Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר שערי אורה

קטע 14

קטע 14 מתוך 34

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

ודין. וזהו 'תמים פעלו', כי לשון תמים הוא סוד שני דברים והוא כאילו אמר תאומים, אלא כי בלשון כבוד אמר על שני דברים של מעלה לשון תמים, ולמטה לשון תאומים. וכן הוא אומר: והיו תואמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו (שמות כו, כד); למטה - תואמים, למעלה, תמים, לפי שלמטה הם נראים כשני דברים, דבר והפכו, כמסייע ומקטרג; אבל למעלה הכול כוונה אחת, בין המסייע בין המקטרג שניהם כוונה אחת יש להם, ואין שם שנאה או אהבה, ואין שם משוא פנים, אלא משפט אמת. ולפיכך אמר 'תמים פעלו', בדין וברחמים נתייעץ וגזר הדין, וזהו סוד משפט אמת. ומה שאמר 'כי כל דרכיו משפט', פירוש הכ"ל, לעין כל רואה, כאומרו כי כל דרכיו משפט. וכבר ידעת כי המשפט הוא כלול בדין וברחמים, כי המשפט כנגד יעקב שהוא הקו האמצעי שהוא המתיים בין שני אהלים שהם אברהם ויצחק. אברהם כנגד החסד, יצחק כנגד הדין, יעקב מכריע ביניהם, 'איש ת"ם יושב אהלים'. והמשפט הוא

2

כנגד יעקב, שואב מן החסד מצד אברהם ומן הדין מצד יצחק, וכן הוא אומר: משפט וצדקה ביעקב אתה עשית (תהלים צט, ד). והנביא אמר: יסרני יהו"ה אך במשפט אל באפך פן תמעיטני (ירמיהו י, כד). ופירוש הפסוק 'יסרני יהו"ה אך במשפט', מה שאמר 'אך' חלק, כלומר בחצי מידת המשפט שהוא החסד, כי המשפט חציו דין וחציו חסד. ולפיכך אמר 'אך במשפט', ואמר אחר כך 'אל באפך פן תמעיטני'. וגילה הסוד למעט חצי המשפט מצד האף ולפיכך המשפט תלוי ביעקב שהוא אב הי"ב שבטים, ידע צער גדול בנים, כשיגזור עליהם הקב"ה שיבקש עליהם רהמים וצדקה. והסוד: ויגבה יהו"ה צבאות במשפט (ישעיהו ה). מה כתיב בתריה? והאל הקדוש נקדש בצדקה. רוצה לומר כשיגבה המשפט מנוח הדין ופונה למידת אל, שהוא סוד שנאמר 'והאל הקדוש נקדש בצדקה', כלומר כשגבה יהו"ה צבאות במשפט באה מידת אל, שהיא למעלה, ועשתה צדקה ועוברת המשפט יזהו סוד שאמרו המשפט כלול בחסד

3

ודין, ואומר 'משפט וצדקה ביעקב אתה עשית'. והסוד הגדול: צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פט, טו), כי צדק פעמים שהוא דין לפי קבלתו בשפע, כאשר פירשנו, כי צדק, דין גדול במוזק; אבל בהשתתף עמו 'משפט', אזי הכיסא מתכונן ברחמים. ואם יגבה במשפט ויגיע כקדם (איכה ה, כא), ומלשון אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם (מיכה ז, כ): ואם כן התבונן בכל מקום שתמצא בתורה יהו"ה אלהים, והבן כי מידת הרחמים מתלבשת עם מידת הדין וכל אחת מן המידות פועלת בשלימות, הן לדין הן לרחמים. והתבונן עיקר זה ושמור עיקר זה תמיד, והסוד תקיעת שופר: פשוטה, יהו"ה, תרועת שופר, אלהים. תקיעה תרועה, רחמים ודין. וסימן: עלה אלהים בתרועה יהו"ה בקול שופר (תהלים מז, ו). ואמר: ותקעתם תרועה ונסעו (במדבר י, ה). ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו. נמצאת למד כי סוד יהו"ה אלהים הוא סוד שלימות הספירות במידת הרחמים והדין, ונקראת שם מלא על עולם מלא' ולפעמים תמצא שם

4

יהו"ה מתאחד עם אדנ"י בשני פנים. פעמים מקדים יהו"ה ואחר כך אדנ"י, כמו שאמר הכתוב: יהו"ה אדנ"י חילי וישם רגלי כאילות (חבקוק ג), ואומר: האל לנו אל למושעות וליהו"ה אדנ"י למות תוצאות (תהלים סח, כא). ואומר: כי אליך יהו"ה אדנ"י עיני בכ"ה חסיתי (שם קמא, ח). ויש לך לדעת כי כשמזכיר שני שמות הללו כאחד, נשתנה יהו"ה בקריאת ניקודו ונקרא בניקוד אלהים, ואף על פי שהוא כתוב יהו"ה נקרא בניקוד אלהים, וזהו רמז למידת בינ"ה שהיא מתאחדת עם מידת מלכות הנקראת אדנ"י, ועל ידי מי מתאחדת? על ידי יהו"ה יתברך. ודע והבן כי בהזכיר יהו"ה אדנ"י כסדר זה, השפע יורד על הספירות כולן מראש ועד סוף מלמעלה למטה, עד שמגיע שפע הברכה והאצילות לשם אדנ"י, ואז כל העולם כולו מתברך ברכה שלמה. וכשמזכיר אדנ"י בראשונה ואחריו יהו"ה, כאמרו: ויאמר אברם אדנ"י יהו"ה מה תתן לי (בראשית טו, ב); אדנ"י יהו"ה אתה החילות (דברים ג, כג), אדנ"י

5

יהו"ה אל תשחת עמך (שם ם, כ) וכיוצא בזה, דע והאמן כי הוא סוד עלייה ממטה למעלה. ובהיות השם הנזכר בסדר אדנ"י יהו"ה, זהו סוד התעלות הספירות והתאחדם זו בזו עד עלות הכוונה למקום החפץ, כמי שרוצה להתאחז ולהידבק במקום האור העליון, כי תשוקת שם אדנ"י היא להתעלות ולהתאחז בספירת בינ"ה הנקראת יהו"ה בניקוד אלהים. ובהיות כתוב יהו"ה אדנ"י, הוא סוד שפע בינה היורד על הצינורות ומגיע לשם אדנ"י, ואז כל העולם מתברך. והנה הודענוך כי יהו"ה אדנ"י בכל מקום שאתה מוצאם הם צדק עליון וצדק תחתון, שכינ"ה עלאה ושכינה תתאה. וכשאלו שתי הספירות מתאחדות אזי כל העולם כולו במילוי ובברכה, וזהו סוד 'יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד': ולפעמים תמצא שם יהו"ה מתאחד עם אל, כאמרו: אל יהו"ה ויאר לנו (תהלים קיח). והכוונה בו כשהוא מזכיר 'אל יהו"ה', כל העולם נידון בחסד עליון וברחמים גדולים ואין שם דין כלל, ולא מערער ולא משטין ולא מורא קטיגוריא, אלא הכול בחסד וברחמים. ואז כל מאורי

6

הספירות כולן בשלימות גדולה, ושמים בטהרה והארץ בשממת אורה. כי אל הוא סוד חסד עליון, וממנו נשפע החסד לאברהם, והסוד הוא שאמר באברהם: ויקרא שם בשם יהו"ה אל עולם (בראשית כב, לג), כי אז קנה לחלקו מידת החסד והחזיק בה. ולפיכך אנו אומרים בברכת מגן אברהם 'אל עליון גומל חסדים טובים', ואומר: ברוך אברם לא"ל עליון (שם יד, כ). וכששם יהו"ה מתאחד עם אל ואומר 'אל יהו"ה', נמצא שם יהו"ה מתערבת בחסד וברחמים ואין שם דין כלל; וגם יהו"ה הוא שם רחמים, ואף על פי שיש בו קצת דין מכל מקום כולו כלול ברחמים וכששם יהו"ה מתאחד עם אלהים, באמרו יהו"ה אלהים, נמצא שם יהו"ה יושב לדין ודן את בריותיו במידת הרחמים והדין, בסוד יהו"ה אלהים, איש איש כפי הראוי. אבל בהתחבר החסד והרחמים בסוד אל יהו"ה, אזי כל הספירות בשמחה ובשלימות וכולן מקבלות חסד ורחמים מלמעלה, זהו שאמר: אל יהו"ה ויאר לנו (תהלים קיח, כ). ותמצא בי"ג מידות

7

של רחמים שהזכיר אלו שני השמות לבד, והם יהו"ה יהו"ה אל רחום וחנון, ולפי שאלו השני שמות הם כוללים חסד ורחמים הם נזכרים באלו י"ג מידות של רחמים, התבונן זה מאוד. וכבר אמרו ו"ל: ברית כרותה לי"ג מידות של רחמים שאינן חוזרות ריקם אם כן התבונן כי אל יהו"ה הם כוללים החסד והרחמים. ועוד התבונן כי שם אל הוא כנגד אברהם שהוא סוד מידת החסד, ושם יהו"ה הוא כנגד יעקב שהוא סוד הרחמים נמצא השם שהוא כנגד יצחק, שהוא אלהים והוא הפחד, אינו מצוי בזמן שמזכיר בתורה אל יהו"ה. ולפיכך התבונן בכל מקום שתמצא בתורה אלו שני השמות שהם א"ל יהו"ה, שהם סוד החסד והרחמים: ולפעמים תמצא בתורה שם יהו"ה מתחבר עם אל ועם אלהים, בסוד א"ל אלהי"ם יהו"ה, כמו שכתוב מזמור לאסף אל אלהים יהו"ה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו (שם נ, א), וכמו שכתוב בעניין בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה: 'א"ל אלהי"ם יהו"ה הוא יודע' (יהושע כב,

8

כב). ודע כי בהתחבר שלושה שמות הללו אזי בית דין של שלושה יושב על הכיסא ודנין את העולם כפי הראוי, הן לטוב הן לעונש, אם לחיים אם למוות. כי א"ל הוא סוד החסד לראוין; אלהים הוא סוד הגמול והעונש לראוין יהוה הוא סוד משפט אמת לראוין. אם כן נמצאו שלושת שמות הללו כוללות כל המשפט והרחמים והדין. והעד הגדול, שהרי כשעשו בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה המזבח בעבר הירדן ורצו כל ישראל לעלות עליהם למלחמה, וקודם שילחמו עליהם שלחו להם אחיהם את פנחס בן אלעזר ונשיאי ישראל לדבר אתם על עסקי המזבח שבנו, והם השיבו להם תשובה בעניין זה ואמרו אל אלהים יהו"ה: ולפעמים תמצא שם יהו"ה מחובר עם שם צבאות, ואומר יהו"ה צבאות. וזה לא תמצאהו בתורה אלא בנביאים וכתובים, כאמרו בנביאים 'כה אמר יהו"ה צבאות', ובכתובים: יהו"ה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה (תהלים מו, יב). ודע כי כשהשם מתלבש עם השם הנקרא צבאות, אזי הוא גומר משפט בית דין של מעלה לטוב ולרע בנבראים. וכפי שיצא

9

הדין בשלושת שמות, שהם אל אלהים יהו"ה, כך הוא גומר משפט בהתלבשו ביהו"ה צבאות, והסוד: ויגבה יהו"ה צבאות במשפט (ישעיהו ה, טז). והנני רומז לך סוד גדול בפסוק זה. דע כי בהיות בית דין של מעלה גוזר משפט על הנבראים, אזי יהו"ה צבאות גומר הדין על ידי אדנ"י, והסוד: שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ושפטו את העם משפט צדק (דברים טז, יח), ואומר: ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם (יחזקאל א, יט). וסוד החיות אלו הם סוד שופטים, וסוד אופנים אלו הם סוד שוטרים, והדין נגמר על ידי צדק שהוא אדנ"י. וכשהשם יתברך גוזר הדין על ישראל, והשם הנקרא יהו"ה צבאות רואה שאין ישראל יכולין לסבול אותו עונש דין, אזי מתעלה שם יהו"ה צבאות להפיק רצון ורחמים מלמעלה להקל צרות ישראל, ומניח הדין למידת א"ל שהוא מידת החסד, ועושה צדקה עם ישראל וממעט הצרה והעונש. ואף על פי שאין ישראל ראויין, עושה זה מצד הצדקה. זהו שכתוב 'ויגבה יהו"ה

10

צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה'. ולפיכך הנביאים היו מוכיחים את ישראל בשם יהו"ה צבאות, כעניין עדים והתראה לטוב ולרע. וכשגמר הדין על ישראל, אלמלא שגבה יהו"ה צבאות באותו גזר דין ומסר אותו ביד אל שהוא מידת החסד העליון, לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט. זה שאמר הכתוב: והאל הקדוש נקדש בצדקה, וזהו שנאמר: לך י"י הצדקה ולנו בושת הפנים (דניאל ט, ז). ואם כן התבונן בתורה בכל מקום שתמצא כתוב יהו"ה צבאות: ולפעמים תמצא שלושת שמות הללו בפסוק בפירוש, כמו 'אל אלהים יהו"ה הוא יודע וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל בי"י אל תושיענו היום הזה לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהו"ה'. ודע כי הוצרכו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה להזכיר אלו שלושת השמות כאחד, אל אלהים יהו"ה, לעניין מוכרח. הזכירו שם אל שהוא שם החסד, והזכירו שם אלהים שהוא שם הדין והעונש, והזכירו שם יהו"ה שהוא דיין האמת, מכריע בין אל ובין אלהים.

11

וכך אמרו: אם עשינו מזבח זה לשם יהו"ה לזכרון לבד ולא לעולה ולא לזבח, השם יתברך ישפיע עלינו ברכותיו וטובותיו וחסדיו במידת אל, שהוא העד היודע כוונתינו במזבח הזה; ואם עשינו המזבח הזה מצד רשע, למרוד ולמעול בי"י ובבית משכנו ולהיות מזבח זה לנו לעולה ולזבח, אלהים שהוא העד והדיין ובעל דין ייפרע ממנו ויענישנו על העבירה הגדולה הזאת; ושם יהו"ה, שהוא הקו האמצעי המכריע, הוא יכריע הדין לפי הכוונה שעשינו מזבח זה, אם לגמול טוב, אם לעונש. ולפיכך הוצרכו להזכיר שלושת שמות הללו שהם אל אלהים יהו"ה, שהם סוד הגדולה והגבורה והתפארת. וכן בבריאת העולם, הזכיר אסף במזמור: אל אלהים יהו"ה דבר ויקרא ארץ (תהלים נ, א), בהיות יהו"ה יתברך מתלבש בבריאת עולם ג' מיני מלבושים: מלבוש הרחמים הגדולים, מלבוש הדין הגמור, ומלבוש האמצעי ברחמים ודין. והכול בסוד בריאת הנבראים, כי יש מהן נבראים ברחמים, ומהן בדין גמור, ומהן בדין

12

וברחמים. ולפי החכמה והחסד והרחמים והדין ביצירה, כך הוא הדרך בעניין הנהגתו לברואי עולם פעמים מתנהג עמהם ברחמים גמורים, ופעמים בדין גמור, ופעמים בדין ורחמים. והתבונן סוד שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, של צדיקים ורשעים ובינונים, שהם כנגד אל אלהים יהו"ה. ולפיכך התבונן בכל מקום שתמצא בתורה השם המיוחד יתברך שהוא יהו"ה, כשתמצאהו מחובר עם אל או עם אלהים או שלושתם כאחד, התבונן לסדר הדברים על סדר היושר והנכוחה. שכתוב: יהו"ה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעת (תהלים פ, ח), ואומר: יהו"ה אלהים צבאות שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה (שם פד, ט). והכוונה בזה כי מידת החסד והרחמים ומידת הדין והפחד מתלבשים כל אחת ואחת במקומה: יהו"ה במידת הנצח, אלהים במידת ההו"ד, צבאות לזה ולזה. וארבע מידות אלו מלבישות ד' מלבושים לאל ח"י, כי צבאות שלשה שמות הוא כולל: נצ"ח והו"ד יסו"ד. וכשאמר הכתוב 'יהו"ה אלהים צבאות' נכללו בו חמש

13

ספירות. יהו"ה אלהי"ם, ב' ספירות, צבאות, ג' ספירות, נצ"ח והו"ד יסו"ד. ומכולן מתלבש אדנ"י בגד"י יש"ע או בגד"י נק"ם, כפי הדין הראוי. ואתה בני פקח עיניך והתבונן בכל מקום שתמצא בתורה שני שמות או שלושה ממוברים זה אצל זה לאיזה כוונה הם מתחברים, ואז תבין דרכי י"י דרכי התורה ועמקי סודותיה ותהיה רצוי ומקובל לפני י"י יתברך. ובדרך זה, כשתהיה מתפלל ותתחנן לפני י"י ותזכיר פסוק מן התורה בתפילתך, או מילה אחת מהתפילות שהיא רומזת דברים עליונים, יש לך להבין דרך הפסוק או המילה שאתה מזכיר ולהתבונן בהם ולדעת לפני מי אתה עומד ולמי אתה מתחנן, ובאיזה ספירה אתה מתכוון ובאיזה שם אתה קורא, ואז תהיה רצוי ומקובל לפני י"י יתברך ותמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם: ואחר שהודענוך אלו העיקרים, יש לנו למסור בידיך כלל גדול והוא זה: דע כי השם המיוחד הנקרא יהוה יתברך הוא השורש והעיקר לכל שמותיו יתברך וכל השמות כולן בו נאחזין, וכל

14

הספירות העליונות כולן סדורות בו, וכל מעלות העולם למיניהם וכל המרכבות עליונות ותחתונות כולן נשואות בו, והאותיות והנקודות גם הם בשם זה תלויין, וכל היצור והדיבור, הכל עומד בו יתברך ויתברך לעדי עד ולנצח נצחים. ואל יעלה בדעתך כי אלו הדברים שאמרנו לך עתה בעיקר ואין לאדם רשות להרהר בה כי אם להאמין לבד, אף על פי שלא יבין ולא ישיג עניינה ועצם אמיתתה. וסוד אות י' של שם היא הנקראת פליאות חכמה, ועליה נאמר: במופלא ממך אל תדרוש במכוסה ממך אל תחקור. וגם היא נקראת תעלומות חכמה ועליה נאמר: והחכמה מאין תמצא (איוב כח, יב), כי שמה ממש נקראת חכמה, ועליה נאמר: ונעלמה מעיני כל חי (שם), ומתעלומה זו נברא העולם. ואות יו"ד זו נקרא רצון באין גבול, וגם היא נקראת מחשבה, ועליה נאמר הכתוב: מאד עמקו מחשבותיך (תהלים צב, ו), ועמוק עמוק מי ימצאנו (קהלת ז, כד). ודע והבן כי סוד יו"ד של שם המיוחד רומזת על ספירה שנייה

15

הנקראת חכמה, אבל בעניין הכתר אינו מורה זולתי בקוצו של יו"ד, שהוא מורה על הכתר בסוד הנקרא אין סוף סוד אות שנייה של שם והיא סוד ה', היא סוד הבינה הכלולה בלשון ובפה יבבינה נאחזים כל החיים וממנה מושכות כל הספירות שלמטה ממנה חיים, כמו שגם היא מושכת משל מעלה ממנה. וכל העניינים שלה, מה שאפשר לנו לגלות, נבאר אותם בעזרת השם בספירת בינה, בסוד י"ה, ביאור מספיק. סוד אות שלישית של שם הוא סוד ו', והיא כוללת ו' ספירות במספר ו', ג' ספירות מחצי ו' למעלה, וג' מחצי ו' ולמטה. ג' ספירות מחצי ו' ולמעלה הם הגדולה והגבורה והתפארת, וג' ספירות מחצי ו' ולמטה הם נצ"ח והו"ד יסוד. וכל אלו ו' ספירות כלולות באות וא"ו. והנה אות ו' של שם היא עומדת במקום כל השם. ועוד תראה עמוקות ונפלאות באלו האותיות של שם בעזרת השם ויראו עיניך וישמח לבך. סוד אות רביעית של שם הוא סוד ה', והיא סוד הספירה האחרונה הנקראת מלכות, שהיא

16

סוד ייחוד י"י יתברך ובה תיבנה ותכונן אמונת ייחוד הבורא. ומסוד ה' ולמטה היא הפירוד, והסוד: ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים (בראשית ב, י), והם סוד ארבע מחנות שכינה. ואם כן נמצא שם יהו"ה יתברך כולל עשר הספירות בסדר נכון: סוד שם יהוה יתברך על דרך כלל שמות הקודש:

17

דע כי כל שמותיו יתברך כולם נשואים וכלולים על השם המיוחד שהוא שם יהו"ה יתברך; מהם כדמיון שורשים, ומהן כדמיון ענפים, ומהן למעלה בראש נוף האילן, והשם המיוחד יתברך עומד באמצע ונקרא קו האמצעי, והשאר השמות כלולים בו מזה ומזה כדמיון ראש האילן ושורשיו וענפיו. כיצד? אות ראשונה של שם יהו"ה יתברך שהיא רומזת שני שמות, קוצו של יו"ד הפונה למעלה רומז אל האור הגדול הקדמון עומק ההוי"ה הקדמונית בעצם אמיתתו, ונקרא אהי"ה, שהוא הנקרא אין גבול. ונקרא שיז לפי רוב התעלומות מכל הנמצאים עליונים ותחתונים, שאין מי שיוכל להבין בו דבר. ואם שאל השואל עליו: מה הוא? תשובתו הוא, טיז. כלומר, טיז מי שיוכל להבין בו דבר, ועל זה נאמר: מקצה השמים ועד קצהו אתה דורש, אבל אינך דורש מה למעלה מה למטה וזהו סוד קוצו של יו"ד, הקוץ העליון, שהוא רמז לכתר עליון הנקרא שיז' הנשלל מכל ההשגות, אין מי שיוכל לדעת בו דבר זולתי אמונת

18

מציאותו. ומציאותו איננו מושג לזולתו, ולפיכך נקרא אהי"ה בלשון מציאות - ואותו המציאות הוא לבדו יודע אותו. ולפיכך אמר לשון אהי"ה עם אל"ף, נרמז בקוצו של יו"ד ואין לו אות מסוימת בפני עצמו, לפי שאין מי שיוכל לשער אותו ולא לדמותו ולא לציירו אפילו בצורת הוראת אות ידועה. ולפי שנקרא אהי"ה בעומק ראשית ההוי"ה, והוא הרחמים הגדולים הכופה כל בעלי דינין קשים, נקרא א"ל ועליו נאמר: ואל מי תדמיון א"ל (ישעיהו מ, יט). כלומר, אפילו בצורת האותיות, המורות על עצם ההוי"ה, אין לו דמיון אות ידועה להורות עליו, זולתי מצד אות הבינה שהיא מורה ומעידה עליו. וזהו 'ואל מ"י תדמיון א"ל', בכוח הבינה הנקראת מ"י יכולין אנו לדמות מציאותו, לא דבר אחר. ודע כי זהו סוד