Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הפליאה

קטע 62

קטע 62 מתוך 97

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

ידעת שהקו בתוך שמו, א"ל לא ידעתי, א"ל ר' נכנס בעטרה ונסתר שכן שי"ן מ"מ ו"ו הנעלם עולה ק"ו והנה ק"ו בתוך שמו, א"ל בני דבריך מחיים את הנפש ואם שמעת דברים אחרים אמור אותם, א"ל ר' דע לך שהקו הוא יהו"ה כשנסתר בשמו ירד בי"ב הויות זהו שנקרא הקו הוא שעולה י"ב ואז העטרה הנקראת שמו מרימה קולה לומר אח"ד וליחד שמו שכן שמו במ"ק עולה אח"ד, ראה אבי ז"ל שאני שמח בסודות התורה הקדושה והוסיף לומר לי דבר גדול מאד מאד, א"ל בני אמור אותו, א"ל ר' ראית מימיך ללכת הגל אצל האדם הנקרא הוא א"ל האדם הולך אצל הגל א"ל ר' דע לך הה' לקח פניו ואחריו ונעשה י"ה והו' לקח פניו ואחריו ונעשה י"ח ונתחבר י"ה עם י"ח ונעשה ג"ל. הנה הגל תוך הו"א. אמר ליה והא' אמר לי' אין לא' זו הדרך, א"ל אם כן יכתוב הו' בלא א' כי אין לו צורך לא' א"ל בוודאי שום דבר ידעת בזה ואמור אותו, א"ל לא ידעתי דבר מ"מ קשה לי, א"ל א"כ שים דברי באזניך

2

וידך לפיך ולא תפרכס בדבר כלל ודע שאין הכסא שלם ואין השם שלם אם לא שיתחבר הא' עם כס ועם י"ה שהא' משלים הכסא וה"ו משלים הי"ה ואז נשלם כס"א יהו"ה וע"כ נקרא הו"א, ואם יש לך דברים אמור אותם, א"ל בני נסתתמו דברי: ד"ה נקראים הוא ובית דינו, א"ל בני נקראים הוא ובית דינו, א"ל בני עטרה הוא ב"ד של ת"ת ופועלת כל דבר ועל ידה העולם נידון, א"ל ר' וידעת בזה איזה כוונה יותר ממה שאמרת, א"ל לא, א"ל דע לך מי שהוא משוגע בשכל יתפייס בדבריך וכי בעלי העבודה גסים בשכל היו ואמרו בלשון משובש יאמרו הוא ודינו, א"ל בני היינו הך. א"ל בתים היו בונים בלא בדיל ומחליק א"כ מה קיום ומה יופי היה בבית ההוא ואמרו בית דינו ולא תקנוה וכמדומה הבית הזה והשמות האלו מאביהם וממשפחותיהם ירשו אותם חלילה כי קב"ה אמר למשה ואין הדבר רק כ"ש הבית שהוא מלא כל טוב, ואמר לי אבי ז"ל דינו של ת"ת הוא הפח"ד ונקרא ב"ד הגדול ודן מה שלמטה ממנו,

3

וכשם שהבית הזה הוא בית של ת"ת כך הוא בית של פחד ר"ל הוא בית של דינו, ובהיות דינו שהוא הפחד בבית אז יקרא ב"ד, וראה ב"ד הגדול הוא הפחד שהחסד דן באותו דין וכשהוא יורד בעטרה אז נק' ב"ד של כ"ג שכן בית דינו במ"ק עולה כ"ג. ונקראים הו"א והי"א, וא"ל בני שניהם כח אחד עולים, א"ל ר' הוא שם של ע"ב שכשם שהויה מתגלגל בצירופי ע"ב כן הו"א, א"ל בני זהו דבר תימא, א"ל ר' אינך מודה לי יהו"ה הוא הת"ת והוא הנקרא הת"ת אם לא יהיה זה כמו זה א"כ למה נקרא הוא, א"ל בני ואמור, א"ל אומר ושים יד לפה כי מפי אבי ז"ל הוא, ה' פעמים ו' ו' פעמים ה', א' פעם ו' ו' פעמים א' הרי כאן ע"ב. ראה והבן קדושת הו"א כמה גדול, א"ל ר' אחר שנתגלגל ועלה בע"ב מדריגות גדולות נכתר בך"ב אותיות התורה, א"ל זה עתה התימא הגדול, א"ל ר' אינו תימא כי מפי אבי ז"ל יצאו הדברים, ודע והבן ה' פעמים א', א' פעמים ה', ו' פעמים א', א' פעמים ו', הרי כאן כ"ב

4

אותיות התורה אשר ב"ך אתפאר הנה הוכתר בכ"ב אותיות התורה, א"ל ר' ראה והבן כמה בתים בונה, הנה בונה ששה וכולים ע"ב, ראה מה עשה השם הזה בנה ו' בתים ונתפס מבית לבית ועולה בע"ב שכל אלו הבתים הוא והא אהו אוה ואה האו עולים ע"ב אז הג' אבנים שהם הו"א נחלקו לי"ח אבנים וצעקו כולם ואמרו חי ה' שנתפס מבית לבית ועולה ע"ב, וכשלקח המעלות האלו לקח מכל בית ובית שכל אחד עולה ע"ב ועלו תל"ב והיו לו י"ח אבנים, והוצרך חציים וחלקם בשוה וצרפם עם תל"ב ועלו אמת, והנה ראה בעיניך ר' הוא אמת הוא אהי"ה, ר"ל הוא אמת במ"ק אהי"ה חיותו של הו"א הנקרא ת"ת, א"ל בני עתה ידעתי שאני חי בעוה"ב שיצא מחלצי בן כמוך. א"ל עדיין מה שמעת, מפ' בראשית לא יצאנו, במצות לא נכנסנו, אבל אם יעזרני אלהים אז תשמע ותראה מה כוחי גדול בנסתרות אלהינו, א"ל בני והוא למה נקרא הי"א, א"ל ר' ולא ראית היא תוך הו"א א"ל לא, א"ל ר' הלכה ונסתרה בהוא והלך הא'

5

והוציאה ממנו, א"ל בני שמא עד עתה שהייתי מדבר ואתה היית שותק מנעתי בר, א"ל ר' לא, א"ל בני ואיך היא נסתרה בהוא, א"ל נעלם ה' הוא י', נעלם ו' הוא ו', הרי י"ו עולים היא, נתחבר הא' של הוא והוציאה מכלל שהוא הנעלם היא מה"ו שהוא הי"א כי עם הא' הוא י"ז הנה שיצאה. ראה עתה והבן שאינה מניחה מכללה כלל, היא ה' פעמים י' י"פ ה' א' פעם י' י"פ א' הרי כאן ק"כ הנה שניהם ק"ק כענין כ"ף ק', והנה צורתו כצורתו שזה ק' וזאת ק', א"ל ר' היא היתה עם הסנהדרין וע"כ אמת עמהם ואינם באים לכלל טעות. וראה והבן מה עשתה הבת לאם לא הניחה לחיות יותר מחשבונה, א"ל עמוקים הם דבריך ופרש אותם, א"ל היא נקראת בתתו של אברהם אבינו ע"ה ושרה אשת אברהם היא האם והי"א היא הבת היא האם ולא היה חיי שרה רק בחשבון מלואה של הי"א ה"א י' אל"ף הרי כאן מאה ועשרים ושבע שנים, א"ל בני ומילוי הי' היכן היא א"ל ו"ד הם ד"ו פרצופים שניהם גוזרים ונקראים השם

6

הגדול השם הנכבד, א"ל בני אם אמר לך אביך סודות נעלמות באלו השמות אמור אותם, וא"ל על שהו' מתגלגל ועולה במ"ח ואהי"ה נקרא הגדול שכן הגדו"ל בגימטריא מ"ח ובמ"ק אהי"ה. וראה והבן שאם תהפכהו הוא גדול"ה וכתיב לך ה' הגדולה וראה מה עושה האשה על שהיא מקבלת האש הגדולה באף נקרא הנכבד שהיא בגימטריא א"ף, וכתוב הגדול הנכבד זה על גבי זה: הגדול: הנכבד: וצרוף הה' עם הה' הוא י', וצרוף ג' עם נ' הוא ג"ן הנה טיול גדול הגן עם הי' והי' עם הגן, א"ל ר' ראה כשהי' בגן אז פושט צורה ולובש צורה שאם תחליף ה"ה בא"ת ב"ש והוא צ"צ ואם תחליף ג"ן הוא ר"ט צרף צ"צ עם ר"ט והוא פש"ט ר"ל פשט צורת הדין שהי' שפ"ט ולבש צורת רחמים. וזה שנשאר מהנכבד כב"ד בהסתלק ה"נ ממנו וכב"ד בגימטריא יהו"ה. וראה והבן ירדו העשר בג"ן ולובש צורת הרחמים שהוא יהו"ה. והנשאר מהגדו"ל בהסתלק ה"ג ממנו הוא דו"ל עולה מ' ומצטייר כ"ו, והנה הכל ברחמים ונקראים יהו"ה אדנ"י הוי"ה

7

רחמים אדנ"י דין, א"ל ר' דרדקי דבי רב יודעים זה, א"ל שמע מאמר אבי ז"ל שהק' לבדו הוא יהו"ה ויהו"ה עולה ק' ואהי"ה, והנה אהי"ה יהו"ה כי נצרף הי' עם חביריו ועלה ע"ב כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה הרי כאן ע"ב, נצרף הה' עם חביריו כזה ה' ה"ו הו"ה הרי כאן ל"ב נצרף הו' עם חביריו כזה ו' ו"ה הרי כאן י"ז חברו ע"ב ל"ב י"ז ועולים קכ"א הרי כאן אהי"ה יהו"ה כי הק' לבדו הוא יהו"ה. א"ל בני היאך הק' לבדו יהו"ה, א"ל ר' מא' עד י' קחם לזוגות אב גד הו זח טי והם ה' ובקש ותמשש כמה פעמים תמצא חצי השם שהוא י"ה באלו ה' זוגות לא תמצא רק ג' פעמים י"ה, כי ז"ח הם י"ה, י"ה הם י"ה, ט"ו הם י"ה, הרי כאן ז"ח ט"ו י"ה שהם ג' פעמים י"ה, ולא תמצא בצורה אחרת ובצירוף אחר אם תשקלם אלף פעמים רק אלו שהם ג' פעמים י"ה, ועולים מ"ה הנה חצי השם מ"ה. קח העשר אותיות בפנים אחרים כאלו אי בט גח דז הו וכל אחד מאלו עולה ו"ה והרי ה' פעמים ו"ה

8

עולה נ"ה צרפהו עם מ"ה שיצא לך מי"ה והם מ"ה נ"ה ועולים ק', הנה הוי"ה עולה ק', אם כן יהו"ה שנצרף ועלה ג' פעמים ועולה קכ"א הוא יהו"ה אהי"ה. האמת קו"ף מלא הוא רבוע יהו"ה והוא מ"ן ויאכלו בני ישראל את המן הוא זיו השכינה כי אין מן בעולם כמו זיו השכינה, א"ל בני אמרת לי שהוא מ"ן איך הוא מן, א"ל חייך כך הוא מ"ם נו"ן הוא רבוע יהו"ה ועל שהוא מתוק לחיך נקרא מ"ן, וע"כ אני נשבע לך שרבקה אוהבת את יעקב שכן מ"ן הוא קפ"ו ועולים יעק"ב וד' שהיא רבקה. תרצה לדעת מה אמר לי אבי ז"ל, דע לך בני שהתורה מנענע שם העצם הוא יהו"ה, א"ל בני אמור אותו לי איך הוא יהו"ה מנענע את התורה או התורה מנענע את יהו"ה, א"ל ר' התורה מנענע ה', א"ל בני אמור לי איך הוא, א"ל תורה קדומה חכמת אלהים מנענע את התפארת הנקרא יהו"ה שכן יהו"ה נקודו שב"א חול"ם קמ"ץ ועולים תור"ה, זהו ז"ה שמ"י וז"ה זכר"י העולים תורה ועתה נחלק יהו"ה ששמי רומז

9

בעטרה וזכרי רומז בתפארת, י"ה נקראת עטרה, ו"ה נקראת התפארת צרף י"ה עם שמי ועולים שס"ה ו"ה עם זכרי ועולה רמ"ח ותנה שס"ה לא תעשה בי"ה שמו והרמ"ח מצות עשה בו"ה זכרי צרפם כולם והם תרי"ג. ראה והבן האב שהוא החכמה והיא תורה קדומה מנענע את הת"ת הוא בנו הנקרא יהו"ה מלמדו תרי"ג מצות עשה ולא תעשה ושניהם כלולים, זהו האב חייב ללמוד את בנו תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם, וזהו אשר אומר לך שאלני אבי ז"ל ושאלתי קמיה קוב"ה ושלח אלי מלאך ואמר לי כל מה ששאלתיו ונכנסתי אל אבי ז"ל וספרתי לו שהשיבו לי ותפשני וחבקני ונשקני וברכני ואמר אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם ולא אמר אשריך קנה ושאלתי אותו ואמר לי אתה ואביך תלמדו תורה לפניהם ותהנו מהם ובן עשר שנים הייתי אז. וראה והבן מה ששאלתי ומה אמר לי אמרתי לו יהו"ה בצירופו עולה ע"ב והוי"ה עולה נ"ח, ר"ל ה' ה"ו הו"ה הוה"י מה רומזים הצירופים האלו ואמר לי

10

אדנ"י ינד"א, והנה צירוף ישר וצירוף מהופך עולה אדנ"י ישר אדנ"י מהופך ואם תצרף ע"ב נ"ח אדנ"י ינד"א עולים ס"ר זהו סרו מהר מן הדרך אשר הוא מ"ן וצ"ף א"כ סר צילם מעליהם, ואלולי משה רבינו שעמד עליהם היו נאבדים וכלים כרגע, וי וי אוי ואוי למי שאינו רודף להשיג ולדעת סתרי תורה שהרי הם סרו מן הדרך ובחרו להם האש לישרף בתוכה ואלולי משה היו נשרפים, ואפ"ה בעבור שהיו משיגים בסתרי תורה זכו להיותם עם משה ולא הזיקם עונם:

11

ד"ה ראה והבן משה וששים רבוא, א"ל ראה והבן משה וששים רבוא, א"ל ר' חזור חזור יפה מבלזור שנאמר והחכמה מאי"ן, מאי"ן בגי' ק"א, שאינו דומה שונה הלכותיו ק"א פעמים למי ששונה ק' פעמים לבד, ואומר לך דבר אחד שכל הגאולות מכח הבינה וע"י תפארת והעטרה, ודע כי חצי אדנ"י נחלק ב' פעמים ובשני חלקים אמרו להם קום בגלות מצרים נחלקה ובגלות שאנו בה נחלקה כי כשהיא מבלי חילוק אינו יורד בגלות שהרי כתיב כי שמי בקרבו, א"ל בני אמור, א"ל חצי אדנ"י הוא ל"ב וחצי והיתה בגלות ובהשלמת הגלות אמרו לה קום בתולת ישראל שבתוך המכה הוא הרפואה שכן ל"ב וחצי עולה קו"ם וכל הצרות מצד חילוק הכחות, והנה כל הגאולות בחצי ממשלת הכתר ואמר שבחצי ממשלת הכתר נגאלו והם ר"ן שנה ואמרת לי שנפש ממתיבתא דרקיע בישרך, והאמת הוא כך כי אילן גדול אמרו וגם אתה היית תאב לשמוע הבשורה ולא חששת לחקור אחריו ולדעת אם האמת הוא כך כי כשבשרך איך קבלת דבריו שהוא כך כמו שאמר ואפי' שהוא

12

מלאך רצה לעשות לך שמחה בלב כי חשוב אתה לפני השם, א"ל בני א"ל כתר בא"ת ב"ש גא"ל א"ל אמת, הראיה הוא ראיה אבל היה לך לבקש טענת ברי על ענין החצאין שאמר שיגאל בחצי ממשלתו כי הראייה הוא לענין שנגאל בממשלתו הוא ראייה אבל לחצי ממשלתו הראייה הוא שבורה כחרס הנשבר שאין לה תקנה כי עוד אני אומר בסוף ממשלתו הוא נגאל, א"ל ומקמי קב"ה יוצא דבר שאינו מתקיים חלילה, א"ל ר' ומקמי קוב"ה יאמר פן ינחם העם, אלא פן לא בחנם אמרו במקום לא, ה"נ לא בחנם אמר לך המבשר ראייה גדולה וחזקה לענין הגאולה לחצאין או בעבור שלא שאלת ממנו כתב ראיה ומנין או בעבור שלא היה שעה הראויה או בעבור שלא היית כדאי לשמוע אז הראייה כי אין הדבר רק להשליך דיבור ולא להחזיקו, א"ל בני ושמא שמעת מאביך ז"ל דבר, א"ל אתה דברת עם רוחא קדישא ולא בקשת כתב ראייה ומנין ואני מה הייתי שומע בדבר זה האמת הדין עמך שהיית רעב מכל וכל והאכילך דבר מועט ומיד

13

שבעת, ומ"מ זה תדע באמת שאני שהייתי שבע הייתי מבקש ממנו מיני טיגון שאין מניחין ממנו פאה בקערה כי הוא ערב ומתוק לחיך, א"ל מתוך דברך אני מכיר שאתה יודע כל דבר והכתב והראייה בידך, א"ל דע לך שבן י"ב שנים הייתי וראיתי בחלומי שבא אבי ז"ל ואמר לי התרחק מן העיר שנים עשר מילין ויהי בבוקר ותפעם רוחי ואמרתי כי לא דבר ריק הוא ויצאתי בחוץ כאשר אמר לי ומיד ראיתי חתיכה ענן ככף יד יורד אלי ויבקע הענן ויצא אדם מתוכה הדור פנים מאד מאד ואמרתי שמא הוא ילוד אשה כי ידעתי שהולכים וטסים עם העננים ע"י השבעת שם והשבעתיו, וא"ל לא תירא ולא תחת כי זקינך שלחני אליך לבשריך על ענין הגאולה ועל עניניה וכמה פעמים שאלתי לאבי ז"ל על הראייה זו ולא עלה בידו ומיד שראיתי המבשר הזה זכרתי את השאלות ששאלתי לאבי ז"ל וזיינתי את עצמי ואמרתי לו אמור לי הגאולה הזאת אימתי הוא ואמר לי בחצי ממשלת הכתר שהם ר"ן שנה ואמרתי לו יש לך

14

ראייה בזה ואמר לי כת"ר בא"ת ב"ש גא"ל זהו שמברכין בכל יום במתיבתא דרקיע בא"י גאל ישראל. ומיד אמרתי לו אמת אמרת שנגאל בסוף ממשלת כתר א"ל לא אלא בחצי ממשלתו, א"ל אדוני למה נכתב באלפ"א בית"א א' בראש ות' בסוף ומ' באמצע, וא"ל לומר שהוא אמ"ת, וא"ל א"כ יישר כחך תן לי ראיה שאמת אתך ומיד אמר לי בזמן הגאולה יאמר חי יהו"ה והוא בר"ן שנים לממשלת הכתר, ולא אמרתי גאל בלא נעלמיו רק עם נעלמיו שהוא גימ"ל אל"ף למ"ד ועולים ח"י ר"ן. ומיד אמרתי לו מאמת באת ואמת אמרת וברוך השם שיצאנו מזה המבוכה, א"ל בני החייתני בדבריך, א"ל בני ולמה לא שאלת למה אינו ממהר הקב"ה את הגאולה א"ל עמי הארצות גורמים שמבטלים התורה ומבטלים מצות ה', א"ל בני אם שמעת מאביך ז"ל בעמי הארץ מה טיבו. א"ל ר' אלולי לא שמעתי עליהם סוד פחיתות וגריעות לא הייתי מקללם, א"ל בני ידעתי שהם הורגים אותנו בגלות, א"ל ר' חייך שים דברי באזניך

15

ותבין עניינם, תנן המקבל עליו להיות חבר בטהרות וזהו פרוש הואיל וקבל עליו להיות פרוש אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש, ואינו לוקח מעם הארץ לח, ואינו מתארח אצל ע"ה, ואינו מקבל אותו בביתו בכסותו, ר' יהודה אומר אף לא מגדל בהמה דקה, ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק ולא מטמא למתים ומשמש בבית המדרש, א"ל לא באו אלו לכלל טהרות שאין עניינם כלום בטהרות, א"ל בני למה אינו מוכר לח ויבש, א"ל ר' אין מאכילין ע"ה טהרות כדתניא בתוספתא ע"ה שאמר לחבירו תן לי ככר זה ואוכלנו יין זה ואשתהו לא יתן לו שאין מוסרין טהרות לע"ה, א"ל בני אמרת שאין לוקח ממנו לח מכלל דיבש לוקח ממנו מ"ט, א"ל ר' לח הוכשר לקבל טומאה אבל יבש לא הוכשר ולכן זה אסור וזה מותר, ותניא נאמן ע"ה לומר הפירות הללו לא הוכשרו לקבל טומאה אבל אינו נאמן לומר הוכשרו אלא שלא קבלו טומאה, ואינו מתארח אצל ע"ה שלא ילך ויטמא גופו ויבא ויטמא טהרות, ולא מקבלו אצלו

16

בכסותו דכסותו מטמא אפי' בהיסט דחשו משום מדרס אשתו נדה, ובגדי ע"ה חמורים מע"ה עצמו משום דחיישינן שמא ישבה עליהם אשתו נדה דבגדי ע"ה מדרס לפרושים, ותניא בתוספתא בן חבר שהיה הולך אצל אבי אמו עם הארץ אין אביו חושש שמא יאכילנו טהרות ואם יודע שיאכילנו טהרות הרי הוא טמא ובגדיו טמאים מדרס. ראה והבן כמה פחיתות יש להם כמה קשים הדברים שיצאו מפי התנאים האלו, רבונא דכולא עלמא היש משפט מעוות כזה שאתה התרת להם הקדשים שהם פירות שביעית שנאמר לגר וליתום ולאלמנה יהיה לאכלה ולא חלקת בין פרוש לע"ה, וחז"ל עוותו משפטיך לומר שחולין טהורים אסורים לע"ה ואמרו שאין מאכילין לע"ה טהרות שמעו גדולים וקטנים קדשים חמורים מתחללין על פרוטה ומוכרין בכל מקום, טהרות הקלים קונים אותם ע"ה בק' פרוטות ואין מוכרין להם לח ויבש, ועוד לח אין קונה מהם ויבש קונה מהם דלמא כי אמר קרא וכי יותן מים על זרע לא למעט היבש קאמר אלא הכי

17

אמר א"צ לומר היבש שמקבל טומאה אלא אף שנפל עליו מים שהדין נותן שכל דבר שנפל עליו מים שלא יטמא מכח המים שנפל עליו אפ"ה מקבל טומאה א"כ כ"ש שלא לקחת מהם יבש, והתימא גדולה על הברייתא שאמר בן חבר הולך אצל אבי אמו ע"ה ואין אביו חושש שמא יאכילנו טהרות אם יודע שיאכילנו טהרות הרי זה אסור [ובגדיו] מדרס לפרושים, ומי יתן שהיה בעל הברייתא הנה והייתי שואלו מה הם הדברים להוציא חורבה בעולם שכל הלומד זו הברייתא או ישבשנה או יניח למודו לגמרי ויאמר הכל הבל ויבטל מן התורה, ובעל הברייתא יתן הדין במקום הזה שהוא גורם שעכ"פ שכל הדברים נשקלים במשקל ישר שלא יכבד אחד על חבירו וזה העני ישקול במשקל ישר ואז יאמר מי ראה מי שמע כזה דברים המהופכים בלי ברירה שהרי אומר אם יודע שיאכילנו טהרות הרי בגדיו מדרס לפרושים מכלל דבריו נראה בשמא יאכילנו טהרות אין חוששין וניחוש שמא יתארח אצל ע"ה ויטמא וישוב לביתו של אביו ויטמא הטהרות

18

ולמה לא ניחוש בשמא יאכילנו, ואם תרצה לומר ספק טומאה לקולא כבר ידעת שגוזרין גזירות וגודרין גדרים א"כ גזור בשמא כדי שלא יתארח אצל ע"ה זקינו, וא"ת אין משיבין את הארי אחר מותו א"כ אשאל את הארי אשר לפני אמרת לי בראשית ברא אלהים ונשאת ונתת ואמרת בראשית האציל את אלהים וא"א שאין לך שטר בארגזך אלא שאיני מאמין שיהיה בחותמיו וא"כ שטר בלא עדים ולאו כלום הוא שאין השטר מתקיים אלא בחותמיו, ואדרבא אני אומר בראשית ברא אלהים ר"ל ראשית מי בראו אלהים וראייתי גדולה שאלהים ברא הכל ברא גם בראשית ואלהים הוא למעלה מבראשית, ואין להשיב א"כ יאמר ראשית ברא אלהים כי בא הב' לומר אלהים הוא ראשון לאצילות וראשית הוא שני והנני לפניך וענני. ועוד מאריה