פנימיות מחשבתו וכוונתו קשורה בהדיבורים בקשר אמיץ וחזק ואם יזכה יוכל עי״ז בעצמו להתעורר אח״כ להתפלל בהתלהבות גדול וכן כמה פעמים אפילו בתפילה אחת כי על אנשים פשוטים יוכל לעבור כמה עליות וירידות גם בתפילה אחת (שיחות מר ע״ה סב) (מ״ב תפילה). קנד תפילה בכח ובכוונה שלימה ולהתגבר על כל המחשבות זרות שמבלבלין אותו מתפילתו זה תיקון על חטאות נעורים (ש״מ ע״ה קלח) (מ״ב תפילה). קנה ישנם אנשים שאומרים כשגוזרין על ישראל גזירות שא״ א שהשי״ ת יעשה כזאת אמר רבינו ז״ל שהוא שטות לומר כן כי כבר היו כמה גזירות על ישראל והעיקר להרבות בתפילה וזה מועיל תמיד (ח״מ שה״ל ו). קנו צריכין להתחזק מאד ולהכריח עצמו בכל הכחות ובכל הדברים הנוגעים להשי״ת בפרט על התפילה כי אפילו צדיקים יש ג״כ לפעמים שצריכים למסור נפשם ממש על עבודות התפילה ק״ו כמה אנחנו צריכין לטרוח ולמסור נפשינו בפרט בשעת התפילה אולי יזכה לדבר איזה דיבור בתפילה כראוי כי בשביל דיבור אחד של התפילה כדאי למסור נפשו כי תפילה היא דברים העומדים ברומו של עולם (ח״מ שה״ל י׳) (מ״ב תפילה).

קנז מי שאינו ראוי ללמוד קבלה ולומד עי״ז אובד את לבו ח״ו והוא בבחי׳ חסר לב היינו שאין לו התעוררות הלב בתפילה ועבודה אבל יש כמה שחיוב גדול עליהם ללמוד קבלה ע״ כ צריכים להתפלל גם על זה להשי״ת שיוליכו בדרך האמת (שי׳ מו׳ ע״ה פ׳) (מ״ב ת״ת). קנח גם אצל הצדיקים לפעמים אין פועלים בתפלתם כי זימנין דשמע וכו׳ (ש״מ ע״ ה קד). קנט פעם רצה לאכול ביחד עם אנ״ש ומורינו מוהרנ״ת ז״ל עוד לא התפלל ערבית ענה ואמר איך אפשר לחכות עליו כי הלא צריכין להתפלל במסירת נפש (ש״מ ע״ה קמו). קט כשרוצים להתפלל מבלבלין אותו כמה מיני בלבולים והוא צריך לכמה יגיעות בשעת התפילה ואזי אפילו אם אינו זוכה להתפלל כראוי היגיעה בעצמה הוא בחי׳ קרבנות בחי׳ כי עליך הורגנו וכו׳ (ש״ה יב). קסא בשעת התפילה באים עליו כל הבלבולים ומערבבים את דעתו ממה שכבר עבר לפעמים מענין המו״מ שלו ועסקי ביתו באשר כי לא טוב עשה בענין זה וכך היה צריך לעשות ויש שמבלבלים הפגמים שפגם מקודם שלא עשה כהוגן נגדו ית׳ ע״כ השכחה היא עצה טובה שתיכף שעובר הדבר יסלק אותו מדעתו לגמרי ולא יתחיל לחשוב בענין זה כלל והבן הדבר כי גדול הוא מאד (ש״ה כו). ק סב טוב להתפלל בבוקר תיכף אחר עמידתו ממטתו אם אפשר בקל לפנות מה טוב ואס לאו לאו ויתפלל כך ואפילו אם חושש במעיו לא ישגיח ולא יסתכל על זה כלל כי אין צריך להחמיר ולבטל עצמו מתורה ותפילה בחנם מחמת חששות וחומרות יתירות ושגעון בעלמא וא״צ להחמיר יותר מן הדין (ש״ה ל׳) (ר׳ פנים) (ר׳ נקיות ג). קסג ראוי להזדרז להתפלל תמיד בבוקר השכם בכל מה שיוכל כי לפי גודל מעלת התפלה מי יודע אם יזכה אח״כ להתפלל (ש״ה לא). ק סר מה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות ותפילתו שגורה בפיו זהו אור השי״ת בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו ית׳ ולפעמים האדם מתפלל לפני השי״ת והשי״ת כביכול מתרחק מן האדם ח״ו הוא צריך ג״ כ להתחזק בתפלה ולזרוק ולהשליך כביכול התפילות אחריו ית׳ (ש״ה נב) (מ״ב תפילה). קסה כשאדם מתפלל בכוונה שמקשר המחשבה אל הדיבור אזי כל הכוחות שלו נמשכין ונכנסין ממילא לתוך התפילה וזוכה להתפלל בכח גדול אע״פ שאינו מכריח עצמו לזה (ש״ה סו) (מ״ב תפילה).

קסו לפעמים הוא טובה גדולה מה שבאים עליו מ״ז ופניות בשעת התפילה כי לא היה אפשר לסבול את גודל עוצם הקטרוגים שיש על התפילה שהיא כראוי מאחר שבוחן לבות הוא יודע שפנימיות כוונתו ומחשבתו הוא רק לה׳ לבדו כי בפנימיות כוונתו בתפילה הוא באמת להשי״ת מקבל תפילתו באהבה (ש״ה עב) (מ״ב תפילה) (ר׳ מחשבות נו). קסז בענין התפילה לפעמים אין להאדם שום התלהבות בהתפילה וצריכין לעשות לעצמו התלהבות וחמימות הלב בדיבורי תפילה ועי״ז יבא אח״כ באמת שיבער לבו להשי״ת ויתפלל בהתלהבות גדול (ש״ה עד). קסח וכן בעניץ השמחה בפרט בשעת התפילה שצריכין שתהי׳ התפילה בשמחה גדולה ואם אינו יכול בשום אופן לשמח עצמו אז עצתו שיעשה עצמו כאלו הוא שמח ועי״ז יזכה אח״כ באמת לשמחה ועצה זאת היא עצה גדולה מאד גם בכל הדברים שבקדושה (ש״ה עד). קסט על מחשבות זרות הבאים בתוך התפילה אין להשגיח עליהם כלל רק יעשה שלו ויתפלל כדרכו (ש״ה עה). קע מעלת התפילה שהיא גבוה יותר מלימוד התורה ואם לפעמים אינו זוכה להתפלל בכוונה אם יזכה יוכל לדבר אח״כ איזה קפיטל תהלים או בקשה אחרת בכוונה (ש׳׳ה עה). קעא עיקר התפילה להתפלל בשמחה ולהרגיל עצמו להתפלל בניגון של שמחה (ש״ה עה). קעב לא היה מצוה להתפלל עם כוונות ממש ע״פ כתבי האריז״ל אפילו לאותן האנשים שהיו לומדים כתבי האריז״ל ע״פ פקודתו ואמר שעיקר שלימות התפילה הוא ברוך אתה ה׳ וכר כפשוטו וזה עיקר כוונת התפילה שימין פירוש המלות וישמע היטב מה שהוא אומר (ש״ה עה). קעג א״א להתפלל כל התפילה בכוונה כראוי רק כ״א אינו מתפלל כ״א קצת מהתפילה בכוונה כנראה בחוש שא׳ אומר קטורת בכוונה וא׳ אומר פסוקי דזמרה בכוונה (ש״ה עה). קער כל אדם מתקן בכל מקום שהוא נוסע לשם אפילו איש פשוט לגמרי כי עושה שם בוודאי איזה דבר שבקדושה כי מתפלל שם ומברך על אכילתו ע״כ בוודאי מוכרח מן השמים להיות שם כדי לתקן שם מה שהוא רייקא צריך לתקן ע״כ הוא טובה לפניו מה שנזדמן לו נסיעה לשם כי אולי יהי' מוכרח לבא לשם בשלשלאות של ברזל כמו שארז״ל על יעקב אבינו (ש״ה פה). קעה לפעמים הבע״ד מתפלל בתוך האדם וכן בלימוד לפעמים אחד לומד בתוכו אעפ״כ לימוד כזה טוב יותר מתפילה כזו (ר׳ קידושין ל' אם) (ש״ה קד).

קעו צריכין להכריח עצמו מאד לתפילה ולהתפלל בכחות ובכוונה ולהכניס כל כחינו באמת לתוך י התפילה (ש״ה קכא). קעז כשעושין מתורות תפילות נעשה מזה שעשועים גדולים למעלה שלא עלו לפניו ית׳ שעשועים גדולים כאלה מימות עולם (ש״ה קמה). קעח כשעושין מתורה תפילה דהיינו שמתפללין לקיים הלימוד זה מעורר ומשבר הלב (ש״ ה קצז). קעט על כל דבר קטן וגדול שחסר לו להאדם צריכין להתפלל להשי״ת שימלא לו חסרונו אע״פ שבוודאי העיקר להתפלל על עבודת השי״ת אעפ״כ גם על זה צריכין להתפלל ומי שאינו מתנהג כך אע״פ שהשי״ת נותן פרנסה ובגדים אבל כל חיותו הוא כמו בהמה שג״כ השי״ת נותן לה לחמה כי האדם צריך להמשיך כל חיותו מהשי״ ת ע״י תפילה ותחנונים דווקא (ש״ה רלג) (מ״ב תפילה). קפ צריכין ליזהר מאד שלא לשתות קאווא (קפה) וכיוצא בזה קודם התפילה (ש״ה רעז) (מ״ב תפילה). קפא בני הנעורים כשעומדין להתפלל מבלבל אותם שלא זכו להתחדש כראוי וע״ז הצטער אבא בנימיז על תפלתי שתהא סמוכה למטחי שלא יבלבל ענין זה את תפלתי (ש״ה רפג) (ר׳ ברכות ה׳ וזה). קפב לעדן בני הנעורים המתפללים בכוונה ויש בנ״א המבלבלים אותם ואומרים אם אתם מתפללים בכוונה ראוי לכם לבלי לשמוע שום בלבול אמר רבינו ז״ל שהאמת אינו כן שאפילו צדיק גדול המתפלל בכת ובדביקות גדול אעם״כ אם יבא אדם וישחוק ממנו ויבלבל אותו אעפ״י שהוא דבוק בתפלתו אעפ״כ יבלבל אותו (ש״ ה רפד). קפג האדם בזה העולם צריך רק להתפלל וללמוד ולהתפלל (ש״ ה רפז). קפד כמו שהקול מעורר הכוונה כן להיפך הכוונה מעורר הקול שכשמתפלל בכוונה ומכנים כל לבו ומחשבתו בתוך דיבורי התפילה אזי ממילא נתעורר קולו להתפלל בקול כראוי (ש״ה רצג) (מ״ב תפילה).