ספר חסדי דוד
דף נ עמוד ב
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
דף נ עמוד ב איתיידעו אפי' לא"א כי נשארו למעלה מן הפרסא. הי"ס דעתיק הנזכר הם י' צחצחות שע"ג כתר העליון שהוא א"א וטעם שנקרא צחצחות יען יש ספק אם יש בראשו צח א' מכתרים דמ"ה וב"ן או אם עלו גם הכתרים דחו"ב דב"ן ונתחברו בראשו עם חו"ב דכתר דמ"ה והם ב' צחות:
(כח) י"ס מקוריות הם כח"ב חג"ת נהי"ם והמלם' לא נתגלית בא"א ומציאות המל' הוא מרישא דל"א שהוא עתיק ולכן המל' לעת"ל תהיה גדולה מן השמש ונחלקים הט"ס הנזכר כח"ב שבהם בא"א והם ג' רישין דיליה. חג"ת שבהם בז"א והם ג' רישין דז"א ולכן ז"א נק' חג"ת. נה"י שבהם בנוק' דז"א והם ג' רישין דנוק' ולכן הנוק' נקראת לפעמים נה"י ואו"א לא לקחו מהם יען או"א במזלא אתכלילן ר"ל שהם מלובשין ומכוסים בדיקנא דא"א ונכללים בכלל א"א: (כט) הז"ת דרדל"א והוא עתיק מתלבשים בז' דגולגולתא דא"א דהיינו חסד דעתיק בולגולתא גבורה בטלא דבדלחא דהיינו חכמה דא"א ת"ת בקרומא אוירא נו"ה בב' עיינין ותרין אודנין ונקרא עמר נקא כי משם יוצאים בחינות השערות ובב' אודנין מתלבשי' ב' פרקין עילאין דנו"ה שהם ב' כוליין וב' ביעין דדכורא ובב' עיינין מתלבשים שאר פרקין דנו"ה דעתיק ועיינין נקרא אשגחא פקיחא והיסוד דעתיק מתלבש במצח דא"א והמל' בחוטם והיסוד המתלבש
במצח נק' רעוא דרעון והמל' בחוטם דא"א נקרא פרדשקא והדעת דעתיק מאיר באוירא דא"א המתגלה בפומא דא"א: (ל) א"א לקח דכורא דיליה י"ס דחכמה דמ"ה ובירר משם ב"ן ה' אחרונה דכתר דב"ן ונעשה נוק' דיליה ונתפשטו לי"ס והלבישו לעתיק ונוק' את הז"ת שלהם באופן זה כח"ב דא"א הלבישו לחג"ת דעתיק וחג"ת דא"א לג"פ עילאין דנה"י דעתיק ונה"י דא"א לג"פ אמצעיים דנה"י דעתיק וב"פ תתאין דנו"ה דעתיק מתפשט למטה בגבול הבריאה והם נקרא דדי בהמה וכל זה בדכורא דעתיק. אמנם בנוק' דעתיק החג"ת דילה מתלבשים בכח"ב דא"א ונה"י דילה בחג"ת דא"א ומסתיים יסוד דילה בחזה דא"א והם כלולים ממ"ה וב"ן והמ"ה שבהם עומד בצד ימין דהיינו מ"ה דמ"ה לפניו וב"ן דמ"ה לאחריו והוא דכורא ובשמאלו עומד הב"ן דהיינו מ"ה דב"ן לפניו וב"ן דב"ן לאחריו ונקרא נוק' דא"א: (לא) א"א יש בו ג' רישין חוץ מרישא עילאה דלא איתיידע שהוא עתיק והם גולגלתא ואוירא
ומו"ס ונק' נר"ן ונקרא או"מ עליון ואו"מ חוזר ואו"פ דהיינו הגלגלתא היא כתר דא"א ונקרא נשמה ואו"מ עליון. ואוירא היא בחינת מוח לגללתא וגולגלת למוח ונקרא רוח ואו"מ חוזר. ומו"ס היא חכמה דא"א ונקרא נפש ואו"פ וכ"א מהג' היא כלולה מכל ג' בחי' הנזכר דהיינו בגלגלתא יש בה נר"ן ונקרא נר"ן דנשמה ואו"מ עליון ואו"מ חוזר ואו"פ דאו"מ העליון והם ג' שמות ע"ב והם בחי' עצמות שלהם ועליהם ג' אהי"ה דיודי"ן והם בחי' הכלים שלהם. וכעד"ז באוירא יש בה נר"ן דרוח ואו"מ עליון ואו"מ חוזר ואו"פ דאו"מ חוזר והעצמות הם ג' שמות ס"ג והכלים ג' אהי"ה דיודי"ן ומו"ס יש בה נר"ן דנפש ואו"מ עליון ואו"מ חוזר ואו"פ דאו"פ והעצמות הם ג' הויו"ת דאלפי"ן והכלים הם ג' אהי"ה דאלפי"ן ואלו הן ח"י בחי' ולכן נק' א"א חי העולמים: (לב) מהג' רישין הנזכר יצאו י"ג חיורתי מהגולגלתא וי"ג נימין מאוירא וי"ג ת"ד ממו"ס והחיורתי הם סוד לבנונית הראש המפסיק בין שער לשער והם ג' שמות ע"ב שיש בפשוטם י"ב
אותיות ובמילואים יש י"ב יודי"ן כנגד י"ב חיור וחיורתי הי"ג כולל את כולם ויש בו ג' ע"ב אחרים: (לג) אלו הי"ב חיורתי ד' מהם שהם מוח חכמה מתפשט לצד ימין ומתחלקים לד' עיבר בפן ימין דא"א וד' חיורתי אחרים הם בחי' מוח בינה ומתחלקים לד' עיבר ומתפשט בפן שמאל דא"א והד' חיורתי אחרים הם בחי' מוח דעת ומתחלקים לד' עיבר ומתפשטים דרך אחורי הראש דא"א עד רישא דז"א ומאלו הד' חיוורתי דמצד אחור ירתי צדיקייא ת' עלמין דכסופין דיש בהם ד' יודין וכ"א כלולה מי' הרי ת' וכשנמשכין ד' חיוורתי הנזכר עד רישא דז"א נעשים י"ג ת"ד דז"א כי אין בדיקנא דיליה רק ט' תיקונים וכשנמשך ד' חיורתי הנזכר דרך אחורי רישא דז"א מכין בעורפו ויוצא הארתם עד צד פנים דיליה ונשלמים הי"ג ת"ד דיליה ע"י שנבקע יסוד דאימא ומתגלים כל הד' מוחין שהם חו"ב וחו"ג ונעשים כ"א כלול מג' מוחין חב"ד הרי י"ב וע"ה י"ג. גם הט' ת"ד דז"א עם הד' חיוורתי הנזכר הרי הם י"ג:
(לד) סדר עמידת י"ס דיושר דכל פרצוף הוא באופן זה דהיינו הכתר גלגלתא. חב"ד ג' מוחין. חג"ת ב' דרועין וגוף נה"י ב' שקיים ואמה. מל' עטרת היסוד. ואם הוא בפרצוף נוק' הרחם הוא בבחי' יסוד והבשר התפוח הוא בחי' המלכות הרי דבכל פרצוף המוחין הם בצורת סגול. חוץ מא"א שכחב"ד שלו עומדין זה תחת זה דהיינו כתר הוא גולגלתא ותחתיו מו"ס חכמה דא"א ולכן נק' מו"ס דאין בה התחלקות ג' מוחין כשאר פרצופים ובינה שבו ירדה היא בגרון ודעת שבו ירד בין ב' כתפין דיליה בשליש עליון דת"ת שלו והיא נשמת הו"ק: (לה) הח' חוורתי המתפשט דרך פני א"א מימין ומשמאל בהתחברם עם ש"ע נהורין שהם ב"פ א"ל מלאים העולים ש"ע דתיקון א' דדיקנא דא"א הנקרא אל הרי שע"ח הם נמשכים בפני ז"א:
(לו) מאלו הב' הויו"ת שהם ב' ע"ב דחיוורתי הם מתפשט בסוד ש"ע נהורין דהיינו שהוי"ה זו ומילואה דע"ב ומילוי מילואה הרי מ"ב אותיות בצד ימין וכן בצד שמאל והיא כלולה כל פן מי"ס ובכ"א מ"ב הרי י"פ מ"ב והחלק העליון הנקרא שער הן הוא בכתר ואר המ"א חלקים והם מ"ט שערים הם בט"ס וכ"א כולל מ"א שערים וט"פ מ"א הרי ש"ע וכעד"ז בפן שמאל: (לז) השער העליון שהיא חלק המ"ב כולל כל הט"פ מ"א הרי ש"ע וכן השער העליון דפן שמאל הרי ד"פ ש"ע ב' במ"ט שערים הכלולים כ"א מט' פעמים מ"א וב' בשער העליון שער החמשים: (לח) ז"א אין בו רק ק"ן נהורין יען הוא מלביש לג"ס נה"י דא"א ובכ"א מ"א וג"פ מ"א קכ"ג וב' שלישי ת"ת גי' כ"ז הרי ק"ן: (לט) הי"ג נימין הם סוד אגודת שערות שיש בראש והם ג' ע"ב אחרים דוגמת החוורתי ונעשו מאור חוזר דנו"ה דעתיק המתלבשים בב' עיינין וב' אודנין ולכן מתחלקים הנימין והחוורתי לד' ד' כנגד הב' עיינין וב' אודנין המתלבש בהם ד' פרקין נו"ה דעתיק בא"א
ועברו דרך או"ח דרך קרומא דאוירא דא"א ששם מתלבש ת"ת דעתיק הנקרא וא"ו ולכן יצאו י"ג נימין כמספר הוא"ו הנזכר דת"ת דעתיק ויוצאים דרך הגלגלת ולכן השערות הם בצורת ו' יען יצאו מת"ת דעתיק הנקרא ו' ומנו"ה הנקרא ווי העמודים: (מ) בגולגלתא דא"א יש בו י"ס דכתר וי"ס דחכמה פנימי ומקיף הם מ' ספי' והם כסדרן ספי' הכתר עליונים ותחתם י"ס דחכמה וכן במקיף ומלכיות דספירה הנזכר הם ב' פאות הראש והם ב' שמות מצפ"ץ ומשם נמשך הי"ג ת"ד וז"ס ה' ה' אל רחום וכו' כי מהוי"ה
דף נא עמוד א הוי"ה שהם מתחלפים בא"ת ב"ש מצפ"ץ משם יצאו אל רחום וכו' שהם י"ג ת"ד: (מא) פאה גימטריא אלהי"ם ובמלוי יודי"ן גימט' שי"ן ויען שהוא בא"א הוא רחמים ואין שם אלהי"ם כמש"ה ואין אלהי"ם עמדי ולכן במקום ב' שמות אלהי"ם דיודי"ן הם ב' שמות מצפ"ץ ובז"א ב' פאותיו הם ב' אלהים דיודי"ן: (מב) כל התפטות הספירות פנימי ומקיף דגלגלתא דכתר וחכמה הם עד המצח ומשם ולמטה מתגלים [ג"כ] י"ס פנימיים ומקיפים דכתר וחכמה שהם מ' ספי' הפנימית דחכמה הם למעלה מי"ס דכתר. אמנם בפרטות הם כסידרן דהיינו כתר דחכמה ואחר כך חכמה דחכמה וכו' עד מל' דחכמה ואח"ך כתר דכתר וחכמה דכתר עד מל' דכתר אמנם המקיף הם ספירה דחכמה ע"ג ספירה דכתר וגם בפרטות מל' דחכמה אח"ך יסוד דחכמה וכו' עד כתר דחכמה אח"ך מל' דכתר עד כתר דכתר: (מג) אלו המקיפים לא נתגלו כולם כי מהחכמה לא נתגלו ספירת כתר וחכמה דחכמה רק מבינה ולמטה ומן הכתר לא נתגלו כח"ב דכתר ולא מל' דכתר רק מחסד עד יסוד נמצא שבאו ח'
מקיפים דחכמה כנגד ח' פנימים דחכמה רק שהפנימיות כסדרן והמקיפים להפך דהיינו מבינה עד מל' וממל' עד בינה וו' מקיפים דכתר כנגד ו' פנימים דכתר רק שהפנימים כסדרן מחסד עד היסוד והמקיפים מיסוד עד החסד: (מד) אלו הח' מקיפים דחכמה וו' מקיפים דכתר עם פנימיות שלהם הם י"ג ת"ד דאל רחום וכו' כי מדת נוצר חסד כוללים ב' ספי' דבינה דחכמה מקפת למל' דחכמה ויסוד דכתר מקיף לחסד דכתר: (מה) הי"ג מדות דאל רחום וחנון הם השערות שהם הכלים והי"ג דמי אל כמוך הם אורות הפנים והם ג' אהי"ה דיודי"ן וג' הויו"ת דע"ב דהיינו האורות הם ע"ב והכלים אהי"ה: (מו) מזל ח' הנק' נוצר חסד כולל כל הי"ב תיקונים ולכן נקרא מזלא גימטריא ג' הויו"ת שהם ג' ע"ב. המזל הנזכר הוא דכורא וממנו יונק אבא והמזל הי"ג ונקה גם הוא נקרא מזלא ויש בו ג' היו"ת דע"ב הכולל כל הי"ב תיקונים ויש בו ג' אהי"ה דיודי"ן ונקרא נוק' וממנו יונקת אימא:
(מז) הגולגלתא דא"א מתחלקת לי"ג בחינת והם הגלגולתא כתר וב' אודנין ומצח חב"ד וב' עיינין וחוטם חג"ת [ב'] שפתים והלשון נה"י מלכות פה ועם ב' תפוחים הם י"ג כי כן בכל פרצוף צריך שיהיה בו בחי' י' יבחי' י"ג העשר שבו מתלבש הז"ת של העליון כנודע שאין העליון מתלבש בתחתון רק הז"ת והג"ר נשארו מגולים והג' היתרים הם כדי לקבל הארה בהם מהג"ר של העליון שלא נתלבשו מהעתיק נמשך נר"ן ונשמה לנשמה לאריך דהיינו מז"ת המתלבש בו. מהמל' נמשך לו נפש. ומהו"ק רוח. ומהדעת דעת שנתלבש באוירא ומתגלה בפומא נמשך לו נשמה ומהג"ר שנשארו מקיף עליו נמשך לו נשמה לנשמה וכן הוא בכל פרצופים: (מח) החסד דעתיק מאיר ביסוד דעתיק שבדעת דא"א שבתוך מצחא דא"א כי החסד גניז בפומא דאמה ולכן נקרא מצח הרצון ונקרא רעוא דכל רעוין יען הוא הרצון העליון שבכל פרצופי אצי' וכולל כל הרצונות שלמטה ממנו והחסד והיסוד דעתיק הנזכר שהאירו במצחא דא"א משם
מאירים במזל הח' דדיקנא דא"א הנקרא נוצר חסד אותיות רצון ומשם מאיר במצחא דאו"א ומשם למצחא דז"א ומאיר עד עיינין דז"א ועי"ז יש בו כח להסתכל במצחא דא"א וע"י הארות הנזכר יש לו כח להזדווג עם נוק' יען מקבל מהארת המצח שבתוכו הדעת (דז"א) [דא"א] ובתוכו היסוד דעתיק ובתוכו הדעת דעתיק ויסוד ודעת הם בחי' הזיווג: (מט) אבא לקח ממ"ה לדכורא דיליה כתר וחכמה דבינה דמ"ה ובירר מב"ן ו"ק דחכמה דב"ן והם נוק' דיליה והם נקראין או"א עילאין ומנבישים (לז"א) [לא"א] מצד ימינו מהגרון עד החזה ומ"ה וב"ן עומדים פב"פ ונקרא זווגא שלים דשלים ג"ר דג"ר פנים בפנים אצי' דאצי' ונקרא זווג דחכמה עם חכמה ונקרא זווג דנקודו ומיום חרבן בהמ"ק נפסק בעוה"ר ויחזור בבי"א: (נ) אימא עילאה לקחה ממ"ה לדכורא דילה בינה דבינה דמ"ה וביררה משם ב"ן (ו"ק [ה"ק] דבינה [שהם גבורה ת"ת נה"י] דב"ן לנוק' דילה ומלבישים לא"א מצד שמאלו מהגרון עד
החזה והם פב"פ ונקרא או"א עילאין ונקרא זווגא לא שלים דשלים ו"ק דג"ר חיצוניות דפני' [בי"ע] דאצי' וזיווגייהו לפרקים להמשיך מוחין דגדלות לזו"ן: (נא) יש"ס לקח ממ"ה לדכורא דיליה ו"ק דבינה דמ"ה ובירר מהב"ן מלכות דחכמה דב"ן לנוק' דיליה והלבישו לא"א מצד ימין מהחזה עד הטיבור ונקרא ישסו"ת ונקרא זיווגא שלים דלא שלים ג"ר דו"ק פני' דחיצו' אצי' דבי"ע וזיווגייהו תדיר ולא פסיק להחיות העולמות זיווג דבי' עם בינה זיווג דאותיות: (נב) תבונה לקחה ממ"ה לדכורא דילה מלכות דבינה דמ"ה וביררה לנוק' דילה מלכות דבינה דב"ן והלבישה לא"א מצד שמאל מהחזה עד הטיבור ונקרא זיווגא לא שלים דלא שלים ו"ק דו"ק חיצוניות דחיצוניות בי"ע דבי"ע וזיווגייהו לפרקין להמשיך מוחין דיניקה לזו"ן זווג דבינה ואותיות כנז"ל: (נג) ז"א לקח ממ"ה לדכורא דיליה ז"א דמ"ה ובירר מב"ן לנוק' דיליה ז"א דב"ן ונקרא ישראל ולאה ונקראו שניהם ז"א ונק' אותיות והלבישו לא"א מהטיבור עד רגליו מצד ימין
ושמאל כהלבשת עתיק לא"ק: (נד) נוק' לקחה לדכורא דילה מלכות דמ"ה וביררה לנוק' דילה מל' דב"ן ונוק' יעקב ורחל ושניהם נקראו נוק' דז"א והם בחי' מספר ומלבישים לז"א מהטיבור ולמטה כסדר הלבשת ז"א לא"א: (נה) שורש י"ב פרצופים אלו דאצי' הוא בגולגלתא ועינים ואח"פ דא"ק דהיינו הגולגלתא שהיא יחידה הוא שורש עתיק ונוק' ונק' יחידה. והעינים שהם חיה הם שורש אבא (וישסו"ת) [ויש"ס] ונק' חיה. והאזנים שהם הם נשמה והם שורש בינה ותבונה. והחוטם נקרא רוח והיא שורש ז"א שהוא ישראל ויעקב. וקול ודיבור שבפה הוא נפש והם שורש לאה ורחל: (נו) דע כי נקודה היא עשיה דאותה בחי' וספירה כשהיא כלולה מא"ק ואבי"ע שבה ופרצוף הוא כשהוא כלול מי"ס וכ"א כלולה מא"ק ואבי"ע נמצא כי עתיק שהיה קודם התיקון בסוד נקודה דהיינו חצי העליון דכתר עתה ע"י התיקון ניתוסף חצי התחתון וגם ט"ס וכל ספירה כלולה מא"ק ואבי"ע ונעשה בסוד פרצוף שהוא י"ס כ"א כלולה מאבי"ע ומא"ק ונתלבשו אלו
בתוך אלו ונכללו אלו בתוך אלו והלבישו לא"ק מהטיבור עד רגליו בהשואה אחת: (נז) ונקודת א"א שהיה קודם התיקון חצי התחתון דכתר ניתוסף בו ע"י התי' חצי עליון דכתר ושאר הט"ס כנזכר בעתיק והלבישו י' פרצו' א"א לי' פרצופי עתיק בהשואה א': (נח) נקודת החכמה שהיה קודם התיקון בסוד נקודת חכמה לבד ניתוסף בו ע"י התיקון שאר
דף נא עמוד ב ספירת החסדים ונעשית בסוד פרצוף כנזכר בעתיק וא"א והלבישו י"פ לי"פ א"א: (נט) נקודת הבינה שהיתה קודם התיקון כלולה מנקודת בינה לבד ניתוסף עתה ע"י התי' שאר ספי' החסדים ונעשים בסוד פרצוף כנזכר והלבישו י"פ לי"פ אבא: (ס) נקודת ז"א שהיתה קודם התיקון כלולה מו' נקודות שהם ו' מל' דחג"ת נה"י עתה ע"י התיקון ניתוסף ט"ס א' דחג"ת נה"י וגם הג"ר שלמים באופן שנעשה בסוד בפרצוף כנז"ל והלבישו י"פ לי"פ הבינה שהיא אימא: (סא) נקודת מל' שהיתה קודם התיקון כלולה מנקודה א' שהיא מל' דמל' ע"י התיקון ניתוסף בה ט"ס א' דמל' וט"ס שלימות ונעשית בסוד פרצוף כנזכר והלבישו י"פ לי"פ ז"א. באופן שכל הפרצופים מלבשים זל"ז בהשואה א' ומתחיל מטיבור א"ק ולמטה עד סיום רגליו: (סב) ואעפ"י שאנו אומרים שא"א מלביש לז"ת דעתיק לבד ואו"א מלבישין לא"א מהגרון עד החזה וז"א מהטיבור עד רגליו וכן מה שאנו אומרים בכ"מ שזו"ן מלביש מהטיבור דאו"א וכן
נוק' דז"א מלבשת לז"א מן הטיבור ולמטה כ"ז הוא בפרטות כל ספי' וספי' בפר' אבל בערך הכולל כל ספירה מלבשת לחברתה בהשואה אחת: (סג) אבא עילאה נקרא ע"ב ואימא עילאה נקרא קס"א. ויש"ס נק' ס"ג ותבו' קס"א. וז"א הנק' ישראל מ"ה ולאה קמ"ג. ויעקב ב"ן ורחל קנ"א נמצא שכולם הם בסוד הוי"ה ואהי"ה והם סוד ד' אמות של הלכה כי אמ"ה גימטריא מ"ו ועם הכולל מ"ז גימטריא הוי"ה ואהי"ה: (סד) בכל שם יש בו פשוט ומלא ומלא דמלא ויש ד' מדרגות בפשוט וכן במלא וכן במלא דמלא. וכל אלו האותיות פשוט ומלא ומלא דמלא הם מ"ב אותיות ובאהי"ה מ"א וע"ה הרי מ"ב ונודע מ"ש בזוה"ק כל מ"ב ברישא דהיינו ד' אותיות הפשוט בכתר וי' דמילוי בחכמה וכ"ח דמלא דמלא בבינה וד' מדרגות הכתר הם פנים ואחור דט"ס ראשונות דכתר ופו"א דמל' דכתר ופני הט"ס הראשונות הם ד' אותיות הוי"ה ואחורי הט"ס הנ"ל הם י' אותיות הריבוע דהוי"ה פשוט' י' בכתר י"ה בחו"ב יה"ו בחג"ת יהו"ה בנהי"ם וכן הפנים קוץ הי' כתר י'
חכמה ה' בינה ו' חג"ת נה"י ה' אחרונה מלכות ופני המל' דכתר הם מספר הוי"ה שהוא כ"ו ואחור מל' דכתר הם מספר הריבוע שהוא ע"ב: (סה) ד' מדרגות החכמה הם פנים ואחור דט"ס א' דחכמה ופו"א דמל' דילה דהיינו פני הט"ס דחכמה הם י' אותיות המילוי דהינו קוץ הי' בכתר יו"ד מלאה בחכמה ה"י בבינה וי"ו בחג"ת נה"י ה"י במל'. וכ"ו אותיות דריבוע באחוריהם יו"ד מלאה בכתר יו"ד ה"י בחכמה ובינה יו"ד ה"י וי"ו בחג"ת. יו"ד ה"י וי"ו ה"י בנהי"ם. ופני מלכות דחכמה מספר עשר אותיות דמלוי דהיינו ע"ב ואחורי המל' דחכמה הם מספר כ"ו אותיות דריבוע גימטריא קפ"ד: (סו) ד' מדרגות דבינה הם פו"א דט"ס א' ופו"א דמל' דילה דהינו פני הט"ס הם הכ"ח אותיות ואחורי הט"ס הם ע"ד אותיות דריבוע מלא דמלא כזה יו"ד וי"ו דל"ת. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד. ופני המל' הוא מספר הכ"ח אותיות שהם גי' ית"ר ואחורי
המלכות הוא מספר ע"ד אותיות שהם ב' אלפים קע"ב: (סז) נמצא דכל י"ב מדרגות שבמ"ב דע"ב הם בכח"ב דאבא ובז"א דאבא יש בפו"א דט"ס שלו ובפו"א דמל' שבו ד' מדריגות שיש בחכמה דאבא והם ד' מדריגות המילוי ובנוק' דאבא יש בפו"א דט"ס שלה ובפו"א דמל' שבה הד' מדרגות שיש בבינה דאבא. ובכח"ב דאימא מ"ב דקס"א ויש בו י"ב מדריגות כנזכר באבא ובזו"ן דאימא יש בהם המדריגה שיש בחו"ב דאימא כנזכר באבא וכן הס"ג וקס"א שבישסו"ת המ"ב שבהם בפרצוף כח"ב שלהם ובזו"ן שבהם הם כמו מדרגות החו"ב שלהם וכן במ"ה וקמ"ג דזו"ן הגדולים וכן בב"ן וקנ"א שביעקב ורחל באופן שכל בחי' מ"ב שבכל שם הם בכח"ב דאותו פרצוף והזו"ן דכל פרצוף הז"א הוא כמו החכמה ונוק' דז"א כמו הבינה: (סח) פנים דאו"א הם ע"ב וקס"א שהם גימטריא זכור ואחור דאו"א הם קפ"ד ותקמ"ד בגימטריא תשכ"ח ומשם באה השכחה ואלו הקפ"ד ותקמ"ד שהם ריבוע ע"ב וקס"א אחוריים
דאו"א נעשים פנים לישסו"ת וכן לעולם כל בחי' אחור של העליון נעשה פנים לתחתון ובחי' חיצוניות של העליון נעשה פנימיות לתחתון: (סט) אימא יש לה פנים ואחור דהיינו חיצוניות ופנימיות והפנימיות כולל ג"כ חיצוניות ופנימיות וכן החיצוניות. ובפנימיות וחיצוניות דפנימיות הם בחי' שמות אהי"ה הנזכר אלא שבפנימיות הוא אהי"ה ובחיצוניות הוא חילוף אהי"ה שהיא בוכ"ו וחיצוניות ופנימיות דחיצוניות הם שמות אלהי"ם ויש בהם כל המדריגות הנזכר שבאהי"ה דהיינו פשוט ומלא ומלא דמלא ואותיות ומספר ופו"א והק"ך צירופי אלהי"ם הם מתגלים בד' ספירות תחתונות דבינה דהיינו בת"ת ובנה"י ל' בכל ספירה גי' ק"ך: (ע) ושם חילוף אהי"ה הנז' גי' ד"ל ד' פעמים ל' שהם ל' אלהים שיש בד' ספי' דבינה ובתבונה מתגלים הק"ך צירופים מגבורה שבה ולמטה והם ה' ספירות גבורה ת"ת נה"י ומתחלקים הק"ך צירופים כ"ד אלהי"ם בכל ספי' ה"פ כ"ד הרי ק"ך כנודע הרי דכללות כל
הק"ך צירופים הם ה' אלהים גי' ת"ל ועם בוכ"ו הנזכר שהוא שורש גי' תבונ"ה [עם הכולל]: (עא) ז"א צריך עיבור יניקה מוחין דהיינו שבעת המלכים לא היה לו רק ו' מלכיות דחג"ת ונה"י דב"ן ובעת העיבור ביררו או"א אלו ז"מ אורות ניצוצין כלים ונכללו חציים הימני באבא והשמאלי באימא וע"י הזווג נתנו חצי הימני דאבא לאימא והלבישו ג' מלכיות דנה"י לג' מלכיות דחג"ת וז"ס ג' כלילן בג' וע"י המשך ימי העיבור ניתוסף ו' נה"י לכ"א מו"ס מחג"ת ונה"י ע"י זווג או"א שהמשיך נהי"ם דחג"ת ונה"י דמ"ה וביררו נה"י דחג"ת ונה"י דב"ן: (עב) וע"י היניקה באו חג"ת דחג"ת ונה"י דמ"ה וביררו חג"ת דחג"ת ונה"י דב"ן ואח"ך באו ג"ר דחג"ת ונה"י דמ"ה וביררו ג"ר דחג"ת ונה"י דב"ן וזהו נקרא גדלות דו"ק אח"ך ע"י הגדלות באו ג"ר כ"א כלולה מי"ס דמ"ה וביררו ג"ר כ"א כלולה מי"ס דב"ן ונקרא מוחין דג"ר: (עג) הנוק' לא היה בה כ"א נקו' מל' דמל' וע"י העיבור ניתוסף בה נה"י דמל' וע"י
היניקה חג"ת דמלכות וע"י הגדלות חב"ד דמל' באופן דכשהיה לז"א ו"ק שלמים אז היה בה נקודה א' שלמה ואח"ך כשבאו לז"א מוחין דגדלות אז נחלקו י"ס דמל' הנז' דנוק' ונעשו עשר מלכיות לי"ס שבה ואז ניתוסף בה חב"ד חג"ת נה"י דכל ספי' וז"ס אטב"ח דהיינו כל ספירה היה בה נקודה א' וניתוסף ט' נקודות וזהו א"ט וכל מה שניתוסף באלו הנקודות הוא משם ב"ן וכעד"ז משם מ"ה כי בעיבור באו נהי"ם דמ"ה והוסיפו נה"י דמל' דב"ן וכעד"ז בכל שאר הנקודות עד שנשלמו י"ס דמ"ה ואח"ך י"ס דב"ן: (עד) כשהיה המל' בסוד נקודה אז היתה מלבשת לעטרת היסוד דז"א והיתה שיעור שליש יסוד ובעיבור נגדלה שיעור היסוד כולו וביניקה נגדלה שיעור